בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "פינחס" תשפ"ב
… וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.
במדבר, פרק כג 3פסוק יז
האם יש לאדם שליחות אישית בעולם?
משה רבינו ידע את שליחותו. כך נאמר לו במעמד הסנה: וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וכשנאסף אל עמיו ידע כי עשה את שליחותו בעולם הזה.
מה איתנו ?
איור מתוך הפרק על "רבי טרפון ואמו" בספר "כה עשו חכמינו", חלק ראשון. מורשת, תל אביב תשל"ו 1976. ציורים: אריה מ.
המפתח נמצא בסיפור על רבי טרפון ואמו ובפרשנות המקורית שניתנה לו בדורות האחרונים.
לסיפור שני חלקים. אחד בתלמוד הירושלמי והשני בבבלי.
א. תלמוד בבלי. מסכת קידושין דף לא:
רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא, דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא – גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית – נחתת עלויה, אתא וקא משתבח בי מדרשא, אמרי ליה : עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?
תרגום:
ר' טרפון היתה לו אמא, שכל אימת שהיתה רוצה לעלות למיטתה היה גוחן ומעלה אותה, וכל אימת שהיתה יורדת, היתה יורדת עליו. בא והיה משתבח בבית המדרש, אמרו לו: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?
ב. תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק א הלכה א.
אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה מה עביד ליך? ותניית להון עובדא. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע.
המפרשים מתלבטים מה היתה תשובת החכמים? מדוע לא שבחו את ר' טרפון?
בדור שלפנינו ניתנה תשובה זהה בשני אגפים שונים של לימוד התורה: חסידי וליטאי.
כנראה שההשגחה כיוונה לכך, מפני שדורות שלנו נצרכים לסגנון זה.
תורף ההסבר הוא: חכמים, שראו את השתדלותו של רבי טרפון בכיבוד אמו, הבינו ששליחותו של ר' טרפון בעולם היתה כיבוד הורים. ועתה משנשלמה שליחותו יסתלק מן העולם. לכן המעיטו מערך מעשיו – עד כדי מחצית – כדי להאריך ימיו עד שישלים שליחותו.
לפניכם שני מקורות: אחד ליטאי והשני חסידי.
א. בשם ר' ישראל מראדין, ה"חפץ חיים".
ב. הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, הרבי מצאנז, בספר "שפע חיים".
הרב יוסף דב סולובייציק הקדיש מסה מרתקת לשאלת שליחותו של אדם בעולם. בתוך דבריו מביא גם הוא את המעשה בר' טרפון ושוברו בצידו הפירוש הנ"ל. אך מוסיף הוא שחכמים ידעו שלר' טרפון ישנה שליחות אחרת, חשובה ונכבדה מזו, והיא לימוד תורה ברבים. מסה זו פורסמה ע"י תלמידיו בספר "בשם אומרם" ראו נא כאן.
נשארתי עם שאלות:
האם יש לכל אדם שליחות בעולמו?
האם אדם יודע מה שליחותו?
האם היא חד פעמית או מתמשכת?
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
בע"ה
מוסיף הבהרה בעקבות שאלות שקבלתי.
השליחות שעליה כתבתי אינה השליחות החב"דית הידועה שהרבי זצ"ל כתב ודיבר עליה רבות. השליחות החב"דית היא כללית. כלומר כל אחד צריך להפיץ אור תורת ישראל בכל אתר. זאת שליחות היהודי בהגדרה השווה לכל.
כדי לסבר את האוזן אספר ממה ששמעתי מידיד על חסד חב"ד שרצה לעשות הסבה לנהג טרקטור. הוא פתח את האגרות ועשה שאלת חכם (אחרי פטירת הרבי וכנהוג אצל חסידי חב"ד). בכל מקום שפתח הרבי כתב שיש לעסוק בקירוב יהודים, בחינוך יהודי וכו'.
ברשימתי דברתי על שיחות ייחודית לפי כוחותיו, נטיותיו ואישיותו המיוחדת של כל אחד ואחת.
