בע"ה, ימי בין המצרים, תשפ"ב
טעם כעיקר
חלק יורה דעה בחיבור "שלחן ערוך" עוסק בחלקו הראשון בהלכות כשרות המטבח: על האסור ועל המותר.
בתווך של הלכות אלו עומדת השאלה על כלים שבישלו בהם דבר אסור: מה דינו של המאכל שבושל בו אחר כך ומה דרך הכשרת הכלים.
המושג ההלכתי שסביבו סובב כל הדיון הוא: טעם כעיקר. כלומר כשם שאסור לאכות דבר איסור כמות שהוא כך גם חל איסור על טעם היוצא ממנו דרך בישול (בתנאים מסויימים) ולכן הכלים שבלעו איסור צריכים הכשרה.
אחד המקורות להלכה זו נמצא בפרשת השבוע שקראנו השבת (פרשת מטות). לאחר מלחמת מדיין הובאו למחנה ישראל שלל כלים של המדיינים ונצווינו לעשות להם הכשרה.
אַךְ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַכָּסֶף; אֶת-הַנְּחֹשֶׁת, אֶת-הַבַּרְזֶל, אֶת-הַבְּדִיל, וְאֶת-הָעֹפָרֶת: כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר-יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר–אַךְ, בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא; וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. (במדבר פרק לא פסוקים כג-כד).
הרב גדליה צימבליסט זצ"ל היה שכן של הספריה. מקום מגוריו ובית הכנסת שבו כיהן הם במרחק הליכה מכאן (סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז). בשל כך הרב פקד את הספריה רבות.
לימים התפרסם הרב כדיין השלישי במסגרת הבוררות (זבל"א) לבקשתו של הרב אלישיב בסכסוך המתמשך בישיבת פוניבז' . הרבה מרורים סבל מכך. פסק הדין שהוציא לא היה מקובל על הצד המפסיד. באותם ימים קבלתי בחשאי את פסק הדין ובצירוף אזהרה שלא לפרסמו.
הרוצה לעמוד על למדנותו ילך נא אל החיבור בן ששת הכרכים של "תורת הבית לרשב"א", שההדיר בהתמדה ובעיון רב. ספר זה, שכתב אחד מגדולי הראשונים, הינו ספר היסוד בהלכות יורה דעה!
הרב צימבליסט בעבודה יסודית (המאפיינת את אישיותו) בדק את כל הנוסחים הקדומים, אסף את כל הדעות וסידרם בהערות ובנספחים מורחבים. 
זכור לי כי לצורך עבודתו על הספר מצאנו במחסני הספריה אוצר, שהיה מונח כאן להערכתי משנות החמישים ונשכח: צילומים של אוסף כל האינקונבולים (דפוסי עריסה) בספריית JEWISH THEOLOGICAL SEMINARY בניו יורק.
ספריה עשירה זו החזיקה בזמנו את האוסף הגדול ביותר של ספרי אינקונבולים מהשנים הראשונות של הדפוס העברי (עד שנות 1500 למניינם!). 88 פריטים באוסף. אנחנו רכשנו את האוסף על מיקרופילמים בתוספת מכונת הקרנה מיוחדת. האוסף זמין לציבור כיום אצלנו גם באופן דיגיטאלי.
המעבר מכתבי יד אל הדפוס היו לו תוצאות רבות. כידוע בכתבי היד ישנן נוסחאות שונות לאותו ספר. כך שלפני המדפיסים הראשונים עמדו כתבי היד שונים ומתוכם בחרו את זה שנחקק עלי דפוס.
דוגמא אחת מתוך האוסף המיוחד. שאלות ותשובות הרשב"א (רבי שלמה בן אדרת) דפוס רומא שנת ר"ל 1470. אחד מעשרת הספרים העבריים הראשונים שנדפסו באיטליה.
בראשית הדפוס לא נהגו להוסיף דף שער כפי שרגיל היום. לפניכם הדף הראשון בספר.
תשובה פ עוסקת בהלכות המובאות בשלחן ערוך חלק "יורה דעה" סימן פ"ח: שלא להעלות בשר על שלחן שאוכלין גבינה.
פ עוד השיב שאסור לאכול גבינה על
מפה שאכלו בה בשר כי יש
במפה טיפי תבשיל ולכלוכי בשר נגעי הדדי
ואסור וצריך הדחה כדאית' בפרק כל הבשר גם
צורר אדם וכולי ועוד שזה חמור כי הרבה
פעמים ידבקו לכלוכי הבשר עצמו בגבנה וכן אסור
לחתוך פת בסכין שחתכו בה בשר ולאכלו עם הגבנ'
מהדורת פקסימילה ממוספרת מדפוס זה נדפסה בשנת תשל"ו 1976 בצירוף מבוא מאת פרופ' שלמה זלמן הבלין.
פרופסור שמחה עמנואל עוסק רבות בקבצי תשובות הרשב"א. נציין למאמר אחד ומיוחד, המעיד על הקשר בין הרשב"א, ממקום מושבו בספרד, לקהילות היהודיות ברחבי העולם.
"ממזרח שמש ועד מבואו" תשובות הרשב"א לחכמי עכו. פורסם בחוברת "תרביץ", כרך פג, ג (ניסן-סיון תשע"ה 2015) עמ' 465-489. לקריאת המאמר ראו נא כאן.
שבוע טוב
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
יודעני כי הרב זצ"ל היה קשור מאד עם ספרית הרמב"ם, [וראה הזכרתו לטובה את הספריה בהקדמתו לחדושי הר"ן בתוך חידושי ראשונים – חולין.] היה נהנה ונעזר רבות מספריה, בכמה תחומים וענינים שעסק בהם. ובכלל אם לא היה בביתו או בבית הכנסת /בית הדין, מצוי היה שהסיבה לכך היא בגלל שהלך ללמוד בספרית הרמב"ם.
בברכה
ר.י.מ