ממשה עד משה לא קם כמשה
רשימה לפרשת קורח
ספר התשבי לר' אליהו בחור הוא מילון למילים המופיעות בתלמודים ובמדרשים. יש בו 712 ערכים (כמנין תשבי).
הספר נדפס לראשונה בשנת ש"א (1541) בעיר איזנא על ידי מדפיס נוצרי בשם פאול פגיוס.
ספר זה חזר ונדפס כמה פעמים. נציין את מהדורת הורדנא תקס"ה (1805) ומהדורת מרמורש-סיגט תר"ע (1910).
במהדורה אחרונה זו נוסף בעותק הספריה דף שהודבק לספר. על הדף נכתבה מחאה כנגד השמטה זדונית שנעשתה בתוך הקדמת המחבר.
ספר התשבי. דפוס מרמורש-סיגט תר"ע 1910. עותק ספריית הרמב"ם (בית ארילה)
שתי פסקאות במחאה זו. הסדר הנכון לקרוא ראשונה דווקא את זו שמופיעה שניה בעמוד.
V ובאמת ראוי שבני עמו יקראו עליו, כמו שאנו קוראין על רבנו משה בן מימון: ממשה עד משה לא קם כמשה. כך יאמרו עליו : מפאולוש עד פאולוש, לא קם כפאולוש.
השמטה זדונית בהוצאה זו ונמצא לנכון בתשבי הוצאת הוראדנא תקס"ה. פאולוש זה – מו"ל, מדפיס ומעתיק התשבי ללשון רומי – נזכר גם בשיר המחבר התשבי בסוף הספר דף צד, ב. והיה אחד מחסידי אומות העולם. זכרונו לברכה.
דברים כדורבנות !
הכותב הוא יהודה פריס-חורב, מהדיר ספרי קדמונים. ספרייתו הגדולה נתרמה לספריית הרמב"ם ובעותקים רבים ישנן הערות שלו. דוגמא ראו נא כאן
מי הוא אותו פאולוש? מה טיבו?
אליהו בחור היה מומחה לדקדוק עברי. פרנסתו מצא כמגיה בבתי הדפוס וכמורה לעברית למלומדים נוצרים. התקופה היא תקופת הרפורמציה בנצרות במאה ה-16 למניינם. אחד מפטרוניו היה פאול (פאולוש) פגיוס, שהיה כומר והקים בית דפוס בעיר איזנא.
סופו של אותו פגיוס שנרדף על ידי הקתולים וגופתו הוצאה מקברה ונשרפה ברבים. ראו נא כאן הקדשה שכתב בעברית ותיאור תולדותיו (באנגלית).
אחד ממפעליהם המשותפים של אליהו בחור ופאולוש פגיוס היה הדפסת ספרו של בחור "התשבי" בעברית עם תרגום לטיני, עמוד מול עמוד.
דף מספר התשבי. עמוד בעברית מול עמוד בלטינית. דפוס איזנא ש"א (1541). הועתק מאתר הספריה הלאומית.
בא ונבדוק יחדיו מה כתב אליהו בחור על פאולוש פגיוס, כפי שנדפס במהדורת הוראדנא תקס"ה.
שער ספר התשבי. דפוס הורדנא תקס"ה (1805). עותק ספריית הרמב"ם
ובבאי הנה תהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא ישן ולא הוגד לי החצי מחכמתו וידיעתו ורבים שואבים מי תורתו ודורש טוב לעמו נאה דורש ונאה מפרש ובאמת ראוי שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה כך יאמרו עליו מפאוליש עד פאולוש לא קם כפאולוש ובראתו הספר הזה אשר חברתי והכיר רב טובו ותועלתו נזדרז מאוד והעתיק אותו ללשון לאטין אשר קראו קדמונינו לשון רומי וחבר שתי הלשונות יחד עמוד לקראת עמוד לא העדיף ולא החסיר. ובכן הסכמנו להדפיסם יחד ונשים עיונינו עליו בכל מאמצי כחנו הוא מצד אחד ואני מצד אחר ונקרא איש אל אלהיו שיצלח את מלאכתנו…
בדפוס מרמרוש-סיגט השמיטו שני [!] קטעים.
