בע"ה
רוח אדמה
רשימה לפרשת וירא
כב,ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ.
כב,יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה.
השבוע נפטר המורה הדגול שלי מכיתה ב', ר' חיים דב רובינשטיין ז"ל, שהרביץ בנו תורה בבית הספר "תורת אמת" של החינוך העצמאי בחיפה. הרשימה מוקדשת לזכרו.

המקור.אתר "בחדרי חרדים" כאן.
ספר "גירסת הנערים" נדפס בליוורנו בשנת תר"ד 1844 על ידי יצחק שמשון מלאך.
הספר מיועד ללימוד עם בני הנעורים. כולו ציטטות נבחרות מספרות חז"ל המובאות בספר "עין יעקב".
באותה שנה נדפס על ידי יצחק שמשון מלאך ספר שימושי נוסף בשם "סדר בני ישראל". בעותק הספריה שער הספר "סדר בני ישראל" נכרך בתוך הכריכה של "גירסת הנערים", כפי שנראה בתצלום הבא.
על תופעה זו, שימוש בדפי ספרים בכריכות, כתבתי בעבר כמה פעמים. ראו נא כאן, כאן וכאן.
בימים אלו אני אני עובד בביתי על צבר של קטעי עיתונים שהצטברו במרתף הספריה מחולקים לפי אישים. זאת היתה עבודה של הרב ראובן מרגליות, בראשית שנותיו כמנהל הספריה.
רבים מן האישים אינם דתיים. הם מייצגים דמויות מכל המרחב היהודי שחיו במאתיים השנים האחרונות.
אתמול נתקלתי בגזיר עיתון והוא ריתק אותי. בטרם נציג את גזיר העיתון נקדים ונציג את האישיות: וולף (זאב) לצקי-ברתולדי.
לצקי-ברתולדי היה ממקימי המפלגה הציונית-סוסיאליסטית (ס.ס.) יחד עם מורו נחמן סירקין. חברי המפלגה היו טריטוריאליסטים (בעד מציאת טריטוריה עבור העם היהודי, לאו דווקא בא"י). מדובר באישיות לא מפורסמת, אין עליה ערך ב"ויקיפדיה".
ספרו "ערדגייסט" (קייב 1916) הוא אוסף מסותיו של המחבר בענייני השעה והדור. ערדגייסט פירושו רוח אדמה. שם הספר מבטא את חשיבות ההצמדות לאדמה והמשמעות שלה לאדם ולעם היהודי.

שער הספר. כולו ניתן לצפיה באתר הספריה הלאומית. כאן
בקטע מתואר מפגש – חצי חשאי, אחרי נסיון המהפכה בשנת 1905 נגד הצאר הרוסי – בבית כנסת קטן בוילנה. ככשהגיע תורו של לצקי-ברתולדי לנאום "הוא אינו מופיע… עד שמצאו אותו בפינה אחת ליד ארון, כשהוא מעיין ב"עין יעקב" בלה מיושן… זכורני כיצד נעקר מארון הספרים ולחש: מעין חיים, אוצרות, תורת עם..."
פתחנו ב"עין יעקב", ששימש מקור לספר לבני הנעורים וסיימנו ב"עין יעקב", שהיה מעיין חיים לאחד מהוגי הדעות בתנועה הציונית החילונית.
שבת שלום
אבישי
נספח:
לצקי-ברתולדי, כרוב המהפכנים הציונים, סבר שקיום מצוות הדת מזיקות לגאולת העם היהודי מהגלות.
במסה שכתב בספרו על "אפיקורסות יהודית" סיכם את דבריו כי אפיקורסות יהודית מחוברת לגאולה יהודית והיא נחוצה לה. כראיה לאישוש טענותיו ציטט בראש דבריו מספר "תנא דבי אליהו":
"דרכם של בני אדם אומרים תורה קודמת לעם
אבל אני הייתי אומר ישראל קדושים קודמים"
ציטוט זה השתמש בו גם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בדיון בכנסת.
לכך התייחס הרב רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי באותה עת. במכתב לשואל עמד על אי ההבנה בפשט דברי המדרש ועל התוצאות החמורות של ההבנה המוטעית בו. לקריאת כל דברי הרב הרצוג ראו נא כאן.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
בשולי הדברים אומר משהו ששייך לדורות קודמים. הרב ח"ד רובינשטיין היה מחנך כיתה ב' בת"ת תורת אמת בחיפה. מקובל היה שאין תלמיד שעובר בכיתתו במשך השנה שלא נענש (ובצדק!) וחטף שתי סטירות מצלצלות בהפסקה שאחרי השיעור – (ידיים על השולחן והופ… סטירה) – אחרי השיעור כי לא מתוך כעס. כראיה חינוכית. חושך שבטו… גם אני שהייתי תלמיד טוב זכיתי למנה זו אחרי שעם דברתי בעת התפילה ולאחר שהוזהרתי ושניתי בכך – נענשתי.
גם היה מחפש בפח הזבל [!] אחרי הפסקת האוכל – הפסקת 10 – ואם היה מוצא מי שלא סיים סדביצ'ו או פריו שהביא מהבית היה מענישו בעונש כתיבה. בסגנון "צריך לסיים את התפוח" כפול מאה פעמים וכדומה. אני מדגיש את הפן החינוכי בעבודתו. השיטות של פעם. כך נהגו.
מפורסם שכך אמר בן גוריון ל"חזון איש" בפגישתם המפורסמת. וכך ענה לו החזון איש. הדבר התפרסם במקומות שכתוב על הפגישה.
שמעתי פעם תשובה לדבר בשם החזון איש .
החזון איש ענה שהתנדב"א דן איזו דרך יותר קצרה להגיע דרכה אל הקב"ה, האם דרך התורה או דרך עם ישראל, אך הם הוציאו את הקב"ה מן העניין, ושוב זה כבר לא משנה לא התורה ולא עם ישראל…
שבת שלום
יהודה יחיאל פיירמן
יש ערך על לצקי בויקיפדיה אנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Zeev_Latsky