בע"ה
קריאה בחומש
רשימה לשבת פרשת אמור, ל"ג בעומר תש"פ
אנחנו בע"ה בסיומה של תקופה מיוחדת במינה בה התפללנו בחצרות וברחובות.
ביישוב שבו אני דר לפי הוראת הרב המקומי לא הוצאנו את ספרי התורה מבית הכנסת עד השבת האחרונה. היות וכך הווה, לא קראנו בתורה כמה שבתות בספר תורה המקודש.
חילוף לדבר, נהגנו לעשות זכר ולקרוא את הפרשה מתוך חומש מודפס ללא שבעה עולים לתורה, "שלא תשתכח תורת קריאה". המקור לכך נמצא בספר תניא רבתי לאחד מן הראשונים ונפסק להלכה בהלכות קריאת ספר תורה (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קמג, ב"מגן אברהם" אות ב). קריאה זו אינה מעיקר הדין ולכן גם אין מברכין את ברכות ההפטרה לאחריה (שם סימן רפד סעיף א).
השימוש בחומשים ללימוד תורה יומי, "חק לישראל", נפוץ בעשרות רבות של מהדורות. בחומשים אלו ישנו סדר לימוד הכולל חלק מהפרשה, פרק משנה וגמרא ומובאה מהזוהר.
סדר הלימוד "חק לישראל" מיוחס להאר"י הקדוש, שכך היה נוהג מידי יום ביומו, לפי עדות תלמידו ר' חיים ויטאל.
הרב החיד"א הוסיף אף לימוד הלכה פסוקה ומוסר וכך הוא הסדר בחומשים המודפסים "חוק לישראל".
לכבוד ל"ג בעומר, יום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, הנה לפניכם שער יפה בחומש שנדפס בורשה [תרס"ט 1909].
המיוחד בשער הינן התמונות המצויירות בו, שנטועות הנה ב"עולם הסוד" ובלימוד "חוק לישראל".
האר"י ז"ל, ר' חיים וויטאל, ר' חיים יוסף דוד אזולאי.
נ.ב.
בשולי השער מצד ימין מופיע הכיתוב:
זה החומש שייך להנגיד החסיד המפורסם לשבח ולתהלה מאיר דוד … [שם משפחה לא ברור].
רישום זהה נכתב גם בעפרון בדף השער. אשמח לעזרה בזיהוי שם בעלים זה.
שעת הדחק דקורונה העלתה בפנינו שאלות הלכתיות שאינן מצויות באורח חיינו הרגיל. הנה אחת מהן:
תקנת הקריאה בתורה וותיקה היא מאד. לפי הירושלמי משה רבנו תקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות וימים טובים. מאוחרת ממנה היא הקריאה בתורה בימים שני וחמישי ובשבת בתפילת המנחה שהיא מתקנת עזרא הסופר. האם לפי הנימוק "שלא תשתכח תורת קריאה" – הוא רק על הקריאה הראשית בשבת ותו לא?
מלשונו של "פרי מגדים", חלק אשל אברהם, עולה שכך הוא גם בקריאות הקטנות (שני וחמישי ותפילת מנחה בשבת) שכך כתב : ובישוב שאין מנין, אפשר טוב לקרות בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ושלא ילכו ג' ימים בלא תורה (סי' קמג אות ב).
בתפילה של מנחה עלתה השאלה, כיצד לנהוג עם הקדישים שלפני שמונה עשרה, כי אין מקום לשני קדישים סמוכים. בשבת רגילה אנחנו מפסיקים בין הקדישים בקריאה בתורה במנחה, שהיא מתקנת עזרא, אבל כעת אנחנו קוראים רק כ"זכר לדבר"?
סיכום הדעות השונות מצאתי באתר ויקישיבה בלשונית "מיקרופדיה", בה מופיעים תמציות של ערכים הלכתיים. זהו פרוייקט חדש מבית היוצר של ה"אנציקלופדיה התלמודית".
שאלה בלתי מצויה זו יש בה דעות שונות.
