מזוזה – מפתח הבית איננה זזה?

בע"ה

"מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל"

רשימה לפרשת בלק

סימן לבית יהודי היא המזוזה בפתח.

יש הידור להניח בפתח הבית מזוזה גדולה, שנכתבה על ידי סופר אומן וירא שמיים.

גם בפתח ביתי יש מזוזה מהודרת. מזוזה שכתב אפרים איובי הי"ד תושב כפר דרום, שהיה נהגו האישי של הרב דרוקמן הי"ו ונרצח בכביש חוצה יהודה בואכה חברון בתאריך כ"ג בחשוון תשנ"ד  (7/11/1993). מזוזה זו הולכת עמי מדירתי הראשונה ועד היום.

מה יעשו העוברים דירה במזוזה מהודרת הקבועה בפתח והם חפצים לקחתם עימם?

האם מותר להעתיק את מזוזות מהבית הישן לביתם החדשה?

על כך תקראו בהערה הבאה.

השבוע הראה לי מר חנניה וינברגר הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל. הערה המופיעה בשולי אחד מגליונות כתב העת "הפוסק" המונח על מדפי הספריה.

שער חוברת "הפוסק" שנה רביעית, חוברת כ"ז. תל אביב תש"ג (1943)

הרב ראובן מרגליות היה מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם וחנניה וינברגר הוא שאר בשרו הקרוב. ההערה אינה חתומה, אך שנים רבות של עבודה שמשקיע ר' חנניה בהדרת כתבי הרב ראובן הביאו אותו לזיהוי מיידי של מחבר ההערה.

ניסיון לקרוא את ההערה נתקל בקושי, היות ודפי החוברת חתוכים בצדם הימני וחסרות מילים. לצערנו, זה מעשה ידי הכורך שיישר את הדפים בסכין חד.

לאחר עיון, זו ההצעה שלי לנוסח השלם:

[ראה] בדעת [קדו]שים סת"ם [הל'] מזוזה סי' [רצ"א] שכתב [אך לה]חליף [מ]זוזה [כשי]וצא אף [ששוין] או לתת [שאי]נה חשובה [כל כ]ך במקום [הח]שובה אין חשש לכו"ע.

כדי להבין את ההערה, עלינו לפתוח תחילה את חוברת "הפוסק", שעליה נסובה הערתו של הרב ראובן.

השאלה שנשאלה הגיע מבסרביה שברומניה לרב הלל פוסק (שכיהן כרב בטטרונבר הסמוכה).

להלן נוסח השאלה והתשובה כפי שהעתקתי.

שאלה: 

הרב ישעיה מענדל גזר זצ"ל ארציז בעסרביה

בדין הסרת מזוזות מדירה לדירה.

ליד"נ הרב… פוסק נ"י. באתי אליך בשאלה אשר נחשדתי בעיני לפותרה, ובכן עליה דידיה קא רמינא נפשאי להשיבני דבר ברור: באלו הימים עלי להעתיק את מושבי לבית שקניתי, בבית משכני עתה יש לי מזוזות גדולות מהסופר הר' ישראל זצ"ל מטטרבונר ששלמתי בעדן במיטב כספי סכום רב.  וכאשר הדין  נותן לאיסור לקחת  המזוזות מדירה לדירה אחרת כמבואר בב"מ ק"ב, ורצוני לקבוע מזוזות אחרות  תמורתן ואלו הראשונים לקבוע בביתי החדש, אך זאת למפגע לי חשש הירושלמי: קרש שזכה בדרום לעולם בדרום, זכה בצפון לעולם בצפון אצל משכן, ומזה למדו אחרונים איסור החלפת הטלית מצד לצד, ובכן נבוך אני אם יש איסור ג"כ בזה לקחתן ממקומן  הראשון וליתן אחרים תמורתם, בינה זאת ידידי והשיבני חוו"ד.

 תשובת הרב הלל פוסק:

ב. ובדבר המזוזה ששאלת שהשכן היוצא מהדירה רוצה להחליפה, חוכך אנכי להחמיר אפי' בחליפין לאחלופי, ומדייק אנכי מלשון הר"ן ז"ל אפי' כשצריך אותה לבית אחר (פי' שאין בנמצא מזוזה אחרת) כיון דחיילה קדושת שכינה בבית זה אין לסלקה משם, (ויש דעות שהוא מבעה"ת וצריך לדקדק בלשונו) הריטב"א ז"ל עכ"ל. ולכן עצתי לבלי לזוז המזוזות ממקומן ובפרט במקום סכנה אין לנו לעשות שום ערמות וטצדקאות נגד זה.

הרב הלל פוסק פסק להחמיר. רבנים אחרים נטו להקל. הם סמכו על מה שנכתב בספר "דעת קדושים" לר' אברהם וורמאן.

בסימן מיוחד העוסק בדין "לקיחת המזוזות בעת מעבר דירה", בספר "אבני דרך" לרב אלחנן פרינץ, הביא את דעות הפוסקים להקל, על סמך דעת הרב בספרו "דעת קדושים".

וזה מה שרצה הרב ראובן מרגליות להגיד בהערתו:

ראה בדעת קדושים סת"ם הל' מזוזה סי' רצ"א שכתב: אך להחליף מזוזה כשיוצא אף ששוין או לתת שאינה חשובה כל כך במקום החשובה אין חשש לכו"ע.

אפשר להקל לדינא.

שבת שלום

אבישי

———————

הרשימה השבוע מוקדשת באהבה לבתי רננה וחתני הרב מאיר וילדיהם המתוקים: צור, רעי ותמה עם קביעת המזוזה בביתם החדש בעיר שדרות ת"ו.

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com