חדש מפני ישן תוציאו
רשימה שבועית מספריית הרמב"ם
מה הוא הספר העברי הנדפס הראשון ?
הספר הראשון בו מופיע תאריך ולכן ידוע מתי נדפס הוא פירוש רש"י לתורה, שנדפס ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475. ייתכן וקדמו לו ספרים בעילום התאריך שנים ספורות קודם. מדובר על כעשרים שנה מאוחר לתחילת הדפוס בהדפסת הספר הראשון על ידי יוהאן גוטנברג בשנת 1455 באותיות לטיניות.
הביבליוגרף ישעיהו וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד בכרכי "אוצר הספר העברי" תעדו את כל הספרים מראשית הדפוס בשנת רכ"ט (1469) והלאה. בעקבות תגלית מעניינת מאד ביקש וינגרוד ז"ל לעדכן את תוכנת "אוצר הספר העברי" ובמקום התאריך הקודם הידוע שנת רכ"ט (1469) נכתב כעת שנת ר"ד (1444).
צילום שלשה עמודים מגליון הדפוס. באמצעי שבהם כתוב: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ב'י'ל'א'ו'. הסריקות באדיבות משה רוזנפלד
מתוך כריכות ספר עתיק הוצאו שני גליונות דפוס המכילים 32 עמודים קטנים ובהם פיוטים וסליחות. בעקבות סימני מים ותיעוד ארכיוני תוארכו עמודים אלו לשנה משוערת ר"ד (1444) ומקום ההדפסה באביניון (צרפת).
כלומר לפנינו עדות לספר עברי כעשר שנים לפני גוטנברג !
כתבה מפורטת על כך פורסמה ב"ידיעות אחרונות". המעוניינים לקבלה נא לפנות אלי בכתובת הספריה.
על חשיבות המהדורות הראשונות, כמו פירוש רש"י על התורה, נוכחתי שבת שעברה במהלך שיעור קצר שהעברתי באחד ממנייני החצרות בשכונתי.
במה דברים אמורים ?
המהר"ל ב"גור אריה" מעיד על שינוי מוזר בסדר דבורי המתחיל בפירוש רש"י על הפסוק: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְ-הוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.(פרק ו פסוק יב).
כך הוא נראה במהדורה הראשונה בדפוס רג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475:
המקור: מאגר ספרים סרוקים של הספריה הלאומית כאן.
שימו לב !
רש"י מקדים לפרש את סוף הפסוק – ואני ערל שפתים – לתחילתו – ואיך ישמעני פרעה !
המהר"ל מסביר זאת על פי ביאורו של ר' אליהו מזרחי אודות ה'קל וחומר' שישנו בפסוק: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. הלוא בני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה? עונה על כך המזרחי, שהתורה היא זו שמעידה שבני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה, אך משה רבינו סבר שהבעיה היתה רק בכך שהוא ערל שפתים. סוף הפסוק "אני ערל שפתים" מאשש את הקל וחומר.
על כך כתב המהר"ל:
"לפיכך הפך רש"י הפירוש ואני ערל שפתיים קודם איך ישמעני פרעה, מפני שעל ידי זה הוי קל וחומר שפיר".
להפתעתי בחומש שהבאתי עמי לשיעור – הוצאת בלום. ירושלים תשמ"ג 1983 – סדרו את רש"י מחדש, כפי סדר הפסוק וכך הוא גם באתרי אינטרנט שונים (ראו כאן וכאן).
צילום ממהדורת א. בלום. ירושלים תשמ"ג (1983)
לפעמים המדפיסים רצו לתקן ונמצאו מקלקלים.
כדאי הוא לחזור לדפוסים קדומים ולראות שאין זו טעות. "חדש מפני ישן תוציאו"
שבת שלום
אבישי
————–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
לרב אבישי אלבוים שבוע טוב.
