האם רש"י ראה את הירושלמי?

בע"ה

"וַיַּעֲשׂוּ אֶת-אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב, מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם, עַל-שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

 "וַיַּעֲשׂוּ, שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב, וּשְׁתֵּי, טַבְּעֹת זָהָב; וַיִּתְּנוּ, אֶת-שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת, עַל-שְׁנֵי, קְצוֹת הַחֹשֶׁן"

(רשימה לפרשת פקודי)

—————————————————————————————————————————————————————————–

כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ

(תהלים מה, יד)

ת"ר: שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה.

אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך?

אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי.

אמרו לה: הרבה עשו כן ולא הועילו (יומא דף מז .)

רש"י: ראיתי בהש"ס ירושלמי, "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה",

 אשה צנועה ראויה לצאת ממנה כהן גדול, הלבוש משבצות זהב.  

השבוע קבלתי בדואר חוברת צנועה, תדפיס  מתוך ספר שיצא לאור בניו יורק בשנת 1941.

לחוברת צורף מכתב קצר, ובו התנצלות מאספן ירושלמי נכבד, שמצא חוברת זו ובה חותמת ספריית הרמב"ם במשרדו, והוא ממהר להשיבה לבעליה.

עוד כתב שבחוברת יש הרבה הגהות בכתב יד, כנראה של המחבר.

החוברת היא תדפיס מאמר על ציטוטי הירושלמי ברש"י ( THE YERUSHALMI QUQTATIONS IN RASHI) שכתב ד"ר מיכאל היגר, בעל  סדרת ספרי "אוצר הברייתות".

באחד העמודים מצאתי ציטוט של דברי רש"י שהבאתי לעיל.

מקור זה, המופיע בסעיף 14, מצוטט בירושלמי שלש פעמים. מיכאל היגר ציטט שתי פעמים בדפוס והוסיף בכתב יד מקור נוסף.

 

נתמקד בשאלה :

האם רש"י ראה את הירושלמי ?

שאלה זו דשו בה רבים. תלמידי חכמים וחוקרים. לכאורה התשובה הפשוטה היא : כן.

במקומות רבים בפירוש רש"י לתנ"ך ולתלמוד רש"י מסתמך על התלמוד הירושלמי, כפי הנראה מפירושו למסכת יומא לעיל: "ראיתי בהש"ס ירושלמי".

בספר שאלות ותשובות "משנה הלכות" לר' מנשה קליין זצ"ל יש תשובה בנידון, ובה יוצא בחריפות נגד מי שטוען שרש"י לא ראה את הירושלמי.

תחילת התשובה בספר "משנה הלכות".

כסייעתא לדבריו מביא עשרות מקומות שרש"י מסתמך על הירושלמי. לקריאת התשובה במילואה ראו נא כאן.

ועדיין רבו המסתפקים אם היה לפני רש"י תדיר את הירושלמי.

כך כתב החזון איש באגרותיו:

אגרות חזון איש. חלק שלישי, סוף אגרת קעח

וכך פותח ה"שדי חמד" את הבירור בעניין זה:

"שדי חמד", כללי הפוסקים מערכה ח אות י.

בתוך דבריו  ה"שדי חמד" מביא גם דעות אחרות. מעניין שהדיון שם מסתמך על דעות חוקרים [!] ומזכיר את שלמה בובר, שמשון בלוך ואחרים..

למערכה זו ב"שדי חמד"  ראו נא כאן.

ספק זה מתבסס על כמה מקומות שרש"י מביא את הירושלמי בשם חכם אחר.

הרב א. י. ברומברג הקדיש סדרת מאמרים בקובץ "סיני" לשאלה זו. לטענתו היתה לרש"י סיבות (במקומות ספורים) מדוע לא הזכיר את הירושלמי במקורו ונשען על ציטוט בשם חכם אחר. אחד ההסברים תולה זאת בשינוי גירסאות בירושלמי והעדפתו של רש"י את הגירסא המצויה במקור המשני.

בתוך דבריו מראה הוא שיש ברש"י מאות מקומות בהם הביא את הירושלמי בלי להזכיר מקורו, מה שמלמד על בקיאותו של רש"י בירושלמי.

דוגמא אחת היא הפסוק שלנו על בגדי כהן גדול: "כל כבודה של בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" (תהלים פרק מה, יד).

רש"י על תהלים פירש את הפסוק בלי להזכיר את הירושלמי, כפי שהזכיר זאת בפירושו לתלמוד במסכת יומא שהבאנו בראש דברינו.

כך הוא פירושו של הפסוק על אתר:

כל כבודה בת מלך וגו' : … והם כניסיה של מלך, אשר נהגו עצמם בצניעות , עתה בגדיהם חשובים ממשבצות זהב של כהנים גדולים.

 

מתוך מאמרו של הרב א.י. ברומברג "רש"י והירושלמי". סיני כרך טז. לקריאת תחילת המאמר ראה נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי

———————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת