Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

בע"ה

"החודש הזה … ראשון הוא לכם לחדשי השנה" 

(שמות פרק יב פסוק ב)

רשימה לשבת "ויקהל-פקודי", שבת פרשת החודש.

פרשת החודש, הפותחת בפסוק לעיל, היא האחרונה מארבע הפרשיות,  ונקראת בשבת הקודמת לחודש ניסן, הוא החודש הראשון למניין החודשים בתורה.

בחרתי לכבוד שבת זו לכתוב על לוחות שנה.

לפני מספר שבועות עסקנו בלוחות שנדפסו במצרים, ("טיפת נילוס", רשימה שזכתה לתגובות רבות), וכעת נעסוק בלוחות שנדפסו באירופה.

מהלוחות הישנים ניתן להפיק מידע על חיי היהודים ועל תפישת עולמם, כי מה שהיה חשוב להם – צויין בלוחות.

בכל הלוחות שנדפסו באירופה בולט ציון חגי הגויים בהבלטה, במקביל לתאריך העברי, מה שמלמד על החיכוך היום-יומי עם הסביבה הנוכרית.

שתי דוגמאות לפנינו ובשתיהם נביא את רשימת הכרוניקה, רשימת האירועים ההיסטוריים בסדר כרונולוגי, המופיעה בראש הלוח.

הראשונה, לוחות "חשבון על הדרך", שיצאו לאור בעיר למברג (לבוב) על ידי A. Spruch, וקהל היעד שלהם היו היהודים תושבי גליציה, בוקבינה, מולדובה ורוסיה.

בספריית הרמב"ם לוחות מהשנים: תרמ"ו (1886), תרמ"ז (1887), תרנ"ו (1896), תר"ס (1900).

בראש הדף "קראניק", כרוניקה של אירועים בסדר היסטורי מבריאת העולם ועד ימינו.

אז מה היה לנו ?

בטור הימני מתחיל באירועים יהודיים מ"בריאת עולם" ועד ל"לידת רמב"ם".

ובטור השמאלי אירועים שונים ומשונים, וביניהם:

647 שנים "להמצאת פאפיר" (נייר), 447 שנים "להמצאת בוך דרוק" (הדפסת ספרים), 327 שנים "להמצאת טאבאק" ו-16 שנים "למאנאפאל מטאבאק" (המונופול על הטבק!).

כמובן, לא נשכחו ברשימה אנשי המלוכה וכיבושי צבא (53 שנים "לעשו' חיל במאלדאווא").

בסוף כל לוח הועתקו רשימת הירידים ותאריכיהם. ראו נא כאן.

—————————

השניה, לוחות לכל עדת בני ישראל, שיצאו לאור בברלין על ידי M. Poppelauer's Buchhandlung, וקהל היעד שלהם היו היהודים תושבי מרכז אירופה.

בספריית הרמב"ם לוחות מהשנים: תרנ"ג (1893), תרנ"ד (1894), תרנ"ט (1899), תר"ס (1900).

 

תחת הכותרת "זכור ימות עולם" מופיעה רשימה היסטורית קצרה ותחתיה רשימת "ימי  מיתת אנשי השם וגדולי ישראל".

ברשימת האירועים ההיסטוריים נמצא (בדומה ללוחות לעיל) את  454 שנים "למציאת הדפוס", 419 שנים "לראשית הדפסת ספרים  בלה"ק" (בלשון הקודש), בצד אירועים מקומיים כגון 82 שנים "לדת ישוב היהודים בפרייסן" ו- 35 שנים "ללידת הקיסר המלך ווילהעלם השני".

מפתיעה, במידת מה, הגיוון של הרשימה השמית של הנפטרים, המכילה תערובת של רבנים ומשכילים יוצאי אשכנז. נראה שכל המשכילים נרשמו באותיות לועזיות.

המוקדם ביותר הוא ר' יצחק אלפסי (רי"ף), שתאריך פטירתו י' סיון בשנת ד' אלפים תתס"ג (1103). המאוחר הוא Prof. Dr. H. Graetz [פרופ' ד"ר צבי גרץ, היסטוריון ומחבר סדרת הספרים "דברי ימי ישראל"], שיום פקודתו בתאריך ד' אלול תרנ"א (1891).

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"מחני נא מספרך"

רשימה לפרשת כי תשא

בספריית הרמב"ם מצויים מסכתות תלמוד בבלי, שהודפסו בפרנקפורט דמיין בין השנים ת"פ-תפ"ב (1720-1722).

עמוד אחרון . תלמוד בבלי. פרנקפורט דמיין, תפ"ב 1722. עותק ספריית הרמב"ם

עמוד אחרון של תלמוד בבלי. פרנקפורט דמיין, תפ"ב 1722.
נסרק מעותק ספריית הרמב"ם

 

מסכתות אלו  כרוכות בכריכת קלף מהודרת, ובוודאי היו רכושו של אדם אמיד מאד ובעל השפעה.

בכל אותם כרכים המצויים בספריית הרמב"ם היה מודבק פתק זהה בכריכה הפנימית, ובו רישום בולט של שמות בעליהם הראשונים. בכל הפתקים נמחה חלק מהכתוב  באופן גס, וחסרות בו אותיות ומילים.

הנוסח החלקי דלהלן הוא צירוף הכתוב על המדבקות השונות :

הגמרא 

הלז שייך לב"ב [לביבליותק (-לספריה)]  שלי אשר קנה מהונו לכבוד קונה ה"ה הקצין המפורסם

פו"מ [פרנס ומנהיג] וש"מ כש"ת כהר"ר [—]ל כ"ץ שליט"א

מ[—-]

אני הכותב הק' [הקטן] אליעזר מיכאל בר מאיר מפריזנהויזן

 

?????????????

?????????????

 

מי היה אותו קצין מפורסם, בעליהם הראשון של כרכי התלמוד?

באחד הכרכים מצאתי גם רישום ידני, שייתכן ומגלה לנו פרט נוסף.

בספר כתוב, לפי פתרוני,  כי "הגמרא הלזו שייך להאלוף והקצין ענזיל … כץ…"

?????????????

במסגרות מוקפות המילים "ענזיל", "כ"ץ".

בחיפושי אחר עשיר מפורסם בשם זה מצאתי את הקצין ענזיל כ"ץ, דודו של אדמו"ר יצחק אייזיק טויב, מייסד חסידות קאליב.

ר' דוב מבוליחוב (תפ"ג-תקס"ה, 1723-1805) בזכרונותיו מספר על עושרו הרב של ענזיל כ"ץ, וכי הוא שילם על קישוטים "כלי קודש מכסף טהור לספר התורה", ש"אף בימי שלמה ראויים היו כלי כסף אלה שיבאו לבית  המקדש".  

ראו נא את הקטע הבא, המתאר את כלי הכסף המקשטים את ספר התורה, שהיה רכושו של הקצין ענזיל כ"ץ:

לקוח מתוך ספר "הצדיק מקאלוב וקהילתו" מאת ד"ר טוביה סילאג'י-ווינדט. חיפה תשכ"ט (1969)

אני נותרתי עם הספקות:

מדוע נמחה שמו של בעליו הראשון של הספר?

האם שמו של הקצין היה ענזיל כ"ץ, והאם הוא אותו עשיר שמושבו בטערצאל (הונגריה)?

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

  משלוח מנות בין איש לאשתו ובין אדם לעצמו

"תורה של פורים"

לפני כשנה הגיעו ימי חג הפורים באמצע ימי השבעה על אמא הכ"מ [=הריני כפרת משכבה].

לפי ההלכה ישבתי בביתי, נוהג אבלות בצנעא, ולא יצאתי מביתי למעט לתפילות ולקריאת מגילה.

באותה עת עלתה בדעתי השאלה, האם אדם רשאי לשלוח מנות לאשתו ולצאת בכך ידי חובה.

הלא משלוח מנות הוא "איש לרעהו", וכי אין רעות גדולה וחשובה מזו שבין בני הזוג?

כעת שלחתי שאלה זו למכובדי הרב יעקב אפשטיין, מחבר סדרת הספרים "חבל נחלתו" (שמונה עשר כרכים, בירורי הלכה המקיפים את כל תחומי החיים), ובקשתי לשמוע חוות דעתו על האפשרות שאתן משלוח מנות לאשתי (על מנת שלא יהיה לי חלק בזה), האם יוצאים בכך ידי חובה?

מסקנת דבריו היא שלא נתקנה מצווה זו לאשתו ולבני ביתו הסמוכים על שולחנו. לתשובתו המפורטת ראו נא כאן.

בתוך תשובתו של הרב אפשטיין הובאה גם דעת הרב הגדול האדר"ת, הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים, שבשעת הצורך, כדוגמת זוג בטיול בסוף העולם…, ייתן איש את משלוח המנות לאשתו ויצא בכך ידי חובתו. וכך סבר וכתב האדר"ת:

"לעניות דעתי  נראה דאם אין לו למי לשלוח ישלח לאשתו, דגם כן נקראת ריעו, כמו שכתוב  [מלאכי ב, י"ד] "חברתך ואשת בריתך" – ויקנה לה על מנת שלא תהא לו רשות במתנתו…"

הערות הרב האדר"ת נדפסו בקובץ "מקבציאל" גליון ל' עמוד קיג.

לא אכחד, שאף שקיימתי בפורים שעבר משלוח מנות כדין על ידי שליח לשכני ורעי, התלהבתי מהרעיון לתת משלוח מנות לאשתי. השכמתי קום ובטרם חזרה אשתי מקריאת המגילה חכתה לה הפתעה על שולחן המטבח – משלוח מנות אישי !

סיפרתי על כך לרב אלישע וישליצקי, שבא לנחמנו למחרת פורים. בסגנונו המיוחד ענה כנגדי, שיתר על כן חושב הוא שעל האדם לשלוח משלוח מנות גם לעצמו !

הרב אלישע הוסיף כי זו מחלת הדור, שחסרה לו הכרת ערך עצמו ואהבה עצמית מתוך ענווה, ולכן הצעתו בחג פורים ישלח כל אחד משלוח מנות לעצמו…

תורף דבריו נשענים על אמירה שנונה, שמייחסים אותה לרב ישראל סלנטר מייסד תנועת המוסר, כי במצוות "ואהבת לרעך כמוך" כלולה גם אהבת עצמו. כי אם אינו מכיר את מעלותיו ואינו אוהב את עצמו – מה טעם לצוותו  על "ואהבת לרעך – כמוך"?

הבטחתי לרב אלישע, שאחפש את המקור לאמירה זו של רבי ישראל סלנטר. יגעתי אך לא מצאתי.

אמנם פנינה אחרת מצאתי בשמו, על מעלת הרעות שבין איש לאשתו, שהיא – ורק היא – קיום מצוות "ואהבת לרעך – כמוך" כפשוטה.

מתוך ספר "שערי תשובה" עם ביאור "דלתי תשובה" לרב יצחק בן שושן. קרית ספר, תשס"ג (2003).

 

שבת שלום

חג פורים שמח !

אבישי

 

האיורים מתוך ספר "מועדי ישראל". שיקגו תש"ג 1943.

 

לעילוי נשמת אמי מורתי מרת פנינה אלבוים, שלימדה אותנו תורת חיים והקימה משפחה לתפארת.

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

"אבן העזר" 

רשימה לפרשת תרומה

בע"ה

בשנה האחרונה אני מקבל פניות לעזרה ב"חידות" שונות.

הרשימה הבאה היא תולדה של פניה אחת כזאת, ובעקבותיה מסע בילוש קטן בעזרת רעי חנוך גוטליב.

זה לשון המכתב:

שלום.

ראשית יישר כוח על הרשומות המעניינות שאתה שולח מעולם הספרים והספרנים.

שמא תדע דבר מה –  שלח אליי חבר את הצילומים של בימת בית הכנסת הגדול והמפואר בעיר סגד, שנבנה על פי תכנונו של הרב והחוקר עמנואל לעף.
הוא שאלני לפירוש האותיות עהעי החקוקות על הבימה. 
לאחר חיפוש קל בפרויקט השו"ת אמרתי לו שאפשר שאלו ראשי התיבות "עד הנה עזרנו ה'" על פי הפסוק בספר שמואל: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְ-ה-וָ-ה".
 ייתכן שהיה מנהג לחקוק מילים אלו על אבן מרכזית או על אבן פינה בבניין.
 אם אתה מכיר ביסוס כלשהו להצעה זו או הצעה אחרת – אשמח לשמוע.
אך טוב, יעקב עציון
למכתב צורפו שתי תמונות.
 
%d7%a1%d7%92%d7%931
%d7%a1%d7%92%d7%932
לאחר בדיקה ראשונית השבתי ליעקב:
ההצעה שלך מעניינת. עדיין נראה לי רחוק שישתמשו בפסוקים לא מוכרים בספר שמואל כאשר המקבילה בתפילת "נשמת" ידועה יותר :  עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך.
האם יש קשר שמדובר בבית כנסת נאולוגי? (לפי ויקיפדיה, הרביעי בגודלו בעולם!) ?
אציין שאני חש אי-נוחות למראה בית הכנסת המפואר מאד, כפי שניתן לראות בתמונות שונות. בתי כנסת כאלו נבנו בקרב קהלים שאינם אורתודוקסים. יש בהם הדר חיצוני רב ונדמה שהם חיקוי חיצוני של הנעשה בעולם הנוכרי.
שיתפתי את חנוך גוטליב בתעלומה החדשה ויחדיו יצאנו לחיפוש אחר מידע רלוונטי.
בית הכנסת בסגד היה שייך לתנועה הנאולוגית בהונגריה, שהיא קרובה בהשקפותיה לתנועה הקונסרבטיבית. הוא נבנה על ידי הרב עמנואל לעף, שהיה חוקר חשוב ובעל ידע תורני רב. הוא חשב על כל פרט בעיצוב בית הכנסת, כך לדוגמא את ארון הקודש בנו מעצי שיטים שהובאו במיוחד ממצרים זכר לעצי המשכן !
הנדע מה היתה מחשבתו מאחורי אותם ראשי תיבות החקוקות על בימת בית הכנסת?
מצאנו חוברת (בהונגרית) שהתפרסמה על בית הכנסת, וכן כתבה בשבועון יהודי Egyenlöség שהתפרסמו בעת ייסוד המקום בשנת 1903, אך לא היתה שם כל התייחסות לראשי תיבות הנ"ל. העלנו השערה כי הכיתוב המקורי היה שונה ולצורך כך חיפשנו  תמונות ישנות של בית הכנסת מלפני השואה. אך התמונות הבודדות מתוך בית הכנסת היו כלליות או מטושטשות ולא אפשרו לקרוא את הכתוב.
%d7%a2%d7%96%d7%a82

תמונה ישנה של פנים בית הכנסת. לקוחה מאתר מכירות פומביות MILEV

 

חנוך הפך עולמות  בחיפושו, ומצא תושב סגד מר Ferenc Lindeisz,  שבבלוג  האישי שלו עסק בקישוטי בית הכנסת בסגד, נשוא מחקרנו. בהתכתבות ביניהם עלה כי חלק זה בבית הכנסת לא שוחזר מחדש (בשנת 1980) והבימה היא במצב המקורי. הוא הציע פתרון זהה לראשי התיבות ותמך יתדותיו בדרשה אחרת של הרב עמנואל לעף. להלן תרגום מכתבו:
חנוך יקר.
ככל הנראה ארבע אותיות (עהעי) למטה על הבימה הם ראשי התיבות של ארבע המילים האחרונות של ספר שמואל א (7:12): עד-הנה עזרנו ה'.  פרשנות זו ניתן לתמוך עם הפניה לדרשה על ידי עמנואל לעף בחנוכת בית הכנסת Esztergom בשנת 1888 (זה היה בית הכנסת הראשון שעוצב על ידי Lipót Baumhorn, אדריכל בית הכנסת החדש סגד). בדרשה זו הוא אמר: "ועכשיו … אומר את המילים של כתבי הקודש "עד הנה עזרנו ה'…"
                                                                               מיטב האיחולים
                                                                               Ferenc
————————————————–
 בתפילת שחרית של ראש חודש אדר בבית הכנסת בפדואל חנוך הפתיע אותי, כשרמז לי שיש פריצת דרך בחיפוש…
מתברר ש"אבן עזר" הוא מושג בעולם הנוצרי. בתים שונים של נוצרים אדוקים חוקקים שם זה על קיר ביתם החיצוני.
הנה מספר דוגמאות מארצנו. שימו לב לתיאור הבתים.
1. בית סמואל – רח'מרכוס 10
%d7%90%d7%91%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%96%d7%a8

תמונת הבית ותיאורו לקוחים מאתר "אהבת ירושלים" של שמואל כפיר. סיור בשכונת טלביה הירושלמית.

 

בית ללא יחוד שנבנה בשנת 1925. הבית נבנה על ידי אליאס סמואל מבוגרי בית היתומים שנלר. ליד הכניסה כתובת באנגלית "אבן העזר" מילים אלו מופיעות על עוד שני בתים במושבה הגרמנית. המילים נמצאות בשמואל א' ז' י"ב: "ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו ה'".

באתר הפייסבוק של  מעליש (לקידום ידיעת הערבית והשימוש בערבית במרחב הציבורי) העתיקו ותרגמו את המשפט בערבית המופיע בתבליט, שהוא לשון הפסוק: "אבן העזר, עד הנה עזרנו ה'"!

2. בית דיק (Dück) – שדרות בן גוריון 8

%d7%90%d7%91%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%96%d7%a81

תמונת הבית ותיאורו לקוחים מאתר של בוב68. סיור במושבה הגרמנית החיפאית.

משפחת דיק הייתה אחת מהמשפחות העשירות של המושבה הגרמנית. לימים בניה היו מהסוחרים הגדולים בחיפה. למשפחה אף היה את אחד הבתים הגדולים והמפוארים במושבה. הכותרת בפתח היא " EBEN EZER " והשנה 1893. נדמה כי הצירוף " אבן עזר " המופיע בשמואל א' בהקשר של המלחמה בין בני ישראל לפלשתים הפך עם השנים לביטוי המסמל את עזרת ה' בדומה לביטוי "בעזרת השם" המופיע בעברית. חריטת הביטוי משולה למזוזה ומשמשת מעין ברכת הבית. השם הפרטי אבנעזר נפוץ ברצועת התנ"ך בארה"ב.

הוסיף חנוך וכתב לי:
בהסתכלות נוספת ומחשבה קונספרטיבית משהו – אני רואה כמה וכמה מקומות שמוזכר הפסוק הנ"ל והמילים אבן עזר או אבן העזר וכמעט כולן בהקשר של צדקה/גמילות חסד נוצרי – ראה למשל בית זקנים בית אבן עזר והאגודה שלו, ואם תחפש בגוגל תמונות EBENEZER תראה כמה וכמה.
לסיכום:
 כנראה ראשי התיבות ע.ה.ע.י מקורם בפסוק בספר שמואל "… ויִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְ-ה-וָ-ה".
 שאלה פתוחה: האם היתה כאן השפעה חיצונית (נוצרית) שהגיעה לבית הכנסת הנאולוגי? 
 דיון בשאלה הזאת מזכיר לי את המצבה של רוטשילד שעסקנו בה בעבר. מחד היה יהודי גאה, ומאידך זלג למצבתו  שימוש בפסוק שמקובל אצל נוצרים.
שבת שלום
אבישי
—————————-
תגובות:
1.

תודה על הפרסום המעניין.

ראה גם כאן – כנראה היה מקובל להזכיר פסוק זה בהקשר אבני פינה וכדומה –
%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f
אך טוב,
יעקב  עציון
2.
חנוך גוטליב הוסיף וכתב לי:
בהמשך לדברינו – חנוכת בית הכנסת שערי תפילה 1846 (ועוד קצת על בית נאמן בירושלים) – אבן העזר
ראה בעיתון The Occident, שבת, אוגוסט 01, 1846 – כל הכתבה שם (מעמ' 13 והלאה).
נאום הרב בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת מתחילה ונסובה על הפסוק משמואל עד הנה עזרנו ה'.
בית הכנסת היה בית כנסת אורתודוכסי לחלוטין ורבו הראשון היה הרב שמואל יצחק שהללויתו היתה הגדולה בארה"ב במאה ה19. למצער הפך בית הכנסת במשך השנים לרפורמי וגם שינה מקום – ראה ויקיפדיה
בהערה לבלוג הביא עציון ציטוט מירושלים של תמול והנה הטקסט המלא וההקשר (מתוך פרויקט בן יהודה) –
מדובר על הספריה שלימים היוותה את הבסיס לספריה הלאומית. ראה סיפורי הדברים בויקיפדיה על הספריה הלאומית פרק ההיסטוריה ובדברים בתלפיות.
ב' באייר תר"ס
בית נאמן
בשני, באחד לחודש לפנות ערב, הונח היסוד לבניית בית לאוצר ספרי ישראל בעיר קודשו, בירושלים. את היום הזה קבעו מנהלי "בית הספרים הכללי לבני ישראל" לחגיגה הזאת, ולמועד הקבוע הזמינו רבים מנכבדי אחינו מבני העדות השונות בירושלים להשתתף בשמחתם שהיא שמחת לב כל איש מישראל אשר רעיון קביעות מרכז לרוח הלאום על אדמה אבותיו נוגע אל לבו.
ובמעמד רבים מהקרואים, אשר אליהם נלוו גם אחדים מחשובי בני המושבות ובני הגולה, יצאה החגיגה לפועל.
על פני חלקת השדה הרמה והנישאה אשר נקנתה למוסד, עמדו הנאספים משני עברי החריץ אשר נעשה לאורך הבית העתיד להיבנות.  מרחוק נשמע קול הפטישים והמקבות, קול אחינו הפועלים בסיתות האבנים לבניין הבית, ובקצה החריץ עמדו מנהלי המוסד המנצחים על המלאכה. האדון הנכבד אפרים כהן, ראש ועד המוסד, ירה את אבן הפינה, וישא משא בעברית על האבן הזאת, אשר קרא לה בשם "אבן העזר", לאמור: עד הנה עזרנו ה', בהגיענו ליום אשר בו תחל סוף סוף משאת נפש רבים עמנו לצאת לפועל, ויזכיר לברכה את ראשי אחינו שבגולה המשתדלים לטובת המפעל בכספים ובעמלם, הם הד"ר יוסף חזנוביץ, המקדיש כל חייו לתכלית הנעלה הזאת, הד"ר יחיאל צ'לינוב, החכם יהושע סירקין, והגביר הנדיב הר' יצחק פיינברג מאירקוטסק.

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

 "דברי שלום ואמת" 

לפרשת משפטים

אין שמחה לספרן כמציאת פריט מודפס שלא תועד עד כה.

השבוע מצאתי בספריית "בית אריאלה" קונטרס נדיר, שלא מצאתי רישום שלו עד כה במקום אחר ואף לא אזכור על דבר קיומו.

%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%aa1

עמוד ראשון מקונטרס "דברי שלום ואמת".

קונטרס "דברי שלום ואמת" מכיל תשעה עמודים, והוא כולל שני מכתבי תמיכה בקניית אתרוגי ארץ ישראל וכנגד אתרוגי קורפו, מאיי יוון.

לשאלה זו פנים מורכבות  מהבחינה הלכתית (האם אתרוגי קורפו מורכבים?) ויש לה גם צדדים ערכיים.  עם התבססות תנועת חיבת ציון במחצית השניה של המאה התשע למניינם, עלתה על הפרק שאלת התחרות של אתרוגי קורפו מול אתרוגים מארץ ישראל. סקירה תמציתית בנושא תמצאו ברשימתו של יצחק רפאל על "אתרוגי קורפו ואתרוגי ארץ ישראל" (ספר שרגאי, כרך ב), ראו נא כאן.

בשנת תרנ"א (1891) נוספה טענה חדשה רבת משמעות. בשנה זו נרקמה בקורפו עלילת דם כנגד היהודים והנוצרים תושבי המקום רצחו בפרעות עשרות יהודים. האם נקנה אתרוגים שגדלו בגינות של רוצחי עמנו?

המכתב הראשון של הרב שמעון שפירא, דיין ברדוביץ (בוקבינה), והשני הוא מכתב הסכמה קצר של הרב יעקב תאומים, רבה של קולומי.

מכתבו של הרב שמעון שפירא נכתב בשנת תרנ"ה (1895), והוא תומך בכל לבו בקניית אתרוגי ארץ ישראל. בסוף דבריו יוצא בחריפות נגד קניית אתרוגי קורפו, וכך כותב הוא על אתרוגים אלו:

"בקנותנו אותם  מחזקים אנחנו ידי רוצחים ונותנים חרב בידם להרוג את אחינו ולשפוך דמי

נקיים, איך לא נבוש בהגיענו לפסוק זה (שופטים) וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם

ועינינו לא ראו, כי מעידים אנחנו עדות שקר בעצמנו. החובה איפא על כל רב בעדתו ועל

יחידי סגולה וטובי העיר לבכר את אתרוגי א"י על פני אתרוגי חו"ל, וביחוד להרחיק בזרוע

את אתרוגי קורפו ולדחותם בשתי ידים לבל יבואו בקהל לנו…"

%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%aa9

עמוד אחרון של הקונטרס.

 

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשנה השביעית יצא לחופשי חנם".

פסוקים אלו, הפותחים את פרשת השבוע, מעמידים בפנינו מודל התנהגות בתוך חברה שיש בה עשירים ועניים. אמרו חכמינו: "כל הקונה עבר עברי כקונה אדון לעצמו", כי אתה חייב ברווחתו.

ומהפרט אל הכלל. הכנסת שיקולים ערכיים בעולם הצרכנות היא דבר רצוי.

האם להעדיף תוצרת הארץ על תוצרת חוץ? האם יש צורך בתו כשרות חברתי למסעדות ואולמות של חתונות?

אנחנו דוגלים בדעה כי מסחר ומוסר ילכו יחדיו.

גם שאלת כשרותם של אתרוגים איננה יכולה רק לשקול את ההידורים ההלכתיים כשלעצמם אלא גם להביא בחשבון שיקולים ערכיים רחבים.

קונטרס "דברי שלום ואמת", כי יש לצרף את מידת השלום אל מידת האמת.

שבת שלום

אבישי

 

לצפייה בכל עמודי קונטרס "דברי שלום ואמת", ראו נא כאן.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

לא תגנוב !

רשימה לפרשת יתרו

עשרת הדברות כוללות ציוויים בסיסיים בהלכות בין אדם לחברו: לא תרצח, לא תנאף, לא תחמוד  וגם לא תגנוב.

ישנם שני סוגי גנבים: אלה המועדים לכך – הגנבים המקצועיים – וכאלה שזו להם מעידה חד-פעמית, שלא עמדו בפיתוי רגעי.

כנגד אלו האחרונים נכתבו בשערי ספרים על ידי מחזיקיהם 'הערת אזהרה', לאמר: השמר לך 'עלות בהר ונגוע בקצהו'.  הערות אלו מכונות גם 'רישומי בעלות', והן נכתבו בלשון מליצית ובסגנון אישי.

ידידי ר' אלי שטרן, בעליו של בלוג נוטריקון, אוסף רישומים כאלו, וברשותו מגוון מרשים ונכבד.

הדוגמא שלפנינו מיוחדת בכך שיש לה שני נוסחים בספר אחד. אם לדייק הרי לפנינו: טיוטה ונוסח סופי .

ספר החינוך מונה את תרי"ג (613) המצוות על שלל טעמיהן ופרטיהן. במהדורת אמשטרדם שנת תפ"א (1721), הוא נדפס בפורמט קטן עם שער מיוחד. במסגרת השער מצויירים דוד וגוליית והמאבק ביניהם, שהוכרע בחלוקי נחל שקלע דוד במצחו של גוליית.

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a%d7%912

 

בעותק  הספרייה בגב דף השער מופיעות השורות הבאות המתאימות עם תוכן הספר:

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a3%d7%90

 

שש מאות ושלוש עשרה צווי ואזהרה

סבותיהם וטעמיהם לכל אודיע

גם צווי לא תגנוב בל נעדרה

ולמה נאסרה לך גנב אציע

לא נתן אל תגנוב למנה

ואתה  תפרידם, תציבם לבדנה

 

כפי הנראה, לא עלה יפה הניסיון ולא מצא חן בעיני רושם השורות, והוא העביר קו כפול (X) על השורות.

לטעמי האישי, שתי השורות האחרונות לא ברורה בהן משמעות המליצה והן אכן הוחלפו בנוסח שני.

