בע"ה
הלכה כבית שמאי?!
רשימה לפרשת ויקהל פקודי
הציפיה לביאת המשיח עולה לשיח הציבורי בימים קשים אלו.
האם אנחנו בפתח תקופה חדשה?
הרשימה השבוע עוסקת ב"הלכתא למשיחא".
מתוך ספר "רבי אליעזר דון-יחייא": מגילת חייו. ירושלים תרצ"ב 1932
בסוף שנת תרצ"ט 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הוציא לאור הרב בן ציון דון יחייא את חלקו השני של שלחן ערוך חלק אורח חיים בצירוף חידושיו וחידושי אביו, הרב אליעזר דון יחייא.
הרב אליעזר דון יחייא היה דמות יוצאת דופן בעולם הרבנות. היה בעל כוחות מיוחדים בכל המובנים (רוחני ופיזי), כמתואר במגילת חייו.
הספר נדפס בעיר לודזא – לוצין (לטביה). מהדורה זו נדירה בספריות בגלל סמיכות ההוצאה למלחמה, ששטפה והחריבה את היישוב היהודי כולו במזרח אירופה.
אנקדוטה מקומית: ברשימת החתומים הנכבדה (ששה וחצי עמודים בדפי הספר, מכל הגלובוס) מופיעה גם הספרייה ע"ש הרמב"ם בתל אביב.
בספר זה נדפסה הסכמה ארוכה של הרב אברהם יצחק קוק משנת תרצ"ה 1934, חודשים ספורים לפני הסתלקותו. בהסכמה דן הרב קוק באריכות בשאלה, האם במחלוקות הלכתיות הנוגעות לשאלות עתידיות – "הלכתא למשיחא" (הלכה לימות המשיח) – ישנה הכרעה על פי הכללים הנקוטים בימינו. הבסיס לכל הדיון הוא דברי המהרי"ק בתשובותיו סימן קס"ה אות ד. בפתח דבריו ציטט הרב קוק דעת המהרי"ק: "דכללי ההוראה שנאמרו מחז"ל… לא נאמרו אלא בשביל הענינים הנוהגים בזה"ז (בזמן הזה) ולא בשביל דברים שהם הלכתא למשיחא".
בעותק הספריה נוספה על כך הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.
וזה נוסח ההערה:
הטעם משום דלע"ל (לעתיד לבוא) תהיה ההלכה כבית שמאי וממילא אנן אחרי הבת קול דהלכה כבית הלל אין לנו להכריע לע"ל. ר"מ (ראובן מרגליות).
הרב מרגליות מתייחס לאחד הכללים הידועים: הלכה כבית הלל כנגד בית שמאי.
כדברי הגמרא במסכת עירובין דף יג:
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי א-להים חיים הן והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
בספרי אחרונים מצאנו חידוש גדול: לעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי.
הלכה מחודשת זו מקורה בחוגי המקובלים. במאמר מרתק של הרב ישראל דנדרוביץ, "הלכה לעתיד לבוא – כבית שמאי ?!", (אור ישראל, שנה יז חוברת א) יצא המחבר לחפש היכן הוזכרה לראשונה. בדפוסים מצאה בספר "חלק שמעון" בשנת תמ"ז (1687) ולאחריה בספר "ויקהל משה" בשנת תנ"ט (1699). ראו נא כאן המאמר במלואו.
הרב ראובן מרגליות בהערתו נסמך על החידוש שההלכה תתהפך לעתיד לבוא ותהיה כבית שמאי. לפי זה אין לנו להתחשב בבת קול הנוכחית, שפסקה כבית הלל.
האם כוונתו שתצא בת קול חדשה? או שבת הקול התאימה למצב רוחני מסויים?
אשמח לשמוע איך הבנתם את כוונתו.
שבת שלום
בשורות טובות
אבישי
נ.ב.
האם הרמב"ם מסכים לשיטת המהרי"ק?
- תוספות יום טוב במסכת כלים פרק שלישי משנה ב: "לפי שראיתי למהרי"ק בתשובה שרש קפ"ה שכתב דהנהו כללות דהלכה כמר לגבי מר לא אמרו על הדינים הבלתי נהוגים בדורינו.
על זה כתב תוספות חדשים שם: אבל הרמב"ם לא ס"ל כן שתמיד הולך בכל ספרו אפילו באינם נוהגים בכללות אלו עצמו מלספר גם לא היה אפשר לחבר חיבורו ולפסוק הלכה אם לא על דרך זה. וכן מוכח בגמרא מנחות דף נ"ב ע"א דפליגי ר"י ור"ש ובברייתא אחרת נשנה דבריהם להיפך וקאמר הי מינייהו אחרנייתא ופירש"י דקי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י ונדע דנסמוך עליה…וכל אלו אינם נהוגים בזמנינו.
3. קובץ שיעורים לר' אלחנן וסרמן, מסכת בבא בתרא אות תצט. ד"ה הלכתא כוותן או הילכתא כוותייכו.
…ובתוס' שבת ע' כתבו בהא דפסיק רבא כר"י לגבי ר"ל, דאפשר דהוא רק בדברים הנוהגים בזה"ז, וכן כתב בתוי"ט רפ"ג דכלים בשם מהרי"ק, ובתוס' חדשים שם כתב דדעת הרמב"ם אינו כן… ובאגרות הרמ"ה נגד הרמב"ם הובאו שם דברי הרשב"א על התוס' בדברי הרמב"ם בעיר הנדחת שפסק כר"ל כנגד ר"י וכתב הטעם משום דאינו נוהג בזה"ז, וזה שלא כדברי תו"ח הנ"ל בדעת הרמב"ם דאין לחלק בזה.
