ילקוט שמעוני נדפס במהדורה מפוארת בעיר פרנקפורט דאודר בשנת תס"ט (1709). כרך גדול ממדים המכיל למעלה מחמש מאות דפים.
שער הספר מלווה בדמויות תנ"כיות של משה ואהרן. ניתן למצוא כמותן בשערי ספרים ישנים רבים.
בעותק שלפניכם מאן דהו הכתים את פניהם של הדמויות, כנראה כדי לא לעבור על הציווי "לא תעשו לך… וכל תמונה". מחיקות כאלו אינן דבר שגרתי והייתי נוטה לומר על מחזיק הספר שהגזים…
בעמוד הבא מופיעה הקדשה של הספר מאב לבנו. וכאן חיכתה לי הפתעה.
"מנחה שלוחה לבני הרב ד"ר אהרן קאמינקא שליט"א פראגה
מעקד הספרים של דודי המנוח הגביר המפורסם ר' יוסף לייב קאמינקא זצ"ל
ברדיטשוב זאב קאמינקא"
ישראל יעקב דינסטאג בראשית מאמרו על "ד"ר אהרן קמינקא כחוקר הרמב"ם" (ארשת כרך ששי עמ' 54 ואילך) מתאר את ילדותו של אהרן קאמינקא ואת חינוכו והשכלתו הרחבה.
בערכו בויקיפדיה מצויין כי בין השנים 1893–1897 כיהן כרב ומטיף ה-Tempelgemeinde בפראג.
כל הנתונים מראים שהמחיקות בספר הנ"ל לא יצאו מתחת דיו.
ספרייתו של אהרן קמינקא הגיעה לספריית שער ציון (בית אריאלה).
יש להניח שהספר הגיע כך לידיו. האם זו מורשת אבותיו? אתמהה.
שבת שלום
אבישי
עש"ק בהר-בחוקותי תשפ"ג
עם הספר 
מעניין שהמחיקות הן סלקטיביות שהרי בתחתית העמוד במרכז לא מחקו שתי דמויות.
אולי המחיקה קשורה רק לדמויות ה״מלאכים״ ואינה קשורה לכל המחיקות שהן המשך שמשהו אחר מחק? לפי דפוס המחיקה והדיו נראה כי המחיקה של דמויות המלאכים שונה מהמחיקה של משה ואהרון.
ב"ה
הרי מפורש שם שהוא "מעקד הספרים של דודי המנוח הגביר המפורסם ר' יוסף לייב קאמינקא זצ"ל", וא"כ – הוא־ניהו 'החשוד המרכזי' בפרשה…
איזה מידע קיים אודותיו?
מעניין לציין מה שהעברתי לרבנים לדון כעת, דבתוספות באותו דף של איסור הצלמים,
כתבו לכאורה שהשמש והירח שטוחים דהיינו שוקעים ולא בולטים. בגמרא שם חילקו
בצלם אדם בין בולט לשוקע.
כתבו שם דף מג ע"ב:
והא ר"ג יחיד הוה. וא"ת אמאי לא משני דצורת לבנה לא היתה בולטת ולכך עשאה
ר"ג ואור"י ור"ת וריב"א כי בחמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין בולטין לשוקעין
וכן ברקיע שוקעין הם ולא מפליג בהכי אלא גבי פרצופין וכיוצא בהן:
אפשר בפשטות להניח שמישהו קנה את הספר ככה, ללא קשר למורשת אבותיו…