א.ל. הורביץ בראשון לציון

בע"ה

וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן, וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ.

ויקרא פרק כו פסוק י

רשימה לפרשת בחוקותי

לפני כארבע שנים, עת החלו השיפוצים הנרחבים ב"בית אריאלה", נדרשנו לפנות מהמחסן ספרים ישנים שהצטברו שם ברבות הימים. כשמיינתי את הספרים – אלו לחיים ואלו לגניזה –  צלמתי בנייד שלי שערים שצדו את תשומת לבי.

ממיין ספרים במחסן הישן של "בית אריאלה"

אחד מהם היה של ספר "האהבה והקנאה" (וילנה תרמ"ב 1882), שהופיעה בו חותמת בעלות  בעברית ובלועזית:

א.ל. הורביץ בראשון לציון

ארץ ישראל

 

לפני זמן קצר גילינו שהעותק שהיה בספריית הרמב"ם מצא את דרכו למכירה פומבית.

הוא הוצע במחיר התחלתי של 30$  ונמכר בסכום של 35$.

המקור כאן King David Auctions 2.3 19

 

מי היה א.ל. הורביץ ?

אריה ליב הורביץ  נולד באיישישוק (פלך וילנה) בשנת תרכ"ב 1862.

שימש כמזכירו של הרב אלחנן ספקטור בקובנה לענייני חיבת ציון (ע"פ ערכו באנציקלופדיה של תדהר).

ממייסדי חברת "שאלו שלום ירושלים", שחבריה התחייבו לדבר רק עברית.

בשנת תר"ן 1890 עלה ארצה. היה מראשוני המורים העבריים במושבות.

שימש כמנהל ספריית "שער ציון" ביפו בין השנים תרס"ד-תרס"ו  1904-1906.

 

אריה ליב הלוי הורביץ.  המקור: ספר "עיר וספר", תולדות ספריית שער ציון – בית אריאלה. ירושלים תשמ"ז 1987

כל ימיו לחם א.ל. הורביץ על  הנחלת השפה העברית.

כשהציעו לנהל את ספריית "שער ציון" התלבט אם לקבל את התפקיד.  וזאת משום  ש"בצעירותו בווילנה נשבע הורביץ אמונים לשפה העברית ולפיכך ראה בניהול ספריה המכילה ספרי לעז מעין  הפרת נדר".

ספר "עיר וספר", תולדות ספריית שער ציון – בית אריאלה. ירושלים תשמ"ז 1987, עמ' 52.

אם נשאל, איך ייתכן שאיש זה, שנלחם על שימוש בעברית בלבד בכל מקום, בחותמתו מופיע כיתוב לועזי  בצד הכיתוב העברי? 

כנראה שזה היה נדרש ואולי מורה על חשיבותו בעיני השלטון העותומני.  

נ.ב. תודתי לרעי חנוך גוטליב על עזרתו.

ל"ג שמח ושבת שלום

אבישי

---

 

נספח:

1. באתר מוזיאון ראשון לציון ב"אלבום המשפחות" מופיע כרטיס של הורביץ אריה ליב.

התמונה שם איננה של אריה ליב הורביץ מראשון לציון כי אם של אדם אחר בשם אריה ליב הורביץ, ממייסדי שכונת "נחלת שבעה" בירושלים, ובנו המאומץ של דוד ילין (הסבא).

השוו את שתי התמונות ותיווכחו !

 

המקור: אתר geni

---

2. במקומות רבים מסופר על היוזמה שנקט א"ל הורביץ בחתונתו. הוא ביקש כי במקום מתנות ישלחו תרומה לטובת הפועלים בארץ ישראל. רבים הלכו בעקבותיו ונוצרה קרן כספית משמעותית ממפעל זה. ראו בהרחבה על כך בערכו ב"תדהר".

מפליא לראות שגם בהולדת בנו 'שאר ישוב' תרם "מה שחסכנו בהוצאות הסעודה 5 פרנק לקפת מוסדת גמילות חסדים במזכרת בתיה ו 5 פרנק לקפת גמ"ח "בת יעקב" הנוסדה בראשל"צ".

הצבי, 09/03/1900

 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com