וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן
חומש במדבר, פרק יפסוק לה
רשימה לפרשת בהעלותך.
מתוך שער ספר "אמרי שהם". המחבר: ר' משה בן דן שהם, תלמיד הבעש"ט. נדפס בקולומיי בשנת תר"מ (1880).
בעותק הספריה חותמות עגולות בדף השער —
חבורה משניות דק"ק קרעטשיניב
ואזהרה בצידן —
אסור חמור להוציא ספר מביהמ"ד
דחבורה משניות הישינה דק"ק קרעטשיניף
מי שלקח ספר מהארגז יחזירו למקומו
היום אצלנו הספרים מונחים בארונות. אז בקרעטשיניף הם היו מונחים בארגז.
מה בין ארון לארגז ? בגודל ? בצורה ? בעיצוב ? בניידות ? או בייעוד ?
האם יש שינויי בין רובדי לשון הקודש לדורותיה?
אשמח לקבל תשובות והפניות במייל הרשום בסוף כל רשימה בבלוגי.
————————————————————————-
בבית המקדש בקודש הקודשים היו ארון וארגז !
תניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך. [מסכת הוריות דף יב].
בצד ארון הברית עמדו עוד ארבעה פריטים. בוודאי כל אחד מספר לנו מסר משמעותי לדורות. שלושה מתקופת משה רבנו והמשכן במדבר סיני: שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון. הרביעי – ארגז מימי מלחמות ישראל והפלישתים בארץ ישראל.
סיפור חזרת ארון ברית ה' מידי הפלישתים הוא סיפור ניסי. פרשה הראויה לעיון כמסופר בספר שמואל פרק ה ופרק ו. בתחילה עת נשבה ארון ה' נאמר "כי גלה כבוד מישראל". לאחר המכות שהוכו ערי פלישתים ואלוהיהם, חזר הארון לבדו ועמו ארגז ובו הניחו סרני פלישתים חמשה טחורי זהב וחמשה עכברי זהב. אז נאמר "ונתתם כבוד לא-להי ישראל".
קוים להשוואה בין המסופר על הפלישתים בספר הנביאים לימינו – ראו נא את שלימד הרב צב"י טאו בספרו "לאמונת עתנו" חלק ראשון כאן.
שבת שלום
אבישי
נ.ב. הספרן בספריית הרמב"ם נאור נ"י הראה לי את שכתב פרופסור מנחם צבי קדרי מאונ' בר אילן בספרו " מילון העברית המקראית" בהגדרת ארגז.
.
שתי נקודות:
- הזהירות: כלי קיבול בלתי ידוע….
2. ההשערה: …שהמילה שאולה מלשון פלישתים ר' לעף, פלורה ב, 29
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
ישר כוח!
נראה שמשתמשים בארון וארגז כמונחים נרדפים, וההבחנה בעברית המודרנית ביניהן אינה תקפה למקורות המסורתיים.
יתכן שארון משמש יותר לארון קודש, ומה שאנחנו קוראים ארונות ספרים נקרא אצל הקדמונים ארגז. עי' טואו"ח קנ"ד ובנו"כ שם לטור ולשו"ע.
כאן דוגמה לשימוש הכפול, ממש בתוך שורותיים: בין כותרת התשובה לבין גוף התשובה.
שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן מא: בארגז שנדבו יחיד להניח שם ספרים, אם מותר להשתמש בו אחר כך לשארי דברים, בגדים וכיו"ב
להנ"ל ובדבר שאלתו בארונות שנדבום להיות בהם ספרים, וכשאין בהם ספרים אם מותר להשתמש בהם לשארי דברים להניח שם בגדים וכיו"ב.
שבת שלום
יהודה
השם "ארגז הספרים" לארון הספרים המוכר לנו, היה שגור מאוד בעבר, בעיקר בפי דוברי האידיש.
בחיפוש "בארגז הספרים" באוצר, תמצא מאות מובאות לביטוי זה, ובהרבה מסיפורי החסידים. זו היתה שגרת הלשון המקובלת.
ייתכן והיתה מטרה מכוונת לכינוי זה, כדי להבדילו מה'ארון' המוקדש לארון הקודש וארון הברית.
ובעניין זה, בעיתון 'המודיע' מקפידים עד היום שלא להשתמש לצורכי חולין במלים מקודשות, כמו "מוסף" לעיתון חג, והוא נקרא בפיהם בעקביות "תוספת"; לא יוזכר בו לעולם המונח "משכן הכנסת", וכן על זה הדרך.
בתודה על המאמרים השבועיים המרתקים, ובברכת שבת שלום ומבורך.
מתתיהו
לר' אבישי שלום וברכה
ייתכן ובכוונה לא קראו לארון הספרים ארון, כדי לא להיכשל במה שנאמר במסכת שבת לב, ב : "תניא רבי ישמעאל ב"א אומר בעון שני דברים עמי הארץ מתים, על שקורין לארון הקודש ארנא, ועל שקורין לביהכ"נ בית העם"". כך שהמילה ארון מתייחדת רק לארון הקודש בו מונחים ספרי התורה הכתובים על קלף. ולא לקרוא כך לרהיט המכיל ספרים מודפסים.
שבת שלום
יוסף
הביטוי 'ארגז' מופיע גם בשולחן ערוך, ומשמעו ארון. ראה באו"ח סי' קנ"ד ס"ג: "וארגז שנותנין בו ספר תורה או חומש".
המילה 'ארגז' משמעותה שם ארון מיטלטל ואינו חקוק בקיר. ראה שם ברמ"א: "י"א דלא מיקרי ארון הקודש אלא אם הוא כמין 'ארגז'שאינו עשוי רק לכבוד התורה, אבל 'ארון' הבנוי בחומה שנעשה לשמירה לא מיקרי תשמישי קדושה".
מאחר ושפת הדיבור בקהילות ישראל היתה אידיש, ואין ספק כי בכתבם 'ארגז' התכוונו פשוט לארון הספרים שבביהמ"ד.
שבת שלום לך ולביתך.
———————-
תודה הרב יוסי.
בהמשך לכיוון שלך צריך לומר שארון הברית בקודש הקדשים הוא קבוע ואע"פ שהיה מטמלטל ממקום למקום.
כל טוב
אבישי
יש רבדים ללשון העברית ארון מופיע בתנ"ך ארגז לא. ארגז לא מופיע במשנה אך בתלמוד הוא מופיע פעם אחת בלבד (בבלי ב"ב יד ע"ב). רש"י בשמות כה, י מסביר מה זה ארון -כמין ארונות העשויים בלי רגלים , ארגז. הרמב"ם כותב על ארגז שהוא מגדל שנותנים בתוכו בגדים. פירוש המשניות להרמב"ם עירובין ג,ג.
שמחתי לראות שיש עוד מי שגילה את הפנינה הזו של הרב טאו על הפלישתים. אכן ניתוח מבריק שיכול מאד לעזור למקם את עצמנו למולם מבחינה נפשית, לו רק היו לנו נבחרי ציבור שהיו מסוגלים לקרוא ולהפנים ניתוח כזה. שבת שלום.