בע"ה, שבת פרשת "כי תבוא" אלול תשפ"ב.
אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן
ספריית הרמב"ם קלטה לתוכה אוספים פרטיים של רבנים ותלמידי חכמים. מטבע הדברים באוספים אלו ישנן מהדורות שונות של ספרי היסוד: תלמודים, "שולחן ערוך" ונושאי כליהם ועוד. מפני הביקוש, ספרים אלו נדפסו במהדורות רבות לאורך השנים. יש והמדפיסים הוסיפו פירושים וחיבורים בהדפסות חדשות כדי לשבח מקחן.
באחת ממהדורות "שולחן ערוך" פגשתי את ההודעה הבאה:
אזהרה
ארבע אבות אלה (הרשומים מעבר לדף) שלמתי
במיטב. והזר הקרב אחריתו לא ייטיב. עפ"י דת
תוה"ק ועפ"י תקוני המדינות
אזהרה זאת נוגעת לגזל "זכויות יוצרים" (הנובעים מדיני קניין) במשפט התורה ובחוקי המדינה.
הכותב שוזר בדבריו ביטויים ממסכת בבא קמא העוסקת בדיני נזיקין. כך לשון המשנה הראשונה במסכת זו:
אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר, וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה, וְהַהֶבְעֵר…
וּכְשֶׁהִזִּיק, חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק בְּמֵיטַב הָאָרֶץ:
מה הם אותם ארבע אבות עליהם דיבר המדפיס ?
לשם כך עלינו לחזור לעמוד הקודם הוא עמוד השער של אותו ספר. מדובר במהדורת "שלחן ערוך" שנדפסה בלמברג (לבוב) בשנת תרס"ד (1904) בבית הדפוס של משפחת באלאבאן.
שם מונה המדפיס בשבח מהדורתו ארבע מעלות:
- הגהות רבי עקיבא איגר.
- כתב יד של רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
- כתב יד מהגאון רבי שלמה קלוגר מבראדי.
- הגהות כתב יד מהרב הגאון המפורסם חתם סופר ובנו.
על הוספות אלו שילם המדפיס ליורשי הרבנים / למחזיקי כתבי היד ממון רב ("שלמתי במיטב").
חידושים אלו נדפסו גם במהדורות קודמות מאותו בית דפוס.
אנחנו בעת בחודש אלול, הוא חודש התשובה, הבה נלמד פסקה של מרן הרב קוק זצ"ל בספרו "אורות התשובה". הפסקה עוסקת בקשר ההדוק בין דיני ממונות לתשובה.
וכך פותח הרב את הפסקה:
"דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השנון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד "חשן משפט", בכל הבקיאות הגירסאית היותר בהירה וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית…" (פרק יג, ה)
שבת שלום
וסליחות טובות.
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
להשאיר תגובה