Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

בע"ה

וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ

רשימה לפרשת כי תבוא

 

הוצאת "קפת הספר" הוקמה בשנת תרפ"ב 1922 על ידי הסתדרות המורים ואגודת הסופרים. היא התמחתה בהוצאת ספרונים לילדים.

במסגרת זו הוצאה חוברת "מעגלי צדק" על ידי אז"ר. בחוברת לוקטו אמרי מוסר מתוך "ספר חסידים" לר' יהודה החסיד (נפטר בערך בשנת ד' תתקע"ה 1215!).

העמוד הראשון מוקדש לנושא מסירות נפש.

בשוליו נוספה הערת העורך:

*) בפרק זה נשמע הד הרדיפות הנוראות שסבלו אבותינו בעד אמונתם בימי הביניים.

 

לקראת ה"ימים הנוראים" נקיים ב"בית אריאלה" לקהל הרחב ערב שנושאו הפיוט "ונתנה תוקף".

פיוט זה הולחן ומושר בכל בתי הכנסת האשכנזים בעיצומה של תפילת יום ראש השנה ויום הכיפורים.

למי שלא מכיר (ויש כאלה…) כדאי להאזין כאן לביצוע המרגש של הפיוט על ידי חנוך אלבלק ז"ל, חבר קיבוץ בית השיטה.

דף פרסומי. תוכנית הערב ב"בית אריאלה". התאריך העברי. ג' תשרי תש"פ

קישורית להרשמה (ללא תשלום) כאן

 לפיוט יש גם רקע אגדתי של סיפור אמנון מגנצא, שנמצא עמוק בתוך ייסורי היהודים בימי הביניים.

—————————————————————————————————————————————————————–

מעשה ר' אמנון ממגנצא. מתוך ספר "אור זרוע" מועדים, סימן רע"ו (מהדורת מכון אור עציון)

מקובל כיום על כל החוקרים כי הפיוט קדום בהרבה לימי הביניים ולתקופתו המשוערת של ר' אמנון, שכן קטעים מהפיוט מצויים בגניזה הקהירית.

סיפורו של ר' אמנון ממגנצא מבטא את הטרגדיה שעברה על יהודי אשכנז ואיטליה בעת מסעי הצלב וגזירות המרת הדת.

להרחבה ראו נא כאן מאמרו של שלמה איידלברג על "הרקע ההיסטורי  של מעשה ר' אמנון ותפילת 'נתנה תוקף' בספרו בנתיבי אשכנז (ניו יורק, תשס"א 2001) עמ' 23-28.

שבת שלום

אבישי אלבוים


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

אמרו חכמים ראשונים

"כי יחם לבבו"

(דברים,  פרק יט, פסוק ו)

רשימה לפרשת שופטים

מחר, ז' באלול הוא יום השנה לפטירתו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

ר' ראובן ידוע בספריו, שמהם ניכרת בקיאותו הרבה בכל מרחבי התורה, וממנה דלה פנינים ומרגליות טובות.

הקדשה  לרב ראובן מרגליות על עותק ספריית הרמב"ם מאת מחבר הספר "ברכת אברהם" (ירושלים, תש"י 1950).  מרגליות – "כשמו כן הוא".

במהלך השנה האחרונה התוודעתי לספר "מוסר ודעת", שהיה מונח כל השנים בספריה על מדף נושאי הכלים של הרמב"ם, בלי לשים לב כי עותק הספריה היה שייך לרב ראובן מרגליות, ובו כתב מספר הערות קצרות על הגיליון.

על שער הספר מצויין מספרו הסדורי של הספר: מ/No.7. האות מ מציינת את מרגליות, וכנראה היה הספר השביעי [!] בספרייתו הפרטית בתקופת לבוב.

שער ספר מוסר ודעת : הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה לרמב"ם. המחבר: שלמה זאב מגיד. וילנה תרכ"ח 1867.

גב השער. חותמת: ראובן מרגליות, לבוב.

בחרתי להביא הערה אחת קצרה ולהרחיב בה. הנה לפניכם:

 

ההערה מתייחסת לדברי הרמב"ם ב"משנה תורה", ספר מדע, הלכות דעות, פרק שני הלכה ד:

אמרו חכמים ראשונים כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים.

הקושי הגדול בדברי הרמב"ם הוא, שאין לנו מקור בתלמודים לאותה מימרא שמביא הרמב"ם בשם חכמים ראשונים. מי הם אותם "חכמים ראשונים" שהרמב"ם מצטט?

העיר על כך רב ראובן בגיליון העמוד:

יעוין בס' תקנות ותפלות שער כ' ובמה שציינתי שם על הגליון.

