וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.
בראשית פרק כג פסוק ב
רשימה לפרשת חיי שרה
אברהם אבינו הוא ראשון המספידים. אחריו לאורך הדורות באו אלפים ורבבות.
ספר "הלכות גדולות", שחובר בתקופת הגאונים, פותח את "הלכות הספד" כך:
ומאן דשכיב ליה מיחייב למספדיה ולמיקבריה, דהכי אשכחינן באברהם בעידנא דשכיבא ליה שרה בכייה וספדה וקברה, דכתיב (בראשית כג) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.
[תרגום: ומי שמת לו מת – חייב להספידו ולקוברו, שכך מצינו באברהם בזמן שמתה שרה בכה עליה וספדה וקברה, שכתוב (בראשית כג) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה].
הספדים נרשמו בעבר בארבעת כרכי "מפתח ההספדים", שהוציא דובער ווכטשטיין בין השנים תרפ"ב-תרצ"ג (1922-1933). ווכטשטיין היה ספרן בספריית הקהילה בוינה ורשם את ההספדים שראה בספריה זו. יש להניח שמאז ועד היום נדפסו עוד מאות רבות של הספדים.
אף אני אוסיף הספד לא ידוע שמצאתי בגנזי ספריית הרמב"ם. ההספד מודפס על דף בודד שהיה מקופל שנים רבות. עקבות קיפולו ניכרים בסריקה.
המספיד הוא הרב יהושע פאלק (וולפסון) שהיה רב בקהילת פאלטשען ברומניה.
ההספד נישא בשנת תר"נ (1890) על קברו של יוסף סיגלער, מנכבדי הקהילה ועשיריה.
בניו של יוסף הדפיסו את ההספד למזכרת.
תוכן ההספד לשבחו של הנפטר שעסק בגמילות חסדים בגופו ובממונו. בניין בית החולים [שפיטאל] עומד בזכותו. עוד סיפר המספיד על יוסף סיגלער, כי לאחר שהוקם בית החולים "עמד על המשמר באישון לילה לדלג בלאט על שערי השפיטאל לבקר את משרתי בית השפיטאל אם עומדים הם על משמרתם ואם שומרים הם מועדי הרצעפטין לרגעיהם".
הרב יהושע פאלק הקדיש בראש ספרו "תורת האדם" (ירושלים תרע"ג 1913) שני עמודים: "פותחין בכבוד אכסניא בפתיחת ספרי להיות לזכרון דברי ימי עירנו פאלטישען ורבניה וגדוליה מאז הוסדה עד עתה".
ידיעה מעניינת מופיעה בזכרונות אלו, כי העיר היתה בהשפעה חב"דית וכי התפללו בעיר בנוסח חב"ד ומנהגיה.
ברשימה זו מוזכר גם הנספד יוסף סיגלער ש"עוד היה בימי".
טבעם של הספדים לעורר את השומעים לבכיה.
"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ"
לפעמים הבכי בא מחמת ההרגשה, שהדורות הקודמים טובים היו מאלו הנשארים.
הרב יהושע פאלק מסיים את זכרונותיו על נכבדי עירו באלו המילים:
"ווי לשופרא דבלי בארעא. חבל על דאבדין ולא משתכחין. ואין אחד מבעלי כיסין עתה מתחזק עמנו על אלה. איש לבצעו מקצהו. ועמא דארעא אזלא ודלדלא. ה' ירחם".
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
שלום וברכה,
בשולי מאמרך המחכים, כדרכך בקודש, יש להעיר שבדברי חז"ל מצינו הספד קדום יותר: במסכת סנהדרין דף קח עמוד ב
ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ, מה טיבם של שבעת הימים? אמר רב: אלו ימי אבילות של מתושלח. ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא.
שבת שלום ואך טוב וחסד
חיים מאיר נריה
יישר כח על הטור החדש בעם הספר.
אגב, אחיו של הרב יהושע פאלק (פאליק) היה ממייסדי ראש פנה ורב ומורה בזכרון יעקב,
ובכלל הם היו מראשוני היוזמים לעלייה לארץ. ראה למשל כאן בהע' 1
ובפרט במאמר של אחד הצאצאים: הרבנים יהושע וחיים פאלק ממוינשט שברומניה וחלקם בתנועת חיבת ציון ובעלייה הראשונה. סימקין, אריאל, 1935-2013 ; עת לחננה; הרב צבי הירש קלישר וההתעוררות לציון (תשעד) 220-240
בברכה
בועז