וְרָדְפוּ֨ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב.
רשימה לפרשת בהר-בחוקותי
ידועים דברי רש"י: וכי כך הוא החשבון? אם חמשה רודפים מאה – אזי היחס הוא 1/20, ובהמשך התורה מציינת שמאה רודפים את עשרת האלפים (=רבבה), כלומר יחס של 1/100?
כאן למדנו יסוד חשוב באיכות של הכמות. "אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה".
אחד מענפי המדע, שחכמי ישראל העריכו בכל הדורות, הוא פתרון שאלות מתימטיות. יש מתמיטיקה ברמה פשוטה, זו של בית ספר יסודי. ויש מתימטיקה ברמה גבוהה זו שלומדים בתארים מתקדמים באוניברסיטה. כוונתי לשאלות מסובכות ברמה הגבוהה. חכמי ישראל השתמשו במדע המתימטיקה לחישובים שונים הנדרשים בהלכה.
מכובדי הרב משה לוונטהל, חיבר סדרת הספרים מצויינת "שררה שהיא עבדות": סוגיות ברבנות קהילה. בספרים אלו ר' משה עוסק בדמוי הרבנים ובתיפקודן בקהילות. הוא המליץ לי לקרוא את ספרו של יעקב מרק "במחיצתם של גדולי הדור" (ירושלים, תשי"ח 1958) ונימוקו עמו: "מרק היה בעלים של מלון באתר נופש בליבוי ששם נפשו רבים מגדולי ישראל, ומשום כך יצר קשר בלתי אמצעי עם רבים מהם. אני מאד אוהב את הספר, כי הוא יצא ב-1927, טרום עידן 'טיפולי הפנים' של ספרות הגדולים".
אכן הספר מרתק. כל הסיפורים הם ממקור ראשון ואותנטיים. בפרק על רבי חיים סולובייציק ראיתי גם את העובדה הבאה:
לפני כשבוע נפטר הרב נחום רבינוביץ, תלמיד חכם בשיעור קומה עצום. הרב שימש ברבנות בקהילות שונות בחו"ל. לאחר עלייתו ארצה היה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים במשך עשרות שנים. הוא היה בעל תואר שלישי במתימטיקה מאוניברסיטת טורונטו. שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו בשנת תשל"ג (1973) שעסקה ב"סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים". בשנת תשע"ח (2018), לכבוד יום הולדת תשעים של הרב, עבודת הדוקטורט תורגמה לעברית ויצאה לאור. קטונתי מלהבין את סוד כל המספרים והנוסחאות, אך דוגמא להלך מחשבתו של הרב נחום על שילוב תורה ומתימטיקה אפשר ללמוד ממאמר שפרסם בכתב העת תרביץ (כרך מב, תשל"ג 1973) על "תורת ההסתברות בספרות הרבנית".
במלאת שבעה ימי האבל האזנתי להספדים על הרב נחום. המספידים ספדו דרך ה"זום" ודבריהם שודרו בערוץ 7. אחד ההספדים הבלתי שגרתיים היה של פרופסור הלל פורסטנברג, מתימטקאי בכיר, שזכה לאחרונה בפרס "אבל" היוקרתי (המכונה פרס נובל למתימטיקאים). הלל הוא יהודי שומר תורה ומצוות, שבניו למדו בישיבת מעלה אדומים.
פרופסור הלל היה בילדותו תלמיד מחונן של סב אשתי הרב נפתלי וינברג בניו יורק ולמד בישיבה אוניברסיטה אצל הרב סולובייצ'יק. בהספדו מתח קו משותף לרב רבינוביץ ולרב סולובייצ'יק על מקום המתימטיקה בעולמם הרוחני-דתי. מנגד ציין פרופ' הלל את ההבדל בין שני האישים. הרב רבינוביץ, שהיה בעל תואר שלישי במתמטיקה, עסק במתימטיקה שימושית במסגרת ההלכה. לעומתו הרב סולובייצ'יק התמקד בהגותו בצד המופשט של המתימטיקה, וליתר דיוק בצד האסטתי-רוחני שלה.