ובבאי הנה תהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא ישן ולא הוגד לי החצי מחכמתו וידיעתו ורבים שואבים מי תורתו ודורש טוב לעמו נאה דורש ונאה מפרש [ובאמת ראוי שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה כך יאמרו עליו מפאוליש עד פאולוש לא קם כפאולוש] ובראותו הספר הזה אשר חברתי והכיר רב טובו ותועלתו נזדרז מאוד והעתיק אותו ללשון לאטין אשר קראו קדמונינו לשון רומי וחבר שתי הלשונות יחד עמוד לקראת עמוד לא העדיף ולא החסיר. ובכן הסכמנו להדפיסם יחד ונשים עיונינו עליו בכל מאמצי כחנו [הוא מצד אחד ואני מצד אחר ונקרא איש אל אלהיו] שנצלח את מלאכתנו…
לעניות דעתי, השמטה זו אינה השמטה זדונית כקביעתו של יהודה דה פריס.
שני המשפטים שהושמטו מתייחסים למהדורה קמא ואינם רלוונטים לקוראי הדפוס הנוכחי, שכולו עברית.
יש להניח שמשפטים אלו צורמים לאוזן של הקורא.
גם תיאור פאולוש כ'חסיד אומות העולם' טעון הוכחה. ראוי לציין שעל רקע תקופתו היה לו יחס מכובד ליהודים (ראו ערך פִילוֹשמיות Philo-semitism) .
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
יתכן שהיחס היותר מסלחני לפאולוס נשען על המסורת שהביא רש"י בע"ז י. מהדורות עין יעקב, בשס שלפנינו היתה צנזורה.. וז"ל: "אחרים תקנו להם כל ספרי טעותם יוחנן פאולוס, פיטרוס והם יהודים היו. לשון הוא גראמטיקא הוא הלשון שמדברים הגלחים, הם שינו ועקמו הל' ועשו להם הבל לחשבם בפני עצמם, ולסלקם מעל ישראל, ולא שכפרו כי לטורחן של ישראל נתכוונו, אלא מפני שראו ישראל בצער ובדוחק מתרמיתי ישו, עשו עצמם כאילו הם עמו, וצוו עליהם הכל במפורש בספור תליית ישו".
מעניין לציין שבהוצאה חדשה של ספר הבחור ע"י זכרון אהרן שבוודאי יצא לאור ע"י יראי שמים יש שם תולדות רבי אליהו בחור שנכתבו ע"י שלמה בובר ושני הקטעים "הבעייתים" מצוטטים שם.
נ.ב. אנקדוטה נחמדה מצאתי בתיאור ביקורו של דן ירדני בחדרו של פאלוש פגיוס שנשמר עד היום בכנסייתו ומה שראה שם.
ראו נא כל הסיפור בברשימה שפרסם זאב גלילי במדורו "הגיון בשיגעון" : המסר שהעביר אליהו בחור באינטרנט היהודי מן המאה ה-15.
מכל פוסט אני שואב ידע שאלמלא הפוסט הייתי מחמיץ. תודה אבישי.
אכן מראי המקומות אם גויים הצטוו על השיתוף חשובים, אבל מכל מקום האמירה "נקרא איש אל אלוקיו" כאשר קריאתו של פאולוס כוללת בתוכה עבודה זרה וודאי צורמת מאד. כנראה שנכונה השערתו של ר' אבישי שמדובר במס שפתיים בלבד, וכנראה שרבי אליהו בחור היה מעדיף שיושמטו הדברים לנצח.
אגב, יתכן שהאמירה "מפאולוש ועד פאולוש לא קם בפאולוש" היא על דרך מה שכתב רש"י על יוסף שכשהיה נשבע לשקר היה אומר "חי פרעה", ואכן לדעתו של רבי אליהו בחור חשיבותם האמיתית של שני ה"פאולוש" שווה…
שבת שלום
האם נשמט גם מה שכתוב בערך דרש "וכן נקרא אדוני הנוצרי פוילוש באגיוש הדרשן בעיר אזנייה" שאם נשמט גם את זה אז הוי השמטה זדונית.
