בע"ה
וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ.
במדבר פרק ג פסוק לא
בשעה טובה סיימנו להתקין את משחק "אתגר הכתר" בספריית הרמב"ם. המשחק בנוי מחמש תחנות שונות ובהן ישנם אתגרים המשלבים לימוד וכיף. המשחק מיועד לכל גווני הציבור התל-אביבי. אחרי תקופת הרצה נפתח אותו לקהל הרחב. פרטים יפורסמו בבוא היום.
לפניכם צילום של אחת התחנות: "שולחן הרמב"ם". על השולחן מוטבעות ידיעות על הרמב"ם שבעזרתן יש לפתוח מנעולים ולפענח צפנים סמויים.
ולהבדיל, במשכן היו כלי קודש: ארון, שולחן, מנורה וכלים נוספים.
בית הכנסת בהיותו "מקדש מעט" מסמל את המשכו של המשכן. מכאן פתח למסע הבא.
אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע. (מסכת ברכות דף ח).
הגאון מווילנא מסביר שכל יממה מתחלקת לארבעה חלקים. כנגד שלשה מהם יש זמני תפילות ואילו הרביעית – היא זו של מחצית השניה של הלילה, בה אדם קם ממיטתו ולומד תורה בביתו.
לפי המקובלים כנגד ארבעת החלקים אלו יש ארבעה כלים: מיטה, שולחן, כסא ונר. וסימנם משכן.
מי שלא בא לבית כנסת מאבד שלשה חלקים ולכן נקרא שכן רע. שכן = שולחן, כסא, מנורה. נשאר לו רק החלק האחרון: לימוד התורה בביתו כשקם מעל המיטה.

אמרי נועם. חידושי הגר"א על מסכת ברכות. לפירוש המלא ראו נא כאן
ראשי התיבות של משכן מובאים בזוהר הקדוש בהקשר של אלישע הנביא:
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל-אִישָׁ֔הּ הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱ-לֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד:
נַֽעֲשֶׂה-נָּ֤א עֲלִיַּת-קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה (מלכים ב פרק ד).
בספר הזוהר נשאלה השאלה: מדוע קדמה מיטה לשולחן ולכיסא?
אין לי הבנה בנסתרות. על כן אני מבקש לצרף בנגלה שני מקורות על היחס בין מיטה לכסא ולשולחן.
א. סיפור מקסים על ר' שמחה בונים מפשיסחא.
המיטה מבטאת את קביעות הבית. ש"הוא יודע היכן יניח ראשו" !
מתוך רשימתו של הרב פינחס הכהן וילמן. "המצווה ומה קודם לה". סיני כרך קלד.
לקביעות של בית יש ביטוי חי ועכשווי בסרטון קצר של עמותת "אבוקת אור", המטפלת בעיוורים בוגרים בעלי נכויות קשות. ראו נא כאן. העמותה מגייסת כעת תרומות לרכישת דירות.
ב. שולחן ערוך, חלק חושן משפט, בהלכות גביית מלוה, סימן צז סעיף כג.
בעת עיקול הנכסים משאירים ללווה: "מיטה לישב עליה, ומיטה ומצע הראוים לו לישן עליהם".
ומה עם שולחן וכסא?
דעת פוסקי ימינו שכסא ושולחן הם חלק בסיסי בריהוט הבית כיום.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
לר' אבישי יישר כח.
הרב שלמה פישר מאריך בספרו בית ישי בענין הארון בהסתמך על דברי רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לשמות כה, כב:
ויש לתמוה למה לא הזכיר מזבח הקטורת?
והתשובה בדרך משל:
כי הכבוד לא ימוש. על כן הארון דמות כסא. והנה מנורה ושולחן ערוך. על כן לא הזכיר מזבח הקטורת רק אחר מזבח העולה, בעבור שיזהיר לא תעלו עליו עולה ומנחה ונסך. ומשה הזכירו לבני ישראל אחר המנורה וכן במעשה.
והרב פישר שואל ומה עם המיטה? ועונה: במשכן הארון היה ככסא, כי עדיין נדדו. ובבית ראשון היה זה כמיטה. כפי שכתוב ביואש: וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (הַמֻּמָותִים) [הַמּוּמָתִים] אֹתוֹ וְאֶת מֵנִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת: (מלכים ב, יא ב) וכפי שמסביר רש"י שם: בחדר המטות. בעליית בית קדשי הקדשים, כמה שהוא אומר (לקמן פסוק ג,) ויהי אתה בית ה' מתחבא וגו'. עליו אמר דוד (תהלים כז ה, ) 'כי יצפנני בסכה יסתירני בסתר אהלו'. וקורא אותה חדר המטות, על שם (שיר השירים א יג,) 'בין שדי ילין', וזהו שיסד רבי אליעזר, נפץ חדר המטות, חורבן ביתך יכפר עליהם.
כל טוב ושבת שלום
יוסף
——————-
בע"ה
שלום
יישר כוחך.
בדרך למודי התלבטתי מה היא המיטה במשכן. כמדומני שמפרשי הגר"א נוטים לומר שזה הארון, מקום התורה. ברם האבן עזרא, כפי שציינת, וכן הזוהר מזהים את הארון עם הכסא (ועם יעקב אבינו). מחמת אי הבהירות שלי לא ציינתי זאת.
שבת שלום
אבישי