בע"ה. פרשת בראשית. תשפ"ג.
פס"ד שאין בו ממש
על ספר נדיר ועל מחלוקת (לצערנו, לא כל כך נדירה).
“למה אין כתיב בשני כי טוב?"
רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים.
אמר רבי טביומי: אם מחלוקת, שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה! “
מדרש רבה פרשה ד.
—————————
בעת סדור המחסן שלנו מיינתי ספר זה כשבצדו גם מעטפה ובה כרוז (בגודל A5) מקופל.
הספר מכיל טז עמודים בלבד. נדפס בעיר לבוב בשנת תרצ"ו (1936) בבית הדפוס של יחזקאל זייף.
ספר "בירור דברים" זה לא מצאתי רישום שלו בקטלוג המאוחד (ULI) ובמפעל הב"ב !
לעיון בכל דפי הספר ראו נא קובץ מצורף כאן.
ואחת כמה וכמה שכרוז "פס"ד שאין בו ממש" לא ידוע.
המחלוקת, שבעטיה נגרר הרב וולפסברג לחיבור זה, ידועה ומוכרת. אך יש לה יש סוף מפתיע.
בקיצור אומר, הרב מאיר מאירזאהן (מאירסון) שימש כדיין ומורה צדק שנים רבות בקהילת וינה.
דברים לשבחו פורסמו בעיתון קול מחזיקי הדת הלבובי בתאריך י"ט אדר תרס"ט 1909. ראו נא כאן.
בשנת תרצ"ד (1934) מינתה הקהילה בוינה את הרב יוסף באב"ד לראב"ד. לכאורה במקומו של הרב מאירזאהן. יש אומרים מפאת זקנותו של הרב מאירזאהן ובשל החוק המקומי. הרב מאירזאהן לא הסכים עם החלטה זו ותבע את ראשי הקהילה לדין תורה. מכיון שראשי הקהילה התעלמו מדרישתו הוא תבע את הרב באב"ד על השגת גבולו. הוקם הרכב רבני מיוחד לדיון במקרה זה בשיטת זבל"א (=זה בורר לו אחד). כלומר. כל צד בווחר דיין ושניהם מסכימים על דיין שלישי, שהוא ראש ההרכב. הרב ישראל יהודה ליב וואלפסבערג היה נציגו של הרב באב"ד. נציגו של הרב מאירזאהן היה הרב מדוקלא וראש ההרכב היה רבה של סלונים הרב יהודה ליב פיין.
כפי שמתואר בספר זה (לפי מחברו, שהוא מצד של הרב באב"ד), כשראה הצד שכנגד שהולך להפסיד בדיון הסתלק הדיין מדוקלא מן הדין ובכך תקע את התהליך.
בשנת תרצ"ו (1936) הופתע הרב וואלפסבערג לשמוע על פסק דין לזכותו של הרב מאירזאהן.
כל זאת אחרי כשנתיים ימים שבהם ברור לו שאין עילה לתביעה ואלו גם המסרים שקיבל מאב בית הדין.
הוא לא הבין את התפנית של אב בית הדין, הרב פיין, ולא קיבל ממנו הסבר ונימוק כלשהוא. לכן הדפיס את הספר "בירור דברים והעמדה על האמת" ובו שטח את כל השתלשלות העניינים ואת טענותיו ההלכתיות.
לחיזוק עמדתו צירף מכתבים של שלשה רבנים ידועים: הרב דוד מנחם מאניש באב"ד מטארנאפאל, הרב אברהם יעקב הלוי הורוויץ מפראבוזנא והרב דוב בעריש וויידענפעלד מטשעבין, אותם גם הדפיס בכרוז הנ"ל תחת הכותרת "פס"ד שאין בו ממש".
במהלך חיפוש חומר על פרשיה זו נחשפתי למידע חדש המסביר את התנהגותו של אב בית הדין, רבה של סלונים, על דרך הנסתר, מדוע לא הכריע את הדין בזמנו ? מי פעל מאחורי הפרגוד ?
מדובר בהעתק מכתבו של הרב מסלונים, שפורסם בספרו של אריה בנקרוט "מדברנא דאומתיה": תולדות חייו ופועלו של האדמו"ר ר' ישראל מטשורטקוב (ירושלים תשס"א 2001).
הדברים כל כך הדהימו אותי ולמרות אריכותם אני מצרף אותם כאן:
בסופו של יום:
הרב מאיר מאירזאהן שבק חיים לכל חי בשנת תרצ"ו (1936).
הרב יוסף באב"ד שימש כרב הקהילה בוינה עד ימי הכיבוש הנאצי ימ"ש את אוסטריה, שנה לאחריה היגר לבריטניה.
בברכת שנה טובה.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
מדהים מדהים מדהים!
כמה פרטים על סיפורהמחלוקת בווינא:
א) הקהלה היה קהלה הכללית ששם חל חוקי המדינה ולכן היה הרב מאירסון צריך להתפטר כי הגיע לגיל הפנסיה והקהילה הביא הרב באבד אדמור״׳ רוזין דהיינו הרביים מטשארטקוב הוסיאטין וסדאיגורא היה חברים בקהילה ולכן היה להם דעה שם ובפרט הרבי מטשארטקוב שהיה נחשב כהמרא דאתרא לחסידים בווינה בעיר ווינא היה קהלה החרדית
ב) הרב מאירסון פעם אמר להרב מטשעבין על הלכה על דבר הלכה נעיצת סכין שנטרף בקרקע שכאן בעיר ווינא הקרקע טמא ומטמא והראה באצבעו על האדמה
ג) המכתב של הרב מטשעבין הוא מאוד חריף ולא נמצא דוגמתו כלל יש לציין שהרב מטשעבין סבר שהרב מאירסון לא היה צודק ולא אחז מהתנהגותו. הרב באב״ד גלה מעיר ווינא לאנגליה ונפטר בעיר מנשסתר,
ד) אות ב׳ ואות ג׳ שמעתי מאת מו״ר הגה״ח הרב שלום יואל רייצער שליט״א משב״ק ונאמן ביתו של הרב מטשעבין זצ״ל
בברכת תודה רבה ובהצלחה
הרב אברהם משה קראוס
אבד״ק וואגאש-לונדון
תודה, דבריך מחכימים
אם כבר, האם אפשר להעלות סריקה של החוברת עצמה? תודה
——————-
שלום
עשיתי כעצתך. ראה נא בגוף הרשימה
תודה
אבישי