בע"ה
כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי…
בראשית לב, ה
רשימה לפרשת וישלח
שנות חייו של יעקב בצלו ובשכנותו של לבן הרמאי לא היו קלות. בסופן יצא יעקב וידו על העליונה.
הטור השבועי מוקדש לרישומים בספרים כנגד אותם השואלים שלא מדעת. ישנה הרבה תמימות ברישומים אלו ובזה יופיים.
על עותק ישן של ספר לחם תרומה, שנדפס בפיורדא בשנת תקמ"א 1781, מופיעים רישומים רבים.
הגדלתי קטע מהדף וסימנתי בו שלשה קטעים.
הארוך שביניהם, המתוחם בריבוע, הוא רישום בעלות.
הקצר, המתוחם במשושה, הוא נסיון קולמוס
והממוצע, המתוחם באליפסה, ספק אם הוא תחילתו של רישום בעלות או נסיון קולמוס.
— בגלל הסקרנות נתחיל דווקא מהרישום שאני מסופק בו [האליפסה].
אחר שאכלתי פת שחרית אמרתי לכתוב על הספר הלז
שהוא שייך להרב המאו"ה מו"ה אלימלך…
התוכן הוא רישום בעלות, אבל הביטוי "אחרי שאכלתי פת שחרית" אומר דרשני. מה הקשר? האם יש לו משמעות? אולי הוא שרבוט בעלמא, לנסות את הקולמוס?
— נסיון קולמוס [המשושה]
פיטום הקטרת
(על שימוש במילים אלו כנסיון הקולמוס, כתב אלי שטרן בבלוגו "נוטריקון")
— רישום בעלות [המרובע]:
אע"פ שאמרו חכמים שאסור לכתוב על הספר
אבל משום סימנא בעלמא מותר מפני שיש אנשי בליעל
שקונים ספרים בלא מעות רק בחמשה אצבעות [וכשא…]
וכשאולין אומרים והוא טעות ועושים הכל במזימה
וסוברים שיהיה להם לימים ימימה לכן חתמתי שמי [הנעי…]
[הנעימה] כדי שיהיו לה לבושה ולכלימה שייך [ל…]
הרב המאו"ה חריף ובקי משנתו קב ונקי אשר שמו נודע
בשערים בשמי מרומים דולה ומשקה תורה לרבים
כבוד שם תפארתו [משה אלימלך?] אב"ד ור"מ […]
לא הצלחתי לזהות את הרב משה אלימלך (?) ומקום כהונתו כאב"ד. ואני מבקש את עזרתכם בפענוח.
בשער ספר "נטע שעשועים" (זולקוב תקפ"ט 1829) ישנן חותמות בעלות של אברהם מאיר הארין שו"ב טארנא.
נוסף להן בדף הקודם רישום בעלות ידני של בעל הספר:
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
הק' אברהם מאיר הארין
שו"ב טארנא
ומילה אחת שאומרת הכל…
שלי. נקודה.
שבת שלום
אבישי
———————————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
יפה ה שלי. רשימה מרתקת,תודה
הנוסח המקורי, בחרוזים, נמצא בשני כתבי יד קדומים:
ראיתי אנשים רעות, שקונים ספרים בלא מעות, רק בחמשה אצבעות,
ויראתי יבוא אחד מן השוק, ויעשה עליו צוק, לכן אני בא בחתמתי שמי על הספר".
מאוד מאוד תמוה שבעל הספר [= חתמתי שמי] יכתוב על עצמו:
הרב המאו"ה חריף ובקי משנתו קב ונקי אשר שמו נודע בשערים בשמי מרומים דולה ומשקה תורה לרבים כבוד שם תפארתו
אפשרות אחת היא שהוא אינו הכותב (וטמון כנראה בתוכן המילים שאינן מפוענחות).
2. שגם הוא הוא ניסוי הקולמוס…
3. שיש כאן ליצנות מסויימת.
לפי האפשרות השניה יתכן שגם השם [=משה אלימלך] וגם ה"אב"ד" בדוי לגמרי.
לפי השלישית אולי השם נכון אבל אינו אב"ד…
וחבל לחפשו.
יישר כח על רשימות הנפלאות
אברהם
כתיבה לברכת הכותב (בכתבי יד) או המחבר או הבעלים, נדונה הרבה במחקר ודי לחפש בספרו הגדול של מלאכי בית אריה קודיקולוגיה עברית הנמצא חפשי באינטרנט.
לפני כמה שנים נחמתי חברים במושב בנגב וצלמתי כיתוב של יהודי תימני שלאחר שכתב את שמו, בשער ספר הוסיף:
ומושאל הקורה בן ישמח וגואנבו (כך המקור)
ימח בזכות אברהם בן תרח
וכתב ושהד הצעיר חסן בן רצא…
וראו עוד אצל בית אריה דוגמאות עם המשפט "עד שיעלה חמור בסולם אשר יעקב אבינו חלם" בוריאציות שונות ומשונות.