אנא כתבו אלי מה עשו במניינכם בתפילת מנחה של שבת.
ב"ה חזרנו לעבודה, ללא קהל בינתיים, אבל עונים במייל בכתובת המצורפת בסוף הרשימה.
שבת שלום
ל"ג שמח
אבישי
—————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
נשאלתי:
תודה רבה. מרתק. סתם סקרנות, מדוע באמת הרב הורה לא להוציא את ספרי התורה? מטעמים הלכתיים או פרקטיים (חשש לגניבה וכדו')?
בברכה
חיים. מ. נ.
השבתי:
שלום
נ"ל מטעמי קורונה. שלא יעבירו חפצים מיד ליד.
אבישי
נעניתי:
תודה רבה.
באמת כפי שראיתי בקריאות התורה הפירטיות היה מקום רב לחשש זה.
הנ"ל
שלום אבישי,
מקווה שאתה בטוב ובבריאות.
אינני בטוח שלכך נתכוונת, אבל נראה ששמו של בעל החומש האניקמאן (ייקרא כמו הוניקמאן).
שבת שלום,
צביקה
ערב טוב
לעניין הרשימה השבועית, האמת היא שאצלי התייחסתי לעניין קריאת התורה אחרת, לא בתור חיסרון, אלא בתור ברכה לתקופה מסויימת שהדור זכה בה, ראשית, רבנו המהרח"ו כתב שהאר"י התפלל תקופה בביתו עם מניין וללא ספר תורה וכתב שאמר האר"י שמספיק שמקום אחד בעולם קוראים בתורה ויצאו ידי חובה מעיקר הדין ולכן לא היה מחזר אחר ס"ת. וכן קרה עם רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח ועוד מגדולי ישראל.
אנחנו מאוד משתדלים ללכת בעקבות חז"ל, והנה חזות קשה הוגד לי, דברי הגאון הרב חאגיז בספר משנת חכמים אות רכ"ח על כמה בעיות יש בסת"ם, עיין שם, והביא דבריו גם הרב קול יעקב סופר סימן ל"ב סעיף קטן קי"ג (ועיין חת"ס או"ח ס"ס ר"ה) והפוסקים האריכו בזה.
אם כן, ע"פ דבריהם, לא צריך להצטער על מה שאירע, אלא להיפך, לשמוח על קצת הצלה בזכות הקורונה, ויציאה מספיקות.
ועל אף שיהיו שיגידו "אתה קיצוני", אלו דברי חז"ל ולא דבריי…. וכן שמעתי מהרב בן ציון מוצפי שמזהיר על בעיות רבות בספרי תורה. וד"ל.
בברכה
אבי. מל.
לידידי הרב אבישי הי"ו,
לגבי התמונות – התמונות המיוחסות לאריז"ל לרח"ו ולחיד"א הינן פרי דמיון לא פחות מאשר דיוקנותיהם של משה ואהרן, והא ראיה: האריז"ל צוייר כבעל זקן לבן וארוך, למרות שנפטר לפני הגיעו לגיל ארבעים..
בברכה,
יהושע וידר
שלום רב,
תודה על רשימותיך המענינות.
לענין החתימה הלא ברורה, לענ"ד מדובר במאיר האניקמאן,
שכתב את שמו גם באותיות מרובעות בפס העליון של העיטור.
ככל הנראה, בחתימה, איית את השם לפי הכתיב הלועזי – עם שני נונים באמצע, ונון סופית מסולסלת.
האנניקמאן
בברכה
(-)
בחניית מאור יוסף אמרנו חצי קדיש אחרי ובא לציון
ולא אמרנו קדיש פעם שניה.
שלום שלום,מעניין.איך אתה דולה את החומר?
Sent from Yahoo Mail on Android
שלום תהילה.
אלו שאלות שהעסיקו אותו שבועות רבים. לאט לאט מצטבר חומר בעזרת אנשים טובים וחיפוש מקורות שלי.
היי ברוכה.
שבת שלום
אבישי