נישואי בוסר

• בעזרת ה'

וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה…  

וְאִם-לִבְנוֹ, יִיעָדֶנָּה–כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ.

שמות פרק כא

רשימה לפרשת משפטים

שער ספר "עצי ארזים". פיורדא תק"ן 1790. עותק ספריית הרמב"ם

בשבועות האחרונים אני מעיין בעותק ספר "עצי ארזים" ועליו הערות ארוכות פרי קולמוסו של חיים דישפק. ספר זה נדפס בעיר פיורדא בשנת תק"ן 1790 וההערות נכתבו זמן קצר אחר כך.

ברשימתי הבאה אי"ה אני מתעתד לעסוק בהרחבה בעותק זה ובדמויות סביבו. לעת עתה נביא הערה אחת הנוגעת גם לפרשת השבוע ונסבירה.

נקדים ונאמר כי מדובר בנישואי קטנה. נישואים אלו אסורים על פי החוק ומכונים נישואי בוסר.

כך לשון ההערה:

ואע"ג דאריא"ר (=דאמר  רב יהודה אמר רב) במס' קידושין דף מ"א ע"א אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, בכל זאת נ"ל להביא ראי' דאמורא בתרא לא חשו לזה כדמצינו במס' נדה דף ס"ו ע"א יע"ש: אימר דאמר רבא בגדולה אבל בקטנה לא, משמע דרבינא איעסק לברי' עם קטנה והוא בתרא ולכך פסק הריב"ש כוותי' ודוק.

וגם משמע בתוס' במס' קידושין דף הנ"ל שאם יחוש האב שלא יהא לו נדוניא ברבות הימים  ישיא את בתו כשהיא קטנה וק"ל

ביאור הדברים:

התורה מעניקה לאב זכות להשיא את בתו הקטנה. בפרשת השבוע מוזכר כי אדם המוכר את בתו הקטנה לאמה עבריה – זכאי הקונה (או בנו) לשאתה לאשה.

אמנם חכמינו ז"ל הסתייגו מנישואי קטנה.

כך לשון התלמוד במסכת קידושין דף מא:

אמר רב יהודה אמר רב [אלעזר]: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.

במסכת נדה דף יג כתוב,  שאלו שנושאין תינוקות מעכבין את בן דוד מלבוא, כיון שבטלים מפריה ורביה כל ימי קטנותה.

למרות זאת יודעים אנו על קיום נישואים כאלו לאורך ההיסטוריה.

אברהם גרוסמן, במאמרו על נישואי בוסר בחברה היהודית בימי הביניים עד המאה השלוש עשרה, ("פעמים" גליון 45), אוסף דוגמאות לא מעטות מספרות השאלות והתשובות והפסיקה אודות נישואי קטנות.

בשולחן ערוך בהלכות אבן העזר סימן ב' מובאת להלכה תשובת הריב"ש ובו הכרה במציאות זו דה-פקטו.  כך לשונו של הרמ"א בהגהתו:

… וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לשאת אישה שאינה בת בנים כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה  או משום ממון שלה, אע"פ שמדינא היה למחות בו , לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים… (ריב"ש סי' ט"ו).

נזכיר שהריב"ש היה פסוק חשוב, חי באלג'יר ונפטר בשנת קס"ח (1408). הריב"ש מעיד שכבר כמה דורות לפניו לא אכפו את איסור נישואי קטנה.

הרב חיים דישפק, בהערתו לעיל, מצא שלדברי הריב"ש יש יסוד כבר בתלמוד עצמו.

התלמוד במסכת נידה דף ס"ו מספר על רבינא שעסק בתכנון החתונה של בנו עם בתו של רב חביבא. מעיון בדיון התלמודי עולה כי בת זאת היתה קטנה.

מכאן שחכמי התלמוד האחרונים (=בתראי), שרבינא נמנה עליהם, לא קבלו את ההמלצה של אחד מראשוני האמוראים, שהתנגד לנישואי קטנה באופן גורף עד שתגדל ותאמר בפולני אני רוצה.

נ.ב. קדימון לשבת הבאה:

מי היתה האשה הכי עשירה בגרמניה וכיצד היא קשורה לרב חיים דישפק?

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com