כיבוד אב ואם בשירו של הש"ך

"איש אביו ואמו תיראו"

רשימה לפרשת אחרי מות -קדושים

שמחים לארח השבוע רשימה פרי עטו של  חנוך גוטליב.

מסע מעניין בזמן הוא העיון בכריכות הפנימיות של הספרים, בעמודי השער, בכתב ידם של יהודים לפני למעלה ממאה שנים ופעמים אף מאות שנים. יהודים נהגו לכתוב שם הבעלים בתוך הספר.

והלכתי והתבוננתי בספר ישן אחר שיש לי מירושת אבות, הוא ספר "מגיני ארץ" שנדפס בשנת 1873.

היה קשה לפענח את השמות הרשומים על כריכתו. ראיתי את השם יוסף ווילנער, ומצאתי כי הוא סב סבתי. הוא יליד 1851 וגר בעיירה בזזוב בגליציה, שם גם נולדה סבתי, אם אימי ישראלית הכ"מ – סבתא  אסתר (לימים ברנשטיין, אשת ר' ישעיהו ברנשטיין מראשוני הפועל המזרחי ומעצבי דרכה הרוחנית של התנועה). בספר מופיע גם הצרוף אברהם יוסף וילנער אולם זה לא הצלחתי למצוא. האם הוא אותו יוסף ווילנער או אולי דור קדום יותר.

בספר אחר, מאותה ירושה, ספר "אשלי רברבי", שנת הדפסה 1764, בדף האחרון של הספר, הופתעתי לגלות שיר. זהו שיר שכתבו הש"ך. שיר ובו שורות שורות מחורזות על סדר פרקי ההלכות המופיעות ביורה דעה.

כשקראתי את השיר סקרנה אותי מימרא אחת עלומה, המשפט הנוגע להלכות כיבוד אב ואם :

"גם כבד אם ואב, ראש מאמרו נערב, נאה דרש חרב, אז לפני הר חורב, אל חי בקרבנו".

מהו "דרש חרב"?

וכבר החילותי לחפש ולדרוש ומצאתי בתחילת מדרש במדבר רבה שדורש את שמות הר סיני. אחד מן השמות הוא חורב "שעליו נשמטה החרב, שנאמר מות יומת הנאף והנאפת, מות יומת הרצח". מדרש זה צריך פירוש. אבל לא נתיישב ליבי בדבר והלכתי וחיפשתי באתר הספריה הלאומית מהדורות אחרות של השיר הזה.

אכן, בשתי מהדורות שהודפסו קודם לכן מופיעה השורה בצורה מעט שונה.

א. מהדורה ראשונה. שנת הדפסה ת"ו 1646

ב. שנת הדפסה תל"ז 1677

 

"נם כבד אם ואב, ראש מאמרו נערב, נאה דרש הרב, אז לפני הר חורב, אל חי בקרבנו"

– אם כן, לא חרב אלא הרב. וכמו כן לא גם אלא נם.

משנתבונן על השיר כולו נראה כי הוא כתוב על סדר הא"ב ואם כן ברור שהאות הראשונה בשורה צריכה להיות נ ולא ג. מסתבר שהסדר (ה'בחור הזעצער') של מהדורת אשלי רברבי  שנת תפ"ד 1764 לא דקדק.

לעומתו, הנוסח המדוייק בדפוס הראשון של הש"ך (ת"ו-ת"ז 1646, דפוס מייזלש בקראקא) וכך גם בדפוס אשלי רברבי (תל"ז 1677), אותו סדרו ודייקו האחיות רבקה ורייכל שהיו "הפועלת הזעצערין", הלא הן בנותיו של המחוקק יצחק כץ יודלש כ"ץ ממשפחת גרשוני שהדפיס ספרים רבים בעיר ווילהרמש דארף (Wilhermsdorf).

אחר העיון ראיתי במהדורה חדשה של שולחן ערוך מלכים כתוב שם בשורה במדוברת :

"נם כבד הורים ורב ראש מאמרו נערב…"

מניין גירסת הורים ורב על פני אם ואב – לא אדע.

אמנם שניהם מצויים בפרשת השבוע שלנו – כפי שכתב בספר החינוך – מצווה רי"ב: "לירא מהאבות, כלומר שיתנהג האדם עם אמו ואביו הנהגה שאדם נוהג עם מי שיירא ממנו, שנאמר "איש אמו ואביו תיראו"… משרשי המצוה כתבתי במצות כיבוד האבות", ובמצווה רנ"ז כתב "לכבד החכמים ולקום מפניהם שנאמר "מפני שיבה תקום" ותרגם אונקלוס: מן קדם דסבר באורייתא תקום. "והדרת פני זקן" פירשו זכרונם לברכה אין זקן אלא מי שקנה חכמה… ".

עד כאן  רשימתו של חנוך. תודה.

————————————————–

שבת שלום

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם

 

נ.ב. בע"ה מקוים לחזור לספרייה בתחילת שבוע הבא לעבודה בלי קהל.

ואז שירות המייל חוזר לסדרו.

—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com