חצר המשכן
רשימה לפרשת תרומה
המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.
בפרשת תרומה התורה מציינת את מידות חצר המשכן: 100X50 אמה.
"אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת" (שמות פרק כז)
החצר היתה מוקפת ביריעות בגובה חמש אמות. היריעות היו תלויות על עמודים.
כמה עמודים היו?
עשרים עמודים בצד צפון ודרום, עשרה עמודים בצד מערב.
בצד מזרח היתה הכניסה לחצר ולכן היו בו רק ששה עמודים.
כל זה מפורש בכתובים.
לכאורה החשבון פשוט. כל חמש אמות ישנו עמוד. לכן בצד שיש בו מאה אמות צריכים עשרים עמודים ובצד שיש בו רק חמישים אמות מספיקים עשרה עמודים.
כך פירש רש"י: ועמדיו עשרים. חמש אמות בין עמוד לעמוד.
ידידי עמי מובשוביץ, שמלאכתו בבניין הארץ, העמיד אותי על כך שלכאורה בין עשרים עמודים יש רק תשעים וחמש אמות. בחישוב כולל חסר לנו עמוד.
ראו נא שרטוט פשוט כזה:
התימא היא: כיצד נסדר את עמודי החצר לפי פסוקי התורה ?
בספר "אוצר המשכן" שכתב הרב מנחם מקובר (תשס"ז 2007) מופיע מבט עילי על חצר המשכן כזה:
נראה שאין פינות לחצר המשכן והן מעוגלות.
כך גם עולה מדגם חצר המשכן הזה:
דגם המשכן. נעשה ע" אברהם ברכץ. מוצג במושב כפר מימון. המקור כאן.
האם בזה באנו על פתרון השאלה?
אשמח לשמוע הצעות ופתרונות נוספים שניתנו לשאלה זו.
למעיינים אני ממליץ על מאמרו של הרב אברהם הלוי ליפקא, "מידת עמודי חצר המשכן", בגיליון "מוריה" שבט תשע"ז. שאלה זו מופיעה בשם "מקשים העולם" ותשובותיה בצדה. ראו נא כאן.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
בע"ה
שלום
ראה גור אריה: שמות פרק כז .
(י) חמש אמות בין עמוד לעמוד. אף על גב (דמאה) [דעשרים] עמודים יש בהם י"ט אוירים בלבד, ואיך יתכן לומר שהיו חמש אמות בין עמוד לעמוד, מכל מקום העמוד הראשון שהוא בסדר המערב משלים לכ' (אמות) [אוירים], וכן עמוד הראשון שבסדר הצפון משלים לעשר אוירים של מערב, עד שהיה בין עמוד לעמוד ה' אמות. וכן עמוד הראשון שבסדר המזרח, מן ג' עמודים שבכתף (פסוק יד) היה משלים לכ' אוירים, והיה בין עמוד לעמוד ה' אמות. ומן עמוד הראשון לעמוד השני ה' אמות, ומן עמוד השני לעמוד השלישי ה' אמות, ומן עמוד השלישי לעמוד הראשון מן ד' עמודי הפתח ה' אמות, הרי ט"ו אמות שבכתף האחד. ומן עמוד הראשון של פתח עד עמוד שני ה' אמות, ומן עמוד השני עד השלישי ה' אמות, ומן עמוד השלישי עד הרביעי [ה' אמות], ומן הרביעי עד עמוד ראשון מן ג' עמודים שבכתף השני – ה' אמות, הרי עשרים אמות לפתח. ומן עמוד ראשון של ג' (אמות) [עמודים] שאצל הפתח, עד עמוד השני ה' אמות, ומן השני עד השלישי ה' אמות, ומן השלישי עד עמוד הראשון שהיה עומד במקצוע על סדר עמודי הדרום – ה' אמות, הרי בין זה לזה ה' אמות (כ"ה ברא"ם):
הסבר.
ההיקף של החצר הוא 300 אמה. מכיוון שהמלבן סגור והעמוד הראשון הוא גם האחרון, יידרשו 60 עמודים לאורך ההיקף, ברווחים של 5 אמות.. זה מספר העמודים הכולל המנוי בתורה.
אם מתחילים למנות אחת הפינות, התורה מונה את מספר העמודים עד לפנה הבאה, לא כולל עמוד הפינה שנחשב לראשון בצד הבא.,
לתרשים ראו נא כאן.
אפשר גם שהעמודים היו באמצע כל 5 אמות, וקלעי החצר היו נתלים אליהם באמצעם כמו דגל. וראה רש"י.