ממליץ לשמוע את הההספד כאן החל מדקה 39:45 בהנחייתו של הרב יצחק שילת.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
ישר-כח על הדברים, נהנתי מהם.
הרב רבינוביץ זצ"ל – אבידה גדולה לעולם התורה והחכמה.
שוקי
שלום
אני מצרף לך פשט בפסוק שהבאת.
אם ימצא בעיניך מה טוב ואם לאו גם ברוך תהיה
שבת שלום וכל טוב
יקותיאל רוזנפלד
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה
"וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" (ויקרא כ"ו ח').
חוסר העקביות החשבונית מעלה תמיהה לגבי כוונת הפסוק. היחס בין חמישה למאה הוא אחד לעשרים בעוד שהיחס בין מאה לרבבה הוא אחד למאה? מה משמעות חוסר העקביות?
המפתח להבנת הפסוק נעוץ מילה, 'מִכֶּם', שמופיעה פעמיים.
מדרש הלכה ספרא עומד על הנקודה באופן חלקי ודורש כדלקמן:
"וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ – 'מִכֶּם', מן החלשים שבכם ולא מן הגיבורים שבכם. 'וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ', וכי כך הוא החשבון? והלא לא היה צריך לומר, אלא, 'מאה מכם שני אלפים ירדופו' אלא, אין דומה המרובים העושים את התורה למעוטים העושים את התורה. 'וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב' – שיהיו נופלים לפניכם שלא כדרך הארץ" .
המדרש אינו משלים את החשבון! המדרש חותר להגיע למסקנה הדתית, 'אין דומה המרובים העושים את התורה למעוטים העושים את התורה'. לכן, מסיט את מוקד הפסוק מהבטחה, להצלחה מופלאה, לדרישה דתית לקיום מוגבר של המצוות.
המדרש משתמש רק במופע הראשון של, 'מִכֶּם', ומפענח אותו כראוי, מִכֶּם, כלומר, חלק מכם ואיזה חלק? החלשים! הפיתוח הטבעי של ההסבר צריך להיות לגבי ה-'מִכֶּם' השני, וליחס אותו לגיבורים, שמאה מהם ירדפו רבבה! בכך הובהר החשבון והתברר פשט הפסוק.
לסיום:
"בשני המקרים מדובר ביחס מופלא של הצלחה וניצחון."
הרב אבישי אלבוים יצ"ו, שלום רב וישע יקרב,
הזכרת את יעקב מרק וספרו על גדולים שהכיר (באידיש: גדוילים פון אונזער צייט), וסיפריו על הגר"ח מבריסק. אם זכרוני אינו מטעני המחבר היה ילד בזמן הפגישות שהיו במלון של אביו. בין היתר הוא מביא קושיא שהקשה הגר"ח, על דברי חז"ל הידועים שאמותיהם של כהנים גדולים היו מספקים (לרוצחים בשוגג שגלו לעיר מקלט) מזון ומים כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו (ואז היו משתחררים). והקשה הגר"ח מדוע האמהות היו עושים זאת ולא הכהנים הגדולים בעצמם. כאשר הנער התקשה להשיב אמר הג"ח כשהייתי ילד השבתי על הקושיא הזו תיכף ומיד.
דא עקא שמרק לא טרח לספר לנו מה היה התירוץ של הגר"ח, ובעניי רחקתי מימי הילדות ועדיין איני יודע תירוץ הגון לקושיא זו. שמא יש מי שיודע. תודה
————————–
מכובדי.
השאלה והתשובה כתובים בספרו של יעקב מרק. הנשאל היה בנו הצעיר של מרק ותשובתו בצידו.
ראה נא כאן
שבוע טוב
אבישי