הנוסח החדש מופיע בדף לפני השער:

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a1%d7%90

שש מאות ושלוש עשרה צווי ואזהרה

סבותיהם וטעמיהם, אודיעך על נכונה

גם מצות לא תגנוב לא נעדרה

עתה אתה, איש חסר תבונה

אל תגע בי ידך, אל תגנבני

כפי שרואים מהחותמות, העותק שלנו היה מונח בספרייתו של מרדכי גורדון מביאליסטוק*.

האם הוא מחברם של שורות מחורזות אלו ?

שבת שלום

אבישי

 


*

על מרדכי גורדון מצאתי את האזכורים הבאים בעזרת גוגל ספרים. מתוכם למדתי כי הוא חי במחצית השניה של המאה התשע עשרה (למניינם). היה איש אמיד מאד, פעיל בצרכי ציבור ותומך ב"חובבי ציון".

1. ברשימת המנויים על ספר הדעות והמדות (ורשה, 1865)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f1

2. ברשימת המנויים על ספר משא קרים (ורשה, 1878)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f3

3. בתוך "כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל" (תל אביב 1932)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f4

4. בספר "בתוך ראשית התחיה" (תל אביב 1935)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f5

5. בפנקס ביאליסטאק (ניו יורק, 1949)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f2

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

"טיפת נילוס"

רשימה לפרשת "בשלח"

שבת ט"ו בשבט, שבת שירה.

השבוע התחלתי לקטלג ארגז מלא לוחות שנה ישנים שחיכו שנים רבות לטיפול ולרישום. קבוצה ראשונה של לוחות שנה היו לוחות שנה ממצרים, דפוסי אלכסנדריה וקהיר, החל משנת תרנ"ו (1896) ואילך. ישנה חשיבות באיסוף לוחות שנה ממקומות שונים היות שהם מתעדים מנהגים מקומיים. להפתעתי, גם בלוחות שנדפסו באותו בית דפוס ובפורמט זהה לא היתה עקביות ברישום של אותם מנהגים, והם הופיעו בלוח אחד ונעלמו בלוחות שנדפסו בשנים הבאות אחריו.

ברשימתי אביא את המאפיינים המיוחדים שמצאתי בלוחות השנה שנדפסו במצרים.

אתחיל בשורה שמצאתי אותה רק בלוח לשנת תרפ"ט (1929).

א.  מה היא "טיפת נילוס" המסומנת בלוח  ביום שלישי, י' סיון? 

 

%d7%9c%d7%95%d7%971%d7%91

 

רישום נדיר זה מצאתי גם בלוח קיר לשנת תרס"ד שנדפס באלכסנדריה ומוצג באוסף האפמרה של הספריה הלאומית. שם מצויינת "טיפת נילוס" בד' תמוז. ראו נא כאן.

ההסבר ל"טיפת נילוס" נמצא בחיבור של החיד"א "נחל קדמות", והוא מתייחס לתכונת ארץ מצרים לעומת ארץ ישראל. ארץ מצרים מגדלת ירקות ("כגן הירק") ולעומתה ארץ ישראל טובה לפירות (שבעת המינים). הסיבה להבדל זה נעוץ בתכונת המים שבמצרים שהם ממקור נקבי (הנילוס), לעומת תכונת מי ארץ ישראל שהם מים זכריים. הפתרון לגידול תבואה (שהרי חיטה משבעת המינים) במצרים תלוי בנתינת כוח למי הנילוס על ידי טיפה אחת זכרית שהקב"ה מטיל למי הנילוס אחת לשנה.

ואלו דברי החיד"א:

%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%aa2%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%aa1

לפי הנכתב, הטיפה מוטלת ב"תקופת תמוז". חישוב התקופה תלוי בחמה ולכן יום זה "זז" בלוחות השונים.

באופן עקיף יש לנו כאן קשר לחג ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות), שאנו מציינים השבת.

 

ב. "פורים של מצרים"

%d7%9c%d7%95%d7%977%d7%91

פורים של מצרים חל בכ"ח אדר בכל שנה. שורשיו של חג זה במעשה שקרה בקהיר בשנת רפ"ד (1524).

ניתן לקרוא על כך בחיבור "מגילת פורים מצרים" שערך אברהם דיין (בת ים, תשנ"ז 1997).  לצפיה בעמודים ראשונים מחיבורו ראו נא כאן.

 

ג. סעודת יתרו ומשה 

מנהג שהיה רווח בקהילות צפון אפריקה בשבוע שלפני פרשת יתרו. כתבה על כך ד"ר מיכל שרף בקונטרס קצר בשם "סעודת יתרו" (לוד, תשנ"ה 1995), המצוי במאגר אוצר החכמה.

סעודה זו מכונה גם "סעודת סיום" ראשי תיבות: סעודת יתרו ומשה.

%d7%9c%d7%95%d7%973%d7%911

 

ד. שמחת כהן

מנהג כהנים  לחגוג את יום י"א בתשרי, מחרת יום הכיפורים, בבגדים חגיגיים ובסעודה לרעיו. כך ממשיכים הם את המסורת שהיתה בזמן בית המקדש. הכהן הגדול כשהיה יוצא בשלום מבית קודש הקודשים, "ביום שאחריו היה עושה סעודה גדולה, ומזמן לאוהביו וקרוביו, ויום טוב היה עושה לפי שיצא בשלום מן המקדש" .

%d7%9c%d7%95%d7%9761

גם מנהג זה רווח  בקהילות צפון אפריקה. מה שיכול ללמד על תפוצת לוח השנה שנדפס במצרים בכל קהילות המגרב.

תיאור לחגיגה זו מצאתי בחוברת "אור תורה" התוניסאית.

מתוך חוברת "אור תורה" גליון תשרי תשס"ו

מתוך חוברת "אור תורה" גליון תשרי תשס"ו

 

ה. טהור

רישום שמצאתי בכמה לוחות, לפעמים על שבת הגדול ולפעמים על שבת פרשת תזריע, ואיני יודע מהותו.

להלן שני לוחות שונים עם ציון זהה. אשמח לקבל הסבר לציון זה.%d7%9c%d7%95%d7%974%d7%901

 

 

%d7%9c%d7%95%d7%974%d7%912

 

%d7%9c%d7%95%d7%975%d7%901

 

%d7%9c%d7%95%d7%975%d7%912

לשמיעת רשימה זו ורשימות נוספות בפודקאסט "עם הספר" האזינו נא כאן.

שבת שלום

ט"ו בשבט שמח.

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

בע"ה

"…ויהי חשך-אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים…"

שמות, פרק י, פסוקים כב-כג

רשימה לפרשת "בא"

לחיים בחושך מגבלות רבות. בעצם זו הדממה של החיים. יש לזה היבט גם  של קריאה וכתיבה. בלתי אפשרי לקרוא וללמוד בחושך מתוך הכתב.

לפניכם שני מקורות, הרשומים בפנקסי, ובו מתארים מחברי ספרים את הקושי הגדול שלהם בהעדר אמצעי תאורה תקינים.

%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%931

1.

דוד גולומב היה סוחר. יבואן ראשי של צמר גפן מפרס ומהקווקז אל מערב אירופה. לצורך כך קבע מושבו בעיר הנמל אודסה. עם פרוץ המהפכה הסובייטית הואשם כבורגני וכבעל רכוש, והיו חייו בסכנה עד שהצליח  לצאת מאודסה לברלין עם משפחתו. סיפור חייו ויבולו הספרותי מתוארים בראש  חלק רביעי של ספרו "תרגומנא" על תרגומי התורה. ראו נא כאן.

בסוף ספרו "התורה והתלמוד" כותב על הבריונים (הקומוניסטים) ש"אסרו עלי את החשמלה [!], כבורגני, לבל להשתמש לאורה"

%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%932

"החילותיו באודיסה ליל עשרה בטבת תרע"ט. והשלמתיו באותה שנה טו"ב אדר שני

בשעה הרביעית בלילה, לפני פנס כהה, הדולק בחדר משכבי, כי העריצים,

הני בני בריוני הרברבתא יסחבון צעירי הצאן, אסרו עלי את החשמלה,

כבורגני, לבל להשתמש באורה, וגם הנפט צמצמו, המקום יאיר

כנה מתוך חשכה. – סדרתיו בברלין וגם הוספתי את ההערות

במשך הזמן מפורים ועד העצרת, שנת תרפ"ה.

ברוך הנותן ליעף כח."

 

2.

הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם, בקי עצום וגאון נפלא. בהקדמה לספרו "נפש חיה", ציונים והערות על שלחן ערוך אורח חיים, מתאר את תנאי לימודו במסתור, מפחד שיגוייס כחייל למלחמת העולם הראשונה. הוא הגיש לשלטונות את הסמכתו הרבנית כנימוק לפטור אבל החלטה פורמאלית בעניינו לא התקבלה במשך שנתיים. בהקדמה לספרו "נפש חיה" (לבוב, תרצ"ב 1932) מתאר את התנאים הקשים בהם למד בלילות, בלי נר דולק ורק לאור האש שבתוך תנור החורף.

 

%d7%a0%d7%a81

הקדמת הרב ראובן מרגליות לספרו "נפש חיה" על שלחן ערוך. לבוב, תרצ"ב (1932)

"…אך זאת אזכורה לילי חורף הארוכים בהיותי סגור ומסוגר לבדי בחדר בחוסר כל  ז ה  נ ר*,

כי מיראה שאנשי הבית בראותם נר דלוק כל הערב ירגישו כי אדם מסתתר במעון זה, לכן לא נדלק גם נר,

אך לאור להב אש שבתוך התנור החורף למדתי וכתבתי שטוח על הרצפה…"

* ע"פ מסכת נדרים דף מא: בחוסר כל – אמר רבי אמי אמר רב: בלא נר ובלא שלחן.
שבת שלום
אבישי
——————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וְהֵסִיר יְ-הוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.

רשימה לפרשת וארא

%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%a8

ספר "שערי שמחה" הוא ספר הלכתי, שחברו אחד מן הראשונים, רבי יצחק אבן גיאת. בעותק ספריית הרמב"ם (פירט, תרכ"א-תרכ"ב 1861-1862)  כתובה ההערה הבאה על הכריכה הפנימית:

%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%941

כותב  ההערה, אשר חתום בסופה  מש"י , מציין שבספר זה מופיע נוסח מיוחד של הקדיש, המוזכר עקב אמירתו גם בעתים מיוחדות ונדירות: בקבורה של נפטר ביום טוב שני של גלויות.

"מנהגנו לומר קדיש  על המת… ולומר לו "תתכלי חרבא" וכפנא ומותנא ומרעין בישין מננא ומכל בית ישראל…". [תרגום: "תכלה החרב" והרעב והמוות וחלאים רעים מאתנו ומכל בית ישראל].

עוד מציין בעל ההערה  מש"י, שנוסח זה נשען על דברי הגמרא במסכת כתובות: "רבון העולמים, פדה והצל ומלט והושע עמך ישראל מן הדבר (ומן הרעב) ומן החרב ומן הביזה ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם". 

מדוע היה חשוב לבעל ההערה לציין זאת באופן חריג  בפתיחת הספר?  מי הוא כותב ההערה מש"י ?

חיפוש במאגר "אוצר החכמה" אחרי הביטוי "תתכלי חרבא" העלה, שקדיש זה נהוג לאומרו בקהילות המזרח בתשעה באב ויש שאומרים אותו בשעת הלוויה.

תוצאה אחת חריגה הופיעה בין התוצאות של החיפוש. חסידי סדיגורה נוהגים לומר את ה"קדיש תתכלי" !

הנה לפניכם שער חיבור מיוחד שיצא על ידי מכון "כנסת מרדכי" של חסידות סדיגורה בשנת תש"ס (2000). בשער הספר מוזכר  "קדיש תתכלי" שתיקן כבו"ק (=כבוד קדושת) אדמו"ר זיע"א (=זכותו יגן עלינו אמן). %d7%aa%d7%aa%d7%9b%d7%9c%d7%991

מה היא אותה תקנה שתיקן האדמו"ר מסאדיגורה, לומר "קדיש תתכלי" בסיום מסכת? מתי והיכן התחילה?

עיון בתוך החיבור הנ"ל מסביר לנו זאת.

במהלך הכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל  בשנת תשי"ד (1954), שהיתה הראשונה אחרי השואה הנוראה, הציע האדמו"ר מסדיגורה לחדש המנהג ולומר את הקדיש הזה לזכר קדושי השואה. כך עשה אז באותו מעמד, בפני עם רב ובהסכמת רבנים חשובים. נוסח קדיש זה המשיך האדמו"ר לאומרו  אחרי כל לימוד של משנה ואגדה.

%d7%aa%d7%aa%d7%9b%d7%9c%d7%997

לעניות דעתי, עכשיו ברור מי הוא מש"י, בעל ההערה בעותק  הספריה .

הכותב הוא בעל התקנה, האדמו"ר מרדכי שלום יוסף מסדיגורה זצ"ל.

מש"י  הם ראשי התיבות של שמותיו.

האדמו"ר סימן  בספר "שערי שמחה" את המקור למנהג אמירת "קדיש תתכלי".

זו השערתי. מה דעתכם?

 

לקריאת הפרק השלם על "קדיש תתכלי" מתוך "סדר מזמורי תהלים" הנ"ל ובו גם נוסח הקדיש,  ראו נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי

———————————————————————

נספח:

לאחר פרסום הרשימה התקבל מכתבו של פרופ' דוד אסף:

אבישי, השערתך נכונה בוודאי. השוואת כתבי היד (ראה למשל האותיות ק, כ) אינה מותירה ספק בכך.

 

%d7%9e%d7%a9%d7%99

צילום המכתב נלקח מקטלוג של בית המכירות הפומביות 'מורשת'

http://www.moreshet-auctions.com/letter-with-the-blessed-signature-of-the-admor-rabbi-mordechai-shalom-yosef-fridman-of-sadigore-author-of-hachnasat-mordechai


בהמשך להנ"ל כתב לי  עו"ד אברהם זילברשלג:

ערב טוב הרב אלבוים הנכבד

כתב היד הוא של הרבי ה"כנסת מרדכי", ובידי מאות דוגמאות לכך… דווקא הדוגמה של אסף אינה בכתב ידו של הרבי אלא רק החתימה!

במאמרי על הרבי "עמוד צלותהון דישראל" התייחסתי לקדיש זה, שהמנהג בחצר סדיגורה לאומרו בכל סיום מסכת.

בל"נ אצרף לך בהמשך העתקים מכתב ידו הייחודי.

ויישר כח על טורך השבועי שאני ועוד ידידים – לא מפספסים!

נ.ב.

בטובו שלח לי אברהם שני שירים שכתב הרבי זי"ע, ועל אחד מהם אף חתם את שמו: "מש"י".

%d7%9e%d7%a9%d7%994%d7%9e%d7%a9%d7%995

——————————————————————————————————————————————-

תוספת לרשימתי.

יד השגחה כיוונה אותי, בשבוע שאחר פרסום הרשימה הגיע למראה עיני המסמך הבא. מסמך זה כתוב בכתב יד על נייר רשמי של האדמו"ר. מופיע בראשו ראשי התיבות מ. ש. י.

מכתב זה הוא ברכת שנה טובה לדודו האדמו"ר מהוסיאטין, ערב ראש השנה של שנת תש"ג (1942).

%d7%9e%d7%a9%d7%993%d7%91

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

"לא שינו את לשונם"

רבי הונא בשם בר קפרא אמר: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה.

[שיר השירים רבה, פרשה ד, אות יב]

%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%991

הרב  יונה דוב בלומברג הדפיס ביפו בשנת תרע"ד (1914) את "מאמר  הדבור העברי", קונטרס דק שנכתב על רקע "מלחמת השפות"  בארץ ישראל באותה עת.

המחבר טוען בלהט בעד הדיבור בלשון הקודש וכנגד הטענה שלשון הקודש אינה צריכה להיות שפת הדיבור החולי, היום-יומי.

לקריאת החוברת ראה נא כאן.

בספריית הרמב"ם שני עותקים מחוברת זו. באחד מהם נוסף הפתק הבא, מודבק לשולי העמוד ובו הערה לנאמר. נראה לי שהיא הוספת המחבר בעצמו.

מהערה זו עולה חשיבותו של השימוש בשפה העברית לא רק בארץ ישראל אלא גם בגלויות שבחוץ לארץ.
%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%992

א) (לדבור העברי דף ט ע"א א"מ רש"י שם)

וגם זאת כי גם רבותינו חכמי התלמוד שבבל לא חדלו להשתמש

בשפת עבר בכל מקום המצאם כמו שראינו מרב יהודה שאמר

בהיותו בבית המרחץ ודבר בלה"ק הביאו לי נתר

הביאו לי בורית (שבת מ"א א') לאפוקי מאלה

האומרים כי אסור לדבר בלה"ק רק במקום קדוש בלבד, ובאמת

הרי לא יצויר שתהא האומה מוכרחת להשתמש דוקא בשתי שפות

 לעניני קודש וחול לכל ענין לחוד ולכוון לדבר בשפה לפי המקום

זהו שלא מן השם הוא כלל, אלא שבכל מקום המצאה

צריך שיהא לה רק שפה אחת חיה בפיה.

 

"בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים… ולא שינו את לשונם"

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

בע"ה

"וימת יוסף… ויישם בארון במצרים"

פסוק אחרון של חומש בראשית

רשימה לפרשת ויחי

אחד הפרסים התורניים הוותיקים ביותר, הוא פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב יפו. הפרס, שתחילתו בשנת תש"ג (1943), ניתן ברציפות עד היום.

משנת תשס"ד (2004) הפרס מחולק אחת לארבע שנים וניתן בשתי קטגוריות: לספרות תורנית מקצועית, לספרות מחקר וספרי עזר תורניים. סכום הפרס הוא  18,000 ש"ח לכל זוכה. שני זוכים בכל קטגוריה.

%d7%a4%d7%a8%d7%a1

שער החוברת שיצאה לאור לכבוד חלוקת השבע עשרה של הפרס, י"ח תשרי תשכ"ב (1961). אוסף ספריית הרמב"ם

 

רשימת זוכי הפרס עד כה מכובדת מאד. ניתן לצפות בה באתר עיריית תלאביב, ראו נא כאן.

לקראת חלוקת הפרס בשנת תשי"ד (1954) התכנסה הועדה והחליטה להעניק את הפרס לספרות מחקר וספרי עזר תורניים לד"ר יהושע בראנד על ספרו:

 

 

%d7%97%d7%a8%d7%a11%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%a11%d7%92

מדובר בעבודת מונומנטלית של יהושע בראנד העוסקת בזיהוי ותיעוד של כל מגוון כלי החרס המוזכרים במקורות. הספר עב הכרס  מכיל ‫ 31, [ה]-תרלד, [1], V ע’ .

לבסוף יהושע בראנד  לא קיבל את הפרס. שמו אינו מופיע ברשימה הנ"ל. הסיבה לכך היתה חזרתו של הרב שלמה יוסף זוין מחתימתו על ההמלצה.

במכתב ששיגר למנהל ועדת הפרסים העירונית נימק הרב זוין את סירובו בדברי כפירה שמצא בספר שחיבר ד"ר יהושע בראנד.

בראנד כתב כי קבורת יוסף בארון הייתה מנהג מצרי, ואילו אצל האבות מופיע הביטוי "ויאסף אל עמיו" בלבד. לדעתו קבורה בארון בארץ ישראל היא תופעה מאוחרת של ימי הבית השני, והיא תוצאתה של השקפת עולם חדשה אודות אחריות הפרט על מעשיו לעומת השקפה קודמת שבחנה את האדם רק כחלק ממכלול של משפחה או שבט.  (לקריאת הפרק על "זמן הופעת הארון"  ראו נא כאן).

הרב זוין ז"ל שלל זאת מכל וכל, וראה בדבריו כפירה גלויה בעיקרי האמונה.

להלן העתק נוסח מכתבו של הרב זוין, מארכיון ספריית הרמב"ם.

%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%96%d7%95%d7%99%d7%9f-%d7%97%d7%a8%d7%a11

הרב שלמה יוסף זוין

ירושלים, יונה 6

ב"ה ירושלים יום ג' ח"י אד"ש תשי"ד

לכבוד מנהל ועדת הפרסים של עת"א, מר א.ז. בן-ישי, שלום

היות ולצערי נכשלתי וכשלו חברי השופטים בועדת לספרי מחקר ועזר של פרס הרב קוק, ולא עברנו היטב על הספר "כלי חרס" למר ברנד, שכן בעמודים מ"ט-נ' של הספר נמצאים דברי כפירה גלויה בעיקרי האמונה, בקודש הקדשים של היהדות, שכן הוא קובע: א) שלפי תורת משה אין הפרט אחראי למעשיו, ולכן לא היה מקום לקבורה יחידית בארון, המסמל את אחריות הפרט לגבי שכר ועונש, ואמונה זו התגבשה רק בסוף תקופת בית שני; ב) שיחזקאל הנביא נ ל ח ם נגד ההשקפה שבתורה שכן בתורה משמשים המונחים "האסף אל עמיו" לראיה שהפרט רק מצורף להכלל ואינו אחראי כפרט ו י ח ז ק א ל   נ ל ח ם נגד זה  (ו"האסף אל עמיו" נאמר בתורה: בקבורת אברהם ויעקב, בדבר ד' אל משה ואל אהרן ובדבר ד' אל נתן הנביא, והוא בעצמו מציין שם הפסוקים!), והיות אם בעד ספר זה תקבע עירית תל=אביב פרס , ופרס על שמו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל, תהיה זו שערוריה צבורית גדולה, ואין אני יכול בשום אופן להסכים "להפריס" ספר זה.  לכן אני מתכבד להודיע בזה שאני מבטל בזה את חתימתי על החלטת=ההצעה המוקדמת שחתמנו עליהו בדבר להציע לעירית תל=אביב ליתן לספר זה פרס.

ואני מבקש מאת אדוני לשלוח העתק ממכתבי  זה לחברי השופטים, הרש"ח קוק ור"י גוטמן. חושבני, שגם הם יצטרפו לדעתי, שאי אפשר לתת פרס על שם הרב קוק ז"ל לספר שבו דעות כאלו.

והיה אם יסכימו להיועד יחד ולדון על ספר אחר – אני מוכן לבוא בזמן שיקבע מר. בכל אופן – חתימתי הנ"ל מתבטלת.

בכבוד רב

    ש. י. זוין

שבת שלום

אבישי


לקהל לקוחותינו !

ספריית הרמב"ם ממוקמת ב"בית אריאלה", הוא בניין הספריות המרכזי של תל אביב.  "בית אריאלה" נמצא כעת בעיצומם של שיפוצים נרחבים. עוברים קומה אחר קומה ומשפצים. כעת נפתחו מחדש ספריות העיון וההשאלה (כדאי לבוא ולהתרשם…). הקומה בה אנחנו מצויים, יחד עם אולם עיתונות וכתבי עת וספריית אחד העם, נכנסת לעבודה. כתוצאה מכך ספריית הרמב"ם נודדת למקום זמני בבנין "בית אריאלה" בקומה מינוס 1. קבלנו אולם קטן ובו נתמקם למשך השנה הבאה.

במצב זמני זה יהיה צמצום משמעותי בגישה לאוצרות הספריה, שברובם הגדול יאופסנו במחסנים בזמן השיפוצים. אנחנו נמשיך לתת שירות סריקה דרך הדואר האלקטרוני, במידת האפשר, תוך התבססות  על מאגרי המידע ומעט הספרים שירדו עמנו לקומה מינוס 1. עמכם הסליחה !

—————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

Read Full Post »

בע"ה

"והקול נשמע לאמר, באו אחי יוסף"

רשימה לפרשת ויגש

 

השבוע נשר מתוך עותק של ספר זהר (דפוס יוזפוף, תרל"ג 1873) הפתק הבא. הפתק היה מונח בספר  ולא שמנו לב אליו עד כה. נציין שאין כל קשר בין הפתק לבין הספר המודפס והוא היה מונח בתוכו כעין גניזה.

הפתק  כתוב בכתב יד והוא חתוך בחלקו העליון.

 

%d7%90%d7%97%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a32

עיון בטקסט מגלה שלפנינו חלק מהפיוט "אחד מי יודע", המושר בכל עדות ישראל בסוף ליל הסדר בחג הפסח.

מה שתפש את עיני הוא השינוי במספר אחד עשר.

הנוסח המקובל הוא: "אחד עשר מי יודע? אחד עשר אני יודע. אחד עשר כוכביא" (כוכבים).

ואילו בפיוט שלפנינו הנוסח הוא "אחת עשר מן הוא? אחת עשר אחי יוסף".

פרופ' שמעון שרביט נר"ו חקר את הנוסחאות השונות של פיוט "אחד מי יודע"  והראה כי מדובר בפיוט קדום, ושיש לו גם נוסחים לא ידועים במזרח.

הוא פרסם שני מאמרים בנידון:  אור חדש על "אחד מי יודע" (בתוך ספר שפירא, בר אילן ט, תשל"ב), הנוסח המזרחי של "אחד מי יודע" (תרביץ מא תשל"ב).

עיון במאמרים אלו מראה שבנוסח ששוררו בו יהודי קוצ'ין ושינג'ילי בחתונותיהם מופיע גם כן "אחד עשר אחי יוסף".

כפי הנראה, לפיוט שלפנינו ישנו פזמון. המילים "ינחיל משה", המופיעות בסוף כל שורה, הן תחילתה של שורת הפזמון. לא מצאתי סימוכין במקום אחר לפזמון דומה.

שוחחתי אמש עם פרופ' שרביט טלפונית ובקשתי את עצתו. לשמחתי, אמר לי שהוא עובד על מאמר נוסף מקיף על הפיוט, וברצון ימסור לי את חוות דעתו על הנוסח הנ"ל אחרי בדיקה מעמיקה.

כשאקבל את תשובתו אשתף אתכם בידיעות החדשות.

שבת שלום

אבישי

——————-

בע"ה, יום שלישי.

להלן מכתב שקבלתי היום  מפרופ' שרביט, שהואיל בטובו לתת כיווני חשיבה לאחר קריאה ראשונית.

למר אבישי אלבוים הנכבד שלום רב,
לדאבוני, מחשבי שבק חיים ורק עתה עם בואי למכללה יכולתי להשיב לך. ועמך הסליחה.
ראה נא גם את מאמרי בספר לכבוד אורה שורצוולד : מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים.
הנוסח משונה : 1.יש בו צורות ארמיות  שאינן באחרים: תמניא, תלתה. וכן השאלה: מן הוא [היש לה זיקה לערבית?]
2.אחי יוסף,ידוע לנו ממקורות אחרים.
3. מדת רחמים ושבטי ישורון- לא חידוש ממש
4. החידוש העיקרי הוא  בפזמון "ינחיל (משה.)". לא מוכר לי משום מקור אחר.  שמא יש זיקה לפסוק
המקראי: טוב ינחיל בני בנים(משלי יג,כב) וצע"ג..
לכשיתחדש לי דבר מה אעדכנך.
יום נעים וגשמי ברכה
שמעון שרביט

 


נ. ב.

חדש… חדש… חדש…

הגיע אלינו ספר חדש של הרב ראובן מרגליות,  מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%9d

 

ספר "כבוד מלכים" על הרמב"ם. נערך ונסדר על ידי הרב נתן דוד רבינוביץ. (ניו יורק-ירושלים. תשע"ו).  רכד עמודים.

הספר מכיל  הגהות קצרות שכתב רבי ראובן מרגליות על עותק משנה תורה לרמב"ם, בו השתמש כל ימי חייו, בתוספת ביאור רחב של המביא לבית הדפוס.

תודה לחנניה וינברגר מרחובות, ב"א של הרב ראובן, שטרח והביא לנו את הספר החדש.

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח"

                                                          (בראשית פרק מא, 45)

צפנת פענח – מפרש הצפונות, ואין ל'פענח' דמיון במקרא (רש"י)

באחד מאוספי בית אריאלה ראיתי את הכרוז הבא, המבשר על בואו מאמריקה של הרב בנימין מרגליות, בעל צפנת פענח.

הרבה כוחות טמירים וסגולות מצויים בר' בנימין לפי הכתוב בכרזה. הוא מומחה בחכמת היד, בקי בסגולות ורפואות וקורא מחשבות בני אדם. כל מי שיבוא לבקרו "בלי לספר את השאלה, כי הוא בעצמו יגיד לו".  אפילו אלו שאינן מאמינים ימצאו תועלת רבה.

%d7%a6%d7%a4%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%97-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a9%d7%98%d7%a9

מי הוא הרב בנימין מרגליות? מתי חי?  במה זכה לכוחות טמירים?

יצאנו להתחקות אחרי האיש.