ברור שאי אפשר לקבל את הרעיון שהחצר הייתה מעוגלת או קטומה בפינות. לפי רמת הדיוק והפירוט בתיאור של המשכן, האהל והחצר לא סביר שעיגול או קיטוע הפינות לא היה כתוב.
שאול
ריב"א על התורה: "ועמודיו עשרים. פירש רש"י ה' אמות בין עמוד לעמוד. מקשים העולם לדברי רש"י היאך אפשר לומר שאורכו של חצר ק' אמה, הרי אין בכ' עמודים אלא י"ט אוירות שהם צ"ה אמות למנין ה' אמות בין כל עמוד ועמוד, הרי חסר לך חמש אמות ממנין ק' אמות של החצר. גם חסר לך ה' אמות ממנין אמות של רוחב החצר, שהרי אין י' עמודים רק ט' אוירות שהם מ"ה אמות. ושמעתי שעמודי המקצועות היו משלימים האוירות, כיצד בצד הדרום היו כ"א עמודים, והעמוד הכ"א היה ממנין העשרה עמודים שבמערב. ובצד במערב היו י"א עמודים, והעמוד הי"א היה ממנין הכ' עמודים שבצפון, ובצד צפון היו כ"א עמודים, והעמוד הכ"א היה ממנין י' עמודים שבמזרח. ובצד מזרח היו י"א עמודים, והעמוד הי"א היה ממנין הכ' עמודים שבדרום. ומעתה אנו צריכים לומר שהעמודים בכלל האוירות, שאם אין אתה אומר כן, אתה מוצא ארכו של חצר יותר מק' אמה, כפי מקום הכ' עמודים, ורחבו של חצר יותר מכ' אמה כפי מקום הי' עמודים, כך שמעתי. ומורי ה"ר אליקים תירץ דמקום העמודים היה ממלא ומשלים ארכו של חצר לק' אמה, ורחבו לכ', ולדבריו צריך לומר שעמודי מזרח ומערב היו רחבים פי שנים מעמודי צפון ודרום למבין".
הערת שוליים: "לרבינו אליקים היה רק עשרים עמודים בצפון ודרום, ורק עשר במערב, וצ"ל לדבריו, שהעמוד העשרים היה העמוד הראשון של העשרה עמודים בצד מערב, וכן על זה הדרך בצד מזרח".
מתוך דברי הריב"א שיש לי במחשב. אני עובד להוציא חומש בעלי התוספות, עם דעת זקנים מושב זקנים, ריב"א, הדר זקנים, בכור שור, פענח רזא, עם הערות ותיקוני על פי כתבי יד.
ייש"כ אבישי יקירי,
בעבר התעניינתי אף אני בקושיא ועמדתי על כך שבהוצאות שונות של חומשי ארטסקרול הם פיתרו הבעיה באופנים שונים. כמו"כ יש לי ספר גדול עם כריכה קשה אבל קטן כרס מאד שהוקדש כולו לנושא דיון מיקום עמודי החצר (כמדומני שם הספר הוא 'עמודי החצר'). נכתב ע"י מישהו חסאן ממונטריאל. בספר חידוש של המחבר ליישב הקושיא עם הסכמות כו"כ רבנים שהמליצו לו לפרסם חידושו בספר.
שבת שלו"מ,
משה
שלום אבישי
בענין עמודי החצר סביב –
ראה במדבר רבה ו-ד – וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים סְבִיב הֶחָצֵר שֶׁעֲלֵיהֶם פּוֹרְסִים הַקְּלָעִים
[ויש לשים לב מה שכתב בגור אריה שמות כז יח – …אלא להביא עמודי מסך, שאינם בכלל "עמודי החצר"]
ראה דיון בבעיית עמודי החצר כאן
שבת שלום
חנוך
——————-
תודה חנוך.
הקישורית לדיון באתר המכלול שציינת היא מועילה מאד. התרשימים שם עוזרים להבין את הפתרונות השונים.
מצא חן בעיני גם הפתיח לדיון שם:
בעיית עמודי החצר היא בעייה מתמטית הנדסית בהבנת דברי התורה בסדר עמודי חצר המשכן, ולובנה בעיקר בכתבי האחרונים. למרות פשטותה לא רבים מבחינים בה, וזו דוגמה לחשיבה אסוציאטיבית.
שבת שלום
אבישי
רבי אבישי יקירי ומכובדי ראה נא בחומש דעת מקרא את שרטוטי אבי מורי זצ״ל. שבת שלום שאול