בע"ה
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם:
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
בראשית פרק יב פסוק א
רשימה לפרשת לך -לך
רשימה זו נכתבה בעזרתו של חנוך גוטליב.
התמונה המופיעה לפניכם שמורה עמי זמן רב. ממתינה עד שיגיע זמנה לפרשת "לך-לך".
שער חוברת "…לך -לך…"* שנדפסה בלודז' בשנת 1946, מיד לאחר המלחמה והשואה.

פרטי ההוצאה: לאדזש : צענטראלער יידישער היסטארישער קאמיסיע ביים צענטראל-קאמיטעט פון פוילישע יידן, 1946.
הסבר לתמונה מופיע בסוף הספר באידיש, וכך כתוב בתרגום לעברית:
"תמונת השער היא העתק מצילום מקורי של "אויסזידלונג" ("לך – לך") מגטו לודז'".
מהו אויסזידלונג (Aussiedlung) ?
עקירת אוכלוסין ממקום ישובם; לימים – כינוי הסוואה לגירוש יהודים מן הגיטאות למחנות-השמדה. [ע"פ רשימת מושגים: בית לוחמי הגיטאות]
מחבר "לך-לך" הוא המשורר שמחה בונים שיוביץ'. אחד הבודדים שחש בזמנו כי ה"לך-לך" של יהודי לודז' הוא למיתה ולשחיטה. בשנת 1942 הוא כתב על כך פואמה (שיר ארוך בחרוזים) לבתו. פואמה זו נמצאה בחורבות הגטו לאחר המלחמה. המחבר, רעייתו ובתו היחידה נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש.

רשיון עבודה בגטו של שמחה בונים שיוביץ. חתומה ע"י ראש היודנרט רמקובסקי. המקור כאן.
ב'דף עד' לזכרו של שיוביץ ב"יד ושם" נכתב, כי היה דור שמיני לרבי שמחה בונים מפשיסחא, שעל שמו קרוי. כי הוסמך לרב אך נעשה חילוני, והיה סופר בלודז'.

המקור כאן
רעי חנוך גוטליב תרגם קטע אחד מהפואמה. קטע קצר שנוגע לנו ולפרשת השבוע "לך -לך":
אולם הגיע יום הרוע / שעה רעה באה / ואני חייב ללמד אותך, ילדה קטנה / את הפרשה הנוראה "לך לך" /
אבל איך אפשר להשוות / ל"לך לך" המדמם היום? /
"ויאמר ה ' לאברם / לך לך מארצך / ומולדתך / ומבית אביך / אל הארץ אשר אראך / ואעשך לגוי גדול…"/
עתה יצא הגוי הגדול / אל דרך לא נודעת / חולה ועיף – ספינות שבורות / שלא תגענה אל החוף

המקור באידיש (עמ' 41 בחוברת) ומולו הצעת התרגום שנסתייעה בתרגום קודם לאנגלית.
שבת שלום
אבישי
*חוברת "...לך לך…" (לודז' 1946) נסרקה בשלמותה ועומדת לרשות הציבור. ראו נא כאן.
תרגום אנגלי חלקי של הפואמה מופיע באתר YIVO.
על הפואמה ועל מחברה, אני ממליץ בחום לקרוא את שכתב דוד הירש רוסקיס, בתוך מאמרו "ביאליק בגיטאות" עמ' 82-85.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
הפואמה מרעידה את נימי הלב.
באופן אישי התרגשתי גם מקטע הסיום של הפוסט
ותמונת מצבת קבורת ש"ב מרדכי שלמה מוטי בן
הגאון רבי ישראל זצ"ל.