בתחתית הכרזה מצאנו את המפתח לפתרון במשפט הבא.

כל מי שמביא עמו המודעה הזאת, יקבל במחיר פעוט את ספרי "אמתחת בנימין". 

ספר אמתחת בנימין נדפס בניו יורק בשנת תרצ"ב (1932) וברובו הוא אוטוביוגרפיה של המחבר לרגל הגיעו לגיל שבעים (70).

עותק לצפיה קיים במאגר Hebrebooks.

(אין להחליפו עם ספר אמתחת בנימין, ענייני סגולות ורפואות, שחברו בנימין בינוש בן יהודה ליב, ונדפס בוילהרמשדורף, תע"ו ‬(1716))

%d7%90%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa

שער הספר. מועתק ממאגר Hebrewbooks.

המעיין בספר יראה שחייו של ר' בנימין לא היו נוחים ופשוטים, בלשון המעטה, ואולי זה בבואה לדלות היהודים במזרח אירופה בשלהי המאה התשע עשרה.

המחבר היה  יליד הוסיאטין בגליציה  בשנת תרי"ט (1859), נעוריו עשה ברומניה. לארה"ב היגר בשנות בגרותו כשהוא נשוי+2.

בספריה הלאומית מופיע פרסום נוסף שלו משנת תרע"ה (1915), המכיל [16]  עמודים בלבד.

%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa

 

שימו לב אל השימוש שעושה המחבר  בבקשת הממ"ן. היא מופיעה בשער "אמתחת בנימין", במכתבו בעד נשיא ארה"ב רוזוולט, [לצפיה במכתב זה ראו נא כאן], ובשער "משא בנימין", בבקשה על מפלת וארשא. בקשת  הממ"ן בנויה באופן שכל המילים בבקשה מתחילים באות מ"ם. ר' ידעיה הפניני, משורר ימי ביינימי ידוע, השתמש בזה בספרו "בחינת עולם". 

ידידי חנוך גוטליב מצא ב"מסע בזמן", אוסף האפמרה של של הספריה הלאומית, את הדפים הבאים. אלו מלמדים כי  ר' בנימין מרגליות גר בירושלים בשכונת אחוה בשנת תרצ"ה (1935), וכינויו "המגלה טמירין ובעל עצה טובה".

 

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d1

נמצנו למדים שהכרזה הנ"ל על "צפנת פענח" נתפרסמה כנראה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

במה היה כוחו של המחבר? אולי בנבואה?

ראו את העמוד הבא ובו "נוטריקון שדרשתי ונבאתי…"

 

%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%90%d7%94

כל היודע פרטים נוספים על האיש, ר' בנימין מרגליות, נא יודיעני.

 

חנוכה שמח

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"קרעים שאינם מתאחים"

רשימה לפרשת "וישב"

השבוע אנחנו נפגשים במחלוקת בין השבטים, בין יוסף לאחיו. בכל מחלוקת הקו האדום הוא שיהיו מתחתנים אלו באלו ולא יווצרו שתי קהילות נפרדות. כך שנו חכמים לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל:  "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א משנה ד).

אחת המחלוקות הגדולות בהיסטוריה היהודית היתה בין היהדות המסורתית ל"קראים", המכונים גם בני מקרא, שדרכם לשמור על חוקי המקרא ללא הפרשנות המסורתית וללא קבלת סמכות חכמינו.

אין ברצוני להיכנס לדיון ההלכתי, האם צאצאי הקראים ברי חיתון ברבנות. נשברו על כך קולמוסים רבים  וסקירה ממצה קיימת בספרו של  מיכאל קורינאלדי על "המעמד האישי של הקראים"  (ירושלים, ראובן מס, תשמ"ד 1984).  נציין כי קיימת דעה כי הקראים הם בבחינת "קרעים שאינם מתאחים", ואף כי להלכה רבו הפוסקים המתירים זאת בתנאים והגבלות מיוחדים.

אחד המדפים בספריית הרמב"ם מוקדש ל"קראים". אפשר לשאול מה לספרי כת הקראים בספריית הרמב"ם? אך גם ללא הסבר זו עובדה. קיים כאן אוסף של ספרי הקראים וכן מחקרים על משנתם ההלכתית והפרשנית.

אשתף אתכם בשתי "מציאות" באוסף הספריה הקשורות לקראים.

1.

ספר "תורת אל-מות" (ורשה, תרכ"א-תרכ"ג 1863-1860), שחיברו ר' אפרים מנקין, הוא דוגמא יוצאת דופן לספר שהיו לו מהלכים הן ביהדות המסורתית והן אצל הקראים. נושא הספר הוא הישארות הנפש אחר המוות. הספר ערוך במתכונת של שיחות  בין ידידיה ושלמה, שני בניו של אבשלום שנפטר ממחלה, וידיד האב "מאמין", שסעד את האב בימיו האחרונים.

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d1

למרבה הפלא מודפסות בספר שתי רשימות של הפראנומעראנטען (החתומים מראש). באחת מופיעות שמות של יהודים מרחבי רוסיה ובשניה של קראים ממקומות מושבותיהם.

מה שמעיד על תפוצת הספר הן בקרב היהדות הרבנית והן אצל ריכוזי הקראים ברוסיה.

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d2%d7%90

רשימת מנויים רגילה. אורכה בספר בחלקו הראשון כארבעה עמודים ומחצה. רשימה נוספת מופיעה בחלקו השני.

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d6%d7%901

רשימת המנויים של הקראים. כשני שליש העמוד בלבד

בנוסף גם נדפסו "מכתבי תהלה" מרבנים חשובים (כדוגמת הנצי"ב מוולוז'ין) בראש הספר וכמותם גם "מכתבי תהלה" מחכמי בני מקרא כנספח בסופו.

2.

עבודת תיזה (Ph.D) של ברנרד רוול (Bernard Revelׂׂ)  על ההלכה הקראית ויחסה לצדוקים ולשומרונים יצאה לאור באנגלית בדרופסי קולג' בפילדלפיה בשנת 1913.  בעותק הספריה ישנן חותמות של  הרב קוק זצ"ל. אינני יודע כיצד הגיע חיבור זה לספרייתו והאם עיין בו.

%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%aa%d7%91

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

עם לבן גרתי

גרתי בגימטריא תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש"י)

רשימה לפרשת וישלח

השבוע נפרדתי מהחומשים עם התרגום והביאור של משה מנדלסון ותלמידיו והעברתי אותם לאוסף החדש של ספרי ההשכלה בבית אריאלה.

ספרים אלו שכנו כל השנים במחסני ספריית הרמב"ם ולא על מדפי הספריה הפתוחים לקהל.

נדמה לי שהסיבה להשארת הספרים במחסן היא המחלוקת על מעמדו של משה מנדלסון ועל כשרות כתביו לבוא בקהל.

הגישה הרווחת בציבור הדתי, שמנדלסון עצמו ובעקבותיו חומשי ה"ביאור" אינם חלק מהיהדות האורתודוקסית. עם גישה זו התפלמס רפאל בנימין פוזן ז"ל ב"המעין" (גליון תשרי תשס"ט 2008) בתגובתו  "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?".  לענייננו חשובים דבריו (בהערה 14) על גדולי ישראל שהשתמשו בחומשי ה"ביאור".

%d7%9e%d7%a021

אנקדוטה הקשורה להתנגדות לחומשי ה"ביאור", מצאתי בספר "המרד" שכתב מנחם בגין על שנות שירותו במחתרת כמפקד האצ"ל.

כאשר מנחם בגין הסתתר במרכז תל אביב, ברחוב יהושע בו נון, הוא היה מחופש ליהודי דתי בשם ישראל ססובר. ככזה פקד מנחם בגין את בית הכנסת הסמוך בקביעות.

מחוסר ידיעה הביא עמו בשבת לבית הכנסת חומש עם "הביאור", וכמעט חשף בכך את תחפושתו.

על מה שקרה עמו קראו בקטע המצורף:

 

%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f2
%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f1%d7%90

%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f%d7%91

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא"

                                                                                                                                                                                                                      (פרק כח פסוק יא)

 וישכב במקום ההוא – לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה" (רש"י)

בלימוד התורה אפשר לשקוע יומם ולילה. כדי להקיף את כל התורה על מקצועותיה השונים יש להקדיש זמן רב וכוחות נפש.

בעותק של ספר "חשב האפד", דפוס למברג שנת תרכ"ב 1862,  מצאתי רישום ידני של סדר יום לימוד.

%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%942

אנסה להעתיק את הכתוב לפי הבנתי. אשמח לקבל תיקונים והצעות אחרות לפענוח.

סדר היום  סובב עשרים וארבע שעות. משעה חמש בבוקר ועד למחרתו באותה שעה.

בסדר היום משולבים זמנים לאכילה ולשינה.

חמש פעמים ישנן הפסקות לשינה. הן רבות במספרן אך  קצרות ומדודות.

שיעור לימודי שיהי' […] בלנ"ד

בבוקר מן שעה 5 עד שעה 7 ש"ך פוסקים עם קצות החושן וגם נתיבות המשפט

מן שעה 7 עד שעה 10 גמ' ע"פ פשוט מס' כתובות עם ראשונים וקצת אחרונים

מן שעה 10 עד שעה 1/2 10 פסוק וגם משמות [?]

מן שעה 1/2 10 עד שעה 11 פרשה חומש וגם סדר המצוות ע"פ החינוך

מן שעה 11 עד שעה 12 כל סדר התפילה עם האכילה

מן שעה 12 עד שעה 1/2 12 שינה

————————————————————————-

אחר סעודות בוקר מן שעה 1/2 12 עד שעה 3 שעור מחודד

מן שעה                            3 עד שעה 4 כתובה אצל האלערער

מן שעה                            4 עד שעה 5 אכילה וגם השינה

מן שעה                            5 עד שעה 8 שעור אבן העזר עם אבני מילואים

מן שעה                            8 עד שעה 11 שינה

מן שעה                            11 עד שעה 12 תפילת מעריב וגם שינה

מן שעה                            12 עד שעה 3  לימוד

מן שעה                           3 עד שעה 5 שינה 

 

 

%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%943

שער הספר "חשב האפד". עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

הרשימה השבועית נכתבת לכבוד בני יצחק נ"י

שיעלה בעזר השם ויקרא בתורה  בשבת  זו בפרשת "ויצא", היא פרשת בר-המצווה שלו.

יברך ה' חילו ופעל ידיו ירצה.

 

שבת שלום

אבישי


***

לתגובות ותיקונים ראו נא  מדור תגובות, המופיעות דרך לשונית  Comments בסוף הרשימה.

תגובה אחת ארוכה בחרתי להביא בגוף הרשימה.

אבישי שלום
תודה על הפוסט המעניין מאוד
להלן הערותיי בצבע אדום.
בסוף יש גם סיכום של שעות לימוד שלא כתבת, שמסתכם ב-13.1/2, משום מה הכותב שכח משתי שיעורים בנות חצי שעה שאינם מחושבות.
תפילת מנחה לא מופיע בין סדר היום
חושב שהסדר הינו של ילד או בחור צעיר, שעדיין הלך ללמוד כתיבה אצל מורה. אבל אינו מוכרח
ראיתי בעבר מכתב שכתב נכד בקראקא לזקינו שעלה לארץ ישראל, על סדר לימוד שהיה להם במשך זמן החורף. לסיכום הוא כותב שמתבייש ממנו על מיעוט ההספק שבסה"כ נלמד בזמן אחד סך של 110 דף, ממסכתות בסדר קדשים!
מזל טוב לבר  מצוה של בנך היקר יצחק שיחי' שתזכה לראות ממנו ומכל יו"ח נחת יהודית.
שבת שלום ומבורך
מוקירך
חיים דוד

שיעור לימודי שיהי' [בעזהשי"ת???…] צאנץ ???

בבוקר מן שעה 5 עד שעה 7 ש"ך פוסק(ים/עם???) קצות החושן וגם נתיבות המשפט
=2 שעות לימוד

מן שעה 7 עד שעה 10 (כ)[ג]מ' ע"פ פשוט מס' כתובות עם ראשונים ומקצת אחרונים
= 3 שעות לימוד

מן שעה 10 עד שעה 1/2 10 פסוק וגם (משמות) [?] משניות = 1/2 שעה לימוד (לא מחושב)

מן שעה 1/2 10 עד שעה 11 פרשה חומש וגם סדר המצוות ע"פ החינוך = 1/2 שעה לימוד (לא מחושב)

מן שעה 11 עד שעה 12 כל סדר התפילה עם האכילה מן שעה 12 עד שעה 1/2 12 שינה

————————————————————————-

אחר סעודות בוקר מן שעה 1/2 12 עד שעה 3 שעור מחודד = 2.1/2 שעות לימוד

מן שעה                            3 עד שעה 4 כתובה אצל האלערער (=המורה)
מן שעה                            4 עד שעה 5 אכילה וגם השינה

מן שעה                            5 עד שעה 8 שעור אבן העזר עם אבני מילואים = 3 שעות לימוד
מן שעה                            8 עד שעה 11 שינה
מן שעה                            11 עד שעה 12 תפילת מעריב וגם שינה
מן שעה                            12 עד שעה 3  לימוד = 3 שעות לימוד
מן שעה                           3 עד שעה 5 שינה
בסה"כ יש בערך 7 שעות שינה!

————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"ויתרוצצו הבנים בקרבה"

רשימה לפרשת תולדות

רבותינו דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת. [רש"י]

הויכוח בין עשו ליעקב הוא ויכוח דתי-תיאולוגי.

פתחי תורה מול פתחי עבודה זרה.

בהמשך הדורות התמקד הויכוח הדתי-התיאולוגי בין היהדות לנצרות.

בעטיו של אותו ויכוח הטילה הכנסיה  הנוצרית חובת צנזורה על ספרי הקודש שלנו.

עד כמה צנזורה זו היתה יעילה?

זו פרשיה ארוכה, שידעה עליות ומורדות, ולא כל המקומות והזמנים שווים.

אביא לפניכם דוגמא אחת, יוצאת דופן, עד כמה יכלה צנזורה זו להיות פולשנית ותקיפה.

בשער ספר "חדושי בבא בתרא" לרבינו משה בן נחמן, שנדפס בפרג בשנת תצ"ה (1735) מופיעה בתחתית השער שורה מוזרה.

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f2-3

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f3

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

העתקת השורה:

דף ט' ע"ג אע"ג דאינו יהודי הרי הן כזבים. צ"ל פי' לפי שאין להם טהרה במקוה מזיבתן כמו ישראל.

במה מדובר?

זו הערת התנצלות בפני הצנזורה הנוצרית, שמצאה לה מקום דווקא בשער הספר.

כדי שנבין מה שכתוב בהערה, אקדים קצת דברי רקע:

זיבה זו הפרשה היוצאת מגופו של אדם ובעקבותיה הוא טמא שבעת ימים. הלכות אלו אינן נוהגות היום כי איננו מקפידים על דיני טומאה וטהרה.

במסכת בבא בתרא בדף כ ישנו דיון הלכתי בנושא סבוך של חציצה בפני טומאה. השאלה היא, כאשר ישנו חלון בין חדר לחדר כיצד ניתן לסתום את החלון באופן שהטומאה לא תעבור. מובאות דוגמאות שונות וביניהם גם  "אינו יהודי שישב בחלון".

הרמב"ן בחידושיו מצטט את לשון הגמרא בדיבור המתחיל "אינו יהודי שישב בחלון". כבר כאן ישנו שינוי של הצנזורה כי נוסח המקורי של הגמרא (ושל הרמב"ן המצטט אותה) היה "גוי שישב בחלון". כך מופיע בדפוסים הראשונים, טרם הצנזורה.

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f4

חדושי הרמב"ן. דף ט מדפי הספר. דפוס פרג תצ"ה 1735, עמוד ט טור ב.

על דברי הגמרא נוספה תהייתו של הרמב"ן. היות שגזרו חכמינו שכל גוי הוא בחזקת טמא כזב, אם כן אינו יכול לשמש כחוצץ בפני הטומאה, לפי הכלל "הטהור ממעט, והטמא אינו ממעט"?

הנחת יסוד זאת, שגוי הרי הוא כזב, בלתי מקובלת על דעת הצנזור הנוצרי. לכן בא המדפיס בדף השער והוסיף שורת הסבר או התנצלות. וכך הסברו: הסטטוס של היהודי והגוי שווה לעניין טומאתם. אבל היות שאין דרך להיטהר במקווה לגוי – נשאר הוא בטומאתו. הסבר זה אינו נכון ולא קביל הלכתית.

בעיר פרג היתה באותן שנים צנזורה קפדנית. זאת אנחנו מכירים מהדפסת התלמוד המשובשת מאד בין השנים תפ"ח-תק"א 1728-1741 בפרג, ובה נוספו בדפי התלמוד הגהות מחמת הצנזורה. (ראו נא "מאמר על הדפסת התלמוד" לרנ"נ רבינוביץ עמ' 110-112, ובהוספות א"מ הברמן בסופו עמ' 230-231).

כנראה מדפיס הספר  נתקל בהתנגדות הצנזורה בשלב ההדפסה, וכדי לאשר את הדפסת הספר ברגע האחרון הוסיף בדף השער שורת הסבר / התנצלות. כאמור אלו דברים שאין להם בסיס, ורק נכתבו לאוזן הצנזור ומעידים על בורותו בלימוד המקורות היהודיים.

בעותק הספריה מופיעה על גבי הכריכה האחורית הפנימית כתובת בלטינית, שלא הצלחתי לפענחה. דומה היא לחתימות צנזורים בספרים ישנים. אולי היא עדות לאישור הצנזורה לספר זה.

 

?????????????

————————————————–

ראיתי לנכון להוסיף ולצטט דברים שאמר הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו") על הביטויים שתמצאו בספרי חכמינו כנגד הגויים, שאינם כפשוטם וחלילה לנו מ"לגלוש לפסים גזעניים".  הרב מניטו זצ"ל היה חכם בתורה ובקי בפילוסופיה, והיה יוצא ובא בטרקליני מלכים ושרים. בדבריו מתייחס לשני מקורות שעסקו בכך: הראשון בספר התניא לאדמו"ר הראשון מחב"ד והשני מספר אורות של הרב קוק זצ"ל. כך נכתב בספרו החדש "שערי דמעה", שהגיע עתה לספריה.

%d7%92%d7%95%d7%99%d7%901

%d7%92%d7%95%d7%992

הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). שערי דמעה. תשע"ו. עמ' 166-167

שבת שלום

אבישי

 


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

בע"ה

דמעות ודם בהלוויה הגדולה

רשימה לפרשת חיי שרה

בהלוויה של שרה אמנו השתתפו המון רב: בני משפחת אברהם, מקורביו, ידידיו ושכניו – בני חת. באוזניהם נשא אברהם אבינו הספד.

בכך מסביר הנצי"ב, בפירושו לתורה, מדוע אברהם ממהר להספיד  את שרה מייד בבואו, כי "בין כה וכה נתקבצו המון עם סביב הבית".

 

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%912

מתוך פירוש הנצי"ב "העמק דבר".

לא כך היה המצב בהלוויתו של הרב הראשי הראשון (וכנראה גם האחרון) של העיר ניו יורק.

הרב יעקב יוסף התמנה לרבה של ניו יורק בשנת תרמ"ח (1888) ונפטר בשנת תרס"ב (1902). על סיפור רבנותו בעיר ומאבקיו לשינויים במערכת הכשרות נכתב כבר רבות. אחרי פטירתו נהרו רבבות להלוויתו והצביעו ברגליהם על ההערכה אליו. זאת היתה אחת ההלוויות הגדולות בעיר ניו יורק מאז ומעולם.

קונטרס  על תולדות חייו של הרב יעקב יוסף מאת הרב דוד אברהם מנדלבוים מופיע בסוף המהדורה החדשה של ספרו "לבית יעקב" (ניו יורק, תשס"ב 2002). לקריאת הפרק על ההלוויה ראו נא כאן.

מסע ההלוויה  עבר ליד בית חרושת ענק, שהועסקו בו פועלים מהקהילה הגרמנית הנכרית הגדולה  ששכנה אף היא באותו איזור. מהבניין הושלכו מוטות ברזל, קרשים ודליי מים לעבר המלווים, והיו בהם פצועים רבים.

כך היתה כותרת העיתון היהודי הנפוץ למחרת : "דמעות ודם בהלוויה הגדולה"

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%911

תיאור מפורט של מה שקרה בהלוויה הופיע בעיתון NY TIMES בשנת 1902.  ראו נא כאן.

——————————————————————————————-

המשכו של הסיפור שמעתי משכני דוד דרייר, הרואה בו את יד ההשגחה. כעבור שנתיים בשנת 1904 אירע אסון גדול כאשר מעבורת שהובילה נוסעים לטיול טבעה סמוך לחופי ניו יורק ולמעלה מאלף איש [!] נספו באסון. לפי התיעוד בעיתונים אז, על אותה ספינה היו בעיקר משפחות מהקהילה הגרמנית הנכרית הנזכרת למעלה.

תיאור האסון מופיע באתר הספריה הציבורית של ניו יורק.  ראו נא כאן.

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%915

 

בהמשך הקהילה הגרמנית הנכרית עזבה את הלאוור איסט סייד למקום אחר בניו יורק והותירה את היהודים שם כמיעוט הדומיננטי. לכן כיום באזור זה ישנן לא מעט כנסיות שהפכו לבית הכנסת.

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%918

תמונת פנים בית הכנסת שבו התפללו הורי אשתו של דוד דרייר, "Sixth Street Community Synagogue". גם הוא היה בעבר מבנה של כנסיה.

 

 

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"ולוט יושב בשער סדום"

אותו היום מינוהו שופט עליהם (רש"י).

[רשימה לפרשת וירא]

בשנה שעברה, בשבת  פרשת "וירא", בעת שקראנו בפרשת השבוע על הפיכת סדום, שאל אותי אחד משכני לספסלי בית הכנסת: האם רבי שמשון רפאל הירש "חזה" את המהפכה הקומוניסטית?

רבי שמשון רפאל הירש, היה מנהיג היהדות האורתודוקסית בגרמניה ("תורה עם דרך ארץ") בתקופה סוערת, במאה התשע-עשרה למניינם. פירושו לתורה נדפס לראשונה בגרמנית בשנת תרכ"ז  1867. פירוש זה זכה להצלחה רבה, תורגם לעברית ונדפס במהדורות רבות.

בפרשת השבוע הוא מבאר באריכות את ההבדל בין שיטת אברהם (שיטת היהדות) לשיטת סדום.

תמצית דבריו: "משפט" או כעין משפט נמצא גם בסדום. אבל שיטת היהדות היא "צדקה ומשפט" בדגש על צדקה הקודמת למשפט. על העשירים לדעת כי הממון שבידם הוא פיקדון ועליהם להתחלק בו עם העניים.

בסוף דבריו רש"ר הירש כותב  כך:

ברם לא מבחוץ יבוא תקון לעולם, לא בכפיית שלטונות וחקיקת מחוקקים; אף לא על ידי מהפכה עולמית, המשלחת את החיה האדומה להחריד את נאות העשירים וארמנותיהם, רק המהפכה הפנימית של הרוח והנפש, רק היא תעמיד דור אנשים, המתחנכים לחובה… (בראשית פרק יח, טז)

%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a94%d7%90

קטע מתוך פירושו של רש"ר הירש לתורה

אותו שכן מבית הכנסת הסתפק, שמא יש כאן תרגום לא מוצלח משפת המקור ללשון הקודש? ואולי המתרגם הושפע ממאורעות זמנו?

התבקשתי למצוא את הקטע המקורי, כפי שכתב רש"ר הירש בשפתו.

הנה הקטע  המקורי לפניכם:

%d7%a8%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a98

עמוד ממהדורת תרמ"ג 1883. למקור ראו נא כאן.

גם שם מופיע הצבע האדום: " das rothe Gespenst" – המפלצת האדומה.

ובכן כאן באה התמיהה.

רבי שמשון רפאל הירש נפטר בשנת תרמ"ט  1888.

המהפכה הקומוניסטית, האדומה,  התרחשה בתחילת המאה העשרים למניינם.

האם "חזה" רש"ר הירש את המהפכה הקומוניסטית? — כמובן שלא.

אשמח לשמוע את דעתכם, איזה אירוע היסטורי, "מהפכה עולמית", עמד לנגד עיניו של רש"ר הירש?

מה היא החיה האדומה?

שבת שלום

אבישי

נ.ב. בחיפוש בשפת המקור נעזרתי במיכאל כהן, צאצא לרבני פולדא. מיכאל נפטר בחג חנוכה תשע"ז. יהי זכרו מבורך.


נכתב ביום ראשון [ שלשה ימים אחרי פרסום הרשימה].

תודה לכל המשיבים הרבים. דבריהם מוצגים בסוף הרשימה.  (מי שהתגובות אינן מופיעות במחשבו בגלוי, יקיש נא על המילה  Comments המופיעה בתחתית הרשימה).

מסתבר, אפוא, שרש"ר הירש היה מודע לקומוניזם וייתכן שאף השתמש בביטוי הלקוח מהמניפסט הקומוניסטי (ראו נא תגובתם של מרטין ססלר ועקיבא יצחקי).

בחיפוש בכתביו של רש"ר הירש מצאתי פסקה בפירושו לויקרא פרק כה, הדומה במקצת לפסקה שהובאה לעיל לגבי סדום. ושם  כי דרישת היהדות לצדקה, שהיא תבוא עם הכרת החובה של העשיר, היא סוג של קומוניזם.

%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a9


להלן תגובה שקבלתי מיואל פרץ, אחד מקוראי הרשימה, ומפני שמשלימה לנו את התמונה אני מביא אותה לפניכם:

"מרתק ומסקרן מאוד. מעניין שבספר מאיר נתיב על פרקי אבות מהרב מאיר להמן בחלק שנשלם על ידי הרב אליעזר פרינס* בחלק ג עמוד צג (פרק ה משנה יא) קרא לקומוניסטים בשם "המפלצת האדומה". גם ספר זה נכתב בגרמנית ותורגם לעברית והוא מאותו בית מדרש של הרב הירש…"

 

%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91

 

והנה הציטוט לפניכם בשפת המקור. שימו לב ש"מהפכת פברואר" בנוסח העברי מזוהה במקור כמהפכת פברואר בצרפת בשנת 1848.

%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%911%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%912

*

בסוף ספר מאיר נתיב על פרקי אבות (חלק ג, עמוד רכה-רכו) כתוב שהרב פרינס כתב את הפרקים האחרונים, וז"ל: טרח אחרי פטירתו לפרסם בדפוס את פירושו לפרקי אבות בשפה הגרמנית כשהוא משלים בעצמו את הפרקים שלא הספיק המחבר לכתוב בחייו, חלק מהספק, ועם זאת קורא את הספר כולו על שם הגר"מ להמן זצ"ל, מתוך ענוה ומתוך רצון לגמול עמו חסד של אמת. השלמתו אינה מצטמצמת בהערות וכיוצא, אלא שרבי אליעזר ליפמן ז"ל העמיד עצמו במקום המחבר והמשיך פעלו באותו היקף ותנופה רוחנית, באותה מידה של בקיאות נפרזה במפרשים, באותו להט אמונתי ועומק הגיוני ובחירות רעיונות שנזדוגו כאחד לפרש את פרקי אבות בסגנון מיוחד שיתאים לבני התקופה, כמעט אין להבחין בשוני בין הפרקים הראשונים שנכתבו על ידי הגר"מ להמן זצ"ל לבין הפרקים הבאים שנתחברו על ידו. ע"כ. הרב אליעזר ליפמן פרינס נפטר י"ג חשון תרעו. כמש"כ בספר הנ"ל בסופו.

איני יודע מאיפה מקורם האם כך כתוב בספר בגרמנית או קיבלו במסורת, בריש המאמר (עמוד רכג) כתבו שהידיעות הביוגרפיות נשאבו ברובן מתוך מאמרו של הרב ד"ר עקיבא ב. פוזנר "ר' אליעזר ליפמן פ. פרינץ", שיצא לאור בירושלים שנת תרצ"ט. והנה ראיתי בספר פרנס לדורו במבוא עמוד 27 שכתבו שבמקור הגרמני של הפירוש על פרקי אבות (עמוד 80) כותב הרב פרינס התנצלות על שהמשיך את פירושו של הרב להמן.

