בע"ה
טובה הארץ מאד מאד
רשימה לפרשת שלח
הרב אליהו נחום פרוש-גליקמן (תרנ"ב-תשט"ז 1892-1956)
התמונה מתוך מדורו של מ. ירושלמי. "למשפחותם לבית אבותם". מוסף קהילות של עיתון המבשר.
השבוע נקלעתי למבוכה. הכל התחיל בקונטרס קטן "עלים לדוגמא", מספר החקלאות בתלמוד, שראיתי במחסן שלנו. קונטרס של ארבעה עמודים. על פי הרישום במפעל הביבליוגרפיה הקונטרס נדפס בשנת תרע"ז 1917, עותק נוסף נמצא רק בספרייה הבריטית. פריט נדיר.
בראש הקונטרס נרשם בעיפרון: מחירו חצי בשליק. מטבע שהיתה מקובלת בזמן שלטון התורכים. מה שמאשש את התאריך שנקבע.
עמוד ראשון מ"עלים לדוגמא". עותק ספריית הרמב"ם.
כדרכם של "עלים לדוגמא" אתה בודק אם בהמשך נדפס כל הספר "החקלאות בתלמוד". מצאתי שנדפסה בשנת תרע"ט 1919 רק חוברת ראשונה: הגפן. יותר לא יצא.
מתוך דברי ההקדמה לחוברת זו למדתי שהמחבר היה מחוגי הרב קוק זצ"ל, שבהמלצתו נדפסה החוברת על ידי הסתדרות (דגל) ירושלים.
המחבר, אליהו מנחם פרוש-גליקמן היה באותה עת תלמיד חכם צעיר, שהתמנה זה עתה להיות משגיח בתלמוד תורה הירושלמי "עץ חיים" לצידו של ר' אריה לוין. תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים.
חוברת זאת עוררה בי עניין. נדמה שזאת תופעה יוצאת דופן שצורב צעיר עוסק בפן התורני-חקלאי. ואולי היא מסימני התקופה דאז של ייסוד המושבות החקלאיות בארץ ישראל המתעוררת. אין להתפלא שהרב קוק זצ"ל תמך ביוזמה זו.
החוברת זכתה להסכמתו של הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי, מנהל ת"ת "עץ חיים". גם הוא היה ער לחידוש שבחיבור זה, ועל זה העיר בהסכמתו:
"אין כל חדש לתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שאחד מתלמידיה יחבר ספר תלמודי, אבל חדש הוא שאחד מפרי עץ חיים יעריך ספר על עץ השדה שבתלמוד, וחדשה היא בכלל עבודתך זו בספרותנו התורנית".
חיפוש אחר פרטים נוספים מחיי המחבר העלה שהיה מתנגד חריף לציונות ולמדינה הציונית.
בקובצי "משמרת חומותינו" של נטורי קרתא נדפסו מאמרים שלו המשקפים סגנון חריף ובלתי מתפשר.
לדוגמא, מאמרו "אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב" , הפורס את משנתו נגד השתתפות בבחירות (ומתייחס גם לתקופת המנדט מראשיתו).
ר' אליהו נחום היה דמות מובילה ומשפיעה בנטורי קרתא ואף כיהן כחבר הנהלה. התרשמתי מההספד על "יהודי ירושלמי זקן" המתאר את דמותו.
אז…
רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן, תלמיד חכם ירושלמי—
האם אתה מחוגי הקנאים של נטורי קרתא או מחוגו של הראי"ה קוק?
או אולי גם וגם…?
שבת שלום
אבישי
נ.ב.
בילדותי גרנו בחיפה בשכנות לרב מנחם צבי ברלין שליט"א, כיום ראש ישיבת הרב חיים עוזר בבני ברק.
בנו אלעזר, בן כיתתי, סיפר לי שאביו בא ממשפחה ירושלמית וותיקה. כשאביו של הרב ברלין השתדך עם ארוסתו היה זה מפגש בין שתי משפחות. האחת תומכת ומעריצה את הרב קוק זצ"ל והשניה מתנגדת. בגלל מסורת משפחתית זו, כשעלה שמו של הרב קוק בביתו של הרב מנחם צבי ברלין לא אפשרו לומר ולו מילה אחת בגנותו.
תיקון:
מכירי תולדות משפחת ברלין עדכנו אותי שאביו של הרב ברלין היה תלמיד בישיבת מרכז הרב. הוא מצולם בתמונת המחזור של ראשוני התלמידים בישיבה (שנדפסה גם כגלויה). בניו נהיו בריסקאים. בסלון ביתו היתה תלויה כל השנים תמונת הרב קוק זצ"ל עד שבערוב ימיו בניו הסירוה. למרות הנטיה של הבנים לבריסק הם שומרים על כבודו של הרב קוק זצ"ל כפי שהתחנכו בבית אבא. לפיכך יש לדייק כי אין קשר להנ"ל ולמשפחת אמו של הרב ברלין, היא משפחת זייבלד הירושלמית.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
כתב לי ידיד ממשפחה ירושלמית וותיקה ומושך בעט סופרים:
…הגעתי עכשיו אל ר' אליהו נחום ועברתי שוב על הבלוג שלך אודותיו והיה לי זמן לשים לב לשאלתך בסוף הבלוג "מי אתה אליהו נחום פרוש"
ראה, אין ספק שהוא היה קנאי כל ימיו, עוד בתקופת האיחוד של אגו"י והעדה החרדית הוא היה מהקנאים בין שורות אגו"י ופרסם את השקפותיו בכ-100 מאמרים ב'קול ישראל' ואחרי הפילוג הוא היה מראשי העדה"ח.
