אחת שאלתי מאת ה'
רשימה ערב יום הכיפורים
שער ספר "קב הישר" לר' צבי הירש קאידנובר. דפוס אורטה קואי (ליד קושטא). שנת תקפ"ב 1822. עותק אוסף רבין בספריית הרמב"ם. המביא לבית הדפוס יהודה ירושלמי (לפי א. יערי. "ירושלמי" הוא תיאור לחכם קראי שעלה לרגל לירושלים)
בספריית הרמב"ם אוסף מיוחד הכולל דפוסים נדירים ודפוסי מזרח רבים שמקורו בספרי ד"ר יעקב רבין, כפי שמעידה החותמת הנלוית לכל ספר.
ד"ר יעקב רבין היה יליד פרוסקורוב (לימים חמלניצקי), עיירה ליד קמניץ פודולסק, שנודעה בעטיו של פוגרום גדול שבו נטבחו באכזריות 1800 יהודים בשנת תרע"ט 1919. אביו הרב עוזר היה מורה צדק בעיירה (על פי שו"ת מהרא"ש סימן נג) ודור עשירי לרבנים. הוא נרצח באותן פרעות (על פי אנציקלופדיה לציונות דתית, ערך: רבין, ישראל אברהם). בשנת תרפ"א 1921 המשפחה עלתה ארצה. יעקב עסק ברפואה במושבות. בכתב העת "הרופא העברי" פרסם מאמרים על ענייני רפואה של חכמינו בעלי התוספות וכותבי ספרי שאלות ותשובות לאורך הדורות.
יעקב נפטר בי"ג חשון תשמ"ז 1987 ומקום קבורתו בקרית שאול. אשתו מרים נפטרה לפניו בשנת תשמ"ג 1983. בנם הוא המשורר עוזר רבין. מכיון שאשתו מוזכרת בחותמת ההקדשה בברכת המתים, יש להניח שספריית יעקב רבין הוקדשה לספריית הרמב"ם בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז 1983-1987.
על ייחודו של האוסף ישנה מסורת בידי כפי שקבלתי ממנהל ספריית הרמב"ם הקודם הרב ראובן אליצור. ד"ר יעקב רבין היה רופא, שטיפל בחולים. לרבים מהם לא היה בידם יכולת כלכלית לשלם עבור הטיפול והתרופות. תמורת התשלום נעשתה בספרים ישנים.
שער ספר "מעיל צדקה" לר' אליהו הכהן. דפוס אזמיר. שנת תצ"א 1731. עותק אוסף רבין בספריית הרמב"ם
על החשיבות שיש במעמד כלכלי איתן, עמד האדמו"ר ר' ישראל ממודזיץ בפירושו המקורי לבקשת דוד המלך בספר תהלים:
אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש.
בתפילת יום כפורים אנחנו נסמכים על שלשה יסודות: תשובה, תפילה וצדקה.
שניים מהם: תשובה ותפילה – הן דברים התלויים בנו.
השלישי: צדקה – אין הדבר בידינו, כי צריכים לזה השפעת עושר מאת ה'.
אחת שאלתי מאת ה' -שיתן לי יכולת ממון די הצורך לעשות צדקה.
המקור: קונטרס "תפארת ישראל". חוברת ב. אייר תשי"ב.עמ' לו
שנזכה להיות מהנותנים ולא מהמקבלים.
חתימה טובה !
אבישי
בעקבות הרשימה.
ד"ר רינה חבלין, קרובת משפחה של ד"ר יעקב רבין, שלחה לי תמונה שלו, ש"גזרה" מסרט משפחתי. תודתי נתונה לה.
האיש המבוגר בצד ימין הוא ד"ר רבין.
עם הספר 
אבישי, תודה על דבריך היפים, בפוסט זה ובכל הקודמים.
אמנם הפירוש ב"אחת שאלתי", משונה. במקום להתפלל שיהיה לי כסף לתת לצדקה, עדיף להתפלל שלעניים יהיה כסף ולא יזדקקו לקבלו ממני. וכי יש ענין דוקא שאני אתן? הרי העיקר היא תועלת העניים, ואדרבה, אם יקבלו ישירות מהקב"ה, עדיף להם.
ולעיקר הכתוב אחת שאלתי, כבר התקשו רבים, מה התוספת "אותה אבקש"? הרי אם הוא שואל, זה מה שהוא מבקש. ופירש מהרי"ץ דושינסקי ז"ל, שלפעמים אדם מבקש כסף, אבל בעצם מה צורך לו בכסף. הוא אינו רוצה את הכסף כשלעצמו, אלא את מה שמשיגים על ידו, אוכל, תענוגות, צדקה לאחרים, ועוד. ועל זה אומר דוד המלך, מה שאני שואל, את זה עצמו אני מבקש, לא ככלי להשיג על ידו דברים אחרים (כבוד וכיוצא), אלא זו שאיפתי באמת, לשבת בית ה' כל ימי חיי, ותו לא
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל ישראל.