בהוקרה ובהערכה

יואל פרץ


מכובדי ד"ר שמעון בולג ממכון לב הפנה את תשומת לבי לספר  בשם "Der Cäsarismus – Das Rote Gespenst von 1852", (שנת הוצאה 1993), המתאר תופעה שהתרחשה בגרמניה בשנת 1852 בשם "קיסריסמוס".  תנועה זו דגלה בהמלכת איש אחד חזק שידאג לשכבות הנחשלות.  לדבריו, ברור שלפני רש"ר הירש עמדה האידיאולוגיה של תנועה זו.

ד"ר שמעון בולג מצדד אף הוא שהתרגום  לעברית בפירוש החומש "החיה האדומה" אינו מדוייק, והתרגום הנכון הוא "רוח רפאים אדומה".

%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a92

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

"קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה"

"ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'"

[פרק יג, פסוקים יז-יח]

–רשימה לפרשת לך-לך–

כולנו מכירים את העיר חברון, "עיר האבות", המצויה דרומית לירושלים, בנחלת שבט יהודה.

האם מוכרת לכם "חברון" נוספת, בצפון הארץ, בגליל?

נא הביטו במפה שלפניכם, בה מופיעים שני מקומות בשם חברון. סימנו בחץ סגול את שני המקומות בשם חברון. זו שבארץ יהודה וחברו "חברון הגלילית".

האם יש שני חברון בארץ ישראל ?

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f4

 

מפה זו מופיעה בסוף ספר "ראשית הלימוד", שנדפס בברלין בשנת תר"כ 1860.

מחבר הספר הוא  הבבליוגרף הנודע משה שטיינשניידר, שלפרנסתו עסק גם בהוראה ובניהול בתי ספר.

"ראשית הלמוד" הוא ספר לימוד שנועד לתלמידי בית הספר של דוד ששון בבומביי. בספר פרקים ללימוד קריאה ודקדוק עברי, היסטוריה יהודית, קצת ערכי היהדות וגם את המנון הממלכה הבריטית (בתרגום לעברית + תווי נגינה). בסופו נדפסו שתי מפות: אחת זו של ארץ ישראל התנ"כית ושניה של יבשת "אזיא" (אסיה).

%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a84

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם

%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a81%d7%90

"ראשית הלימוד" . פריט 21 ברשימת פרסומי שטיינשניידר, שערך תלמידו א. קוהוט

נחזור לשאלה בה פתחנו לעיל, כיצד הגיעה חברון לגליל? האם היו שני חברון בארץ כנען?

ביוזמתו של רעי חנוך גוטליב ובהמלצתו של פרופ' ריכב רובין (מח"ס "צורת הארץ")  נערכה בדיקה מידגמית באוסף המפות של ארץ ישראל על שם ערן לאור, באתר הספריה הלאומית, המכיל אלפי מפות סרוקות. התוצאות הראו כי זו תופעה מצויה במפות עתיקות רבות. להלן  שתי דוגמאות משנות השלושים של המאה התשע עשרה.
%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f2

 

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f1

חנוך העמיק חקר ומצא כי מדובר בשיבוש של מקום המוזכר בספר יהושע בין ערי ירושת שבט אשר.

"וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה" (פרק יט, פסוק כח).

מקור השיבוש הוא בתרגום התנ"ך לאנגלית משנת 1611, הידוע בשם תנ"ך קינג ג'ימס (the King James Version).

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f3

בימינו, על מקומה של עברון המקראית  התנחל קיבוץ עברון, הנמצא בגליל המערבי בנחלת אשר.

 

אברהם אבינו התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה.

בדרכו הוא עבר בעברון הגלילית אך בחר להשתקע בחברון אשר ביהודה.

שבת שלום

אבישי

 


תגובות:

כתב לי אורי פריאל:

שלום אבישי,
בכל אחת מהמפות הנוספות מצוינת חברון הגלילית במקום אחר.
בכל מקרה לא נראה לי שעברון הנוכחית ממוקמת על חברון הגלילית.
שבת שלום,
 ————–
השבתי לו:

אורי שלום

לא נכנסתי לפרט על כך בבלוגי.  הרבה מהמפות העתיקות לא מדוייקות ובהם עברון זזה מזרחה או צפונה. היה גם בלבול בין עברון לעבדון, ששניהם בנחלת שבט אשר.
אני מסכים שהביטוי שהשתמשתי בו "שעל מקומה של עברון המקראית התנחל קיבוץ עברון" לא מדויק. אבל יש כאן המשכיות השם, שבנחלת אשר היה קיים יישוב עתיק בשם עברון.
אני מצרף תצלום מפה מדוייקת ששירטט קיפרט (פרופ' רובין אמר לי שהוא בר סמכא) ותראה שם את מקומה של עברון:
 %d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f6

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

..

 

Read Full Post »

בע"ה

ברכת ה"חפץ חיים" לשמעון פרס

רשימה לפרשת נח

הביטוי "צדיק בפרווה" מקורו כנראה בביטוי עממי באידיש ("צדיק און פעלץ"). הוא מיוחס במקומות שונים לרבי מקוצק או לזקני החסידים.

הרעיון שמאחורי הביטוי  הוא שצדיק  לא דואג רק לעצמו בעת צרה ומתכסה באדרת פרווה מפני הצינה, אלא עליו לפשוט את אדרתו ולמצוא פתרון לכל הסובבים אותו.

לא מצאתי ציטוטים של פתגם זה במקורות קדומים. הפעם הראשונה בו ראיתיו מוזכר, הוא בדרשותיו של  ר' יהודה ליב לזרוב, כפי שנדפס בספרו "מטה יהודה" (ניו יורק, תרפ"א 1921) בקשר לנח ודור המבול.

%d7%9e%d7%98%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94

ספר "מטה יהודה", עמוד 254

כתמונת ראי לאותו "צדיק בפרווה" הוא הסיפור הבא המסופר על ה"חפץ חיים", כיצד וויתר על כריתו לטובת כלה עניה.

סיפור זה שמע  יצחק גנוז בילדותו בבית הוריו שגרו בעיר לידא הסמוכה לראדין, מקום מגוריו של החפץ חיים.

בשיחה עמי סיפר לי כי מתוך ארבעים ושלושה ילדים שלמדו יחדיו באותה כיתה לפני השואה שרדו לאחריה רק שלושה ילדים. משום כך יצחק רואה חובה לעצמו להעביר את מורשת ה'עולם שהיה' לדור הבא.

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם (במה לפולקלור יהודי).

הסיפור חורז על ידו ונדפס בספרו "מעבר לגשרון העץ" (לוד תשנ"ח 1998).

%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%963

כיון שעסקנו ביצחק גנוז ובשירו על ה"חפץ חיים",  אני מבקש להמשיך לעניין שהעסיק אותי ודווקא הפתרון הגיע ממקום לא  צפוי.

לפני כחודש ושבוע (בכ"ה אלול תשע"ו) הסתלק לבית עולמו שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל. בן תשעים ושלוש היה.

בו ביום רצו הודעות ברשתות החברתיות, כי ישנה סמליות בכך ששמעון פרס נפטר ביום בו  נפטר החפץ חיים* ובאותו גיל !

נוסף לכך הסבר, שבילדותו קיבל שמעון פרס ברכה מהחפץ חיים לאריכות ימים.

אני נוטה להטיל ספק בסיפורים, שלא סופרו בחיי המסופר וצצים אחרי פטירתו.  אמנם בחיפוש ברשת נמצא שפעם אחת (מעניין למה רק אז?) סופר הסיפור על ידי שמעון פרס, בחג סוכות בשנת  תש"ע (2009). וכך הדיווח באתר NRG:

%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%964

ועדיין לבי היה נוקפני. שהרי  זו עדות שמיעה ולא מפי המקור עצמו (שמעון פרס).

והנה בעיתון חדש (ומוצלח) בשם "שער השומרון", המחולק במקום מגורי, פרסם משה (בן יצחק) גנוז, תושב אורנית, מכתב שקיבל אביו משמעון פרס בעקבות פרסום ספרו "מעבר לגשרון העץ". ושם להפתעתי הופיע צילום המכתב המצ"ב, כתוב בכתב ידו של שמעון פרס.

%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%961

למר יצחק גנוז

תודה על ספר שיריך "מעבר לגשרון העץ".

הספר עוסק בנושאים רבים ומפעמת בהם נשמה אמיתית.

במיוחד התרגשתי למקרא השיר "הכרית של החפץ חיים". 

שכן אבי ז"ל לקח אותי לראדין כדי לקבל את ברכת החפץ חיים. 

ברכה זו אני נושא בקרבי עד היום.

בברכה נאמנה

16.6.98   שמעון פרס

———–

  • החפץ חיים נפטר בתאריך כ"ד אלול תרצ"ג 1933. שאלת גילו של החפץ חיים אינה ברורה. יש שכתבו כי נפטר בגיל 94.

שבת שלום

אבישי 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל:  הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. 

בראשית פרק ד פסוק כא

 

%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%9f

מקום הוצאה: דיהרנפורט. דפוס: שבתי משורר. שנת הוצאה: תנ"ב 1692. עותק ספריית הרמב"ם.

שער הספר היפהפה מצוי בספריו של המדפיס שבתי משורר מפראג בבית הדפוס שהקים בעיר דיהרנפורט.

בראש השער מופיע דמות המחזיקה במסגרת ועליה רשומים תווי נגינה.

שבתי משורר ידוע גם כר' שבתי בס, מחבר ספר "שפתי חכמים" על פירוש רש"י ו"שפתי ישנים", שהוא רשימת כל הספרים שנדפסו באות עברית עד ימיו.

בצעירותו היה חזן בבתי כנסת, ושמו – שבתי משורר  מעיד עליו שהיה קרוב אל הנגינה. לכן אין להתפלא שבשערי ספריו מופיעים תווי נגינה כדגל המדפיס.

האם יש משמעו לתווים שנדפסו? האם אפשר לנגן מנגינה על פי התוים ולזהות את מקורה?

חנוך גוטליב, שעוזר לי במחקרי, מצא שסטפן רייף (Stefan Reifׂׂ) עסק בשאלה זו במאמר שפרסם ב Studies in Bibliography and Booklore. Vol. 10, No. 1/2 (Winter, 1971/72), pp. 57-61

סטפן טוען שהמנגינה מתאימה לפיוט "יגדל א-להים חי", וזאת על פי  שער ספר "מנהגים" שהדפיס שבתי משורר בשנת תע"ד (1714).  בין שורות התוים בשער זה רשומות המילים: "יגדל א-להים חי".

"יגדל א-להים חי" הוא פיוט המופיע בכל הסידורים ונהוג לאומרו בקהילות ישראל בתפילת שחרית או בערבי שבת וחג.

%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f

עמוד מתוך ספר "שערי ספרים עבריים". צפת, תשכ"ט 1969. המחבר: א. מ. הברמן

התוים  כתובים בסגנון מיוחד (MEDIEVAL STYLE – סגנון ימי ביניים), וכש"מתרגמים" לתווים שלנו זה מתאים בקצב ל"יגדל".

כך הוא העיבוד המודרני של סטפן רייף לתווים:

תמונה מוטבעת 1

היות ואני חסר בינה בתחום המוזיקאלי פניתי בשאלה זו לידידי ושכני  המוסיקולוג עמיחי קופל (ראו עליו כאן).

בקשתי ממנו שינסה לנגן את המנגינה על פי התוים העתיקים.

במהלך חג סוכות התקשר עמיחי אלי והשמיע לי דרך שפורפרת הטלפון צלילים שהפיק מן התוים.

וכך כתב לי:

הצלחתי לנגן מנגינה שיש בה קו מלודי הגיוני (שאותה אני לא מזהה) למרות שקשה לשחזר בדיוק את המנגינה כי אין חלוקה לתיבות רגילות ומשקל מוסיקלי (כל שורה מסומנת כתיבה בפני עצמה אבל היא מאוד ארוכה וזה לא ממש מסייע). המנגינה נשמעת כמו משהו חגיגי (היא מאוד פשוטה על כל פנים).

בהמשך שלח עמיחי  שתי הקלטות. האחת רק מלודיה של המנגינה (מהירות הנגינה משוערת וגם ללא דגשים של משקל שלא מופיעים בתווים),  בשניה הוא צירף הרמוניה משוערת בסולם מז'ורי על פי תווי המלודיה.

לשמיעת הקלטה 1 לחץ כאן.

לשמיעת הקלטה 2 לחץ  כאן.

תודתי והערכתי  נתונה לעמיחי.

 

שבת שלום

אבישי


נ.ב.

סוגיה מעניינת היא הימצאותו של שער זהה עם תוי נגינה  בספר "סדר היוצרות"  שנדפס על ידי אורי וייבש באמשטרדם בשנת תמ"ב (1682). מה שהביא למחלוקת בין החוקרים אם אכן שער זה הוא המצאה של שבתי משורר. שאלה זו סבוכה היות ולספר הנ"ל יש טפסים עם שערים שונים. הרברט זפרן (Herbert Safrenׂׂ) במאמר שפרסם ב Judaica Librarianship מעלה השערה ששבתי בס  נטל עמו חומר מדפוס באמשטרדם והדפיס אותו מחדש בדיהרנפורט בשינוי השער. להשערה זו יש תימוכין בהימצאות שינויים טיפוגרפים קלים בין העותקים השונים. "סדר היוצרות" הוא חלק מ"סדר התפילות לכל השנה" (אך נדפס גם בנפרד). ראו נא כאן וכאן (עמוד 299).

לקריאת מאמרו של הרברט זפרן (באנגלית) עיינו נא כאן.


תגובות:

אברהם יעקב הלוי קצנלנבוגן שלח אלי תמונת השער הבאה, הלקוחה מתוך סדור מה"ר שבתי סופר, שהוציא יצחק  סץ (בלטימור, תשמ"ז 1987). בשער הספר כתוב (בכתב יד?) בשורה הראשונה: יגדל א-להים חי, ובשורה השניה: וישתבח נמצא ואין עת אל וגו'. הסידור גם הוא מדפוס שבתי משורר בדיהרנפורט. נדפס בשנת ת"נ (1690).  פרטיו ברשומת הספריה הלאומית כאן.

%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-1

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בחג ראשון של סוכות ימלאו תשע שנים לפטירתו של הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל בין השנים תשמ"ג-תשנ"ג (1983-1993).

%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%90

הרב אברהם שפירא כסנדק בבריתו של בני בכורי, מנחם אב תשמ"ז (1987) . תמונה מהאלבום המשפחתי.

ותיקי תלמידי ישיבת מרכז הרב זוכרים את דירתו הישנה של הרב בשכונת גאולה הירושלמית ברחוב עובדיה, סמוך לביתו של הרב צבי יהודה קוק, בטרם נבחר הרב שפירא כרב ראשי לישראל, והעתיק את דירתו לבניין חדש סמוך לישיבת מרכז הרב בשכונת קרית משה.

חברי לספסל הלימודים פרץ כהן, שהיה ברשותו מכונית כנכה צה"ל, היה מסיע את הרב מביתו בגאולה לישיבה בקרית משה. כך מידי כל בוקר במשך שנה שלמה (תשמ"ב 1982). משך כל נסיעה כעשר דקות. אותם דקות יקרות ניצל פרץ לשאול את הרב שאלות שונות: מהן אישיות ומהן ציבוריות ובמגוון רחב של נושאים. בהגיעו לישיבה העלה פרץ על הכתב את השו"ת (=השאלות ותשובות) שהיה בינו לבין הרב על דפי פנקס, המכונה על ידו "שו"ת על גלגלים".

1%d7%90

עמוד ראשון בפנקס "שו"ת על גלגלים"

לבקשתי פרץ הסכים לפרסם דפים מהפנקס ותודתי נתונה לו. עברתי על הפנקס כולו ודגמתי מעט מן המעט.

נדגיש  כי הדברים כפי שנכתבו  לא היו לעיני הרב שפירא לאחר כתיבתם. לפיכך הדברים יפים לשעתם ולמקומם, כפי שפרץ סיכם לעצמו. הבאת ציטטות לקמן הן כדי שנוכל ללמוד מכאן מעלת שימוש חכמים, ותו לא מידי.

הנה שתי תשובות הנוגעות לביטול תורה, המפתיעות כל אחת לחוד וביותר כשהן נקראות ביחד.

 

1. השתתפות תלמידי הישיבה בהלוויה של רעיית ראש הממשלה עליזה בגין.

23

יש "עניין" ללכת להלויה של עליזה בגין משום כבוד מלכות. ["ויאספו כל העיר לספוד לשרה ולבכותה"].

בקשר לביטול תורה שייגרם – מסתמא יישאר מניין לומדים בישיבה.

 

2. האם יש לעמוד בצפירת דומיה?

2

לכאורה אין לבטל תורה לצפירת דומיה. וכן אני [הרב שפירא] נוהג בבית לא לעמוד.

בציבור וברחוב יש לעמוד מדין של חלול השם.

לא מצאנו כמעט בשום מקום במקורותינו עניין של הפסקת לימוד (חוץ מיום ז' בין השמשות שזו שעת מיתת מרע"ה [=משה רבינו עליו השלום]).

[לעניין חוקות הגוי – נראה לי (פרץ) שאין פה קפידא גדולה לפי דעתו מרן]

 

סוגיה עקרונית מעניינת, שלפרץ כהן יש זכויות בפסיקת ההלכה בה, קשורה לבעיה המלווה כהנים המעוניינים ללמוד מקצועות רפואיים.

כיום מסלול הלימודים המקובל (ברפואה, בפיזיותרפיה וכד')  מחייב צפיה בניתוח גופות מתים על ידי הסטודנטים. הלכה פסוקה בשלחן ערוך שגם בימינו אסור כהנים להיטמא למתים.

העולה מכך הוא, שתהיה הדרה של הכהנים מכל מקצועות הרפואה. האמנם?

נחלקו בזה הפוסקים ואכמ"ל (=ואין כאן מקומו להאריך).

פרץ כהן השתוקק ללמוד רפואה ופנה לקבלת היתר מרבנים שונים.  באותה עת הרב שלמה גורן כתב פסק ארוך, המתיר בשעת הדחק, באופן מסויים לימודי רפואה, כאשר הכהן עונד שרשרת מתכתית שנגעה במת. הפסק התפרסם בחוברת אסיא כרך 18 (1-2): עמ' 65-84, בשנת 2002 (באיחור של עשרים שנה…).

הרוצה להעמיק יראה את תשובת הרב גורן כאן.

למען הגילוי הנאות, פרץ כיום הוא ד"ר פרץ כהן, מומחה לרפואת המשפחה.

באחת הנסיעות שאל פרץ את הרב שפירא  אודות היתרו של הרב גורן והרב שפירא העלה את השגותיו. ברם גם כאן שימו לב לשורה המסיימת, איך צריך להתייחס לפסקי הלכה !

%d7%933737%d7%92%d7%90

בקשר להיתר הרב גורן ללימוד רפואה לכהן – גם אם ההיתר מוקשה על כמה מקומות בש"ס שאפשר היה להסתמך על "הפטנט" הזה ולא לתת כל מיני תרוצים דחוקים (על כהן בבית הפרס – עירובין ל:, למשל), דעת הרב (שפירא) שבש"ס עוסקים בספקות והפוסקים עוסקים במציאות. וכאן בפסק הרב גורן הוא מסתמך על דיעות מסוימות ופותר מציאות.

מפסקאות קצרות אלו, ואחרות המופיעות בפנקס, עולה כמה גדול ומקורי היה רבינו, הרב אברהם שפירא  זצ"ל.

 

חג שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

?????????????

בע"ה

"לקוח את ספר התורה הזה… "

                                                                        [דברים, פרק לא פסוק כו]

רשימה לפרשת וילך

בספריית הרמב"ם שמורים עותקים של מסכתות בודדות מדפוסים ישנים. דפוסים ישנים אלו 'נדחו' משימוש עקב הדפסת מהדורות חדשות, נאות ומשובחות  מהם.

אף על פי כן חיבה יתירה יש באותן מסכתות, שלמדו והשתמשו בהם דורות של לומדים כמות שהן.

אחד מבתי הדפוס בהם הדפיסו את התלמוד היה בזולצבך, עיר קטנה בבאווריה סמוכה לנירנברג.  שתי מהדורות הודפסו שם. אחת המכונה "זולצבך אדום" בין השנים  תקט"ו-תקכ"ג (1755-1763) והשניה המכונה "זולצבך שחור" בין השנים תקכ"ו-תק"ל (1766-1770). ולמה מכונה הראשונה "זולצבך אדום" והשניה "זולצבך שחור"? משום שסימן היכר מובהק בין המהדורות הוא צבע האותיות של מקום הדפוס בעמוד השער.

משתי המהדורות ישנם כרכים בודדים בספריית הרמב"ם. אני מבקש להתמקד בשער של מסכת אחת  מ"זולצבך אדום" וברישומי הבעלות שבראש דף השער.

?????????????

בטרם נפענח את הכתוב בראש השער בכתב יד, שימו לב לחותמת הנמצאת משמאל ובה מופיע באותיות לועזיות שם בעלים מיוחד "DreYfuss" – דרייפוס.

נשמע מעניין, כי השם דרייפוס מוכר לכולנו מפרשה היסטורית מפורסמת.

דרייפוס שלנו שמו הפרטי היה יעקב ב. והוא חי בעיר Endingen – אנדינגן הנמצאת במדינת Schweiz – שוויץ.

חיפוש במרשתת אחר דרייפוס השוויצרי העלה תוצאה אחת מעניינת.

 רות דרייפוס (בגרמנית: Ruth Dreifuss; נולדה ב-9 בינואר 1940) הייתה נשיאת שווייץ מ-1 בינואר 1999 עד 31 בדצמבר 1999. היהודיה הראשונה, כמו גם האישה הראשונה בתפקיד זה.

דרייפוס נולדה ב-1940, בעיר סנט גאלן שבסנט גאלן (קנטון) במזרח שווייץ, למשפחה יהודית. אביה, זיגי דרייפוס (1899 – 1956) הגיע לשם מאנדינגן שבקנטון ארגאו בצפון המדינה, שם חיה משפחתו מאז המאה ה-17. אנדינגן הייתה אחת משתי עיירות בלבד, בהן הורשו יהודים לחיות בשווייץ עד האמנסיפציה של 1866. (מתוך ערך רות דרייפוס בויקיפדיה)

אם כן, מסכת זאת היתה שייכת לבן משפחתה של נשיאת שוויץ לשעבר, גב' רות דרייפוס, שמוצא משפחתה מהעיירה אנדינגן.

בשורות הספורות הנ"ל כלול מידע נוסף, המתאר את האנטישמיות בשוויץ, שבא לידי ביטוי בהגבלות  על תעסוקה ובצמצום שטח המחיה של היהודים לשתי עיירות קרובות.

במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד – עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב – אנדינגן ולנגנאו. (מתוך ערך יהדות שוויץ בויקיפדיה)

נעבור כעת לשורות בראש השער הכתובות בכתב יד:

שורה עליונה: שייך להאלוף והקצין כש"ת יוסף טריוואז פע"ק [?] מלענגנוי"

שורה שניה: […] יו' גי'[?]  אייר תקצ"ט האב גיקויפט מן […] יוסף טריווץ בעד

שורה שלישית: יב' […]* וחצי, אני הק' יעקב טריווץ מענדינגען.

 לפנינו גלגולו של ספר, שהתרחש בתוך הקהילה הקטנה של יהודי שוויץ, שהתרכזה בשתי עיירות סמוכות.

הספר היה רכושו של האלוף והקצין יוסף טריוואז תושב לנגנאו (לענגנוי). בשנת תקצ"ט (1839) הוא נרכש (האב גיקויפט) בידי יעקב טריווץ מהעיירה הסמוכה אנדינגן. משם התגלגל לידיו של יעקב דרייפוס, מאבותיה של של נשיאת שוויץ, רות דרייפוס.

נספח:

— נכתב בעזרתו הברוכה  של רעי חנוך גוטליב —

אחת התגובות המעניינות שקבלתי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל היתה של  Pinney Stieglitz (ראה במדור תגובות). הוא כתב שדרייפוס זה וריאנט גרמני לשם המשפחה בצרפתית טריבס. מקור השם היא העיר טרואה Troyes, עירו של רש"י.

לאחר בדיקה אכן יש אסמכתאות רבות לקביעה זו.  ראו נא מפורשות  כאן.

יוצא, אפוא, שכנראה יעקב ב. דרייפוס קיבל את הספר בירושה  מזקנו [?]יעקב טרייוץ (=טרייבס) שקנה אותו משאר בשרו יוסף טריוואז (=טרייבס).

 מדובר בשתי קהילות קטנות שחיו בבידוד ולהן בית עלמין משותף אחד,  האם נצליח לאתר את בעליו הקדומים של הספר?

רישום המצבות של ביה"ק באנדינגן-לנגנאו נמצא באתר Jewishgen, ברשימה שמות של כ 2700 קברים. מתוכם כ 600 (!!!) ממשפחת דרייפוס. אין TREVETS ברשימות !

בהנחה  שדרייפוס הוא טריווס/טריבס הרי נפתחו לנו אפשרויות חדשות.

חנוך ריכז את השמות הרלוונטיים לתאריכים שאנו עוסקים בהם (סביב שנת תקצ"ט 1839 המוזכרת לעיל בשער הספר, כשנה בה נרכש הספר מיוסף ליעקב טריווץ).

ברשימה מופיעים שני יוסף אפשריים ויעקב יחיד. כל זאת בהנחה סבירה שעד סוף ימיהם חיו בלנגנאו/אנדינגן ושם נקברו .

%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a11

%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a1-3

*

רעי חנוך גוטליב בדק ומצא שהמטבע החוקי בשוויץ באותה עת היה פרנק, שחולק לעשרה  Batzen.

מוצע לפענח את הכתוב "בעד י"ב בהץ וחצי"

 

 


%d7%a1%d7%91-%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%91

?????????????

       דף מתוך תלמוד בבלי. מסכת בבא בתרא. דפוס "זולצבך אדום". תקכ"ג (1763)


שבת שלום

וחתימה טובה

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בס"ד

בן סורר ומורה – מכתב גלוי 

רשימה לפרשת "כי תצא"

%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%901

ראש שער ספר מנחת יהודא. אלטונא תקכ"ח (1768). עותק ספריית הרמב"ם

במקום קטן ונידח  בקרב קהילת אלטונא (כיום פרוור של העיר המבורג)  פעלו תלמידי חכמים עצומים. הפרסומים הלא רבים שיצאו מבתי הדפוס שפעלו במקום מיוחדים הם ואהובים עלי במיוחד. נאים הם בעיטוריהם ומיוחדים בתוכנם.

ספר מנחת יהודא  נדפס באלטונא בשנת תקכ"ח (1768). מחברו הוא יהודה שטאטהאגן (מהלברשטט). לפרנסתו היה מלמד בחורים גמרא, תחילה בעיר מגורי חותנו אלטונא ומסיבות שאינן תלויות בו עזב את מלאכתו באלטונא ונדד לאמשטרדם. בהקדמות לספריו מאריך בתלאות חייו.

עניינו של הספר כפי שנכתב בשער:

"באר היטב כוונת רש"י ז"ל בתיבת כלומר במסכת ברכות, שבת, עירובין… גם איזה חדושי הלכות".

העמוד האחרון של הספר מוקדש כולו לקריאה נרגשת לבן שברח מהבית וסטה מדרכי אבותיו.

באחת משורות המכתב  מכונה הוא בשם בן סורר ומורה !

%d7%90%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%90

 

מה טובו

תוכחה מגולה : מאהבה מוסתרת

שמעו נא מוסר אב אל בנו כוחו ואונו                                                 על בלי הגיד לו כי בורח הוא ממעונו

לא תועיל תחבולותיך

אודיע בעמים עלילותיך

בן חכם ישמח אב לאוריך ותומיך                                                      בן כסיל תוגת אמו לטומאיך ועוריך

בן יכבד אב למען יאריכון ימיך

נר מצוה ותורה אור אזרתי למתניך                                                    נער פרקת עול  עשות הישר בעיניך

נוטריקון אם לאו והן שמור לנפשך

ידיך תמכתי בכל כחי לכל מחסוריך                                                      הנה יד כהה גברה כתף סורריך

יהי לבך תמים וה' יישר אורחותיך

ואשא למרום עיני לרחם על ינוקתיך                                     ווי לינקותא ההולכת ואינה חוזרת מעצמותיך

והיה ראשית מצער ומאד ישגה באחריתך

ואם תאבה ושמעת ברוך אתה בבואך                                            ואם תמאן ומרית ברוך ע"תה בצאתך

ולמה תחיה כבן סורר ומורה בעמיך

 איעצך ויהי אלקים עמך להטיבך בילדותיך                                  אל בינתך אל תישען להרע בבחרותיך

אם אמרי אשכחה שים דברי לאזנך

לו ישיאך בלב חסר תבונה דעתיך                                                     לא תאבה ולא תשמע אל שונאיך

להיות בה' מבטחיך אנכי היום ידעתיך

פני אלי כמשפט בן טובים מאבותיך                                       פן תשחית נחלתך ולקחת מוקש  לעמותיך

פדה נפשך לשלום ולחיי' תקח פעולתיך

השמר קח טוב נפשך*

קח עצה טובה מנאמן אחי אביך

בין תבין והשיב אמרים אמת לשולחך

ומצאת את לבבו נאמן לפניך

ודלמאעלדוחומבנ

*

ראשי התיבות של המכתב בשני טוריו: בני וואלף הקטן (הערת דודי בן נעים).