אישית אני סבור שהשיח על מיצוי האישיות, הגשמה עצמית וכדומה הינו שיח מודרני שלא היה קיים (בשפה זו) מלפני מאתיים שנה. אין זאת אומרת שהשיח שלילי. רק הסבתי תשומת לב שההשגחה העליונה שלחה לנו "פתרון" באמצעות הפרשנות החדשה על מעשה בר' טרפון ואמו.
שבוע טוב
אבישי
כדברי הרה"ק מפרשיסחא שהביא רבי דוד נחמן מבואר בספר שבט מוסר פרק א' וז"ל: ש
וכדי שיבין יראה באיזה מצוה תקיף יצרו יותר לבטלה יתחזק בה לקיימה כי בודאי על מצוה זו נתגלגל וכדי שלא ישלים חקו מנגדו יצרו לבטלה להוציאו מן העולם בידים רקניות וזהו שתמצא בחכמי התלמוד השלמים שברוב חכמתם היו משיגים על קיום איזה מצוה נתגלגלו והיו מחזיקים בה יותר משאר המצות כדאמרינן בשבת (דף קי"ח ע"ב) שאל רבי פ' לר' פלוני אביך במה היה נזהר טפי והשיבו במצות ציצית כו' ויש במצות אחרות, והטעם לפי שהיו מכירים בחכמתם על מה באו להשלים.
לסיפור עם הרבי מקוצק והאבנ"ז יש מספר גירסאות כפי שמובא בספר אמת ואמונה הוצאת תשפ"ב, כדלהן
8 .אביר הרועים אות לח ; ראה נוסח אחר בהקדמת הגאון החסיד ר' מאיר דן פלאצקי זצ"ל
בעל כלי חמדה, לספר אהל תורה ; ב'דער יידישער פלאם' עמ' 372-369 הביא הרב מאיר
שווארצמאן את הדברים כפי שסיפר לו דודו הלמדן החסיד ר' מרדכי דוד בוימאן, תלמיד מובהק של האבני נזר זצ"ל, אשר שמע את הדברים מפיו
שלומות
ייש"כ על הטור העוסק ב'שליחות'.
בשולי הדברים – לשיטת הגריד"ס בנידון
יש לציין לימי זכרון עמ' יב- יג ולנפש הרב עמ' סח
שדבריו שם תואמים לדברים שהובאו מהח"ח ומדברי יציב.
מספרים שהקוצקער גער באביו של האבנ"ז כשביקש שיתפלל עליו (בחליו בצעירותו) ותאר אותו כלמדן והקוצקער אמר וכי לזה למדן ייקרא (שלא יאמרו ח"ו שכבר קיים שליחותו). המעשה בסוכטצובר מובא אצל הרב זוין יחד עם הבאור בעובדא דר"ט.
יש"כ ושבת שלום
מאיר ב
כתב אלי ר' דוד נחמן:
שמעתי מהאדמו"ר מביאלא שליט"א שמסר בשם היהודי הקדוש מפרשיסחא עצה לאדם לדעת מהי שליחותו בעולם, שהאדם יבחן את עצמו על איזו עבירה או מצוה הוא מרגיש שהיצה"ר מקשה עליו במיוחד – זוהי שליחותו.
השבתי לו:
בעניין השליחות. נושא שמעסיק אותי מזמן. אני אישית סבור, ורמזתי על כך ברשימה, שחיפוש השליחות הוא "מפגעי הזמן". שאדם צריך משמעות ייחודית לחייו.
בנוגע לרבי מביאלה (וכמדומני שכך גם ר' נחמן מברסלב סבור כך), הרי ה"דברי חיים" כתב להפך. דווקא מצוה שהיא שורש נשמתו, כלומר שחביבה עליו ומהדר בה.
שבת שלום
אבישי
שלום וברכה
ישנה מסורת של חסידי סוכטשוב על מחלתו של ה'אבני נזר' ותגובתו של חותנו רמ"מ מקוצק. ראה: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=25770
———–
יישר כח ר' יוסי.
אעיר שהסיפור על האבני נזר מייחס את הפירוש אליו, ואילו הדברי חיים כתב שפירוש זה מוצאו בספרים הקדושים של תלמידי הבעש"ט.
שבת שלום
אבישי