אמנם היום כשאומרים קנאי מפרשים זאת כ'נטורי קרתא', כי באמת קשה למצוא את ההבדלים ביניהם, אבל למען האמת חובה לציין שמדובר בהבדל מהותי ביניהם, כי נטו"ק הם אנרכיסטים פורקי כל עול מימסדי ואילו העדה"ח מנסים להיות ממוסדים.
ולגופו של הבלוג
ראיתי שגם תהית על העובדה שהוא הוציא רק חוברת אחת מתוך סדרת ספריו, לדעתי שתי התהיות שלך מיושבים בתירוץ אחד!
את ההסכמה של הרב קוק הוא הרי לקח לפני כהונתו כרב בירושלים, כי את 'הגפן' הוציא לאור בלונדון תרעט והרב קוק החל את כהונתו רק במהלך אותה שנה ובתחילת כהונתו לא היה ברור שזאת תהיה קריאת תיגר על הרב זוננפלד וחבורתו.
לדעתי, זו הסיבה שהוא לא המשיך להוציא את סדרת ספריו! כי גם אם לא היה לוקח יותר הסכמות מהרב קוק על ספריו, תמיד היו נזכר ב'עוונו' הראשון, שהוא התכבד וכיבד את הרב קוק.
לפי הכירותי עם קנאותו, בהחלט מתיישב על הדעת, שברוב קנאות הוא היה מוכן לכבוש את יצירותיו ובלבד שלא לכבד ולהתכבד עם הרב קוק.
זו דעתי.
שלחתי את המאמר לידידי ר' משה נחמני והוא כתב לי שכתב על האיש בכלל ויחסו לרב זצ"ל בפרט לפני כמה שנים כדאי לברר אצלו
רציתי לציין
א. גם הרב צבי פסח פרנק יצא מהוועד הלאומי
והרב קוק הגן עליו ועל החלטתו כל חייו.
ב. בחוברת ההספד יש גם מאמר נגד הציונות.
מודעת זאת שחיים בלוך הזייפו המפורסם הוציא ספר ובו מכתבים מזויפים שכאילו גדולי ישראל כתבו נגד הציונות.
חברי ועורכי אותה חוברת קפצו על הספר המזויף כמוצאי שלל רב.
ופרסמו מכתבים מזויפים משם
וכמדומה שגם בספר עמוד אש לתולדות מהרי"ל דיסקין הוכנס מכתב מעשה ידי בלוך
בילדותי בשנת תשט"ו כשהתחלתי ללמוד גמרא בפרק אלו מציאות,למדנו מתוך גמרא מעומדת ומפורשת ע"י ר' אליהו גליקמן פרוש
2 הערות:
1) מאמרו המובטח על הזית נמצא בקובץ "תפארת" גליון ח', החל מעמ' שכא.
2) בספר "שרשרת הדורות בתקופות הסוערות" ח"ב, עמ' 161 (באוצר החכמה עמ' 156), הוא נמצא בין החותמים שיצאו מהועד הלאומי וחברים בעדה החרדית, ושם בעמ' 177 יש שיר שחיבר על כך.
——————
שלום אריאל
תודה על המידע החשוב.
א. לא מכיר את חוברת "תפארת". אשמח אם תוסיף פרטים.
ב. ב"עלים לדוגמא" יש פרקים נוספים ל"זית", והם: האדמה והזבול, התמר או הדקל, החרוב. האם גם הם הודפסו?
שבת שלום
אבישי
נ.ב. מצאתיו במאגר "אוצר החכמה". החוברת מתורתן של בני הישיבות בירושלים. חוברת ח נדפסה בשנת תשס"ד והמאמר הוא בעמודים שכא-שנד.
נדפס רק ערך "הזית". בהערה נכתב כי רק מאמר זה נמצא באמתחת גנזיו שךל ר' אליהו פרוש-גליקמן, יו"ר העדה החרדית.
מודעת זאת שגם ר' אריה לוין וגם הרי"מ טוקצינסקי היו מגדולי המעריצים של הראי"ה
אין כל פלא אם בתחילת דרכו הוא הושפע מהם.
לגבי מה שקרה בהמשך- קשה לדעת.
גם צריך לברר אם יש לו התבטאויות הפוגעות ברב קוק, אם לא כן
הרבה ירושלמים קנאים הסתופפו בצילו של ראי"ה והשתתפו ב'טישים' שלו בסעודה שלישית
ומלווה מלכה.