_ _ _ _ _ _ _ _ _

אמנם את האשמה על בריחתו של הבן מטיל האבא על אנשים מבחוץ. כך כותב בהקדמה לספר:

%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%903

 


שאלה לפיצוח:  

מה פשר רצף האותיות חסר הפשר המופיעים בסוף העמוד האחרון, שהוא גם סיום הספר ?

%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%90-%d7%90%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%901

 

אם יש לכם רעיון, אשמח לשמוע !

שבת שלום

אבישי

 

**

במדור התגובות התקבלו מספר תשובות. תודה לכל המשיבים

הפיצוח הוא: ודע לפני מי אתה עומד לתת דין וחשבון וכל מעשיך בספר נכתבים.

 

——————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.

דברים פרק כ, פסוק ו

רשימה לפרשת שופטים 

 

בפירוש רש"י לתלמוד הבבלי מופיעים פה ושם תרשימים. מי יודע כמה תרשימים  יש בש"סים שלפנינו?

אם חפשתם אתגר  לילדים לימי החופש, תנו להם את עשרות כרכי הש"ס הגדולים ובקשו שיעברו דף-דף ויחפשו את התרשימים. כך עשה ידידי ר' אלי גניאור, ששם לו למטרה לחקור את התפתחותם של  הציורים ברש"י בדפוסי התלמוד השונים.

הוא ביקש זאת מנכדו  משה יהודה, שמנה אותם במהלך יומיים רצופים  (הוא פתח את כל הדפים של ה״חתן ש״ס״ של אביו), וסיכם שהמספר עלה ל103. כנראה הוא פספס אחד כי ישנם 104 ציורים  בפירוש רש״י לתלמוד בבלי במהדורת ווילנה.

עכשיו, שימו לב לעובדה המפתיעה הבאה:

בכל הדפוסים הישנים של התלמוד (מדפוס בומברג עד דפוס בערמן) נשמטו הציורים בגמרא, רש"י ותוספות ונשאר מקומם חלק, מלבד סוטה מג. שישנו הציור ברש"י.  (הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ, בחיבורו "מאמר על הדפסת התלמוד"):

כלומר, בכל מהדורות התלמוד  החל ממהדורת בומברג, שיצאה בוונציה ב-1520, ועד למהדורת בערמן, שיצאה בפרנקפורט על האודר בשנות התשעים של המאה ה-17, אין מוצאים תרשימים על דפי התלמוד. המדפיסים השמיטו את הציורים והשאירו מקום חלק, כדוגמא שלפניכם.

%d7%93%d7%a3

דף ממסכת עירובין.  אמשטרדם ת"ד (1644)

התרשים היחיד מופיע במסכת סוטה דף מג ע"א, על צורת הכרם.

נושא הדיון הוא על השב מהמלחמה בגלל שנטע כרם ולא חללו, הנלמד מפסוק בפרשת השבוע המופיע בכותרת הרשימה לעיל.

המשנה מגדירה כרם כמטע שיש בו לפחות לחמשה עצים.

רש"י מוסיף, שעל העצים לעמוד בסדר מיוחד: "הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, הֲרֵי זֶה כָרֶם".

כדי להמחיש את צורת העמדה של העצים הוסיף רש"י מילה אחת "כזה". כלומר כמו  הציור  הרשום שם.

 

%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%98%d7%94

דף ממסכת סוטה. ונציה ר"פ (1520)

כאמור זהו התרשים היחיד המופיע במהדורה הראשונה של התלמוד שהדפיס בומברג בונציה בשנת ר"פ (1520).

מהדורה זו היתה מהדורת בסיס לכל המהדורות שאחריה.

אותו ציור יראה משוכלל יותר במהדורת התלמוד, הוצאת  וגשל, שנדפס בירושלים בשנת  תשס"ח (2008):

%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%98%d7%942

מחקר  של תרשים זה, בגלגוליו השונים בדפוסי הש"ס,  ידגים עניינים רבים השייכים לטיפול בתרשימים בטקסטים הלכתיים, הן בכתבי יד והן בדפוס.

אלי גניאור כתב על כך בגיליון החדש (גליון לט)  של ספרני היהדות.

הנושא מרתק. יש בו שילוב של למדנות וטכנולוגיה. מומלץ בחום!

שבת שלום

אבישי

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"זאת הבהמה אשר תאכלו"

רשימה לפרשת ראה

כל קהילה יהודית החזיקה לעצמה "שו"ב" – הוא השוחט ובודק, שהיה אחראי על אספקת בשר טרי כשר לחבריה.

תהליך הכשר הבשר לאכילה מורכב, אפוא, משני חלקים, שכל אחד דורש התמחות משלו: השחיטה והבדיקה.

לאחר שבוצעה שחיטה כהלכה יש לבדוק את חלקי הפנים של הבהמה שאין בהם טריפה.

ישנה ספרות מקצועית-הלכתית מיוחדת לשו"בים (=שוחטים ובודקים) המשלבת ידע מעשי עם  פרטי הלכות.  בספרים אלו אפשר למצוא גם איורים להמחשה.

בספריית הרמב"ם מצוי דף אחד גדול, בתבנית גיליון נייר שלם,  ובו מצוירת תמונת הריאה והלכותיה.

אפשרות סבירה שהדף הוכן לתליה על הקיר.

בראש הדף נכתב:

תמונת הריאה

וכל חלקיה עם כל דיניה בכל שרשיה ופרטותיה,

ראה זה גם חדש אשר לא היה עוד לעולמים,

חיבר וצייר, איזן, חקר ותיקן הרבני המופלג בתורה, בקי בכל הלכותיה בכללותי' ופרטותיה,

ירא אלוקים מרובים, הרבני משה ליב הכהן מיערגן נ"י, שוחט ובודק מומחה,

פה עיר וויען, קרית מלך רב, בשנת וזאת התורה  לזבח השלמים.
הבודק1

בתחתית הדף נוספו פרטי המוציא לאור:

הובא תחת מכבש הדפוס על הוצאותי ממני ישראל קנעפפלמעכער, WEIN 1856.

 

בביקורי בספריית אוניברסיטת בר אילן הצגתי את הדף הנ"ל לספרן האחראי על "אוסף הנדירים", חברי דודי בן נעים.

הציור היה מוכר לו, ולאחר חיפוש קצר מצא שאותו ציור – אך מוקטן – נדפס בספר אגרת מרדכי (לייפציג, 1874 ובמהדורה השניה, שם 1910).

 

דף דומה מצאתי באוסף האפמרה של הספריה הלאומית. דף זה מתוארך לשנת תר"ס (1900) בערך.

תמונת הריאה1

מאוסף האפמרה, הספריה הלאומית

צורת הריאות כשתי כנפים הסוככות על הלב. משום כך יש מרבותינו הראשונים (הרמב"ם והספורנו) המדמים את הכרובים הסוככים על ארון הברית כדמות הריאות אשר על הלב.

מיוחדת היא ההברקה של הרב שלמה וולבה זצ"ל, בספרו "שיעורי חומש" (ירושלים תשע"ד), הממשיל את פעולת הריאות למכונת ה"לב", שמשתמשים בה בניתוחי לב.

"השפעת גומלין בין לבות ישראל ובין השכינה הוא סוד המשכן…  על דרך זה ניתן להבין מה שכתבו הראשונים, שהארון בגדר לב והכרובים בגדר ריאות. דאין זה סמל אלא בריאה (בציור מכונת ה"לב", שמשתמשים בה בניתוחי לב), שבדרגה מסוימת של ישראל, ה"ארון" מחזיק מדריגת ה"לב", והכרובים מחזיקים מדריגת "שאיבת ונשימת רוח הקודש", אשר על ידה אנחנו חיים… פירוש שכמו שנושמים הריאות אויר לגוף כך שואפים הכרובים את רוח הקודש לכלל ישראל" (שמות, עמ' רלו).

בדרך הבריאה, הלב הוא המנוע של מערכת הנשימה. בהידום הלב תיפסק הנשימה. אך ישנם מצבים זמניים, בהם הנשימה מופעלת על ידי גורם חיצוני – "מכונת לב" – ואז יכול הגוף להתקיים זמנית גם בהיעדר תפקוד הלב, כמו בשעת ניתוח לב. כך גם בחיבור בין לבות ישראל לשכינה, יכול להיות מצב שהלב שלנו כבר נדם רוחנית אך עדיין השכינה שורה בתוכנו ונותנת לנו רוח ונשימה באופן זמני, עד שנשוב לחיים בכוחות עצמנו.

שבת שלום

אבישי

תגובות:

  1. אבי ונגרובר

יישר כוחך. באתר קדם מוצעים למכירה כעת 6 עותקים של הדף עם חלקי הריאה.

ראו נא כאן.

(הערת אבישי: העותקים המוצעים ב"קדם" יצאו מתחת אותו מו"ל אך  הם משנת תרכ"א (1961). כותרתם "דיני שחיטות" , כעותק שבאוסף הספריה הלאומית.)


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"

רשימה לפרשת עקב

בשבת האחרונה התארחתי ביישוב "כוכב השחר" אשר בחבל בנימין לרגל שמחת החתונה של אחייני  יגאל הויזמן עם יערה מיכל.

זכינו ללינה ולהכנסת אורחים בבית משפחת הורוביץ. מעל פתח דלת ביתם ומעל פתח אחד החלונות  תלויות  התמונות הבאות.

קמיע4

 

קמיע2

כששאלתי על מה ולמה תלויות התמונות מעל הפתחים? מה לקמיע מעל המזוזה?

הסביר לי בנועם בעל הבית, שמצא את התמונות הממוסגרות אצל אביו במחסן ביתו. קמיעות אלו קיבל אותם סבו, יהושע בן אפרים פסח הורוביץ, מידי האדמ"ור מסדיגורה-פשמישל, ר' מרדכי שלום יוסף פרידמן, בעל "כנסת מרדכי", בתל אביב. הסבא עלה מהעיירה לסקו בגליציה בשלהי שנות השלושים של המאה הקודמת, ואת הקמיעות קיבל בעת חניכתו את ביתו הראשון בארץ ישראל.

תמונה

ר' יהושוע הורוביץ, מקבל הקמיע

על הצדיקים ועל החסידיםא 2

האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל, מוסר הקמיע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נוסח הקמיע מופיע בספר "רפאל המלאך", שהוא אוסף של סגולות וקמיעות שאסף ר' יהודה יודל רוזנברג. הדפסה ראשונה פיוטרקוב תרע"א 1911.

רפאל המלאך ארפאל המלאך2ב

 

לפענוח  הקמיע נעזרתי בספר "הקמיע היהודי" (שכבר כתבנו אודותיו כאן), וזה פתרונו.

נוסח הקמיע לדלת:

וזפ הלא  פעב ביב באמ ובה והו

ואמרתם זבח פסח  הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים  בנגפו את  מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו

והאפה הב מוג ולה

ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח

רדפמיאל

(שם מלאך ?)


נוסח הקמיע לחלון:

ילשת באשר בוליב

יבדל לחיים שומע תפילה ברחמים אליו שלום רב  ברכה  ונגע לא יקרב באהלך

יואאחצצבירון

(צירופי אותיות  היוצרים את אחד השמות הקדושים)

רדפמיאל

(שם מלאך ?)

 

לקהל הקוראים, שאלתי ובקשתי:

האם נתינת קמיעות הוא מנהג רווח הוא או תופעה יוצאת דופן אצל אדמו"ר בית רוז'ין?

והאם ידוע על מנהגו של האדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף זצ"ל בחלוקת קמיעות?

שבת שלום

אבישי

 


תגובות:

שלום אבישי,
תודה על רשימתך היפה בבלוג.
בדיוק כתבתי ב'קדם' על קמיע כזה, ובעניין פענוח המילים "ילשת באשר בוליב", איני יודע מאיפה לקחת פענוח זה, אבל אני מכיר פענוח אחר:
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס הי"ד מווערבוי, אות תקט"ו) מפענח כך: בשורה זו משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק (תהלים קכב, ז) "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" עם הפסוק (תהלים צא, י) "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ".
// // //

ועוד משהו: בקטלוג 'לכל הרוחות והשדים' שיצא ע"י מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים 2010, מופיעים צילומים של קמיעות דומים, ושם נכתב שהם ניתנו ע"י אדמו"רי רוז'ין.

לכל הרוחות

עמוד מקטלוג "לכל הרוחות והשדים"

בברכה,
אלי

עו"ד אברהם יעקב זילברשלג שלח לי מאמר שכתב על האדמו"ר מסדיגורה: 

רזין דרזין

מילין זעירין ורסיסי אורה מרזי הסוד והנסתר,

בהנהגת קדשו של אדמו"ר הרה"ק רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה,

בעל ה"כנסת מרדכי" זצוק"ל,

לרגל יומא דהילולא קדישא כ"ט ניסן – "מלכות שבגבורה".

מתוכו  בחרתי לצטט את הפסקה הבאה:

~ קמיעות ומטבעות ~

הרה"ח ר' משה שפונד שליט"א, מזקני חשובי אנ"ש היה נקרא תדיר על ידי רבינו לכתוב קמיעות על פי סוד. רבינו זצ"ל הזהירו לבל יגלה לאיש את תוכן הקמיעות ואופן הכנתם. על פי הדרכת רבינו נוהג ר' משה שליט"א לטבול במקוה עובר לעשיית הקמיעות, ולא לשוחח שום מילה עד אחר הכנתם. עצם כתיבת הקמיעות הינה על פי מסורת מהרה"ק האוהב ישראל מאפטא, שעברה מדור לדור מפה לאוזן בלבד. כשהיה מגיע לפני רבינו ענין כל שהוא שהצריך זאת, היה מזמן אליו את הסופר החשוב לכתוב את הקמיע, ומדריכו בדיוק רב מה לכתוב. דבר פלא הוא שכל אימת שהקמיע סיים ועשה את פעולתו לטובה, הוא נעלם באופן מסתורי.

פעם קרא אליו הרה"ק הבית ישראל מגור זצ"ל את ר' משה שליט"א, וביקשו לתקן ספר תורה כלשהו. הבקשה היתה מעט משונה בעיניו של ר' משה, מה פתאום הרבי מגור קורא דווקא לו? ועוד מבקש הימנו להיכנס אליו לכשיסיים את מלאכת ההגהה והתיקון? לאחר שסיים את תיקון ספר התורה, נכנס ר' משה לפני הרבי מגור, ובהזדמנות זו ביקש ממנו הרה"ק ה"בית ישראל" שיואיל לספר לו על מנהגו של רבינו בענין הקמיעות, ומה בדיוק הוא כותב שם. ר' משה התנצל לפניו שהוא התחייב לפני רבינו לא לדבר ולא לספר לשום בריה, והוא מנוע מלספר זאת. ה"בית ישראל" קיבל את דבריו ופטרו מלפניו .בברכה ובכבוד.

 

 

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

Read Full Post »

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"

רשימה לפרשת ואתחנן ולט"ו באב

לפני מספר שבועות העניקו לי ילדיו של ר' ישראל ארליך ז"ל את הזכות לבדוק את ספרייתו ולבחור משם פריטים החסרים לנו באוספינו. מתוך הכרות אישית שהיתה לי עם  ר' ישראל ארליך, שהיה מבאי הספריה, הערכתי שאמצא שם פריטים מעניינים, ואכן לא התאכזבתי.

חותמת

 

אחד מן הפריטים שלקחתי הוא ספר "עפעפי צבי"  שהוציא לאור הספרן והביבליוגרף אברהם מאיר הברמן  בפורמט קטן (ירושלים, תש"ג 1943). פריט זה יש לו צורה נאה ומיוחדת, ואף נוסף לו ערך ביבליופילי, הואיל והוא עותק ממוספר מהוצאה של מאה וחמישים עותקים בלבד.

 

עפעפי3

 

 

דף שנים א (1)

אני חולק מכל וכל על הגדרתם של השירים באסופה זו כשירי חשק*. גדולי ישראל כתבו על האהבה ההדדית הגדולה של הקב"ה לעמו  ועל משבר הפרידה בגלות. על זה היתה מחשבתם.

דוגמא לכך הוא שירו של רבי יהודה הלוי, המופיע באסופה זו, ואשר הוא טבע את הלשון "עפעפי צבי", אשר נתן את השם לקובץ כולו.


רבי יהודה1

 

רבי יהודה2

בהמשך  לכך נצרף את האמור בפרשתנו. משה רבינו משתוקק לבוא לארץ ישראל.

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים, ג, כה)

על זה דרש רבי שמלאי בסוף פרק ראשון של מסכת סוטה:

מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך ?

אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.

צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה  של ארץ ישראל ומצוותיה.

זאב ח' (ז'אבו) ארליך, בנו בכורו של ר' ישראל ארליך, שייך לסג"ל חבורה מיוחד של פורצי דרך בלימוד התנ"ך מתוך היכרות קרובה וממשית עם הגיאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל ושכנותיה.

בספרו "מזרח הירדן במבט יהודי" (תשנ"ו 1996)  הקדיש פרק שלם על מקום קבורתו של משה רבינו:  "נבו – העיר וההר".

נבו 1א

בתחילת הפרק מצטט הוא את שירה של רחל המשוררת:

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

רחל המשוררת מוצאת בכל צפיה שאינה ממומשת את עצב נבו. אותו עצב המלווה את קריאתנו בפרשת השבוע על רצונו של משה רבינו לבוא אל הארץ המובטחת. רצון שלא מומש.

אמנם מדברי ר' שמלאי – שהוזכר לעיל –  למדנו כי צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה  של ארץ ישראל ומצוותיה.

שבת שלום

ט"ו באב שמח.

אבישי

*

לבקשת השואלים אוסיף את ההערה הבאה: הביטוי "שירי חשק" מייצג את דעתו של א"מ הברמן, המופיעה ב"אחרית דבר" לספר. ראו נא כאן.  לדעתו, שירי חכמינו שייכים לקטגורית שירי תענוגים המקובלים בתרבויות אחרות,  לזאת אני מתנגד. 

 

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

רשימה לפרשת דברים – שבת הפטרת "חזון"

בקינרוט2

שער הספר מתוך אתר המכירות Amazon.com

השבוע בקרתי בבית הכנסת של בית חולים "שיבא" – תל השומר.  לפעמים, דווקא במקומות כאלו בלתי צפויים, אני מוצא ספרים מעניינים שנתרמו לספריה על ידי מבקרי בית הכנסת.

אחד מהם, עסק בדיוקים בלשון פירוש רש"י על התורה, ואלו פרטיו:

מקום הניחו אבתיו : ביאורים בפירוש רש"י על התורה, מאת  גילי בן שמואל יצחק בקינרוט.  נדפס במונסי (מדינת ניו יורק),  תשע"ב 2011.

המחבר מציין שהוא  שהולך בפירושו בדרכו של רבו המובהק, הרב אברהם פסין, ממונסי בארה"ב, מחבר שו"ת תמורת איל.

מתוך ההסכמות לספר למדתי שהמחבר בַּעַל בְּעַמָּיו, תומך בישיבות בממונו.

אישוש לכך מצאתי גם  בגיליון "מתיבתא דרש"י",  ובו תיאור קצר על ביקור הנגיד הרב גילי בקינרוט שליט"א  בספריה של המכון.

 

בקינרוטב

בקינרוטד

בספר "מקום הניחו אבתיו" מצאתי את החידוש הבא על הרש"י הראשון בפסוק הראשון בחומש דברים:

בכל התורה כולה לא מופיע הפועל כעס רק בחומש דברים. לעומת כל החומשים הקודמים שם התואר הרגיל לתגובתו  של הקב"ה לחטאי עם ישראל הוא בלשון של חרון אף. 

כך הוא בפרשת ואתחנן פרק ד פסוק כה:
כִּי ‏תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' ‏אֱ-לֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ.

(וכן בפרשת עקב פרק ט פסוק יח, פרשת וילך פרק לא פסוק כט, פרשת האזינו פרק לב פסוקים טז, יט, כא, כז).

לשון כעס היא לשון קלה יותר. על פי דרכו של המלבי"ם בספר הכרמל, כעס "מורה התעוררות רגש בלב הכועס לבד ואינו יוצא עוד לחוץ לפעול רע על זולתו".

כעס

ספר "הכרמל". סיגט, תר"ס (1900)

דרכו של משה רבינו בספר דברים ללמד סניגוריה על ישראל.

לכן כשהוא מונה בראש החומש את רשימת המקומות שחטאו בני ישראל מופיעה רשימת השמות ב"קודים":

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.

ובפירוש רש"י:

אלה הדברים – לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל.

שימו לב !

רש"י בלשונו המזוקקת כתב כאן כלשון משה רבינו בספר דברים כולו: "כל המקומות שהכעיסו לפני המקום". בהמשך להבנתו בפירושו את דרכו של משה רבינו, "מפני כבודן של ישראל".

שבת שלום

צום קל

אבישי

———-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

ערך החיים

על רוצח בשגגה 

רשימה לפרשת מסעי 

אליאנס ביטוח חיים1

דף בודד זה מונח על אצטבה בחדר עבודתי, וחיכה שיגיע יומו…

מדובר בפרסום מסחרי של הסניף הברלינאי של חברה לביטוח אליאנס, כנראה  משנות השלושים של המאה הקודמת.

היופי בפרסום שהוא מסתמך על מטבעות לשון ידועות מן המקורות, זה כנגד זה:

הבטח חייך יום אחד לפני מיתתך / "שוב יום אחד לפני מיתתך"  (משנה, מסכת אבות פרק ב משנה י)

כל מבטחינו יש להם חלק ברוחי החברה / "כל ישראל יש יש להם חלק לעולם הבא" (משנה, מסכת סנהדרין פרק י משנה א).

באמצעות דף פרסומי זה הקורא מתבקש לעשות ביטוח חיים.

—————————————————

לבושתנו ולצערנו, אנחנו שומעים מידי יום ביומו  על רציחות במדינתנו ועל הרוגים בתאונות דרכים ובתאונות עבודה.

ערך שמירת החיים והאחריות לחיים הנם בשפל המדרגה.

בפרשתנו  מצויה הרחבת דברים בנושא "עיר מקלט", המיועדת להורג נפש בשוגג, שנס אל עיר המקלט.

האם הורג נפש בשוגג הוא רוצח ?

"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (במדבר, פרק לה , פסוק יא).

לפי הנאמר בפרשה התשובה חיובית, כי יש כאן רשלנות פושעת שגרמה למוות.

ההשוואה בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה מודגשת בתחילת פרשת ערי המקלט ובסופה.

התלמוד (מסכת מכות דף ט) מונה את הסיבה, מדוע בעבר הירדן המזרחי נקבעו שלש ערי מקלט לשניים וחצי שבטים מול שלש ערי מקלט לתשעה וחצי שבטים בעבר הירדן המערבי ?

— כי בגלעד מרובים הרוצחים, כפי הפסוק: "גלעד קרית פועלי און עקובה מדם" (הושע, ו,ח).

על סמך דברי תלמוד אלו,  בא המהר"ל, בפירושו "גור אריה", ומרחיב על הקשר הבלתי ינותק  בין שני סוגי הרוצחים, הנובע מהזילות ביחס לחיי אדם בחברה.

 

 

גור אריה3

פירוש "גור אריה" לפרשת ערי מקלט

מה המסר לנו ?

ערך החיים בחברה נמדד בכל החוליות המרכיבות אותה.

במקום שישנם עברייני תנועה יהיו גם רוצחים שפלים ולהפך.

 

שבת שלום

אבישי

——————————————————————————————————————–

להרחבת דברים, ראו נא מאמרו המצויין של הרב מנשה וינר  על "ערי המקלט" באתר ישיבת ההסדר מעלות.

לעניות דעתי, בפרשנותו הולך הוא  בעקבות שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר, בהשוואה של היחס לרוצח בשגגה   בחומש במדבר מול חומש דברים.

להרחבה נוספת, ראו נא מאמרו של פרופ' יואל אליצור בספרו "מקום בפרשה" על פרשת מסעי:  "האם ערי הלויים  הם גם ערי מקלט?"

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אחוזת נחלתנו מעבר לירדן 

(במדבר פרק לב פסוק לב)

רשימה לפרשת מטות

לפני כשלשה חדשים קבלתי מכתב ממרצה למשפטים והמלמד בין היתר משפט עברי באחת המכללות בצפון, וזה לשון המכתב:

בשיעור האחרון ביום שישי החולף ניגש אלי אחד הסטודנטים הערבים שלי, והראה לי תמונה של הספר שבנדון, ששלח לו בן דודו החי בירדן.

ועל פני הדברים נראה שהמדובר בספר מעניין מאד.

לדבריו, יש לו ספרים עבריים נוספים.

האם אוכל לשלוח לך בבקשה את תמונת הספר ותראה בבקשה האם יש בו ערך כלשהוא? 

בתודה מראש ולהשתמע.

נעניתי לו ברצון, והוא שלח אלי את התמונה הבאה.

 

ירדן

 

 

נתקלתי בעבר בזיופים שהגיעו דרך ירדן. הם שמעו על "עתיקות" שנמכרות בישראל במחירים טובים…

לכן אני חשדן גם כאן.

בדקתי את התמונה של שער הספר*. בחזית השער מופיע כתוב המשפט הבא:

"הגילוי הגדול ביותר של

הדור שלי היא שהאדם

יכול לשנות את חייו, אם

הם שינו את המגמות

של הנפש" 

 

חפשתי אחר מקור הפתגם. מצאתי במרשתת שני ציטוטים דומים:

  • הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי היא שאנשים מסוגלים לשנות את חייהם ע"י שינוי השקפת העולם שלהם.
  • הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי הוא שהאדם יכול לשנות את חייו באמצעות שינוי גישתו הנפשית.

שניהם בשמו של  וילאמס ג'ימס, פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי שחי בין השנים 1842-1910.

הידוע בספרו "החויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם" (ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ט 1949, 345 ע').
ירדן1

אחרי  הבדיקה הראשונית, הרצתי תשובה אל המרצה הנ"ל:

הספר נראה לי ספר מסיונרי מצד תוכנו ומצד האיור שבשער.

תיארוך הספר משוער  לתחילת המאה ועשרים, למרות שבמבט ראשון נראה ספר ישן יותר.

ממליץ שתבקש  ישלחו עוד דפים מספר זה ו/או מספרים אחרים.

תשובתו לבקשתי:

תודה רבה.

אכן התמונה בתחתית העמוד הייתה נראית לי מאד לא יהודית**. 

ביקשתי מהסטודנט שלי שישלח תמונות נוספות מספר זה ומספרים אחרים.

כמובן, שאם וכאשר ספרים אלו יגיעו אלי אשלח אותם אליך.

אגב, בהמשך לדברייך, יש כתבה מרתקת באתר של חדשות ערוץ 2 על גנבי מגילות גנוזות פלסטיניים המוכרים אותם במיליונים.

שבת שלום ולהשתמע.

 

לא קבלתי חומרים נוספים, ואני מניח שלא הגיעו לידיו של אותו מרצה חומרים נוספים מ"עבר הירדן".

מסקנה:

יש להניח שאין ספרים עתיקים בעבר הירדן, למעט מגילות גנוזות מימי בית שני…

———–

[*תרגום הכיתוב הערבי: יום ה', 28.4.16, בשעה 9 בערב, חסן (תודה למשה אוסי)]

[**התמונה מופיעה בספר על מיתולוגיה יוונית וכו' – הדמות של "HEBE". ציור זה ממש מופיע בספר  (Alexander S. Murray, Manual of Mythology (1898. ראו נא באתר הזה.  (תודה לחנוך גוטליב)]

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת פינחס 

יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה:

אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, ואשר יוציאם  ואשר יביאם,

ולא תהיה עדת ה'  כצאן אשר אין להם רועה:

(במדבר, פרק  כז פסוקים טז-יז)

 

הרב דוד פוקס

 

בשבוע שעבר אשתי  הביאה הביתה ספר שקיבלה במתנה בכנס החמ"ד השנתי. שם הספר "לנטוע שמים": פרקי חיים וחינוך, שיחות עם הרב  דוד פוקס הי"ו  (הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות,  תשע"ו).

