ב"ה, ערב חג פסח תש"פ
בית הכנסת הישן של חסידי קרלין בטבריה
אילו זכינו…
לימים כתיקונם, כותרות החדשות היו עוסקות במפלס ימת כנרת, שאו-טו-טו מתמלאת עד שפתה.
אילו זכינו…
חותמת נאה מעטרת את דף הסוגר של עותק הספריה בספר אסיפת זקנים – שיטה מקובצת – שאסף וקיבץ רבי בצלאל אשכנזי, דפוס ליוורנו תקל"ד 1774.
סביב החותמת כתוב:
שיך לבי"הכנס כולל וואלין בע"הק טבריא ת"ו
במרכז החותמת מצוייר בנין גדול עם כיפה מרשימה עליו ומוקף במים ומתחתיו רשום "ים כנרת".
למי שייך בית כנסת זה?
תולדות היישוב החסידי בטבריה התחילו עם עלייתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק בראש עליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז 1777.
בשנת תקמ"ו 1786 בנה ר' מנחם מנדל מבנה גדול על שפת הכנרת. הקומה ראשונה שימשה כבית דירה ומעליה שכן בית הכנסת. רעידת אדמה שפקדה את הגליל בשנת תקצ"ז 1837 החריבה את בית הכנסת.
חסידי קרלין גאלו את חורבות בית הכנסת והקימו אותו מחדש במצוות רבם, האדמו"ר השני לחסידות קרלין.
חסידי קרלין חנו תחת תמיכת כולל וואהלין ונהנו מכספים שנאספו בפולין. (להבדיל מעדת חסידי סלונים שנהנו מחסות כולל רייסין, תרומת כספים שנאספו ברוסיה ואוקראינה).
רעי היקר חנוך גוטליב מצא חותמת דומה באחד מגליונות "בית אהרן וישראל". החותמת מצויה במכתב שנשלח מטעם גבאי בית הכנסת לפקוא"מ בשנת תר"ס 1900.
שימו לב לכיתוב שמלוה את החותמת:
בתמונות המצויות כיום של מראה בית הכנסת חסר כיפה. מכיון שלא מצאתי תמונה אחרת סברתי שאולי הוסיפו לבית הכנסת כיפה לתפארת, כדרך בתי הכנסת הגדולים בירושלים.

מקור: ערכו בויקיפדיה
חומר רב לתולדות חסידות קרלין נדפס בחוברות "בית אהרן וישראל" היוצאים מידי חודשיים בקביעות על ידי החסידות ברצף של עשרות שנים. בכל חוברת יוצאים לאור כתבי יד מאוצרות הרבי.
שמחתי לקרוא את המאמר שכתב אברהם אביש שור "לתולדות בית הכנסת העתיק "בית אהרן" לחסידי קארלין בעיה"ק טבריה ת"ו" (בית אהרן וישראל, שנה ב גליון ג (ט) עמ' צט-קיא. ראו נא כאן), שם מצאתי את הערה כדלקמן, המלמדת כי היתה כיפה מקומרת לבניין בהבנותו.
תוספת:
בשיח שהיה בין פרופ' אלחנן ריינר מהספריה הלאומית וד"ר ראובן גפני חוקר בתי הכנסת על אודות החותמת, העלה ראובן השערה שהציור בתמונה הוא של האתר הקדוש הסמוך, קבר רבי מאיר בעל הנס, מבנה ועליו כיפה. לביסוס השערתו צירף תמונת חותמת אחרת של בית הכנסת קרלין בטבריה ובו ציור קבר ר' מאיר בעל הנס. אלחנן סובר שהתמונה היא של בית הכנסת היושב על הים, וראיה לכך מספר החלונות הרב של המבנה, המתאימים להלכות בית הכנסת: שנים עשר במספר.
לפני חג פורים פורסם בבתי הכנסת של חסידות קרלין מנשר המצורף כאן.
הוראות אלו היו אז סנונית ראשונה למצב הקשה שאנחנו כעת בעיצומו.
האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א היטיב לקרוא את העתיד לבוא ופעל גם בהמשך בעצימות גבוהה לקדם פני הסכנה.

המקור כאן.
שבת שלום
חג כשר ושמח
בשורות טובות
אבישי
זה עתה ראיתי דבריך – "בתמונות המצויות כיום של מראה בית הכנסת חסר כיפה. מכיון שלא מצאתי תמונה אחרת סברתי שאולי הוסיפו לבית הכנסת כיפה לתפארת, כדרך בתי הכנסת הגדולים בירושלים".
בהיותי במקום, לא נתתי את לבי לראות אם יש כיפה, אך באוצר החכמה בספר 'טובה ראייתו' עמ' 16 מצויר בית הכנסת, ובראש הגג מבצבצת הכיפה…
לר' אבישי היקר
זכינו להיות מקורבים קצת לחסידות קרלין.
הקישור נוצר דרך מיודענו ר' אברהם מאיר חרז נ"י
באמת הרב'ה הנוכחי הוא אדם מופלא בהנהגותיו.
ימא לי להיות בחתונה של מי מצאצאיו. והוא בענתנותו הרבה,
ירד לרקוד עם החסידים(שלא כמו הרבה אדמור,ים שיושבים על במה מוגבהת).
עיין ערך היחס שלו לנושא הניידים-שהבין שאם ישלול מחסידיו לגמרי,
יש מצב שזה לא יעבוד בכלל(הוראות האדמו"ר מקרלין לשימוש באינטרנט ובסמארטפון)
ויש עוד נושאים שהנהגותיו מיוחדות ונראות כתאימות יותר לזמן הנוכחי
ללא ויתור על מסורת אבות.
יישר כוחך
שמחה
יישר כוח גדול. מרתק.
הזכיר לי דיון מעניין על ביהכנ"ס "כיפות השל"ה", שהיה שכנו של ביהכנ"ס קרלין בטבריה, והוא כנראה ביכנ"ס מימי טבריה של דונה גרציה. ואכמ"ל
חג שמח
איל
שלום רב
בגליון "די ברכה אין שטוב", ערב שבת משפטים תשנג, פורסם מאמר על החסיד ר' אברהם פנחס קוריץ ז"ל, חסיד קרלין בטבריה. מסופר שם שהוא הרחיב על חשבונו את בית הכנסת של קרלין, בנה לו ארון קודש מפואר, והתמנה לגבאי בית הכנסת. בנו ר' נח קוריץ ז"ל המשיך במסורת, ודאג לייסוד כולל של קרלין בבית הכנסת הנ"ל.
[ר' אברהם פנחס קוריץ היה סבא רבא של אבי]
בברכה
הלל
שלום רב,
כצאצאית לר' אהרן הגדול מקארלין, שמשפחתה אכן עלתה לטבריה, ריגשת אותי מאד. נכדתו של ר' אהרן הגדול מקארלין (וביתו של ר' אשר הגדול מסטולין), פעריל, נישאה בזיוו"ש לר' ישראל מאוסטרהא (אוסטרוג), והוא זה שמביא את השם זילברשטין למשפחתנו. הוא עצמו צאצא למהרש"א, למהדורה בתרא ומצד אימו למהר"ל מפראג, כך נטען. עוד עבודה גנאלוגית רבה לפני בהקשר של הגנאלוגיה הרבנית במשפחתנו.
ברב אברהם (אביש) שור נעזרתי רבות (וגם בך, אגב, בביקורי הרבים בספרית-הרמב"ם לצורך המחקר הגנאלוגי שאני עורכת מזה כ-20 שנה, ועל כך התודה.).
ברצוני לאחל לך ולבני-ביתך חג פסח כשר ושמח, והשנה נוסיף גם בריא.
בשורות טובות,
דר' שרי סילבר
שלומות
תודה רבה
מצורף מתוך הספר בתי הכנסיות בארץ ישראל (פינקרפלד) .
ראו נא כאן.
חג כשר שמח ובריא
לכל בני המשפחה ולכל בית ישראל היה אור במושבותם
בידידות
מאיר ב