בע"ה
ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים
הפטרת השבוע. מלכים פרק א פרק ה.
רשימה לפרשת תרומה
בעותק הספריה של ספר "עצי ארזים" דפוס פיורדא תק"נ (1790) יש רישום בעלות בכתב יד בראש דף השער, וזה נוסח הכתוב:
במתנה גמורה מהקצין המפורסם הר"ר וואלף ברלין יצ"ו י"ט [… …] אייר תקנ"ט […] לפ"ק […] שלא ימשלו / בו ידי זרים חלילה חתמתי שמי הק' חיים בן הרב מוהר"ר משה נר"ו […] מדישפעק לע"ע פה ק"ק פיורדא / יע"א.
ספר "עצי ארזים" נסוב על הלכות פריה ורביה, אישות וקידושין. המחבר היה חשוך בנים ורמז על כך בשם ספרו כדבריו בהקדמתו:
הספר מלא בשולי גליונותיו הערות ארוכות ולכן חשוב היה לי להבין מי הוא בעל הספר. מהכיתוב למעלה למדנו ששמו חיים בן משה מדישפעק, שחונה לע"ע [=לעת עתה, כלומר בשנת תקנ"ט 1799] בפיורדא.
פניתי לסדרת ספריו של בנימין שלמה המבורגר על "הישיבה הרמה בפיורדא", שלשה כרכים עבי כרס על עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה (בני ברק, מכון מורשת אשכנז, תש"ע 2010). מצאתי שם ערכים רחבים על ר' חיים צבי הירש ברלין, מחבר ספר "עצי ארזים" ועל אחיו ר' אריה ליב ברלין, אב"ד קאסל. לאח זה יש בן, שהיה פרנס בפיורדא, בשם וואלף. לפי הכתוב בראש העותק של ספריית הרמב"ם לעיל, וואלף ברלין העניק את הספר למחזיקו חיים דישפעק בשנת תקנ"ט 1799.
שלחתי שאילתא לבנימין שלמה המבורגר, האם מכיר את חיים דישפעק? וקבלתי את תשובתו כדלהלן:
לצערי אין בידי תשובה לשאלה זו. חכם זה שהה "לע"ע פה ק"ק פיורדא", אבל לא השאיר בם חותם הידוע לי.
בטרם נצא לדרך נוסיף עובדה אחת. חיים דישפעק הרבה לחתום בצד הערותיו, בהן גם ציין את כתובת מגוריו בעת כתיבתן: "העכינגען".
דוגמא אחת לפניכם:
השורות הראשונות: העכינגען… ה'תקפ"ח לפ"ג
בעזרתו של רעי הטוב חנוך גוטליב יצאנו לחיפוש בעקבותיו של חיים דישפעק.
מה מצאנו ?
- במיזם החדש "כתיב", האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים, לה שותפים קרן פרידברג והספריה הלאומית, מצאנו הספד מר שנשא ר' חיים דישפעק על החצרנית קוילא קאולה בבית המדרש "קולי קולות" בהעכניגען בשנת תקס"ט 1809.
ההספד מכיל 32 עמודים בכתיבה תמה. סיפור חייה של חיה'לה-קוילא קאולה ראוי לרשימה בפני עצמה. היא היתה אשה עשירה מאד ועסקיה פרחו. היתה ספקית מזון וכסף לנסיכות וורטמברג Wuerttemberg. שימשה כ"יהודי החצר" באותם ימים. עם כל זה שמרה מצוות ותמכה בלומדי תורה. בכל תמונותיה היא מכסה ראשה במטפחת. לאחר נישואיה חיה בהעכינגען ושם מצבת קבורתה עד היום. בעמוד 18 מציין ר' חיים דישפעק כי היה בפיורדא בשנת תקמ"ו (1786), עת הספיד הרב נתן אדלר את רבה של פיורדא הירש יאניף (הרב צבי הירש יאנוב).
- ר' חיים דישפעק נהג להוסיף הערות ארוכות בספריו. בעותק של ספר בן פורת יוסף, דפוס פיורדא תקנ"ו 1796, שנמכר בבית המכירות "קדם" ישנן הערות נוספות ממנו. כדרכו של בית מכירות מכובד זה נעשתה עבודת חקר על מחבר ההערות, וישנה הפניה למקורות מהם עולה שר' חיים דישפעק התכתב עם חכמי דורו: רבי אלעזר פלקלש ורבי משה קוניץ.
גם בבית מכירות "ברנד" נמכר ספר "חזון למועד", דפוס פראג תקפ"ד 1824, עם הערות ר' חיים דשיפעק. ספר זה הוא קיבל מזלמן בן יעקב קוילא (יעקב היה היה אחיה וחתנה של גב' קאולה הנזכרת). ראו נא כאן.
3. חיפוש אחר מופעים נוספים של הרב חיים דישפק במאגרים וברשת העלה התייחסות אחת מפתיעה במקומה. בעיתון בריטי משנת 1965 (עמוד 8) הופיעה רשימה אודות ברתולד אוארבך (1812-1882), סופר ומשורר יהודי-גרמני ידוע. ברשימה מוזכר שברתולד היה תלמיד ישיבה בצעירותו ולמד אצל רבי חיים דיספקר בהכניגען.
נסכם:
ר' חיים דישפעק היה תלמיד חכם, שחי בדרום גרמניה ולימד תורה בעיירה העכינגען. תקופת פעילותו בין הרבעון האחרון של המאה הי"ח לרבעון הראשון של המאה הי"ט למניינם.
שבת שלום
אבישי
תוספת:
ר' חיים דישפעק כתב שני ספרים:
ראה חיים על אבן העזר. מופיע בהערה בחתימת ספר "עצי ארזים".
באר מים חיים על התורה. מופיע בהערה בספר "חזון למועד".
כנראה ספרים אלו נשארו בכתב יד ואבדו מאתנו.
—————————————-
שלחתי את הרשימה הנ"ל לר' שלמה בנימין המבורגר והודיתי לו על עבודתו הגדולה שהיתה הבסיס למחקר-זוטא שערכנו.
השיב לי :
נפלא מאד, ברוך שמסר עולמו לשומרים.
עכשיו שזיהית את החכם, אשלח לך מה נרשם עליו בכרטסת שלי:
| רבי חיים דיספק-דישבק ב"ר משה |
| הערה |
| Biographisches Handbuch der Rabbiner. Teil 1, Die Rabbiner der Emanzipationszeit in den deutschen, böhmischen und großpolnischen Ländern 1781-1871, herausgegeben von Michael Brocke und Julius Carlebach; bearbeitet von Carsten Wilke, München 2004, p. 253 |
| L. Loewenstein, Zur Geschichter der Juden in Fuerth, II, s. 82. |
| חומש "דרך סלולה", שמות, פיורדא תקפ"ד, רשימת החותמים – העכינגען. |
| מסכת שבת, פיורדא תקצ"ב, רשימת החותמים. |
| שו"ת תשובה מאהבה, ח"ג, סי' תכז. |
———————————————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
תאריך נוצרי לא מכובד
——————–
שלום
אני מקפיד במידת האפשר לציין את התאריך העברי ולצידו את התאריך הלועזי.
במקום שבו אני משתמש בתאריך הלועזי – כמו במשפט הסיום של הרשימה הנ"ל – אני כותב "למניינם".
שבת שלום
אבישי
שאפו!
ניר