כמי שלמד בישיבת בנ"ע "נתיב מאיר" שמו של הרב  דוד פוקס היה מוכר לי. אף שכבר לא שימש כר"מ בתקופתי שמו היה נישא בהערצה.

התחלתי לקרוא בספר ופשוט נשביתי ביופיו של הספר ובדמותו של האיש.

הרב  דוד פוקס מוביל קו חנוכי, שבו הלימוד צריך לגעת בתלמיד ולהיות משמעותי עבורו.  מכוחו נוסדו תוכניות לימוד ואתרים כדוגמת "לב לדעת", המנסים ליישם עקרונות חינוכיים אלו.

כך  גם חי הוא  כל ימיו באחדות מופלאה של שמרנות וחדשנות.  כל זה בא לידי ביטוי בספר שבו משובצים סיפורים אישיים וסיפורים שיש בהם שימוש תלמידי חכמים גדולים כר' שלמה זלמן אויערבך, ר' חיים קרייזווירט (שהוא רואה בו את רבו המובהק) ואחרים.

בחרתי להביא בפניכם סיפור אחד, הנוגע במציאות מיוחדת של חיינו במדינת ישראל.  לאחד מתלמידיו של ר' דוד הוצע  להתגייס כסוכן מוסד ולהישתל בארץ אויב בזהות חדשה. השאלה היתה, האם ייקח עליו את המשימה, הכרוכה בטשטוש זהותו היהודית לאורך שנים? האם יחזור לחיי תורה ומצוות אחרי תקופה ממושכת בזהות זרה?

לצורך בירור הלכתי ירד ר' דוד עם תלמידו מירושלים לבני ברק,  לביתו של  ר' יעקב ישראל קנייבסקי, ה"סטייפלר".

ר' דוד, אליבא דשיטתו, כותב שדווקא דרך הצגת השאלה על ידי אותו התלמיד הביאה לתשובתו של הסטייפלר.

הרב דוד פוקס 3הרב דוד פוקס 4

 

 

בחיפושי אחר מקבילה הלכתית, לשאלה כל כך משמעותית וגורלית לעתידו של השואל, מצאתי לעת עתה מקור אחד נוסף שדן בנושא.

בספר "משא בהר" שחיבר הרב אברהם משה אבידן (זמל), שהיה סגן הרב הראשי לצה"ל.

 

משא בהר

אשמח לקבל מקורות נוספים!

 

שבת שלום

אבישי

 

תגובות:

הרב יעקב אפשטיין:

אבישי שלום!

בספר של גד שמרון 'הביאו אלי את יהודי אתיופיה' הוא מספר שהמפקד הראשון של הפעילות בסודן היה בחור דתי שקיבל היתר מהרב גורן לאכול שרצים במהלך עבודתו. גם שם היה מדובר על פעילות בארצות אויב בזהות שאינה שלו.

2.

דוד ברוקנר:

יש"כ. למקורות נוספים – יש את המאמר הידוע בתחומין לפני כמה שנים בעניין 'מלכודת דבש', היינו איסורי עריות.

 יש שם חילוק בין פיקו"נ ליחיד שיהרג ואל יעבור, לפיקו"נ דרבים שאפשר להיות בזהות בדויה.
המאמר מופיע באתר צומת. ראה נא כאן.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

מי מסתתר "בגיא מול בית פעור"?

רשימה לפרשת בלק

בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ישיבת עם ישראל  "בגיא מול בית פעור" לא זכורה לנו לטובה. 

שם חטאו ישראל בחטא עבודה זרה ל"בעל פעור" ובחטא של זנות , כמסופר בסוף פרשת השבוע, "פרשת בלק".

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של ספר "שערי תורה" (וינה, תרי"א 1851)  שניתן לרב עזריאל הילדסהיימר (תק"פ 1920 – תרנ"ט 1899) , ובגב דף השער מופיעה הקדשה.

כך נכתב בשורות האחרונות של ההקדשה:

הוא מורי מו"ה (מורנו הרב) עזריאל הילדעסהיימער

אנכי תלמידו, שמי מאן יימר ?

ואם בהשכל ודעת ותבונה תדרשהו

ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

מה פתרון החידה? מי הוא נותן הספר? מדוע השתמש במטבע לשון זו?

 

 

מול פעור2ד

זה הספר הנכבד שערי תורה/  אשר מפה לפה מלא אורה/  אמרותיו טהורות מזוקקות הם שבעתים/ כל מבין ישבע מלא חפנים/  כי כולם חזקים כראי מוצק/  ועוד יתרה, שבשפתותיו חן הוצק/  מגיע להרב הבקי, החכם הכולל/  אשר בים התלמוד וההלכה צולל/  הוא מורי מו"ה עזריאל הילדעסהיימער/  ממני תלמידו, שמי מאן יימר ?/  ואם בהשכל ודעת תדרשהו/  ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

 

הרב עזריאל הילדסהיימר, שלמים התפרסם בעולם בעת כהונתו כמנהיג קהילת  "עדת ישראל" בברלין ומייסד הסמינר לרבנים שם, התחיל את עבודתו ברבנות בשנת תרי"א (1851) עת התמנה כרב באיזנשטט (אוסטריה). משרה בה החזיק עד שנת תרכ"ט (1869), עת עבר לברלין. הרב עזריאל הילדסהיימר התחתן עם בת למשפחה עשירה וגיסיו פרנסו אותו, משום כך מעולם לא נטל שכר על רבנותו. זאת ועוד ברשותו היה אוסף ספרים גדול ומרשים, שלימים הגיע לספריית הרמב"ם.

סביר מאד להניח שספר זה, שיצא לאור בשנת תרי"א (1851), בעיר וינה בירת אוסטריה, על ידי הרב בנימין וולף לעוו (רב חשוב בסלובקיה, נפטר תרי"א 1851!)  היה נקנה על הרב עזריאל הילדסהיימר.

מכאן אני מסיק שספר זה ניתן במתנה סמוך מאד להדפסתו בשנת תרי"א (1851). הנותן העניק תשורה לרב ספר חדש שיצא לאור בימים אלו . שימו לב ששנת ההוצאה לאור תואמת את השנה בה התמנה הרב הילדסהיימר לרבנות אייזשטט, ואולי זו הסיבה למתנה.

 

מול פעור שערא

שער הספר. במסגרת מוקפת חותמת הרב הילדסהיימר מתקופת רבנותו באיזנשטט

מיהו, אפוא, נותן המתנה, בראשית התמנותו של הרב עזריאל לתפקיד?

לפניכם הדף השלם של ההקדשה. בראש הדף מצד שמאל מופיעה השורה הבאה:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי כ"ה [=כבוד הרב]  מאיר לאצארוס סגל

מול פעורב1

 

כשהראיתי את הכיתוב הנ"ל לגב' יעל אוקון, מנהלת מחלקת כתבי יד והמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית,  הציעה לי אפשרות קריאה נוספת:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי ב"ה [=בן הרב]  מאיר לאצארוס סגל

באחד מקטלוגי "בית מכירות קדם" מצאתי את שבקשתי: אלעזר בן מאיר סג"ל לאצארוסלצרוס

וזאת חתימתו:לצרוס2

 

עדיין לא פתרנו את הרמז שנכתב "בגיא מול בית פעור".

כהשערה רחוקה נעלה את הפרשנות הבאה.  כשאהרן  הכהן עולה הר ההר, שם נאסף אל עמיו, עולה עמו בנו אלעזר. וכשהוא יורד מן ההר אל ה"גיא מול בית פעור" נשאר אלעזר הכהן לבדו.

קוראי הנאמנים,  עדיין רבה התעלומה. מי שיכול להיות לנו לעזר בפענוח החידה, יבורך !

 

שבת שלום

אבישי

 

הרב הילדסהיימר

כרטיס נתונים של  הרב עזריאל הילדסהיימר,  מתוך כרטסת הרבנים של ספריית הרמב"ם

תוספת:

המקורות המובאים לקמן נאספו על ידי רעי חנוך גוטליב הי"ו, והגיעו לידי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל:

  1. הרב אליעזר בן מאיר לצרוס היה רב בממל בין השנים 1915-1932.

    מכיון שר' אליעזר  חי דור אחד אחרי הרב עזריאל הילדסהיימר, ברור שהקדשה נכתבה על ידי אביו ר' מאיר.

  2.  הרב מאיר לצרוס היה בקשר מכתבים עם הרב עזריאל הילדסהיימר כמוזכר בשאלות ותשובות  הרב עזריאל הילדסהיימר: רעז1

יש לשים לב שתאריך המכתב הוא משנת תר"ו (1846). הרב עזריאל היה אז בן 26 וגר בהלברשטט, עיר הולדתו. כלומר מדובר בהיכרות מוקדמת מאד בין האישים הנ"ל.

בתחילת תשובתו של הרב עזריאל ישנה הערה בסוגריים (תעלים עין על הנחת דברי הכבוד… וגם אתה תניחם להבא). כלומר לא נרשמו  תארי הכבוד הדדים. (גם במבוא לשו"ת רע"ז כתבו שהשמיטו כל תארי הכבוד שנכתבו לרב עזריאל).

3. עדות נוספת מעניינת על קשרים בין האישים מופיעה בספר זכרון "אש תמיד" . בראש הטור השמאלי מופיע "ידידנו כ"ה מאיר לאצרוס".

4. משפחתו של מאיר לצרוס גרה באייזנשטט [!]. בחיפוש במאגרים גניאולוגים עולה התמונה הבאה אודות משפחת לצרוס:

אביו אליעזר לצרוס חי באיזנשטט בין השנים 1759-1847 ושם מקום קבורתו. בנו אחד היה מקס.

למקס היה אח בשם מאיר.

חשוב לציין, הקשר בין ר' מאיר לצרוס יליד איזנשטט לרב עזריאל הילדסהיימר שהיה רבה של איזנשטט נוצר עוד לפני שהתקבל הרב עזריאל לרבנותו שם, כלומר בעת שבתו של הרב עזריאל בהלברשטט.

ועדיין השאלה פתוחה "בגיא מול בית פעור" ?

האם "מול בית פעור" קשור למאבקו של הרב עזריאל הילדסהיימר  ברפורמה או התנגדותו הנחרצת לבית מדרש לרבנים של זכריה פרנקל (שמנהלו השני היה אליעזר לצרוס  (בן אהרן יהודה!) ?

——————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

מה קרה "לנחש הנחושת" ?

"… והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר, פרק כא פסוק ט)
"… וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה… (מלכים ב, פרק יח פסוק ג)

(רשימה לפרשת חוקת)

לפני כעשור שנים ראיתי מודעות גדולות בבני ברק על ספר שיצא לאור וניתן לקניה רק בחנות מסוימת בירושלים. הספר נקרא "נחש הנחושת". המחיר שנדרש עבור הספר היה עצום. חמש מאות שקלים פלוס. התאויתי לרכוש אותו.  היתה לי קופה קטנה, משכתי ממנה את כל הסכום ושלחתי את בתי ירושלימה לקנות את הספר.

כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. הספר היה פשוט בתכלית ומלא צירופים של קבלה מעשית. הנחתי אותו במדף הפתוח ליד ספרי סגולות ורפואות עממיות ושכחתי ממנו. לאחר זמן כשחזרתי לאותו מדף נעלם הספר, נלקח על ידי מאן דהו ולא חזר עד עצם היום הזה.

 

הנחושת1

פרטים על ספר "נחש הנחושת". מתוך אתר "נוסח תימן".

ספר זה הצטרף, לצערי, לספרים נוספים שנעלמו ברבות השנים. עם הזמן למדתי כי ל"ספר יש רגלים", ואולי יותר נכון ישנם בני אדם עם "ידים עסקניות", שלא עומדים בפיתוי ולוקחים עימם את הספרים בצאתם מהספריה.

בהקשר זה אני מבקש להפנות אותכם למפעל מיוחד שעוסק בו ידידי ר' אלי שטרן, בבלוגו "נוטריקון". אלי אוסף רישומי בעלות מיוחדים בספרים, וברבים מהם אזהרה מפני גנבי הספרים. ראו נא כאן  (ובתוויות "רישומי בעלות" שם).

הנה דוגמא פשוטה מאוספי הספריה. שימו לב לרישום הנמצא בצד ימין.

זכר רב2

שער ספר "זכר רב". ורשה תרל"ג 1873

זה הזכר רב שייך להבחור מרדכי ב"ר זאב ראביאוסקי
אף על פי שאסרו חז"ל לכתוב על הספר  אבל  משום
סימן מותר מחמת שיש אנשים ששלחים ידיהם
בחמישה אצבעות בלא מעות רק משום זה מתירי'[?]  להעמיד
סימן      —————————————————-

זכר רב3

בקשתי מאלי שטרן, שיבאר מה המקור למה שנכתב ברישום הנ"ל, ש"אסרו חז"ל לכתוב על הספר", ביטוי החוזר ברישומי בעלות רבים ?
והנה תשובתו:
כפי הנראה, שורש העניין הוא עניין החשיבות של כבוד הספרים. כידוע לך, בזמנים עברו שימשו דפי הכריכה והפורזץ, מאחר והיו ריקים, כמשטחים לרישומים שונים, ניסויי קולמוס ושרבוטים שונים. יש בדבר משום ביזיון לספר, ועל כן היה מן הראוי להמנע מזה.
והמקור לאיסור הוא כנראה בספר חסידים, שהזהיר בכמה מקומות לשמור על כבוד הספר, ראה במיוחד סו"ס תתקז (וגם בסעיפים הקודמים לו).
בהצלחה,
אלי
אשמח לשמוע מכם האם יש מקור נוסף, ש"לא לכתוב על הספר" ?
שבת שלום
אבישי
———————————
תגובות:
1.

שלו' רב

מהאנציקלופדיה התלמודית, ערך כתבי הקדש:

לא יכתוב דברי חול בתוך כתבי הקודש273

  1. ספר חסידים סי' רפא וסי' תתצח וסי' תתקז; פלא יועץ ערך ספר ד"ה וחייב. ואפשר שדוקא כשלא היתה דעתו מתחילה לכתוב עליהם דברי חול.

מסתמא גם הודעת בעלות בכלל.

יישר כח על דבריך, המענינים תמיד.

כל טוב

סער מייזל

2.

שלום

אכן מפורש בספר חסידים, מהד' מרגליות, סי' קב, סי' תתצח: "אסור לכתוב בספר: פלוני חייב לי כך וכך". מובא בא"ר סי' קפ, וראה גם משנ"ב קנד לא.
מה צריך יותר מזה?!
ראה עוד:
ספר1
שבת שלום
משה ש.
3.

להרב אבישי

שלום רב

 בהקשר לכתיבה על ספרים, ברצוני לציין שראיתי בספרי הרמב"ם דפוס יעסניץ  שר'
עקיבא איגר כתב בהם את הגהותיו, בכל מקום שמספר העמוד היה קיב הוסיף רעק"א את
 האות ע לפני מספר הדף ואחרי מספר הדף הוסיף א גינז,  "עקיבא גינז".

בברכה

דוד דוב רביץ
הוצ' שבתי פרנקל
4.

שלום רב,

לענין של "לא לכתוב על הספר" נמצא מקור גם בספר תולדות יעקב על מרן הגרי"י קניבסקי בעל קהילות יעקב עמ' קי"ז, שם מתבאר שגיסו מרן החזו"א ראהו כותב בגליון ספר, והעיר לו על כך שאין כדאי לעשות כן, מכיון שעלול להתחרט ולמחוק וזהו בזיון הספר. והשיב לחזו"א, שההגהה מסייעת כשלומד שוב העניין, ואם יכתוב במחברת ישכח שכתב שם. החזו"א שתק לדבריו, ונראה שהודה להם, ואכן למעשה כתב הערות והגהות רבות בגליונות ספריו. ושם בהערה ציינו שמצאנו הערה ארוכה בכת"י בגליון הגמרא, כשאחריה השיב לו החזו"א בכתי"ק, כך שנראה שהסכים לדבריו, עכת"ד.
ביקר,
אלישע חן
—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת קורח

"אם כמות כל האדם…" (במדבר, פרק טז פסוק כט)

הרשימה השבועית מוקדשת לידיד הספריה וידידי האישי,  הרב אברהם מרדכי אלברט זצ"ל מאשדוד,  שהסתלק מעמנו לפני כעשרה ימים.אלברט 1ת

אחד הנושאים המרתקים בעולם הספרנות והאספנות  הוא "גניזת הכריכות" או בשמו האחר "הגניזה הנודדת" . מדובר בדפים בודדים שהוכנסו בעבר לתוך כריכות ספרים  ישנים ועתיקים, וכעת מפרקים את הכריכות ומוציאים משם את אותם דפים שלמים או קרועים.

גם אני יגעתי וחפשתי  אחרי "מציאות" בכריכות ישנות. אז הזמנתי לספריה את עזרא גורודוצקי, מגדולי מפרקי הכריכות, שידגים איך מפרקים כריכה. ראו נא כאן.

תוצאות של עמלי אז הופיעו כמאמר  "כריכות 'בנות הים'" בתוך "אשה חכמת לב" (ירושלים, תשע"א 2011), ספר זיכרון לספרנית דגולה ד"ר שרה פרנקל.

תופעה זו של "גניזת הכריכות" מעמידה בעיה קשה למקטלגים. כאשר נמצא דפים בודדים מספר לא מזוהה עומד כאן קושי גדול  בזיהוי: איך ידע הספרן-המקטלג מהיכן נלקח הדף ולאיזה ספר שייך, הרי  כל פריטי הזיהוי האפשריים (שער הספר, מספר העמודים  וכד')  חסרים?

במקום כזה אנחנו פונים אל הבקיאים הגדולים.  אלו שלמדו את הספרים מכריכה לכריכה וזוכרים כל מה למדו וראו. הם יכולים לשער את מקור הדפים לפי סגנונם ועל פי הרעיונות הכתובים בהם.

בזה היה גדול כוחו של הרב אברהם מרדכי אלברט. נעזרתי בו רבות כאשר הגעתי ל'דרך ללא מוצא'.

דוגמא לכוחו הלמדני הגדול ולבקיאותו הרחבה, אני מבקש  להדגים בספר "שדה הרי"ם", שההדיר הרב אלברט במשך שנים והוציאו לאור לאחרונה  במהדורה פרטית. מחמת חסרון מזומנים לא זכה הספר  לפרסום כלל.

 

שדה הרים 1

מדובר בקבוצת דפים שנמצאה באחד ממחנות ההשמדה והתגלגלה לידיו בדרך עלומה.

הרב אברהם מרדכי אלברט זיהה את קבוצת הדפים כחידושיו של האדמו"ר הראשון לשושלת גור, רבי יצחק מאיר אלתר, בעל ספר "חידושי הרי"ם".

הלוא דבר הוא ! תגלית של ממש.

על מה התבסס הזיהוי?

ניתוח ההקדמה שכתב הרב אלברט מאפיין את דרך חשיבתו המקורית ובקיאותו. הוא זיהה סימנים המופיעים בתוך הספר, המיוחדים לסגנונו של בעל חדושי הרי"מ ומתאימים לתורתו.

א. הדמיון לחידושי נכדו ותלמידו האדמו"ר "שפת אמת".

ב. צורת כתיבתו המיוחדת כגון: סיום העמוד באמצע השורה, כתיבת רק שתי תיבות מפסוק ועוד.

ג. יש בו חדושי סוגיות שחסרונן ניכר בספריו הנדפסים עד כה.

ד. נמצאים בכתב היד לשונות הרגילים בחידושי הרי"ם  הנדפסים.

 

שדה הרים 2ב

שדה הרים 3ד

 

מיוחד היה האיש באהבתו את התורה, בשקידתו בה כל ימיו.

חבל על דאבדין.

שבת שלום

אבישי

—————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת "שלח"

(פרשת המרגלים)

 

מצאתי במגירת שולחני תמונה של הפגנה נגד ה"ספר הלבן" בתל אביב מחודש מאי 1939. בגב התמונה מצויין שבראש ההפגנה צועדים ראש העיר רוקח והרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב עמיאל.  בנוסף מצויין שהתמונה פותחה ב"אולפנת התצלום הנס פין" (מחלוצי צלמי העיתונות בישראל) וכנראה צולמה על ידו.

הספר הלבן עגול

ההפגנה היתה כנגד גזירות הממשלה הבריטית ב"ספר הלבן" על הגבלת העליה ורכישת קרקעות בארץ ישראל.
לנו זה קצת מפתיע לראות רבנים מכובדים צועדים בראש הפגנה רבת משתתפים.  אך באותם ימים, במאבק על מדינה עברית ועליה חופשית,  הם הלכו בשורה הראשונה  לצד אישי ציבור נוספים.
 ברשת ישנן תמונות אחרות של אותה הפגנה ומזויות אחרות.
הנה  התמונה הבאה, הלקוחה מאתר הספריה הלאומית / ספריה דיגיטלית/מראה עיניים/ אוסף הצלמניה.

(לצורך התמצאות בהמשך הרשימה, שמות הרבנים שבתמונה ממוספרים  [1-5]).

הספר הלבן עגול1

 פניתי לר' יעקב שלמה לוי, ממכון "תל אביב של מעלה"* ובקשתי את עזרתו בזיהוי הרבנים,העומדים ליד הרב עמיאל (1) והרב עוזיאל (2).
וכה השיב לי תחילה:
את הרב הזקן (3) שליד הרב עוזיאל (2) איני מזהה, אבל הצעיר שלידו הוא כמדומני הרב חייקל גרינברג (4).

בשורה מאחוריהם, הרב הצעיר, נראה לי האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב ממודזיץ (5).

בהמשך הוסיף וכתב:

אני חושב כעת שלפי צורת הזקן, יתכן שהזקן (3)  זה הראב"ד רבי יוסף צבי הלוי,

והנה תמונה אחרת שלו.

בי דינא רבה-תלאביב של 1

במועד מאוחר יותר עדכן אותי ר' יעקב שלמה, בשלילת זיהוי מספר (4). הוא אינו ר' חייקל גרינברג, כי הוא עוד לא היה אז בארץ.

*

המכון "תל אביב של מעלה" מתעד את החיים הדתיים בתל אביב וישמח לקבל העתקים של תמונות מאלבומים משפחתיים המתעדים שמחות ואירועים ציבוריים.  כל מי שיש לו תמונת סבא דתי מת"א מוזמן לשלוח אל המכון לכתובת babad10@kavnaki.net.


כתב חנוך גוטליב:
נפלאות דרכי הבורא. יוסף צבי לוי הי"ד, עלם חמודות, צדיק וישר, תותחן מפקד פלוגה א' בגדוד 53, נהרג במלחמת לבנון במבואות בירות בי"ט בסיון תשמ"ב (לפני 34 שנים. י"ט סיון יוצא השבת הקרובה!) היה נינו של הרב  יוסף צבי הלוי ונקרא על שמו. הם היו שכנים שלנו דלת מול דלת בשיכון בתל אביב, ויוסי גדל (שנה מתחתי בגיל) שם משנת תשכ"ו עד יום אחרון. למד בישיבת הגולן שנה מתחתי.
כתבה מרגשת (באנגלית) על סיפורו של המ"פ של יוסי – אפי, הקשרים שהיו להם, לימוד דף יומי של יוסי בהתמדה, ואיך הגיע אפי אחרי הרבה שנים ללמוד ולעשות סיום עם חיילי פלוגת אלון…
אתר יזכור על יוסי הי"ד.
הלוי

————————————————————–

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת בהעלותך

בפרשת שבוע עם ישראל מתחיל בתנועה מהר סיני אל ארץ ישראל. נראה מפסוקי התורה שהדרך עליה הם פוסעים אינה דרך המלך,  שמוצאותיה ומבואיה ידועים, אלא מסלול חדש, בעזרת ניווט פורץ דרך: "וארון  ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשה ימים לתור להם מנוחה" (במדבר, פרק י פסוק לג).

לשבטי ישראל לא היתה  כל ידיעה על הגיאוגרפיה של הסביבה הקרובה  ומן הסתם לא פרשו לפניהם את מפת האיזור.  כל מבטחם הוא בארון ברית ה', ולא בידי אדם.

חוסר הוודאות הוא המצע שעליו מתפתחת תסיסה שלילית, ובהמשך אנחנו פוגשים, לצערנו, שעם ישראל מתלונן על עינוי הדרך ועל ההליכה אל תוך המדבר הגדול והנורא.

לימודי גיאוגרפיה, הכרת העולם על יבשותיו וארצותיו, תמיד סקרנו את האדם.   במסגרת פרוייקט קטלוג אוסף ספרי ההשכלה בספריית "בית אריאלה"  התייעצה עמי המקטלגת גב' אסנת גינדי על הספר הבא, שפרטיו עלומים: לא רשומים בו לא שם המחבר ולא מקום ושנת הדפסה.

 

גג1א

בשער נכתב: "לתועלת בני עמינו, החפצים לדעת גבולות הארץ והמדינות, ואיי הים לכל משפחות האדמה, ומבלים זמן בספרי  לע"ז (מאחר שאינם מבינים בטוב הלשון), אשר לזאת העתקתי אותו ללשון אשכנז המורגל במדינותינו, למען יבינו בו קטן כגדול".

הספר מכיל ארבעים עמודים, כתובים אידיש, המתארים את היבשות השונות:  אורופיע, אזיע, אמעריקע  ואאוסטראליא.  בתוך כל יבשת מתוארות המדינות המרכיבות אותה.

גג2א

לא מצאנו שספר זה  קוטלג בספריות אחרות בארץ ובעולם.

פנינו אל חיפוש חופשי ברשת בעזרת מנוע  חיפוש google  ספרים.

מצאנו שני איזכורים של הספר, המלמדים אותנו על טווח שנות ההדפסה של הספר:

  1. בספר Pinḳes, ניו יורק 1927, כרך א עמ' 239. שנת הדפסת הספר מוערכת בין השנים 1801-1825.   הכותב מציין שמחבר הספר הקדיש ערך ליבשת אוסטרליה, שהתגלתה על ידי קוק  רק בשנת 1770.גג4
2. יהודה יאפע במאמר שפרסם ביווא בלעטער, כרך 15 1940,  כותב בעמוד 93-94:
"בספרון קטן בשם "ראשית לימודי יעאגראפייע" (נדפס בין ה-30 במאי 1814 ו-30 באוקטובר 1816) כפי שניתן להניח מעובדות מסוימות (שמות של קיסרים הנזכרים בספר)…" (תרגום מאידיש).

גג3

 

למרות שהמחבר הסתיר יפה את עצמו ואת פרטי ספרו, למדנו כי בעזרת עיון בדפי הספר ניתן להפיק מידע על שנות הדפסתו.

הספר הוא מדפוסי רוסיה-פולין ושנות הדפסתו בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה למניינם.

(תודה לחיים לוי, מקטלג אידיש בספריה הלאומית, על עזרתו)

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

רשימה לחג שבועות

במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.

מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת  "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !  

התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?

 

אדני פזא2

ספר "אדני פז"  דף לד. עותק ספריית הרמב"ם

בחנתי עותקים נוספים כדי לראות מה נכתב במקור.

עותק אחד נמצא במאגר "אוצרות התורה", וגם שם ישנה מחיקה. זה כבר אומר דרשני. האם יש כאן מחיקה עקבית בכל עותקי הספר?

ספריה לאומית2

עותק מאגר "אוצרות התורה"

———————————-

הפתעה גדולה  חכתה לי בעותק "אוצר החכמה" (דפוס צילום, ניו יורק תשמ"ו).  כפי שתיווכחו, במקור הושאר רווח ולא הודפס שם המקום !

 

ספריה לאומיתב3

עותק מאגר "אוצר החכמה"

————————————

פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.

וכך השיב לי כעבור יום:

קיבלתי כעת את שני העותקים.

בעותק 1 ישנה מחיקה בדיו שחור.

בעותק 2 ישנה מדבקה קטנה, הדבק  התייבש מעט, וכך יכולתי להציץ. נדפס במפורש באלטונה.

 

אדני פז 6ב

עותק 1: הספריה הלאומית

 

אדני פז ב7

עותק 2:  הספריה הלאומית

ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.

בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי  שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.

הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק  פלוני") ?

כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו.  באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל.  ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס  על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.

השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה  להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.

המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".

