בע"ה
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה
רשימה לפרשת חוקת
אחת המחשבות שלי בעתיד לעשות תערוכה בספריה לספרים בהם נדפסו אותיות אדומות.
אני אוהב שערים צבעוניים אלו ואוסף אותם אחד לאחד במצלמתי.
אינני יודע אם לכך יש ערך ביבליוגרפי. מהמעט שהצצתי בשערי ספרים עתיקים בלטינית תופעה זו מצויה שם מאד.

שער ספר "משפט המלך". ספר שכולו נכתב לטינית – למעט שתי המילים 'משפט המלך' בדף השער. נכתב על ידי Wilhelm Schickard. דפוס לפסיא 1624. עותק ספריית הרמב"ם
בספרים שלנו התופעה מצויה הרבה פחות. האם מפני שאותיות אדומות מייקרות את ההדפסה? האם יש כאן קושי טכני לביצוע?
ראו נא את הדוגמא הבאה, המבליטה את קשיי הביצוע.
שער "ספר פרי מגדים", דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). הספר בפורמט גדול נדפס באותיות אמשטרדם.

שער ספר "פרי מגדים" לר' יוסף תאומים. ספר יסודי בלימוד ההלכה. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). עותק ספריית הרמב"ם
האותיות האדומות של עמוד השער נראות מהצד השני. בוודאי זו תקלה של המדפיס.
אותיות אדומות הן גם פטנט שיווקי. בשל כך ניתן למצוא שהמדפיסים מבליטים דווקא נתון שמיועד למשוך את הקונים. אולי יש בו מימד של הטעיה.
ראינו דוגמא אחת לעיל ב"פרי מגדים" שנדפס בו אמשטרדם באותיות 'קידוש לבנה'. מקום הדפוס המקורי -פ' דאדר- נכתב בקיצור ובאותיות של 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.
דוגמא נוספת בספר "גדולי תרומה", דפוס זולקוב תקס"ט (1809). בשערו באותיות מודגשות מופיע כמו שנדפס "בויניציאה". מקום הדפוס הנכון רשום בלועזית באותיות קטנות.
מבקש לסיים בדוגמא מאוחרת, שהפתיעה אותי מעט.
ספר "אגלי טל" על מלאכות שבת נחשב לספר בסיסי בין עוסקי התורה במסכת שבת והלכותיה.
חיבר את הספר בעל ה"אבני נזר", האדמור מסוכצ'וב, שהיה חתנו של האדמו"ר מקוצק.
הדפסה ראשונה של הספר בשנת תרס"ה (1905) בפיעטרקוב. עותק ממנה מונח לפני. הספר ומקום ההדפסה הובלטו באדום, ויפה עשו. הספר חזר ונדפס בשנת תרצ"א. אינני יודע אם בהוצאה זו השתמשו בצבע האדום.
מהדורה שלישית נדפסה בשנת תש"ט (1949) על אדמת גרמניה. מהדורה זו היא מדפוסי שארית הפליטה. בגב השער מופיעות הנצחות לקרובי המשפחה שנחנקו בתאי הגזים (כך הלשון שם). מהדורה זו מונחת בביתי ירושה מסב אשתי, הרב יצחק נפתלי וויינברג זצ"ל.
ספרי "שארית הפליטה" מצטיינים בדרך כלל בפשטותם ובאיכות הדפסה גרועה.
ולכן הופתעתי מעט למצוא שער איכותי עם אותיות אדומות.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
שמעתי ממדפיס אחד, שהצבע העובר לצד השני (כמו האדום), זה לא צבע שעובר מעבר לעבר, אלא שבהדפסה עולה גליון אחד על השני, וכשהצבע לח על הנייר התחתון, עובר הצבע לצד ההפוך של הגליון שמעליו.
כדאי לברר אצל בעלי מקצוע.
תודה רבה על החומר המעניין.
צ.פ.
ידידי המלומד ר' יוסף לייכטר מהספריה הלאומית כתב לי:
לר' אבישי
כרגיל יישר כח.
אם תבדוק בקטלוג של מפעל הביבליוגרפיה העברית ותחפש 'בדיו אדומה' תמצא קרוב ל 1000 ספרים שנדפסו עם כותרות בדיו אדומה.
שבת שלום וכל טוב
יוסף
———————————-
שלום רב יוסי
תודה.
הסתכלתי בנתונים העולים ממאגר מפעל הב"ב.
עד שנת 1800 נדפסו רק 90 ספרים בדיו אדומה. מתוכם רבים אלו תנ"כים בתרגום לטיני שנדפסו בבתי דפוס של גויים והמיועדים לנכרים.
כך שבוודאי בתקופה הראשונה מתחילת הדפוס בשנת 1450 בערך עד שנת 1800 הספרות העברית/יהודית ממעטת מאד בשימוש באותיות בדיו אדומה לעומת הספרות הכללית.
גם במשך המאה התשע עשרה (למניינם) ישנה עליה מתונה בשימוש באות אדומה.
שבת שלום
אבישי
ר' אבישי יפה מאוד – כתמיד!
התופעה של מקום הדפסה באדום ומודגש הוא כמוש"כ להבליט 'פירמה' של עיר חשובה, הזכרת לי בעבר היו אצלי למשך תקופה מחזורים שנכתב בענק סלאויטה, כשפניתי לסוחר עתיקות מומחה צינן את התלהבותי, ואמר לי להסתכל ב"אותיות הקטנות" שם נכתב "כתבנית" ואז נכתב בענק "סלאויטה"…
כעת הסברת לי למה…
בברכה
פנחס בן אהרון
שלום,
גם בש"ס הניצולים/ש"ס מינכן שהודפס בגרמניה בתש"ט היה שער עם אותיות אדומות גדולות. יתכן והאגלי טל הודפס באותו דפוס, וכיון שספר זה הודפס כבר במהדורתו הראשונה בשער אדום, הודפס שוב באותו פורמט כמו המהדורה הראשונה והשניה (הפורמט הוא ממש זהה כולל המסגרת, למעט הכיתוב בחלק התחתון ששונה במהדורה השניה תרצ"א).
על ש"ס הניצולים ראו – כאן
על אגלי טל הדפסת פיעטרקוב תרס"ה, מהדורה ראשונה – ראו נא כאן
————————————————————
שלום חנוך.
ש"ס מינכן הודפס בסיוע של רבנים צבאים אמריקאים ומומן באמצעות הג'וינט. הכסף היה דולאר אמריקאי, שהיה שווה הון בערכים של אירופה שלאחר המלחמה. ולכן אינו דומה להוצאות ספרים פרטיות של ניצולי שואה, שהפרוטה לא מצויה בכיסם.
שבת שלום
אבישי
——————————–
חנוך מצא את ראיית הזהב ברשימת הספרים שיצאו על ידי ועד ההצלה:
ראו נא כאן, מספר 16 אגלי טל