4. הרב קוק בהסכמתו הנ"ל (בסוף דבריו)
וע"פ דברינו אלה אין לנו ראיה כלל מדברי הרמב"ם שאיננו מסכים לדברי המהרי"ק ואדרבה מקומות בודדים ישנם בדברי הרמב"ם שהם נגד הכללים שיתישבו דוקא עפ"ד המהרי"ק אלא שברוב המקומות לא מצא הרמב"ם הוכחות נגד הכללים ועל כן סמך גם בהם אף שהיו דברים שאינם נוהגין בזה"ז על הכללים שכללו לנו חז"ל שמ"מ גם בהם אנחנו מוצאים מדת הכרעה במדה ידועה, וראוי להאריך בכלל גדול זה הרבה לבארו לעומקו ולפרטיו אבל אין הזמן גרמא לי כעת להאריך בזה.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
במאמר חסידות של הרבי מליובאוויטש [מאמר 'ועבדי דוד מלך עליהם' שבת פרשת ויגש תשמ"ז], מדבר על מאמר הגמרא (קידושין מ, ב) "תלמוד גדול או מעשה גדול", ולבסוף "נמנו וגמרו, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". ומביא שם מדברי קבלה וחסידות שלעתיד לבוא ישתנה הדבר ואז יהיה "מעשה גדול".
ומסביר כיצד ייתכן אופן שינוי פסק הדין הזה ש"נמנו וגמרו":
"וי״ל, שאופן שינוי פסק ההלכה לע״ל יהי׳ ע״י שלע״ל יהי׳ עוד פעם נמנו וגמרו, ואז יותן הפסק שמעשה גדול. והרי כן הוא להלכה (רמבם ממרים ב, ב) , שיש אפשרות דשינוי פסקי הלכה
מסנהדרין אחד לחבירו, ע״י שנמנו וגמרו באופן אחר, ועוד זאת, שגם באותו הדור עצמו מצינו (ראה משנה פרה פ״ז מ״ו. חולין מח, א) שפעם אחת נמנו וגמרו באופן אחד ואח״כ שוב נמנו וגמרו באופן אחר, וכ״ש וק״ו בסנהדרין דלע״ל לגבי סנהדרין שלפנ״ז שאפשר שיהי׳ שינוי בפסק הדין"
ויש לדמות לענייננו, וק"ל
כתב לי החפץ בעילום שמו.
צהריים טובים
נראה לעניות דעתי פשוט שכוונת הרב מרגליות ז"ל שבת הקול דיברה רק בימים אלו כאשר עוד לא נפסקת הלכה כבית שמאי, ואין כוונתו שתצא בת קול חדשה לע"ל, אלא בת הקול שיצאה כביכול קצובה בזמן עד ליום גאולתנו הקרב ובא בב"א.
ועיין בשו"ת מן השמים עם הערות הרב ראובן מרגליות בהקדמה שכתב באורך על כל עניין בת קול והמסתעף.
שבת שלום.
כתב לי ר' חגי רונברג:
צהריים טובים.
לענ"ד- בת קול הכריעה למצב רוחני מסוים ולא שתצא בת קול פעם נוספת.
ר' למשל בבלי תענית ריש דף כא, א "אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? – אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע. שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא".
כתב לי הרב יעקב אפשטיין.
לאבישי שלום
כתב המלבי"ם (תורה אור במדבר פרשת חקת פרק יט פסוק ב):
וכבר אמרנו שבענין זה היו מחולקים בית שמאי וב"ה ששמאי והנמשכים אחריו היה דרכם למאס בעה"ז ולעזוב כל עניני החומר, והלל והנמשכים אחריו היו אומרים שאין לעזוב את העולם, וכבר אמרו שב"ש וב"ה נחלקו אם טוב לו לאדם שנברא משלא נברא כי ב"ש קצו בעה"ז ורעותיו ומאסו בו, והשתדלו תמיד להפשיט הנפש מן הגוף, והיו אומרים שטוב היה לו לאדם אם לא היה נברא לחיות עם הגויה שהושמה הנפש במאסרו לרעתה, וכבר כתב האריז"ל שמה שאין הלכה כב"ש וכרשב"י הוא מפני גודל מעלתם שלא עסקו בתורת העה"ז כלל רק בתורת עולם האצילות כי התורה מתפשטת בכל עולם ועולם והם נפרדו מן העה"ז ועסקו בתורת השכליים הנפרדים, והתורה כפי סודותיה בעולמות העליונים הלכותיה משונים מכפי ענינה בעולם הגופים, ואמרו שבשמים פוסקים כב"ש וכרשב"י, ושכן יפסקו ההלכה לעת"ל כשיתפשטו הנפשות מן הגופים שאז תהיה ההלכה למטה כמו שהוא בעולם העליון, ועז"א כי תורה חדשה מאתי תצא, שתהיה התורה למטה כמו שהיא אתי למעלה עכ"ד, ובזה יל"פ מ"ש אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום, ר"ל שאם תראה ב"ש ור"ש שאין הלכה כמותם על תבזם, ואל תהי מפליג לדברים שנאמרו בשמם, כי אין לך אדם שאין לו שעה שלעתיד יהיה הלכה כמותם ואל תאמר שא"כ יהי' שנוי בהלכות התורה, ע"ז משיב ואין לך דבר שאין לו מקום, שבעולם העליון יש מקום להלכות אלה שנאמרו לפי הסוד והרוחני וע"כ כן יהיה לעתיד כשיהיה העולם ברוחניותו:
לגבי בת קול כמובן שאין היא יוצאת אלא בעתה ובזמנה כאמור בתנורו של עכנאי בבא מציעא נט ע"ב
אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! והרי אין הלכה כמותו בדרך כלל שהוא שמותי.
שבת שלום
יעקב