אדני פז הסכמה

הסכמת הרב יחזקאל קנצלבויגן לספר "אדני פז". עותק ספריית הרמב"ם

 

שבת שלום

חג שבועות שמח

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

ציון ציון עיר אלקינו

רשימה ל"יום ירושלים"

פיוט1

 

לפני כחודש נפטר חוקר החזנות עקיבא צימרמן. עקיבא היה יקיר העיר תל אביב  ומבאי הספריה. ערירי היה בחייו ובמותו. רציתי להקדיש רשימה לזכרו ולשם כך פשפשתי בספרי  החזנים המצויים אצלנו. באחד מאלו הספרים, שהיה שייך לשמואל לענדערמאהן, ש"ץ (=שליח ציבור) מוואזנעטענסק, מצאתי קבוצת דפים בכתב יד ובהם מילות משיר קודש ותווים לשירים אחרים.

ספר שער

חותמת בעלים: שמואל לענדערמאהן. הספר באותיות קריליות. נושא הספר: תרגילים לפיתוח הקול.

 

צילום התווים העברתי לחוות דעתה של עמיתה שלי, גב' יוכבד שוורץ, מנהלת מרכז  למוסיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל.

בקבוצת הדפים הנ"ל היה חסר הדף הראשון.  התחלתי לחקור מהו השיר הקודש הנ"ל, ומי מחברו וכיצד הגיע לתוך ספר, שבעליו הנו שליח ציבור וחזן מדופלם.

בואו ותצעדו עמי בדרך הארוכה שעשיתי בעזרתו הברוכה של חברי חנוך גוטליב.

מי שיתמיד עד סופה של הרשימה ייפגש בצירוף של ישן וחדש. שליח ציבור וחזן שמלחין שיר  לבקשת צעירים תוססים שהחזון הציוני בוער בם.

הבה נצא לדרך…

א.

חיפוש אינטרנטי העלה שמילות השיר לעיל הן הבתים הרביעי, החמישי והששי  של השיר הבא:

עמוד מתוך ספר המועדים: קינות

מתוך : ספר המועדים, כרך שביעי: ימי מועד וזיכרון: תשעה באב . תל אביב (תשי"ז) עמ' 413. תווים לשני הבתים הראשונים נדפסו בספר המועדים, כרך שמיני: ימי מועד וזכרון: יום העצמאות, שיר ציון: עמ' יב !

נקודות למחשבה:

* מיהו אותו רבי מרדכי הלוי, הרשום כמחבר השיר. האם פייטן קדמון?

*  השיר מופיע בשני חלקים שונים של ספר המועדים: תשעה באב ויום העצמאות. להיכן הוא שייך? לשירי חורבן או לשירי תקומה?

——————————————————–

ב.

מילות השיר נדפסו לראשונה בעיתון "החבצלת" בשנת  תרל"ג, 02/08/1873.

 

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

 

נקודות למחשבה:

  • מקור השיר כפי שמופיע בשוליו  הוא "קבלתי מידידנו החכם הנוסע המפורסם יוסף יהודה הלוי (טשארני), אשר קבל מחכם זקן ומופלג בעת נסיעתו בקוקז". איך זה מתקשר למרדכי הלוי שנרשם לעיל כמחבר השיר. האם אלו מסורות שונות או שיש חיבור ביניהם?
  • בשיר שמופיע ב"החבצלת" ישנן רק שמונה בתים לעומת אחד עשר בתים בשיר שנדפס בספר המועדים?
  •  כותרת השיר "קול נהי על ציון" מתאים לקינה ולתשעה באב.

——————————————————–

ג.

השיר היה מקובל מאד בקרב חברי  התנועה הציונית, הוא הושר באסיפות ציוניות ונדפס בקבצי שירה ציוניים.

נביא כמה דוגמאות:

  1. השיר "ציון, ציון"  פותח את קובץ השירים בהוצאת "בני ציון בביאליסטוק" (ורשה תר"ס 1900).

נבל עשור

 

2. מרים בן פורת, שופטת בבית המשפט העליון, מספרת בזכרונותיה:

מרים בן פורת1

 

3. שמואל ליב ציטרון בספרו "אנשים וסופרים: זכרונות ורשמים מימי בכורי חיבת ציון והציונות" (וילנה, תרפ?)  חיבר פליטון ובו התיאור הבא:

– כזאת אל תדבר – התערב הרביעי בשיחה – המאור שבארץ-ישראל יחזירו למוטב.
"ציון, ציון, עיר אלהינו, מה גדול שברך ומי ירפא לך!" – החל אחד המלמדים לשיר בקול
–  חברים! – נשמע קול קורא – על מה אנחנו עומדים פה? הבה נפוצה בעיר ונודיע את הבשורה הזאת בקהל-עם.

 

נקודות למחשבה:

  • האם השיר התחבר על ידי משורר ציוני או הגיע מקווקז?
  •  כיצד אומץ השיר והפך להימנון ציוני?

————————————————————

ד.

מחבר השיר היה הרב מרדכי הוכמן, שחי בין השנים תקפ"א-תרל"ג (1821-1872).

כך כתב בערל כהן בספרו בספרו "יידישע שטעט, שטעטלעך און דארפישע ישובים אין ליטע ביז 1918" (ניו יורק 1991, עמ' 437)

ברל כהן1

דבריו מבוססים על סדרת כתבות בעיתון "הצפירה" על שירי ציון. בתאריך 23 ליוני 1901 הוקדש פרק מיוחד לשיר זה. לפנינו שתי פסקאות  מהרשימה: הפתיח ותיאור ההפתעה בזיהוי מחבר השיר :

הצפירה2

 

הצפירה

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

    "בעודני נער קטן שמעתי את השיר בניגונו המיוחד לי…מפי חסידים בעלי צורה ואנשי שם".
נקודות למחשבה:
*  מדוע היה השיר  עלום שם מחברו במשך שנים רבות?
* המחבר כיהן כרב  וראב"ד (=ראש אבות בית דין) בעיירות פאריץ וקלווריה. האם חיבר שירים נוספים?
—————————————
ה.
הרב מרדכי הוכמן חיבר שירים ארוכים, אך לא הדפיסם בחייו. השיר היחידי נדפס  בספרו "שירי תהלה" בשנת תרנ"ד (1894), והוא מימי עלומיו בשנת תר"ח (1848) עת התפרנס כמלמד. זהו שיר ארוך מאד לבר מצוה של תלמידו.  כל הספר מכיל  שיר אחד. 
שירי תהלה1
 בעת שנתמנה לאב"ד בקלווריה התפרסם תיאור שלו בעיתון "המגיד" (שנת 1865 גל' 19):
המגיד2

לקוח מאתר עיתונות עברית היסטורית

 בתווך של תיאור גדלותו התורנית וכשרונותיו מצויין גם  "והנהו מליץ ומשורר גדול כאחד המשוררים הגדולים אשר בארץ".
(כאן נקרא הוא הרב מרדכי שפירא ולא הוכמן. חלופי שמות המשפחה היתה תופעה נפוצה באותם ימים משיקולים שונים)
תיאור נוסף על גדלותו התורנית נמצא בסוף ספר שחיבר אחד מצאצאי אחיו, ובו צירף חידושי תורה מאבות המשפחה.
הוכמן3

מתוך ספר "עטרת ישראל": הרב ישראל מובשוביץ. תל אביב, תשכ"ה

"שירו "ציון ציון" הרטיט בזמנו גדולים והפך לנחלת רבים".
נקודות למחשבה:
 השיר מבטא כיסופים לציון.  כיצד הופץ השיר והגיע לכל מרחבי יהדות פולין ורוסיה?
*   האם השיר שחובר כקינה והפך לשיר תקומה גם שינה את מנגינתו?
——————————————-
ו.
ישנו תיאור יפה בזיכרונות שמואל ליב ציטרון  ("אנשים וספרים" , עמ' 31-32) על חברת חובבי ציון במינסק, שהיה שותף להקמתה,  בו הם פונים הם לחזן המקומי ומבקשים להלחין להם מנגינה למילות שיר, שהם רוצים שישמש להם כהמנון. השיר הולחן והפך במהרה בתפוצה רחבה להימנון ציוני. אם כי מדובר בשיר אחר ולא בשיר שלנו: "ציון, ציון" – הדברים יפים לעניינו.
ציטרון אציטרוןב
"לפיכך האמנו כולנו, כי הואיל ויש ביכולתו של הש"ץ דמתא לחבר ניגון ל"ויחדשהו" ול "מן המיצר", וודאי שלא יפלא ממנו להמציא מנגינה חדשה גם לשירו של פרוג".
נקודה למחשבה:
* צירוף של ישן וחדש.  שליח ציבור וחזן המייצג את ה"ישן", שמלחין שיר  לבקשת צעירים תוססים, שהחזון הציוני בוער בם.

 * לסיכום

השיר "ציון, ציון" חובר על ידי הרב  מרדכי הוכמן באמצע המאה התשע עשרה (למניינם)  והופץ בעילום שם ברחבי העולם היהודי במזרח אירופה. מסתבר שהיו לשיר בתים רבים ומנגינה שהושר בה .

כעבור שנות דור, השיר אומץ כאחד משירי תקומת ציון, ואפשר לשער שגם הולחן מחדש.

 מילות השיר "ציון, ציון", שנמצאו בתוך ספר של חזנים,  מרמזות על  שילוב מעניין  של חזן ושליח ציבור המשורר שיר שהוא המנון ציוני. 

שבת שלום
ויום חרות ירושלים שמח
אבישי
——————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לל"ג בעומר

ספר הזוהר בשוק הרוכלים ברמלה?

לפני כארבעה חודשים הגיעה אלינו לספריית הרמב"ם מעטפה ובה ספרים ישנים שנשלחו אלינו כתרומה. במעטפה היו כמה ספרים מדפוסי ג'רבה ופריט נוסף: כרך של ספר הזוהר (ויקרא-דברים) נתון בתוך כריכת קרטון מאולתרת. העמוד שלפני דף השער קרוע ועליו מופיע הכיתוב הבא:

זכיתי להגות בספר הזוהר… ולאחריו נרשמו צירופי אותיות מוזרים [ב"ז… א ב"ר ב"חסב"ה], שאיני יודע לפענחם.

 

 

זכיתי

הרצתי מכתב לפי הכתובת שעל המעטפה ובקשתי פרטים על מוצא הספר.

 

בע"ה                                                                                         אדר א תשע"ו
לכבוד
ר' ראובן כהן
רחובות
הנדון: מכתב תודה
שלום רב לאוהבי תורתך !
הופתענו לקבל ממך מעטפה ובה ספרים ישנים שהואלת לשלוח לספריית הרמב"ם.
שמחנו לגלות שספרים אלו – דפוסי ג'רבה –  לא היו מצויים כאן והשלימו אוספים בתחומים  אלו.
הספר הנוסף זוהר (ויקרא+) שנתון בכריכת קרטון מאולתרת הוא  חריג מהאחרים. יש בו גם חותמת מוזרה בעמוד הקודם לשער. נבקש ממך פרטים נוספים על בעלי הספר בעבר, התוכל לספר לנו כיצד הגיע אליך ומי החזיק בו קודם?
אחתום בברכת התודה והברכה על מתנה מיוחדת זאת.
אבישי.
————–

התשובה לא בוששה לבוא. והיא לפניכם:

שלום רב
שמי ראובן  כהן, תושב רחובות.
תודה על מכתבכם המצ"ב.
את ספר הזוהר ששלחתי אליכם קנתה , או אולי הצילה, אשתי בשוק הרוכלים ברמלה.
אין לי כל אינפורמציה מעבר לזה ולא ידוע לי איך הגיע לשוק הרוכלים ברמלה שמתקיים אחת לשבוע בימי רביעי .
אודה לכם אם תציינו כי הספר נתרם לכם ע"י ראובן וסימונה כהן   מרחובות.
בברכה
ראובן

זוהר3

עיון מדוקדק בספר, שמצבו הפיסי לא משובח, מגלה שתי חותמות דהויות (ראו חצים בסריקה לעיל) . אחת, בגב השער  של "עקד ישיבת חכמי לובלין". והשניה, חותמת בשולי העמוד הראשון של  מדינת ישראל – משרד הדתות…,  וזהו נוסח החותמת המלא (לקוח מעותק אחר בספריה):

הדתות

כיצד התגלגל הספר  מישיבת חכמי לובלין  לשוק הרוכלים ברמלה ?

מה פשר צירופי האותיות הסתומים?

תעלומה.

 


ספר הזוהר, "הוצאת סיני", ירושלים?

באחת התיקיות בארכיון הספריה מצאתי  מכתב, שנשלח על ידי  הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

הרב מרגליות אישור קבלת ספר

המכתב הוא מכתב תודה סטנדרטי על ספר שנתרם לספריית הרמב"ם. המכתב ממוען להוצאת "סיני" בירושלים ובו אישור על קבלת ספר "האשה העבריה". לפי הרישום במפעל הביבליוגרפיה "האשה העבריה" היא חוברת בת 24 עמודים, שיצאה לאור בשנת תרצ"ח (1938) והיא  ראשונה בסדרת ספריה עממית של חברת הוצאת "סיני" בע"מ. החוברת נדפסה בדפוס ורקר.

הרב מרגליות הוסיף במכתבו הערה ושאלה: אגב, הזהר עם הגהותי הולך ונדפס, ומה עם ההגהות שאצלכם?

הדפסת ספר הזוהר, מהדורת הרב מרגליות, החלה בירושלים בשנת ת"ש (1940), עת נדפס החלק הראשון על בראשית.  המו"ל היה מוסד הרב קוק,  המדפיס היה "דפוס העברי" של יחיאל ורקר.

אני משער, שהיות וגם "האשה העבריה" וגם חלקו הראשון של ספר הזוהר מהדורת הרב מרגליות נדפסו אצל אותו מדפיס ירושלמי  (ורקר), ייתכן שנפגשו יחדיו – הרב מרגליות ואנשי "סיני" –  על אמהות הדפוס ומשם ההיכרות המשותפת.

במכתבו להוצאת סיני מזכיר הרב מרגליות: "ומה עם ההגהות שאצלכם". לאיזה הגהות על ספר הזוהר התכוון הרב מרגליות? להגהות נוספות שלו או של אחרים?  האם נדפסו הגהות אלו ?

לא מצאתי הדפסה של ספר הזוהר ב"הוצאת סיני" הירושלמית. ליתר דיוק, גם "הוצאת סיני" הירושלמית (להבדיל מ"דפוס סיני")  אינה ידועה. ברישומי מפעל הביבליוגרפיה לא נמצאו לה פרסומים נוספים.

מי  יכול לתרום מידע על הוצאה זו?

ל"ג שמח

ושבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת השבוע  "בהר"

כתובה1

וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ (פרק כה פסוק כז)

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ (שם, פסוק נ)

בפרשת השבוע, התורה מבקשת מאתנו לעשות חשבונות. כאשר טווח המכירה – או הפדיון – הוא נגזרת של שנת היובל צריך לחשב את התמורה ביחס למועד היובל, שמגיע אחת לחמישים שנה.

שלמי שמחה1

חישובי מספרים בשערי ספרי קודש

אחת התופעות המיוחדות לספר התורני, מאז תחילת הדפוס ועד ימינו, היא רישום שנת הדפסת הספר באמצעות גימטריה. עלינו לחשב את ערכי האותיות, שבסיכומם נקבל את התאריך המתאים. לספרנים המקטלגים זאת היא אחת העבודות הקשות במקדש, לבל יטעו ויחשבו נכונה את האותיות המצרפות.

תופעה זו היתה רווחת מאד בעבר בכל הספרים, ממזרח ומערב, ועדיין משתמשים בה גם כיום.

דוגמא עכשווית.  ספר "טעמא דקרא", נדפס בבני ברק בשנת תשע"ד (2014), שנת הדפסתו נקובה בשער: שנת "שערי צדק" לפ"ק.

כדי לחשב את השנה עלינו להמיר את אותיות "שערי צדק" לערכן המספרי ולחשב את השנה.

גימטריה5

 

ישנו כאן כר נרחב לכושר ההמצאה של  מדפיס הספר לצקת גימטריה שתתאים לספר ולשנה.

לפניכם  דוגמאות מיוחדות שבאו לפני במהלך עבודתי בספריה בשבוע האחרון.

א. שימוש מסחרי.

ספר כפות תמרים לר' משה אבן חביב זכה להדפסה חוזרת בעיר למברג בשנת תרכ"א (1861).

בשער הספר: בשנת "קנו (156) הספר (345) הנחמד (103) הזה (17)" /  (156+345+103+17=621)

 

לפרט2

כפות תמרים / ר' משה ן' חביב. למברג תרכ"א 1861.

 

ב. הזכרת שם המחבר.

ספר זרעא דיוסף לר' יוסף בורג'ל  נדפס בעיר ליוורנו בשנת תר"ט (1849).

בשער הספר: שנת רבי (112) יוסף (156) בורג'ל (241) (112+156+241=609)

גימטריה 10

זרעא דיוסף / ר' יוסף בורגיל. ליוורנו תר"ט (1849)

 

מורכבת ביותר היתה מלאכת הגימטריה בספר עץ הדעת טוב, שמחברו הוא ר' עוזיאל מיזלש, נדפס בלמברג בשנת תרמ"ו (1886).

שימו לב, לצורך השלמת הגימטריה השתמשו גם בשם שמים.

בשער הספר:

לפרט רבינו (268) עוזיאל (124) בן (50) צבי (102) עבד (76) י'ה'ו'ה (26) / (268+124+50+102+76+26=646)

עוזיאל

עץ הדעת טוב / ר' עוזיאל מיזלש. למברג תרמ"ו 1886

על שימושים בשמות הקדושים בתוך גימטריה, הרחיב פרופ' יעקב שפיגל הי"ו  בפרק השביעי של "עמודים בתולדות הספר העברי" חלק שלישי. המעוניינים ראו נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה ליום העצמאות

 

רשבא1

ספר חדושי הרשב"א הוא ספר למדני, שמקומו אצל חובשי בית המדרש.  בעותק של  הספר (דפוס ורשה, תרנ"ט 1899) מצאתי השבוע, להפתעתי, מנשר פוליטי [!] כתוב בעיפרון רך על דף הכריכה הפנימית של הספר.  בימים אלו, שאנו מציינים 68 שנים לעצמאות מדינת ישראל, יש רלוונטיות לדברים הבאים, המציינים את חוסר העצמאות של היהודים בארצות גלותם.

הסכת ושמע ישראל !

הרבה עמל ותלאה סבלנו בשנה העברה בהבחירה, כי למרות התסיסה הפנימית אשר הרגשנו, בע"כ  הוכרחנו לבחר הד"ר באבדינסקי . [יודעים?] אנחנו, שכל אחד ישראל אשר בחר הד"ר באבדינקסי [!]  הי' לו קיץ עצוב בלב ונפש… אבל מה לעשות? בגולה אנחנו,  ויד העו"ג [=העובדי גלולים] תקפה עלינו [ומוכרנו?].

עתה ישראל !  עתה היא העת היותר מוכשרה, עתה היא העת אשר אנחנו יכולים להוציא  שאיפתנו הפנימית לפעולה, עתה הוא העת  שלא צריכים אנו  להטות הנטיעה הטבעית אשר נטע בלב כל אחד מאתנו: לעזור את חבירו, ולא לילך אחרי עצת נכרי אשר היא נגד רצונינו.  עתה היא העת שיכולים אנו להגדיל שמו ישראל ולהראות […] כי גם לנו יש חלק [בתוכם?]  ולא צריכים אנו לילך בכל עת אחר עצתם כעבד אחר עצת רבו, עתה היא העת להראותם שגם המה צריכים לפעמים לטובתנו. עתה מוטל עלינו חוב קדוש שכל אחד מאתנו יבחר הד"ר רפאל  לנדויא מקארקא.

רשבא2

הרקע למנשר :

בשנת תרס"ז 1907 התקיימו בחירות לבית הנבחרים (הפרלמנט) בוינה.  בכל מערכות הבחירות הקודמות לא באו לידי ביטוי פרלמנטרי ריבוי היהודים במחוזות גליציה, באמצעות דרכים שונות שננקטו על ידי הגויים. אחת הדרכים היתה הצגת "יהודים מטעם" ברשימה המועמדים, יהודים מתבוללים שהיו משרתי הגויים ולא נלחמו על האינטרסים היהודים.

במערכת בחירות זו, בהשפעת הציונים, התאגדו היהודים והצביעו עבור מועמדים מתוך הקהילה.

סקירה רחבה על הפרשה ב"ספר קראקא", ראו נא  כאן .

————————————————-

לפני כשלשה חדשים יצא לאור ספר "החובות", המתאר את סדר יומו העמוס בלימודים של שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט"א. הספר נכתב על ידי נכדו.

 

חובות

התמונה שעל גבי כריכת ספר "החובות". בני ברק תשע"ו (2016)

סדרי הלימוד השנתיים מקיפים את כל חדרי התורה.

רבי חיים קנייבסקי שליט"א מסיים כל שנה בערב פסח את התלמוד הבבלי כולו. יש לו חלוקה קבועה של דפים לכל יום.

מכיון שכך הוא,  הוסיף העורך פרק לספר שכותרתו: "סימנא מילתא בלימוד החובות". סימנא מילתא פירושו שיש משמעות לסימנים. אפשר לראות איך בימים מיוחדים, כדוגמת ימי החגים, יש בדפים הנלמדים רמז לתוכן אותו היום.

גם יום העצמאות "זוכה" להימנות בפרק. לצערי, בדרך קלוקלת ולא ראויה.

יום אידם

 

זליגת מאבקים פוליטיים לתוך בית המדרש וממנו החוצה היא, כנראה, מצב טבעי. חכמי בית המדרש אינם מנותקים מהמתרחש מחוץ לדלתות בית המדרש.

לטעמי, כך ראוי וכך רצוי.

יהי רצון שנקיים את מאמר חכמינו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"

עצמאות שמח

שבת שלום

אבישי


תגובות:

א.

כיון שדבריו של הנכד העורך נראו לי בחושי מאולצים משהו, בדקתי ומצאתי מה הכריח אותו לקשקש [במחילה…] על 'שעת הסכנה' – כדי להימנע מאיזכור מפורש באותו דף ליום העצמאות: "לשנה אחרת .
.קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"

השתא דאתינן להכי…

כידוע בסידורי המקובלים, ומהם נכנסו אף לסידור תפילת כל פה, יש לכל חודש 'צירוף' שם ה' שונה ולכל צירוף פסוק.
אז צירוף שם הויה לחוד אייר הוא: "י-תהלל ה-מתהלל ה-שכל ו-ידוע" – לרמוז בא, לשני הללים נוספים שבחודש זה.
וכל הזכויות שמורות…
יחזקאל פרנקל
ב.

ר' אבישי חג עצמאות שמח וישר כח

דף כא: בשבת כסימן ליום העצמאות. הוא דבר נפלא. זהו המקור לחיוב הלל בחנוכה
שממנו למדו רבים גם לחיוב הלל ביום העצמאות והוא גלוי ובולט . וסימנא היא
שצריך לחפש חיפוש אחר חיפוש בדף זה משהו לגנאי כדי לתלות בו בוקי סריקי.

בועז הוטרר
 ג.

אבישי שלום,

בשבת דף כא ע"ב מופיע גם:

וכשגברה מלכות בית חשמונאי … לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דברי הגמ' המפורשים הם רמז גדול יותר מדברי רש"י …

שי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בחול המועד פסח שקעתי בקריאת  ספר "תמונת דם", שמצאתי בספרייתה של אמי המנוחה. הספר פרי עטו של אוריאל אופק מספר על מחלתו במחלת דם ממארת בגיל ארבעים ושבע.  אוריאל אופק היה בן דור הפלמ"ח, השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הירדני. פרסומו בא בשדה ספרות הילדים, בה פעל ויצר, ואף חקר אותה לעומק.

אופק

כריכת הספר "תמונת דם". תל אביב תשל"ח (1977)

 

בכל הספר אוריאל אופק  אופטימיסט חסר תקנה, לאור ניסיון החיים שלו, בו ניצל במלחמות בנס בעוד שאחרים לידו נפגעו. המינוח המלווה את הספר, על  יד נעלמת ששומרת ומשגיחה עליו. כך שמו של הפרק המתאר את ביטחונו בהצלחת הניתוח: "היד שנצרה רקתי" [לקריאת הפרק, לחץ על שם הפרק], על שם השיר שכתב אחרי שניצל ממלכודת מוות בשיירות לגוש עציון.

אופק8

חפשתי תיאור אחר, דתי ומאמין ולא מצאתי בכל דפי הספר… עד לפרק האחרון.

בפרק האחרון אוריאל אופק סוגר מעגל. הוא חוזר להתעמלות הבוקר השכם לחוף הים, בה פתח בפרק הראשון של הספר. הוא פוגש את ידידיו הוותיקים שם. כשהוא נשאל על ידי מיכאלי, ראש העיר לשעבר: מה שלומך?  תשובתו:  "ברוך אדוני יום יום".

אופקא41

יש סוף, רק צריך הרבה סבלנות.

כך  שח לי שכני, אחרי ליל הסדר, כשאביו ממייסדי קיבוץ יפתח בצפון הארץ, התארח אצלו בחג:

לקב"ה יש הרבה סבלנות.

 

נפלאות

כריכת הספר "נפלאות הבורא". ירושלים תשנ"א (1991)

נציין גם שאמירה, בתו של אוריאל אופק, חוזרת בתשובה ועוסקת בכתיבה ספרותית. הוציאה ספר בשם "נפלאות הבורא". שימו לב: נפלאות הבורא ולא נפלאות הבריאה.

—————–

נקודה מקומית:

כשאוריאל אופק חזר לאיתנו הוא הסתער על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בראשיתה של ספרות הילדים העברית. לשם כך ביקר בספריות רבות. להפתעתי, גם ספריית הרמב"ם מוזכרת ברשימת התחנות בהם ביקר לצורך מחקרו.

אופק

ומהיחיד  לכלל:

שנזכה לראות את היד הגדולה, יד ה', המוליכה אותנו בימי פדות וגאולה, ולהבדיל גם בימי זעם ועברה.

שבת שלום

אבישי

(רשימה שנכתבה בין יום השואה ליום העצמאות)

————-

נספח:

ברשימת מכותבי הבלוג  מנויה גם  מנהלת מחלקת הספריות של תל אביב, גב' מרים פוזנר. 

אני מעריך את דעתה ושמח לקבל משובים מידי שבוע על רשימתי.

להלן חילופי מכתבים בינינו, שיש בהם כדי להוסיף ולהבהיר את המסר ברשימתי.

א. 

שלום אבישי,

הכתבה כתובה וערוכה מצוין, כרגיל, עם פתיח מושך. אבל –

מקווה שמצאת עניין גם בחלקי הספר שאינם מוכיחים כי אופק היה אדם מאמין…:)

שבת שלום, 

מרים פוזנר
מנהלת ספריית בית אריאלה ומחלקת הספריות
אגף תרבות ואמנויות
מינהל החינוך, התרבות והספורט
עיריית תל אביב – יפו
ב. 
שלום מרים
קראתי את הספר  מהאות הראשונה ועד האחרונה. צירוף מקרים שספר זה היה אצל אמי כל השנים ולבסוף גם היא חלתה במחלה דומה.
בעיני, הסיפור של אופק הוא סיפור דור הפלמ"ח ודור מקימי המדינה. דור שאני מעריץ משום שהיה נכון לכל קריאה.
מאידך,הוא דור שכבר נולד כאן ולא הכיר מורשת אבותיו, כמו הדור הקודם בני העליה השניה. משום כך החלל הרוחני שהשאיר אחריו הוא גדול.
אני מאמין ששורשים ותרבות אינן עניין דתי, ומסורת של עם משותפת לכולנו כאן.
אופק לא היה אדם דתי וגם לא מאמין (במושגים שלנו). השתמשתי בו כמטפורה לדורו.
שבת שלום
אבישי
ג. 