בהמשך לדברים שכתבת על עניין הספר העברי הקדום במערב משנת ה'ר"ד-ו [1444-6] שנדפס באביניון, מן הראוי לתת קרדיט לידידינו הביבליוגרף יצחק יודלוב שיחי', שהדפים של הספר היו מונחים על שולחנו בבית הספרים הלאומי כבר בשנת ה'תשע"ה [2015] במשך כחודש וחצי, ואחר התייעצות שלו עם כל המומחים לדפוס בספריה הלאומית, כתב ש "….עד היום לא ידוע שום דבר דפוס שנדפס ע"י השותפים דווין ופרוקופ, כעשר שנים לפני גוטנברג. לדעתנו, דפים אלה הם שריד מדפוס זה…". . לפני כשנה, בחודש תשרי ה'תש"פ, כשהגשנו לו את עבודת המחקר של ה"מכון לביבליוגרפיה ממוחשבת", אישרר את שכתב "…ראיתי את המחקר המקיף והיסודי שעשה צוות המחקר…מחקר זה מבוסס על מאמר שלי משנת ה' תשע"ה והוא מחזק את שכתבתי שם…". מן הראוי לציין, שכשהגיעו הדפים לשולחננו במכון, אמר ישעיהו וינוגרד ז"ל ש :"אם יודלוב כתב, לנו לא נותר אלא לחקור ולאשרר.". וכך היה במשך המחקר גילינו בארכיון המחוזי של העיר אביניון, 22 תעודות השייכות לסיפור ובתוכם תעודה על "…חקיקת 27 אותיות עבריות מברזל ומבדיל…". גם הוכחנו את תיארוך סימני המים בהשוואה לסימני מים בכתבי יד בספריות הגדולות באירופה, באמברוזיאנה, וינה, פרפיניאן ועוד.
אשמח להעביר את המחקר, לכל מי שמעוניין במייל. המחקר נשלח לפני כשנה ל-40 אנשי מחקר באוניברסיטאות בארץ ובעולם, כולל למוזיאון גוטנברג במיינץ, אליו הוזמנו, ונגיע בע"ה אחר המגיפה, בקרוב בע"ה.
בעינין שכתבת על פירוש רש"י על התורה, נדמה לי שהצילום שהבאת, הוא מהמהדורה הראשונה שנדפסה ברומא, אצל המדפיסים עובדיה ומנשה בנימין מרומא בשנת ה'רכ"ט-ל [1469-70]. (ראה הטיפוגרפיה של רומא כגון האות " ט ")מספרו באוצר הספר העברי הממוחשב, רשומה מס' 60634, ראה תמונה שם. המהדורה השנייה, זו שנדפסה ברג'יו דה קלבריה אצל המדפיס אברהם בן יצחק גרטון, נדפסה בשנת ה'רל"ה [1475] והיא אמנם הספר העברי הראשון המתוארך. באוצר הספר העברי הממוחשב רשומה מס' 60265. ראה שם צילום (וראה הטיפוגרפיה באותיות ספרדיות בינוניות). ראה גם במאמרו של מורי פרופ' פ. תשבי ז"ל על דפוסי רומא (שכבר שלחתי אליך).
שבוע טוב ובריאות.
מוישה רוזנפלד – 972508655537
הרשימה יפה ומרתקת, כתמיד…
עוד לא סיימתי לקרוא עד תום – ומיהרתי לבדוק בכל החומשים שבהישג יד, בביתי. והנה – כמה (לא) מפליא: כל החומשים, מכל המהדורות, ללא יוצא מן הכלל, שינו את סדר הדיבורים ברש"י ו'התאימו' אותם לסדר הפסוק.
ואלו הם החומשים שבדקתי:
חומש מקראות גדולות, הוצאות המאור ירושלים תשנ
חומש ע"פ רבינו יהונתן, מכון י-ם תשנא,
חומש תורה שלמה, י-ם תשנב [=ד"צ תשד. פירוש רש"י נערך ע"פ הספר 'זכור לאברהם' (ברלינר), המהדורה השניה]
חמשה חומשי תורה מהדורת דרשו [חמ"ד] תשעב
חומש הוצאת עוז והדר, מהדורת כיס [חמוש"ד].
בברכה
י.א.
——————-
אצלי בבית במהדורת "קורן" החדשה (הדפסה שניה: תשע"ה) הנוסח הוא כמו דפו"ר וכן במהדורת מקראות גדולות שהיא ד"צ כנראה של אחד מדפוסי וילנא, גם כמו דפו"ר. אציין שבכת"י לייפציג1, שנחשב כתב היד הטוב ביותר של פירוש רש"י (ולא היה לפני ברלינר) גם כך הוא סדר הדברים. לא חקרתי מתי נעשה השינוי. אני סבור שרשימתך חשובה ותורמת לבדיקה שכזאת..
בשורות טובות !
שבת שלום
אבישי