בע"ה
וּבַֽחֲר֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַֽחֲר֣שֶׁת עֵ֑ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַֽחֲשָֽׁבֶת
שמות פרק לה, פסוק לג
רשימה לפרשת ויקהל
רבי יום טוב צהלון היה מחכמי צפת בעת תפארתה (נפטר בשנת שע"ט (1619). חלק מתשובותיו נאספו והודפסו בונציה בשנת תנ"ד (1694).
ספר חשוב זה עוטר באיורים של המשכן ובתי המקדש (שני הראשונים והשלישי ע"פ ספר יחזקאל). בשער הספר [!] מופיע ציור המשכן באופן בולט.
שער ספר שו"ת רבי יום טוב צהלון. ונציה תנ"ד 1694. המקור: מאגר "אוצר החכמה"
בסוף ההקדמה בפתיח של הספר מובא ציור ובו חתך רוחב של הר הבית ועליו מוקמו העזרות וההיכל.
על אף שהאיור נראה פשטני רואים שהמאיירים הכירו את המקורות ההלכתיים שעוסקים בהר ובמקדש. כך לדוגמא בתחתית הציור רואים את החללים (כיפה על גבי כיפה) שעליו בנוי ההר. מבנה מיוחד זה משמש גם כיום כפתרון למניעת טומאה מעל מקום בו מצוי חשש לטומאת מת.
"ציון הר קדשי". המקור: עותק ספריית הרמב"ם
נציין שאין קשר בין תוכן הספר לאיורי המשכן והמקדש. עצם הופעתם במקום בולט בספר מבטא את מרכזיותם וחשיבותם של המשכן והמקדש.
עןבדה זו עולה גם מהמקום הנרחב שהתורה והנבואה מקדישים למבנה המשכן והמקדש בחומש שמות ובספר מלכים.
מה אפשר ללמוד מהפירוט הרחב של החומרים שמהם בנויים המבנים? מדוע מוקדש מקום כה רחב לתיאור הפיזי של מבנה המשכן והמקדש?
מבקש להביא בפניכם רעיון עמוק שכתב האדמו"ר ר' שמואל מסוכטשוב בספרו "שם משמואל".
אנו רואים שינוי בשימוש בחומרי גלם מתקופת המשכן אל המקדש.
ככל שאנחנו מתקדמים יש שימוש מועדף בחומרים מן הדומם על פני אלו שבאים מן החי.
במשכן שבמדבר – יריעות מן החי ומהצומח, קרשים מן הצומח, ורק אדנים מן הדומם,
במשכן שילה – בית של אבנים למטה ויריעות רק למעלה.
בבית המקדש – לא היו יריעות מן החי וכולו שילוב של אבן ועץ.
המשמעות היא דו קוטבית.
מחד גיסא: מצד התכלית, שתהיה השראת שכינה למטה, ישנה התקדמות ולכן יש העדפה לחומרים מן הדומם.
מאידך גיסא: ישנה פחות התגלות של קדושה במדרגת החי.
מכאן הסבר להלכה המצמצמת את מקום אכילת הקורבנות:
במשכן שבמדבר – בכל מחנה ישראל, במשכן שילה – כל הרואה, ובבית המקדש רק בתוך החומות.
"שם משמואל" פרשת ראה.
דברי ה"שם משמואל" מתכתבים אצלי עם ההבנה המקובלת שאצל היחידים יש ירידת הדורות (לדוגמא הופעות נבואיות חדלו מן העולם) אבל דווקא בהמון העם ישנה עליה רוחנית ותפיסות מופשטות מובנות היום לכל.
שנזכה להשבת השכינה בתוכנו במהרה, מתחתיות ארץ ועד לרום שמים.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
עם הספר 
רק לציין שעל פי האמור, השנה היא שנת ה-400 לפטירתו של ר' יו"ט צהלון. לא בויקיפדיה ולא בכרטיס הקבר שלו באתר הר הזיתים מצאתי תאריך מדוייק, אך טוב להעלות את זכרו בשנה זו. חזק וברוך!
——————
שלום
תודה שהארת את עינינו לתיזמון של שנת 400 לפטירתו. של רבי יום טוב צהלון
שנת פטירתו של רב יום טוב צהלון בסוף שנת שע"ט (1619) מצאתי ברשימת הזיהויים של מפעל הביבליוגרפיה. ראה נא כאן.
שבוע טוב
אבישי
כתבתם:
מחד גיסא: מצד התכלית, שתהיה השראת שכינה למטה, ישנה התקדמות ולכן יש העדפה לחומרים מן הדומם.
מאידך גיסא: ישנה פחות התגלות של קדושה במדרגת החי.
מכאן הסבר להלכה המצמצמת את מקום אכילת הקורבנות:
במשכן שבמדבר – בכל מחנה ישראל, במשכן שילה – כל הרואה, ובבית המקדש רק בתוך החומות.
הדברים נראים להיפך ממש.
השתלשלות הקדושה לעולם הזה בביהמ"ק היא עד לדרגה הנמוכה יותר היא לתוך הדומם, אבל מאידך, ההתגלות פחותה, (ככל שההשתלשלות למטה יותר). מאידך ההתשלשלות לעולם החי אינה עד למטה, אבל מאידך בהתגלות גדולה יותר, ולכן מתפשטת יותר וקדשים קלים נאכלים בכל מחנה ישראל.
בברכה