————–
בע"ה
שלום
בדקתי. הושמט !
כל ההשמטות נעשו כבר בדפוס טשרנוביץ תרט"ז.
ברור שישנה כאן שמטה מכוונת. האם היא "זדונית"?
שבוע טוב
אבישי
שלום וברכה,
תמיהני אם יצאו הדברים שהושמטו מקולמוסו של רבי אליהו בחור.
האם אפשר להזכיר את יוחנן פאולוס באורח חיובי ואף להקביל אותו לרמב"ם?
האם אפשר לומר ש"נקרא איש אל אלוהיו" כאשר אלוהי הנכרים הוא ע"ז בשיתוף?
בכל מקרה, ההשמטה ראויה וודאי אינה "זדונית"
בברכה
חיים מאיר נריה.
דמותו של פאולוס כבר הוזכרה באופן חיובי בעבר וכן גויים לכמה מן הדעות מותרים בשיתוף
אצרף את הנידון ההלכתי-
אמונת השיתוף מותרת לגויים
אחת משבע מצוות בני נוח היא שלא לעבוד עבודה זרה. (סנהדרין נ"ו ע"ב) לדעת רמ"א מצוות בני נוח אינה כוללת איסור על אמונת השיתוף. ולכן אמר שאין הגויים בזמן הזה נחשבים לעובדי עבודה זרה. כי כוונתם לעושה שמים וארץ, אלא שהם משתפים שם שמים ודבר אחר (אמונת השילוש), והם אינם מוזהרים על השיתוף (ש"ע או"ח סי' קנ"ו בהגה"ה).
ר' יחזקאל לנדא בשו"ת נודע ביהודה (תניינא, חלק יו"ד סוף סי' קמ"ח) האריך להוכיח כי טעות הוא לחשוב שהרמ"א אמר כן.
בספר משנת חכמים לר' יוסף זאמושטש סוף לאו א' הביא בשם ר' ישעיה ברלין שאין בן נח מוזהר כלל על השיתוף,
ר' יעקב עמדין בהערותיו לסדר עולם רבה וזוטא ומגילת תענית (המבורג תקי"ז), אומר על פאולוס שליח ישו, כי כוונתו הייתה ללמד את הגויים שבע מצוות של בני נח, והם לא נצטוו על השיתוף.
נראה פשוט שקביעתו של ר' יהודה דה פריס שההשמטה היא זדונית היא צודקת.
שכן אם כדבריך הרב אלבוים שהקטעים שלא רלוונטים למהדורה העברית בלבד נשמטו, וכי שאר הקטע שלא נשמט רלוונטי למהדורה הנוכחית?!
היה צריך להשמיט את כל הקטע הנ"ל בהקדמה שכן הוא כולו רק מספר על פועלו של פאולוש כמו"ל ומתרגם ללטינית, במקום זאת בחרו להשמיט שתי קטעים מאוד ספציפיים אחד עוסק בהשוואת פאולוש לרמב"ם והשני עוסק בהשוואת אלוקי פאולוש לאלוקינו(!)
ואילו דוקא את סיפור התרגום ללטינית המדפיס השאיר כמו שהוא, מה שמפריך את הטענה בדבר אי הרלוונטיות לדפוס הנוכחי שהוא כולו עברית.
—————————-
שלום אריה.
מקבל את דבריך.
אדייק בדברי:
אני חושב שמה שהושמט היה מה שנכתב והתאים לזמנו ומקומו. אולי גם אז נכתב כמס שפתיים. ללומד בספר לפני מאה שנה או היום יש חריקות בניסוח הנ"ל. לא נשמע. לכן כתבתי שאינו השמטה זדונית לענ"ד.אוסיף עוד שכבר במהדורת טשרנוביץ תרט"ז 1856 נעשתה השמטה זו.
יישר כוחך.
אבישי