בע"ה
"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
בראשית פרק מה פסוק ח
רשימה לפרשת ויגש / צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי)
הרב שלמה וולבה, בספרו שיעורי חומש, כותב בשם הסבא מקלם, שמצד אחד הכל נתון ל"בחירה" של בני אדם, אבל מן השמים, ההשגחה משתמשת דווקא במעשי בני אדם כדי להוציא לפועל את רצון ההשגחה. יוסף חלם את חלומותיו והאחים רצו להתפטר ממנו ומחלומותיו, והם גרמו לכך שהחלומות יתקיימו.
ממשיך וכותב הרב וולבה:
"גם אנחנו יכולים לראות את ההנהגה הזו. למשל שדוקא מיד אחרי השואה הגוים החליטו שמגיע ליהודים את ארץ ישראל, ונתנו להם מדינה… זה מנפלאות ההשגחה. הנוצרים אינם ישנים בלילה בגלל המדינה הזו, הלא במשך השנים הנוצרים טענו שהכלל ישראל כבר אינו העם הנבחר… ועכשיו לפתע עם ישראל קם לתחיה, ויש לו מדינה…" (עמ' שמא).
באורח פרדוקסלי, דווקא השואה היתה הזרז לגאולת ישראל. בזכותה אומות העולם העניקו לנו מדינה.
ברשימתי הפעם אביא קטע על שימוש בספרים כמגן ללוחמים, מזכרונותיו של אבא קובנר, מפקד המחתרת היהודית בוילנה. סיפור שאפשר לצקת לו משמעות מעבר למסופר בו.
אין רצוני לעסוק כעת בדמותו הייחודית של אבא קובנר, רק אציין שהיה צאצא למשפחת רבנים מיוחסת*.
התאריך: ספטמבר שנת 43.
היום הוא האחרון לפני חיסול גיטו וילנה, המחתרת היהודית קוראת להתנגדות חמושה לטרנספורט. אבא קובנר מתאר את עמדת הלוחמים מאחורי חלון הפרוץ של הספריה הציבורית 'מפיצי השכלה', כאשר מן הספרים עשו עמדות ירי.
בערימת הספרים התערבבו ספרי השכלה וספרות חול יחד עם כרכים של ש"ס וילנא, שהגיעו מספריית 'סטראשון'. אלו ואלו משמשים כמגן ללוחמים.
מתוך ספר "על הגשר הצר". מחבר: אבא קובנר. תל אביב, ספריית הפועלים, תשמ"א 1981 עמ' 130.
לקריאת העמוד המלא ראו נא כאן.
אני רואה בסיפור-מעשה זה כמציין את האחדות מפני המציק ושותפות גורל שבין היהודים. ספרים המייצגים קהלים שונים, שאינם מתחברים יחד בחיי היום-יום, אך שותפים לגורל אחד בעת צרה [!].
שימוש בספרים כמייצגים אנשים, מצאתי בסיפור הבא:
אם יורשה לי, הקטן, אוסיף ואומר, השואה איחדה את כל היהודים, כי הנאצים ימ"ש לא הבדילו בין דתי לחילוני, בין ציוני לאנטי-ציוני. הכוח המלכד הזה הביא לנו את המדינה ואנחנו צריכים לשמור עליו ולטפחו מעל ואחרי כל המחלוקות.
שבת שלום
אבישי
——————————–
- אילן היוחסין של משפחת קובנר מגיע עד רבי שמשון מאוסטרופלא, שנהרג על קידוש ה' בשנת ת"ח.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
ב"ה
ר' אבישי שלום וברכה,
לשימוש בספרי קודש כחלק מעמדת מגן ללוחמים ניתן להוסיף את תיאורו של מו"ר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, ביומנו ממלחמת השחרור מה' אייר תש"ח:
היום עובר, פחות או יותר, בשקט, הערבים מרכזים כוחות ומתכוננים, כנראה, להתקפה גדולה עלינו. ביקשנו ציוד צבאי מן העיר, אך הוסבר לנו, שבעיר החלה הסתערות גדולה לכיבוש השכונות הערביות. בינתיים אצלנו נמשך קרב "ורשה", בתוך קבוצת בתים השייכת לכולל "ורשה". בבתים אלו היה קיים מצב אסטרטגי מיוחד במינו. העמדה שלנו בתוך קבוצת בתים אלו הייתה מחוברת לבניין ערבי, שבו הייתה עמדת-מקלע של הערבים. המרחק בין עמדותינו לביניהם היה במקומות אחדים רק בין שלושה לארבעה מטרים. התהלכנו במקום על בהונות-הרגליים, כי כל רשרוש עורר זריקת רימון ערבי. היה זה מזעזע לראות את ערימת ה'שמות', גווילי ספרי-קודש עתיקי-יומין, שמילאו את אחד החדרים ב"בתי-ורשה" ועליהם הלוחמים השוכבים, באין ברירה, ויורים אל עבר האויב. קרב ורשה היה רציני ונמשך כל אותו יום.
(האיש על העדה, עמ' 101)
יישר כח על רשימותיך ושבת שלום
ידידיה הכהן
שלום אבישי,
נהנה כרגיל
על מה שכתבת בסוף יש למיטב זכרוני עניינים דומים ב'שרי המאה' שלרב מיימון, על ספרי שני המחברים ששכנו בספרייתו זה לצד זה, מן הסתאאאם כולם מכירים וזוכרים