בע"ה, כז ניסן תשפ"ב.
איך סבלו אבותינו גם בעת טיילו בעמק ארזים…
הקדשה זו, בשער ספר "עמק הארזים" (ורשה, תרנ"ג 1893), אינני יודע מי כתבה ולמי יועדה. מתאימה ליום זה, שבו אנחנו טועמים את מר הגלות בסיפורי שואה.
ידידי !
התשורה הקטנטנה הזאת תהיה לך לסמל / ידידותינו. כי בספר מתואר איך סבלו אבותינו / בגולה גם בעת טיילו בעמק ארזים. ואיך האהבה / הכללית והיחדותית לדתנו ולספרותנו ולארצנו מאחדת / ומקשרת בקשר אמיץ עד דור ודור. גם אנחנו שנינו / סבלנו פה תמיד בעד אותה האידיאה המאחדת את החלק / היותר טוב שבעמנו ורק אתה מאושר ממני, כי זכית / לעזוב את העמק הגלותי לבוא לא רק לחזות / כי אם גם לחיות בנעם ה' בארצינו ובארצו / היא. והוא יצליח דרכך לעולם ועד כאות נפש / ידידך מקירות לב / מאיר היהודי / אסרו חג פסח תרפ"ה / בשעה אחד עשר שחרית
בשורות טובות
אבישי
עם הספר 
להשאיר תגובה