בע"ה, פרשת לך-לך תשפ"ב
וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל
בראשית, טז, יא
הרב מימון בספרו "למען ציון לא אחשה" מספר:
קינה זו נדפסה לראשונה בספר קינות בלובלין בשנת שע"ז (1617). עותק סרוק של הספר מאוסף הספריה הלאומית בוינה ניתן לצפיה ברשת.
הפזמון החוזר בקינה זו:
ירושלים קודש הילולים – איכה היתה משכן ערלים.
פזמון זה – משכן ערלים – מופיע גם בהדפסות מאוחרות יותר של הקינה. כדוגמת "קינות כמנהג ק"ק פולין" שנדפסו על ידי פרופס באמשטרדם בשנת תקי"ד (1754)
יוצא דופן מצאתי במחזור בפורמט גדול, דפוס פראג שנת תקי"ז (1717), המצוי במחסני ספריית הרמב"ם.
בחלק השני נדפס דף אחרון ובו הקינה הנ"ל בשינוי הפזמון.
ירושלים קודש הילולים – איכה היתה משכן ישמעאלים.
אני מניח שהשינוי בא מפני הצנזורה הנוצרית. ערלים משמעותו כל הגויים, ואילו ישמעאלים הם בני דת אחרת.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
קראתי את הרשימה על הקינות ונכנסתי ללינק לראות את העותק הסרוק שאמרת. ואז גללתי קצת למעלה, מדף מז עד דף א, ומצאתי קינה עם החרוזים "בצאתי ממצרים" "בצאתי מירושלים" אבל לא אלו שאני מכיר. בנוסף לקראת הסוף שמות קהילות שנחרבו.
האם יש עוד פיוטים כאלה? תוכל להרחיב?
בברכה
איתן מ.
יישר כוח.
צנזורה נוספת באותה הדפסה, בבית הפותח,
במקום: "למדרס 'גוים ערלים', ארורים כולם אהלי 'אדום'…"
צונזר: "למדרס 'קידר וישמעאלים', ארורים כולם אהלי 'קדר'…"
ומינורית יותר –
בבית הפותח ירושלים רבת ברכות,
במקום: "וירשוה עובדי 'פסילים' "
צונזר: "וירשוה עובדי 'מזלות וכוכבים' "
ובבית הפותח ירושלים אגיר דמעתי,
במקום: "לזרים עובדי 'אלילים' "
צונזר: "לזרים עובדי 'כוכבים' "
[ובשני המקרים כמובן ניכרת הצנזורה בפגיעה בחריזה המקורית שמסיימת כל בית ב"לים"].
בס"ד רבי אבישי לאוי"ט על נח נאמר בתורה בתחילת הדיבור עליו, כי מצא חן בעיני ה'.* ואח"כ* התוה"ק מבארת את ציווי ה' אליו לבנות תיבה, וכי נח וב"ב יינצלו מן המבול אשר יבוא על העולם. אמנם הציווי לאברהם אבינו, לך לך מארצך וגו' ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. שהוא כולל הבטחות ברכה עצומות מאד, כולו נאמר בתורה מבלי שנכתב שום דבר לגבי אברהם אבינו. ובכן מן התורה שבכתב לא נדע בכלל כי אברהם אבינו היה מיוחד באיזה ענין שע"כ נבחר בידי הקב"ה להתברך בכל הברכות. ואכן מדברי חז"ל ידענו על כך שאאע"ה הכיר את בוראו בקטנותו, וכו'. ואין זה תמוה, שהרי תושבע"פ ותורה שבכתב יחדיו ניתנו. ועכ"ז תמהתי האם יש רמז כלשהו בתורה שבכתב, *לפני *הציווי ללכת אל הארץ אשר אראך, להודיענו כי אדם גדול וצדיק בא לכאן ? והנה – נאמר בסוף פר' נח "*ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברהם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט". * ולא מצינו בכל התורה כולה את המילה *תולדות,* רק כאשר כל או עכ"פ חלק מהתולדות, הם צדיקים. כך הוא אצל נח. *ואלה תולדות נח. * כך אצל בני נח. "*ואלה תולדות בני נח".* כך אצל יצחק "*ואלה תולדות יצחק בן אברהם" * כך אצל מרע"ה *"ואלה תולדות אהרן ומשה" *(ומשם ראיה למש"כ אך אכמ"ל) ואם כן כאן, כאשר כתבה התוה"ק "*ואלה תולדות תרח וגו'*" כבר רמזה לנו התוה"ק שמכאן ייצא צדיק… בברכה מרובה חיים מיכאל ביברפלד
ושמא מדובר – כמקובל – ב'צנזורה פנימית' [=מחשש 'פגיעה' ברגשות ערלי פראג 'שידרגו' ל'ישמעאלים' לגביהם ערלי פראג לא חששו שייפגעו חלילה?
אינני בטוח שהשינוי הוא מחמת הצנזורה. הסיבה היא, פשוט, שבמאה ה-17 ירושלים בידי ישמעאלים.
וצ"ע מתי נכתבה הקינה המקורית, שהרי מי שכתב שהיא בידי ערלים היה אמור לחיות במאות ה12-13
יישר כוח!
בקינה עם השינוי לישמעלים
יש שינוי אחד נוסף באותה המגמה
במקום "ארורים אהלי אדום וישמעלים"
כתוב "ארורים אהלי קדר וישמעלים"
או שמא, ישמעאלים אינם תמיד ערלים (מלשון עורלה). לפי המנהג המוסלמי למול.