קריאה בחומש

בע"ה

רשימה לשבת פרשת אמור, ל"ג בעומר תש"פ

אנחנו בע"ה בסיומה של תקופה מיוחדת במינה בה התפללנו בחצרות וברחובות.

ביישוב שבו אני דר לפי הוראת הרב המקומי לא הוצאנו את ספרי התורה מבית הכנסת עד השבת האחרונה. היות וכך הווה, לא קראנו בתורה כמה שבתות בספר תורה המקודש.

חילוף לדבר, נהגנו לעשות זכר ולקרוא את הפרשה מתוך חומש מודפס ללא שבעה עולים לתורה, "שלא תשתכח תורת קריאה".  המקור לכך נמצא בספר תניא רבתי לאחד מן הראשונים ונפסק להלכה בהלכות קריאת ספר תורה (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קמג, ב"מגן אברהם" אות ב). קריאה זו אינה מעיקר הדין ולכן גם אין מברכין את ברכות ההפטרה לאחריה (שם סימן רפד סעיף א).

השימוש בחומשים ללימוד תורה יומי, "חק לישראל", נפוץ  בעשרות רבות של מהדורות. בחומשים אלו ישנו סדר לימוד הכולל חלק מהפרשה, פרק משנה וגמרא ומובאה מהזוהר.

סדר הלימוד "חק לישראל"  מיוחס להאר"י הקדוש, שכך היה נוהג מידי יום ביומו, לפי עדות תלמידו ר' חיים ויטאל.

הרב החיד"א הוסיף אף לימוד הלכה פסוקה ומוסר וכך הוא הסדר בחומשים המודפסים "חוק לישראל".

לכבוד ל"ג בעומר, יום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, הנה לפניכם שער יפה בחומש שנדפס בורשה [תרס"ט 1909].

המיוחד בשער הינן התמונות המצויירות בו, שנטועות הנה ב"עולם הסוד" ובלימוד "חוק לישראל".

האר"י ז"ל, ר' חיים וויטאל, ר' חיים יוסף דוד אזולאי.

 

נ.ב.

בשולי השער מצד ימין מופיע הכיתוב:

זה החומש שייך להנגיד החסיד המפורסם לשבח ולתהלה מאיר דוד … [שם משפחה לא ברור].

רישום זהה נכתב גם בעפרון בדף השער. אשמח לעזרה בזיהוי שם בעלים זה.

---

 

שעת הדחק דקורונה העלתה בפנינו שאלות הלכתיות שאינן מצויות באורח חיינו הרגיל. הנה אחת מהן:

תקנת הקריאה בתורה וותיקה היא מאד. לפי הירושלמי משה רבנו תקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות וימים טובים. מאוחרת ממנה היא הקריאה בתורה בימים שני וחמישי ובשבת בתפילת המנחה שהיא מתקנת עזרא הסופר. האם לפי הנימוק "שלא תשתכח תורת קריאה" – הוא רק על הקריאה הראשית בשבת ותו לא?

מלשונו של "פרי מגדים", חלק אשל אברהם, עולה שכך הוא גם בקריאות הקטנות (שני וחמישי ותפילת מנחה בשבת) שכך כתב : ובישוב שאין מנין, אפשר טוב לקרות בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ושלא ילכו ג' ימים בלא תורה (סי' קמג אות ב).

בתפילה של מנחה עלתה השאלה, כיצד לנהוג עם הקדישים שלפני שמונה עשרה, כי אין מקום לשני קדישים סמוכים. בשבת רגילה אנחנו מפסיקים בין הקדישים בקריאה בתורה במנחה, שהיא  מתקנת עזרא, אבל כעת אנחנו קוראים רק כ"זכר לדבר"?

סיכום הדעות השונות מצאתי באתר ויקישיבה בלשונית "מיקרופדיה", בה מופיעים תמציות של ערכים הלכתיים. זהו פרוייקט חדש  מבית היוצר של ה"אנציקלופדיה התלמודית".

.

שאלה בלתי מצויה זו יש בה דעות שונות.

 אנא כתבו אלי מה עשו במניינכם בתפילת מנחה של שבת.

ב"ה חזרנו לעבודה, ללא קהל בינתיים, אבל עונים במייל בכתובת המצורפת בסוף הרשימה.

שבת שלום

ל"ג שמח

אבישי

—————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com