אבישי,

תודה על ההתייחסות. מה שכתבת כאן שונה מהרוח שעלתה מהפוסט, לדעתי. לי ההבהרה הזו דווקא היתה חשובה, אם כי אני לא מסכימה בנוגע ל"חלל רוחני". נו, אבל זה הוויכוח הגדול בין חילונים לדתיים, ואותו לא נפוגג בהתכתבות במייל – – –  

מרים פוזנר
מנהלת ספריית בית אריאלה ומחלקת הספריות
אגף תרבות ואמנויות
מינהל החינוך, התרבות והספורט
עיריית תל אביב – יפו
———————————————————————
מכתב שהתקבל  מגב' עטרה אופק, בתו של אוריאל אופק.
תודה, מעניין מאוד. אבא שלי גדל בבית מפ"מניקי ואביו הפועל (והמשורר) סלד מכל ביטוי של דתיוּת… אבל הוא עצמו היה אוהב גדול של הבריות ושל העולם, סבלני וסובלני, ואולי בהשפעת אחותי גם התחיל לומר "ברוך השם" (קשה לי להאמין שאמר "ברוך אדוניי", אולי רק בחר לכתוב כך בספר). למה מפתיע שביקר גם בספריית הרמב"ם? אבא היה חוקר נלהב והיה מוכן לכתת רגליים לכל מקום שבו יש סיכוי למצוא משהו לטובת מחקריו. שוב תודה ושבת שלום, ותודה למרים פוזנר, מנהלת בית אריאלה, שהפנתה אותי לרשימה
 תשובתי:

שלום עטרה

תודה על מכתבך. הספר "תמונת דם"  קראתי בעבר פעמים רבות ותמיד התרשמתי מאיתנות רוח האדם שבו.
בנוגע לשאלתך, הפליאה שלי היתה שיש לספריית הרמב"ם – ספריה תורנית –  מה לתרום בנושא של ספרות הילדים.
שבת שלום
אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, חול המועד פסח תשע"ו

רשימה לפרשת "אחרי מות"

רוטשילד2

כתיבת מצבה היא משימה לא קלה למשפחה. מיצוי האישיות במשפטים בודדים.

לפניכם חידה הקשורה לכיתוב במצבה שלעיל, מצבתו של הלורד היהודי הראשון  נתן מאיר רוטשילד, מהענף הבריטי  של אותה משפחה מפוארת וידועה בעושרה.

חידה זו נשלחה אל תיבת הדואר שלי בעילום שם.

בס"ד

… חשבתי שהדברים הבאים אולי יעניינו אותך:

בספר 'פרקים בתולדות יהדות בבל' מאת אברהם בן יעקב התפרסמו יומניו של הגביר המפורסם ר' דוד ששון מלונדון המכונים 'דברי דוד' . ושם בעמ' 678 כתב:

רוטשילד4

 

 

אכן, תמיהה גדולה. כיצד נכתב על מצבת הלורד שנקבר לפי צוואתו בבית קברות יהודי פסוק "אכן סר מר המות", משפט שאמרו אגג העמלקי? מה הקשר בין הנפטר לפסוק?

 

רוטשילד5א

תמונת נתן מאיר רוטשילד. (לקוחה מערכו בויקיפדיה באנגלית. אין ערך מקביל בויקיפדיה העברית)

 

כדי לעמוד על טיבו של הנפטר השתמשנו בחוברת שנדפסה בלונדון סמוך לפטירתו בשנת 1915, ובה הספדו של הרב הראשי של אנגליה באותה עת הרב ד"ר יוסף צבי הרץ.

החוברת מכילה שנים עשר דפים.  היא כתובה באנגלית גבוהה. לצורך ציטוט מהחוברת נעזרתי  בקריאתו של ידידי חנוך גוטליב. לצפיה בחוברת ראו נא כאן.

רוטשילד3

שער חוברת ההספד על לורד סר מאיר נתן רוטשילד. לונדון 1915

בחוברת תיאורים מרתקים על השילוב של יהודי שומר מצוות ומראשי הקהילה היהודית וגם לורד בבית הלורדים של האימפריה הבריטית.

להלן ציטוטים מתוך החוברת:

הוא היה איש כלבבו של ה', עושה צדק… ויצוהו ה' לנגיד על עמו. נגיד לא רק על יהדות אנגליה אלא העולם כולו ראה בו מנהיג לאחיו היהודים הרחוקים. באשר למליוני היהודים בחלקה של אסיה  והמזרח הקרוב, נראה כי עבורם הכבוד ומקומו כנגיד השיב לתחיה את המושג נשיא כל גלויות ישראל. ונראה אולי שהוא היה גאה בתפקיד שיעדו לו יהודים ולא יהודים…

כשיהודים בולטים מתים,  לעתים קרובות יש לנו הזדמנות לכסות אותם בהתנצלויות ובפרחים. כאשר אנו משקפים כמה אינטנסיבי הם חיו את שאיפותיהם, כמה חלוש קולם למען אחיהם הנרדפים, כמה לא אכפתיים היו כאשר ילדיהם החליפו מסורת ישראל ביתרונה של הבינלאומיות – אנו נוטים לחפש תרוצים עבורם של "רוח הזמן", בחינוך הלא יהודי שלהם, בהפיתויים הגדולים, או במעמד החברתי שלהם. אבל על קברו של היהודי  החשוב ביותר בעולם ביוקרה וכוח, לא היו פרחים, ולא התנצלויות. העולם הפסיד את מלך הנדבנים. ואנגליה הפסידה אזרח נעלה, אשר מותו במיוחד לפני תום המלחמה, הוא אסון לאומי…

מקומו בהיסטוריה מובטח. דרך אהבתו לישראל שמו ינון לעד שזור בישראל, ובכך הוא הופך חלק בנצח ישראל.
האם בתיאור זה ישנה הטעמה לשימוש בתיאור כל כך נדיר: "אכן סר מר המות" ?
מסופקני.
נ.ב.
אסף אותי  טרמפ פרופסור נדב שנרב (בעל מחבר ספר "קרן זוית"). ספרתי לו על המצבה, ואמר לי, בהומור, אולי משום שהיה אותו רוטשילד, היהודי הראשון בבית הלורדים ובעל תואר "סר " (האות סמ"ך בצירה) חפשו פסוק שכתוב בו "סר" ומצאו "אכן סר מר המות".
שבת שלום וחג שמח
אבישי
——————————–
נספחים:
1.
מעניין לציין את שירה של זלדה – סר מר המוות
סר מר המוות / והנשמה נפרדת / ברעד / מן התקוות הארציות.
מן האיברים / ומן הדם / הנשמה נקרעת.
הכל / הכל / טובע.
חוש הראיה העדין / מושלך / אל ים הקרח / ועל עשרו הפלאי / טובע.
תם משחק האש / האור / והזמן.
ואין שום מחיצה מבדלת / בין הנשמה והאין.
שום תשוקה, / שום גון.
תם העולם.
2.
נוסח המצבה שהצבנו ביום השלושים לפטירתה של אמי.
הפסוק  "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים פרק ל, פסוק יט), מבטא את השליחות שנטלה על עצמה בחייה.
מצבה אמא
———————————-

תגובות:

1.

מועדים לשמחה, ר' אבישי ויישר כח.
גורם מזמן היה לך לעיסוק בנושא כתובות על מצבות. יהיו דברי התורה והספר בהם אתה מעשיר את קוראיך לזכרה המבורך של אמכם האהובה.
ולעניין ה"חידה" ,  השערתי היא שהמשפט הזה מצא חן בעיני משפחת רוטשילד אוהבת החיים ובחרו בו מבלי לתת את הדעת להקשרו בסיפור המקראי.

… …

לך שלום, לביתך שלום ולכל אשר לך שלום, חג שמח ושבת שלום.
שאול ורחל יהודה.

2.

חכם אבישי, שלום. לעניות דעתי בפס' מוחבא שמו ותארו: סֶר=לורד, מ"ר=מאיר רוטשילד. המות=שם נוסף לאביו, אנשל=אנג'ל=מלאך, לומר מלאך המוות אסף אותו אל אביו.

  חג שמח!
משה אוסי
3.
חנוך גוטליב, העוזר לי במחקרי, כתב:
שלום רבי אבישי
חפשתי את תרגום הפסוק (שמואל א טו לב) לאנגלית והאם הוא מופיע על מצבות אחרות.
אכן "the bitterness of death is past" מופיע בכמה מצבות (חלקן מטושטשות אבל אפשר לראות או לקרוא באתר המתאר את המצבה) וכנראה סר רוטשילד או משפחתו לא היו ראשונים בכך. לא מצאתי כיתובים כאלה בעברית. ברשימה דלמטה נראה שכולם אינם בני ברית.
מעניין האם היתה זו צוואתו או יוזמת צאצאיו.
  1. תיאור כתוב של מצבתה של ANN THOMAS 1897
  2. תיאור כתוב של מצבתה של Phebe Murphree 1888
  3. תיאור כתוב של מצבתו של James EBERHARDT 1910 ותמונה (בתחתית קשה לראות אבל אפשרי לפחות חלק מהמילים)
  4. תיאור כתוב של מצבתה של Susan Jones 1898 ותמונה 
  5. תיאור כתוב של מצבתה של Eliza A. HOLCOMB 1862 ותמונה (לא רואים את הכיתוב).
השבתי לו:

מעניין ביותר.

באחת המצבות אף הוסיפו את הפסוק בספר משלי ח/לה: כי מוצאי מצא חיים. כלומר חוסר פחד מהמוות כי החיים הנצחיים הם אצל הא-ל.

4.

לרבי אבישי היקר שליט"א  משמוליק – מועדים לשמחה

תודה על הרשימה המעניינת סביב "חידת מצבתו של לורד רוטשילד".
 
אני מלכתחילה לא רואה שום קושי או בעיה בשימוש בפסוק כלשהו – גם אם במקורו יצא מפיו של רשע;
ולפיכך משבח אני את מנסחי המצבה על שימוש נאה בפסוק כש"סר" בא במובן של הגיע.
 
ואגב, ראה את ה"קנייה בשינוי" שעשה ביאליק בפסוק זה בשירו "שבעה":

אָכֵן סָר מַר הָאָסוֹן, בָּאָה כְתֻמָּהּ הַשֹּׁאָה,

נֶהֱרַס קַן-מִבְטַחִים וְאֹהֶל יְשָׁרִים נָמוֹט.

… …

5.

אולי הכיוון שהוא לא פחד מהמוות
סרה מרירות המוות
מסופר אל אחד הברונים רוטשילד שהיה לו קבר בביתו והיה מדי יום מתבודד לידו.

משה.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לערב חג פסח

ליל הסדר מתחלק לשני חלקים. חלקו הראשון עד הסעודה וחלקו השני לאחריה. גם פרקי ה"הלל" הנאמרים בליל הסדר מופרדים לשני חלקים באמצעות הסעודה. למה?

בספר "הלבוש" מסביר שיש בליל הסדר שני חלקים:

בחלק הראשון אנחנו מדברים בסיפור יציאת מצרים ואומרים את פרקי ההלל השייכים לה.

ובחלק השני, שאחר הסעודה, מדברים בשאר הגאולות ובגאולה העתידה ובהתאמה כך גם פרקי ההלל .

שפוך 1לבוש

ספר "הלבוש" לר' מרדכי יפה. הלכות פסח סימן ת"פ.

משום כך, מטעים "הלבוש",  אנחנו נוהגים לומר "שפוך חמתך" קודם פרקי הלל שאחר הסעודה, מתוך אמונה בגאולה העתידה.

בתור ילד קטן, אחת החוויות הזכורות לי ביותר בליל  הסדר, כשנשלחתי לפתוח את הדלת ל"אליהו הנביא" בעת אמירת "שפוך חמתך". משום מה, (ואולי דווקא), הילד הקטן במשפחה נשלח למשימה זו. משימה שהיתה די מפחידה ומאיימת, בהתחשב בכך שבבית הורי דלת הכניסה היתה מרוחקת משולחן הסעודה.

%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%9a

עמוד מתוך הגדת פראג רפ"ז (1526). דפוס צילום.

 

 

ביסוס האמונה בגאולה העתידה, שתבוא  ותאיר את חשכת הגלות, היא חלק בלתי נפרד מסיפור יציאת מצרים.

מצב של 'לאחר ייאוש' של יהודים בגולה מצריך  ההתמודדות עם שאלת  "ליל הסדר":  איפה אנחנו ואיפה הגאולה?

בלילה שכולו סיפור חירות וגאולה  – ואנחנו נמצאים בפחד האומות מחמת הגלות. היש כאן תקוה לשינוי?

הקדמת פסקת "הא לחמא עניא" בתחילת הסדר גם היא באה לענות על שאלה מציקה זו.  ולכן היא מסתיימת באמונה שבקרוב מאד נגאל: "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל" (שבולי הלקט).

 

הגדשפ

בהקשר זה, אני מבקש להביא בפניכם סיפור שהיה מספר האדמו"ר מאלכסנדר. סיפור תמוה הדורש התבוננות.

הסיפור מופיע בהגדת "מפי ספרים וסופרים" (לונדון תשס"ט, 2009), אוסף מקורי ונפלא של מסורות  חסידיות וסיפורי צדיקים מפי רבי אלעזר דוד פרידמן, תלמיד חכם מופלג.

הגדה של פסח מפי ספרים וסופרים

הסיפור על "האשה המוכה"  דורש הסבר. בוודאי אין הוא  כפשוטו ויש בו כוונות נשגבות.

לעניות דעתי, אפשר שכיוון האדמו"ר בסיפורו את אותה השאלה של ליל הסדר: איך נחגוג את הגאולה כשאנחנו רואים את אריכות הגלות ומצבו השפל של עם ישראל?  זו מעין קובלנה נסתרת כלפי שמיא של הרעיה הנאמנה (עם ישראל).  איך עושים סדר בעולם שלנו, סדר שיש בו חירות עכשיו לעם ישראל ולא רק נספר את  ההגדה על יציאת מצרים ?

 

חג פסח כשר ושמח

אבישי אלבוים

 

  • הרשימה מוקדשת לעילוי נשמת אמי מורתי מרת פנינה בת חיה הכ"מ, שאתמול מלאו שלושים להסתלקותה. דור ראשון לשבי ציון, שתמיד הביטה קדימה באופטימיות.

 

——————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

ארבעה בנים א

מ. אריה (מאייר): הגדה של פסח, ‫ תל אביב, תשי"ט (1959). ‬

רשימה לפרשת מצורע

ידידי ורעי  דוד בן נעים מספריית אוניברסיטת בר אילן אצר תערוכה על ציורי  ארבעת הבנים בהגדה של פסח. כל צייר ודרכי הבעתו. לצפיה במצגת התערוכה ראו נא כאן.

באחת ההגדות ישנו שימוש בצמחים כמעבירי מסרים.

הבן הרשע עומד ליד שיח הצבר הקוצני ואילו הבן החכם עומד לצד עץ ברוש ומצדו השני מין ירק.

עמידתו של הבן החכם ליד עץ הברוש, שהוא מין ממיני הארזים, הזכירה לי שאלה  יפה בפרשת השבוע ושוברה בצידה.

בטהרת המצורע כתוב:

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. (ויקרא פרק יד)

רש"י במקום מסביר שצמחים אלו (ארז ואזוב)  מסמלים את נגע המצורע  ואת דרכי הריפוי.

הארז הגבוה והתמיר מסמל את האדם בגאוותו ובגסות רוחו.

האזוב הנמוך והשפל מסמל את התיקון לנגע המצורע, שישפיל עצמו כאזוב.

שואל ה"שפת אמת": למה לי ארז ?  למה לא די בלקיחת האזוב, שהוא הביטוי לתיקון החטא?

לשאלה זו עונה הרבי ר' שמחה בונים מפשיסחא, שכל אחד חייב שיהיה גם עץ ארז וגם אזוב.  מחד, מודעות עצמית והכרת ערכו ומאידך , ענווה ושפלות.

ובלשונו:

כי צריכים לשני עניינים. ענווה ושפלות כאזוב וכשני תולעת. ומאידך, צריך גדלות כעץ ארז שלא יפול בייאוש בעצת היצר, על דרך שאמרו חז"ל: לפיכך כל אחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. (מתוך ספר "קול שמחה", לקוטי תורות של ר' שמחה בונים מפשיסחא).

הבן החכם – המייצג את האיש השלם – צריך שיהיה לידו גם עץ ארז/ברוש וגם אזוב.

בהגדה זו ישנן גם תמונות נוספות של הבנים: תם ואינו יודע לשאול. דימוי הצומח הצמוד אליהם מעורר למחשבה.

 

ארבעה בנים גארבעה בנים ד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התייעצתי עם חברי הגנן ר' מאיר פלדהיים ובקשתי שיזהה לי את הצמחים השונים, וכך השיב לי:

לפי התמונה של דף  ההגדה ששלחת לא נראה שיש כאן כוונה לקשור בין צמח בוטני ספציפי לכל אחד מארבעת הבנים, והציורים של השיחים אינם מאפשרים זיהוי מוגדר לאיזשהו צמח. אלא ציור כללי של צמחיה שאמורה בצורתה לבטא משהו: קוצים של צבר ליד הרשע, עלים חלקים – תמימים ללא פרחים ליד התם, ברוש (גבוה?) ליד החכם ושני ברושים וכמה שיחים ליד זה שאינו יודע לשאול…,  אני לא מצליח לראות כאן משהו ברור יותר.

למה ברוש מסמל את החכם?

אולי בגלל שראשו בשמיים ובגלל ישרותו , ואולי מי שערך את ההגדה הזו הכיר את השיר "ואני ראיתי ברוש", שיר נפלא.

 

יש לכם הסברים לצמחים השונים ?

אשמח שתכתבו לי לספריית הרמב"ם (הכתובת בסוף הרשימה!)

שבת שלום וחג פסח  כשר שמח !

אבישי

 

תגובות:

א.

  1. ברוש – הגמרא במגילה מדמה את מרדכי לברוש (תחת הנעצוץ יעלה ברוש" ובעקבות זאת גם במעוז צור ("כרות קומת ברוש")..
  2. קושיית ה"שפת אמת" הזכירה לי הסברים ל"מתחיל בגנות ומסיים בשבח".

פסח כשר ושמח

אורי

ב.

כדאי לעיין בשיר הברוש והלהבה
שתי תנועות בנפש
שתי תפיסות
ואולי שני בנים

יפה. יישר כח

חנוך

 

שני יסודות  /  זלדה       (מתוך: "שירי זלדה")

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף

בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת

בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן

בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת

בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת

אֶת הַמִּמְסָד

שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה

וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ

בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

הַבְּרוֹש שוֹתֵק,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת

אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין

הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.

תודה ושבת שלום

 ג  

.חכם אבישי, שלום  וברכה, ראשית, יישר כח על העלונים שבהם אתה מעשיר אותנו

באשר לקשר בין החכם לברוש – ואולי: 1. כי הברוש הוא עץ מעצי א"י, בניגוד לארז הלבנון. 2. הוא מובא כסמל להפרחת המדבר ("אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" יש' מ"א י"ט , וכן כי הוא מועיל לאדם באשר ממנו עושים רהיטים "רהיטנו ברותים" – שיה"ש), בדומה לת"ח שמעשיר את שומעיו. 3. ממקלות הברוש עשו מין כלי שיר – ("וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים"-שמ"ב ו' ה'), ות"ח מילותיו כ"שיר
.השירים". 4. ואולי גם כי הברוש הזכיר לו את ה"ראש"-ואין ראש אלא ראש ת"ח
תודה ושבת שלום
 משה

ד.

ר' אבישי יקירי,
שלום וברכה,
יישר כח על העיון המעניין בתמונות ההגדה.
התמונות של החכם והרשע, הזכירו לי מאד תמונות דומות ממגילת אסתר. כתבת על מרדכי שנמשל לברוש בדברי הפסוק, ולפי זה המן הרשע נמשל לנעצוץ,
וכך מצאתי בויקיפדיה:   ttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A5:

נעצוץ

הגה מצויה

נעצוץ הוא צמח קוצני. במאה ה-20 הוא זוהה עם הגה מצויה, עם עץ האלון, או עם החוח

על פי המסורת, ההגה המצויה הינה הנעצוץ. זהו "עשב רע" המפריע לחקלאים ולגננים, ופוצע את המרחיקים אותו. לכן נבחר לייצג את הצמח שיוחלף בברושים – כפי שאכן קרה בחקלאות בראשית ההתיישבות היהודית החדשה.

יש הסוברים כי דווקא צמח החוח, הדומה מעט במבנהו לברוש – הוא הנעצוץ, כמו שהסרפד דומה במידה מסוימת להדס מוקטן, אלא שזה קטן ומזיק, וזה גדול, ריחו טוב, והוא משמש למצווה.

מעניין שצמח הצבר, תוכו מתוק….
 יישר כח,
שבת שלום,
חג כשר ושמח!
איתן
ה. 
ראיתי שיש שכינו את הפילוסוף היהודי (השנוי במחלוקת) שפינוזה, "בן הקוץ", שכך תרגום שם משפחתו. ראו נא בפורום ספרים וסופרים, בקבוצת דיון על ר' שם טוב גפן:
שפינוזה

 

———————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"מה ילמד החייל  בעת הפנאי"

בשושן פורים האחרון  נפטר ב"ירושלים שבין החומות" הרב  רפאל בנימין פוזן זצ"ל. מומחיותו של הרב פוזן היתה בפרשנות לתרגום אונקלוס על התורה. זכה להוציא לאור שלשה כרכים עבי כרס בסדרת "פרשגן"; ביאורים ומקורות לתרגום אונקלוס.  הכרך האחרון, על ספר ויקרא, נדפס רק שבועות ספורים לפני פטירתו.  למגינת לבם של רבים לא זכינו שישלים מפעלו. הרשימה מוקדשת לעילוי נשמתו.

Document (1)א

 

סדרת "מחניים" של הרבנות הצבאית הראשית  פקיע שמיה כחוברות המכילות מאמרים ורשימות מן המיטב. תחת המותג "מחניים" יצאו שתי סדרות. אחת,  כחוברת המוקדשת לנושא מסוים, הופיעה לפני החגים בין השנים תש"ט-תשל"ב (1949-1972), והשניה הופיעה מידי שבוע בין השנים תשי"ד-תש"ך (1954-1960). זו הראשונה מפורסמת ברבים, וכלולה במאגר "אוצר  החכמה",  ואילו השניה אינה ידועה כלל.

באחת החוברות השבועיות פנתה המערכת לרבנים ואנשי חינוך ובקשה את התייחסותם לשאלה המטרידה חיילים דתיים רבים, שמפאת סדר יומם העמוס יש להם זמן מועט בסדר יומם ללימוד תורה. השאלה שנשאלה היא "מה ילמד החייל בעת הפנאי".

Document (2)א

בין המשיבים היו  גם הרב  זלמן סורוצקין, שהיה אז ראש מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". הוא הציע להתמקד בלימוד פרשת השבוע, "שנים מקרא ואחד תרגום".

משיב אחר היה הרב אליהו לופיאן, המשגיח של ישיבת "כפר חסידים", מאישי המוסר הידועים, שהציע להתמקד בלימוד ספרי המוסר.

מעניין לראות גם את התשובות הנוספות ואת הצעות המשיבים לדעותיהם שונות.

Document (3)א

תופעה זו לא היתה חד פעמית. גם בגליון פ"ח (טבת, תשכ"ד 1964) תחת הכותרת: אישי תורה מחשבה ורוח מחווים דעתם על בעיית היחסים בין דתיים לחילוניים, התפרסמו דבריהם של  הרב זלמן סורוצקין (יו"ר מועצת גדולי התורה), הרב דוד כהן (הנזיר, ראש ישיבת "מרכז הרב"), הרב יחזקאל סרנא (ראש ישיבת חברון), לצד דעתו של המשורר אורי צבי גרינברג.

אולי זה מפליא בימינו שרבנים חרדים ידועים נדרשים לשאלות בעיתון המיועד לחיילים, אך אין זה פלא למי שהכיר את האווירה בעשורים הראשונים  של המדינה.

על השינוי בין החרדיות הישנה לזו הקיימת כיום, כתב יאיר הלוי,  בעבודת המוסמך (.M.A), "תגובות הזרם החרדי המרכזי למלחמת ששת הימים" (ירושלים, תשע"א) עמ' 132-147.

בשנת תשע"ב, עת הדפיס הרב פוזן זצ"ל  את הראשון בכרכי "פרשגן; ביאורים לתרגום אונקלוס", בחר לפתוח את הקדמתו על חשיבות לימוד "שנים מקרא ואחד תרגום", באותו ציטוט של  הרב זלמן סורוצקין, ראש מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".

וזה הנוסח הנדפס בספר:

בשנת תשי"ז הובאה בפני הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל מגדולי התורה בדור שלפנינו, שאלת יהודי  המוצא בקושי רבע שעה ביום ללמוד תורה ומבקש לדעת מהו הדבר החשוב ביותר שעליו ללמוד בזמנו המצומצם. ותשובתו היתה: "מעיקר הדין אין חובה ללמוד נושא מסויים ותוכל ללמוד במה שתחפוץ כדקיי"ל אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ (ע"ז יט ע"א). זולת לימוד "שניים מקרא ואחד תרגום" לפרשת השבוע שהוא חיוב מן הגמרא וגם נפסק להלכה (שו"ע או"ח סימן רפה), על כן ראוי שבזמנך המצומצם תעסוק דווקא בו".

המעיין בסיפור נוכח שהושמט כאן מקורו של הסיפור: חוברת "מחניים" של הרבנות הצבאית.

הרב רפאל בנימין פוזן סיפר, כי הנוסח המקורי של הפתיח היה:

 בשנת תשי"ז התפרסמה ב"מחניים – עיתון החייל הדתי" שאלת חייל המוצא בקושי רבע שעה ביום ללמוד תורה ומבקש לדעת מהו הדבר הכי חשוב שעליו ללמוד בזמנו המצומצם.

השאלה הועברה לגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל [ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל] שהשיב כך: "מעיקר הדין אין חובה ללמוד נושא מסויים ותוכל ללמוד במה שתחפוץ כדקיי"ל אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (ע"ז יט ע"א). זולת לימוד "שניים מקרא ואחד תרגום" לפרשת השבוע שהוא חיוב מן הגמרא וגם נפסק להלכה (שו"ע או"ח סימן רפה), על כן ראוי שבזמנך המצומצם תעסוק דווקא בו.

לדברי הרב פוזן הוא הכניס את השינויים עקב לחץ מצד  מפיצי הספר, שחששו לאיבוד קהל קוראים חרדי אם צה"ל יוזכר בפתיח.

בשיחות אישיות הצר על ההשמטה  משום שזו אינה האמת, ואף ביקש לפרסם את דבריו, "שאדרבה ראו כיצד התייחס ראש מועצת גדולי התורה  לשאלת חייל: לא זו בלבד שהשיב, אדרבה כלל לא נרתע מלפרסם ב"מחניים" שהיה של הרב גורן, הרב הצבאי הראשי".

והאמת והשלום אהבו.

שבת שלום

אבישי

————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

לעילוי נשמת אמי מרת פנינה הכ"מ.

נגנזה בשמי מרומים ביום שלישי י"ב אדר שני תשע"ו.

דור ראשון לשבי ציון.

 

"וידום אהרן"

(רשימה לפרשת שמיני)

מעשה בחבר שבא לנחם משפחה שאיבדה בת באחת מפעולות הטרור שאירעו לאחרונה.  הוא סיפר להם את "מעשה ברמב"ן ותלמידו". אבי המשפחה מצא בזה מעט ניחומים לאובדן שפקד את משפחתו.
כשהוא תחת הרושם החזק שעשה הסיפור, פנה אלי החבר וביקש למצוא את מקורו של הסיפור ולבדוק את אמינותו. כנקודת מוצא אמר לי שראה זאת  בספר "ילקוט מעם לועז".
לפניכם נוסח הסיפור  מתוך ספר "ילקוט מעם לועז*" על ספר שופטים (ירושלים, תשל"ג 1973).
Image_ד00558
ספר ילקוט מעם לועז – כשמו – הוא ליקוט מספרים הרבה. לשבחו של המלקט ייאמר שכל פסקה מסומנת באות ובסוף כל פרק מופיעים המקורות.
Image_ב00558
הסיפור הנ"ל [אות מ"ז] מקורו הוא בספר "קבלת שבת" לר"ש ינובסקי.
 קבלת שבת הוא ביאור על מזמורי קבלת שבת. נדפס לראשונה בפיוטרקוב בשנת  תרס"ז (1907). ספר לא ידוע ולא מצוי.
רמבן2
ואכן הסיפור מופיע שם ככתבו וכלשונו בעמוד 50. כשבודקים את המקור עליו הסתמך מחבר ספר "קבלת שבת" מוצאים את הנוסח הבא:
 קבלת שבת1ב
כיצד נדע איזהו "בספר אחד" שעליו מסתמך הכותב?
בחיפושנו נעזרנו  בתוכנת "אוצר החכמה" . שם מצאנו את אותו סיפור בספר "חמש ידות" בדף נו. ספר זה הוא ספר דרושים לשבתות ומועדים. חברו ר' בנימין לווין. נדפס בוילנה בשנת תרס"ד (1904).<