ועשו לי מקדש – האמן אריה ליב שווארצבאך.

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת תרומה תשפ"ג.

וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם

 חותמות מוזרות מצויות בעותק ספריית הרמב"ם של ספר "כפתור ופרח", דפוס אמשטרדם שנת תס"ט (1709), שחיברו ר' יעקב לוצטו על כוונות האגדות.

חפשתי אחרי ליב שווארצבאך תושב סקאלא? מה המשמעות של חותמת זו?

מצאתי בכמה אתרי מכירות פומביות (ירושלים של זהב, מורשת, ווינרס) שהדפס יצירה שלו על תכנית בית המקדש נמכרה בהם לפני כחמש שנים. היצירה מתוארכת לתחילת המאה ועשרים למניינם.

מהדפס זה והכיתוב סביבו אנחנו למדים על תשוקת בניין בית המקדש שבערה בלב האמן ליב שווארצבאך.

בתחתית היצירה כתוב שמדובר בהדפס מגילוף עץ שעבד עליו תשע שנים !

בקטלוג "ירושלים של זהב" הוסיפו הסבר רחב. אמנם טעות אחת קטנה נפלה שם. העיירה סקאלא, הסמוכה לנהר זברוטש, אינה באוסטריה כי אם באוקראינה.

מה טיבה של יצירה מוזרה זו? האם היא מכוונת על פי מקורות כלשהם?

בספריה הלאומית מצוי ספרון קטן שיכול לשפוך אור על כך. 16 עמודים של תיאור מפורט של המקדשים בירושלים, שכתב מיודענו ליאון (ליב) שווארצבאך. מקוה שבע"ה עוד נגיע אליו ונשלים מידע.

רעי חנוך גוטליב נר"ו הוסיף מידע רב ערך, כשהפנה תשומת לבי לכתבה על התערוכה הניידת של היצירה "תבנית הבית", שערך ליב שווארצבאך בקהילות יהודיות שונות וביקורי האדמו"רים בה. הכתבה פורסמה בעיתון "קול מחזיקי הדת" בלבוב בתאריך כא אדר א תרס"ב, 28 לפברואר 1902. הנה היא לפניכם.

 

שאלני השבוע אחד ממבקרי הספריה, שלא נמנה על הקהל הדתי. מה טעם בכל ההכנות לבניין בית המקדש במציאות ימינו? 

אינני יודע, השבתי לו, אך עלינו לזכור שיהודים התפללו על כך דורי דורות וקשטו את קירות ביתם בציורי מקדש ובתבניתם. 

שבת שלום

אבישי 

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.