שליחות !

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "פינחס" תשפ"ב

… וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.

במדבר, פרק כג 3פסוק יז

האם יש לאדם שליחות אישית בעולם?

משה רבינו ידע את שליחותו. כך נאמר לו במעמד הסנה: וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וכשנאסף אל עמיו ידע כי עשה את שליחותו בעולם הזה.

מה איתנו ?

איור מתוך הפרק על "רבי טרפון ואמו" בספר "כה עשו חכמינו", חלק ראשון. מורשת, תל אביב תשל"ו 1976.  ציורים: אריה מ.

המפתח נמצא בסיפור על רבי טרפון ואמו ובפרשנות המקורית שניתנה לו בדורות האחרונים. 

לסיפור שני חלקים. אחד בתלמוד הירושלמי והשני בבבלי.

א. תלמוד בבלי. מסכת קידושין דף לא:

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא, דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא – גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית – נחתת עלויה, אתא וקא משתבח בי מדרשא, אמרי ליה : עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

תרגום:

ר' טרפון היתה לו אמא, שכל אימת שהיתה רוצה לעלות למיטתה היה גוחן ומעלה אותה, וכל אימת שהיתה יורדת, היתה יורדת עליו. בא והיה משתבח בבית המדרש, אמרו לו: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

ב. תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק א הלכה א.

אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה מה עביד ליך? ותניית להון עובדא. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע.

המפרשים מתלבטים מה היתה תשובת החכמים? מדוע לא שבחו את ר' טרפון?

בדור שלפנינו ניתנה תשובה זהה בשני אגפים שונים של לימוד התורה: חסידי וליטאי.

כנראה שההשגחה כיוונה לכך, מפני שדורות שלנו נצרכים לסגנון זה.

תורף ההסבר הוא: חכמים, שראו את השתדלותו של רבי טרפון בכיבוד אמו, הבינו ששליחותו של ר' טרפון בעולם היתה כיבוד הורים. ועתה משנשלמה שליחותו יסתלק מן העולם. לכן המעיטו מערך מעשיו – עד כדי מחצית – כדי להאריך ימיו עד שישלים שליחותו.

לפניכם שני מקורות: אחד ליטאי והשני חסידי.

א. בשם ר' ישראל מראדין, ה"חפץ חיים".

ב. הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, הרבי מצאנז, בספר "שפע חיים".

הרב יוסף דב סולובייציק הקדיש מסה מרתקת לשאלת שליחותו של אדם בעולם. בתוך דבריו מביא גם הוא את המעשה בר' טרפון ושוברו בצידו הפירוש הנ"ל. אך מוסיף הוא שחכמים ידעו שלר' טרפון ישנה שליחות אחרת, חשובה ונכבדה מזו, והיא לימוד תורה ברבים. מסה זו פורסמה ע"י תלמידיו בספר "בשם אומרם" ראו נא כאן.

נשארתי עם שאלות:

האם יש לכל אדם שליחות בעולמו?

האם אדם יודע מה שליחותו? 

האם היא חד פעמית או מתמשכת?

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com