רצתי-אצתי להוציא עותק של הספר "תקנות ותפלות" מהמחסן, בתקוה שאמצא שם "מה שציינתי שם על הגליון", אך תוחלתי נכזבה. הערה בכתב יד לא מצאתי. אך בזכות ההפניה של ר' ראובן, מצאתי פירוש מקורי מאד בגוף הספר. הפירוש יובא בסוף הרשימה.

שער ספר "תקנות ותפלות". המחבר: שלמה צבי שיק (הרשב"ן). מונקטש תר"נ 1890. עותק ספריית הרמב"ם

ייתכן וההערה שר' ראובן רצה להפנות אליה כתובה במקום אחר. במאמרו על "הרמב"ם והזוהר" (כתב העת "סיני" כרך לב), ציין ר' ראובן כי המקור למאמר "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" נמצא בספר הזוהר בכמה מקומות !

הערת ר' ראובן מרגליות. הרמב"ם והזוהר. סיני כרך לב

ידיעה זו מעלה את השאלה העקרונית, האם הרמב"ם הכיר את ספר הזוהר?

(כתבתי על כך במדור "עלי ספר" ב"שבת בשבתו" בשנת תשע"א. ראו נא כאן תוכן הדברים).

ועתה השכילו וקראו את שכתב הרב שלמה צבי שיק, מדוע לא מופיעה המימרא בתלמודים ומי הם החכמים הראשונים.

מרגלית חמודה זו העלה רב ראובן ברשתו והפנה אליה בהערה המוזכרת לעיל.

… ואמרתי שבלתי ספק  ראה הרמב"ם המאמר באיזה מדרש… אך זאת קשה לי על הרמב"ם  למה אמר כאן חכמים הראשונים ולמה לא אמר כמ"ש במקום אחר סתם אמרו חכמים ?

ולי נראה שחכמי התלמוד מראש עמדו לגנות את מדת הכעס עד שהגדילו האסור שהוא כעובד ע"ז למען ירגילו עצמם במידת סבלנות, והמאמר כל הכועס כאלו עובד ע"ז היה רגיל בפי החכמים, אך כאשר עמדו תלמידי נוצרי ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, הי' זהירים החכמים הקדושים, להוציא מפיהם מאמר שהי' רגיל בפי הטמאים, ומטעם זה מצא רבינא ורב אשי לטוב וישר שלא להכניס המאמר בתלמוד ולכן בדיוק כתב הרמב"ם אמרו חכמי' הראשוני' וכו' יען שרק בפי חכמים הראשונים הי' המאמר מורגל אך חכמים האחרונים הם האמוראים שהי' בזמן שיצאו מישראל המהרסים והמחריבים והם הם תלמידי הנוצרים, ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, לא הזכירו מעון הכעס כדי להרחיק את המון ישראל מכת המינים.

הרב שיק תולה בצנזורה הפנימית כנגד הנוצרים את הסיבה להיעלמות מימרא זו מן התלמודים בעת עריכת רבינא ורב אשי.

שנזכה להתרחק ממדת הכעס.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

בע"ה

  הָרִים הַגְּבֹהִים, לַיְּעֵלִים; סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

["ברכי נפשי", תהלים פרק קד פסוק יח]

וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם.

וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם

[פרשת ראה, דברים פרק יד פסוק ז]

שפן או ארנבת ?

השפן הוא חיית בר מוגנת הפעילה בארץ ישראל. הארנבת חיה באירופה.

לרוב ארנבת היתה מצויירת בספרי קודש. הנה דוגמא יפה מפתיח לספר שנדפס בפיזרו (איטליה) בשנת רע"ט 1519.

בדפוסים קדומים מאד לא היו מקשטים כלל את דף השער ומאיירים רק את  תחילת הטקסט של הספר.

אף כי הספר עוסק במדרש "שיר השירים", הארנבת (והשפן) אינם מופיעים כלל במגילת שיר השירים.

דף ראשון של מדרש שיר השירים רבה. דפוס פיזרו רע"ט (1519). עותק ספריית הרמב"ם

באחד האתרים ראיתי מי שכתב, כי עד היום הארנבת משלמת את המחיר, שרוב הישראלים לא יודעים להבדיל בין שפן לארנבת. אנחנו אומרים ש"הקוסם שולף שפנים מהכובע" למרות שזאת ארנבת. גם הביטוי "שפני נסיונות" הוא טעות, שהרי השפן הוא חיה מוגנת ואת הניסויים (אם) עושים – בארנבונים.

השפן גר במחילה, בניגוד לארנבת שמסתתרת בצמחיה.

בתיאור מעשה הבריאה בפרק "ברכי נפשי" – פרק קד בספר תהלים – מופיע התיאור: סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

חביבה עלי פסקה אחת מספר אורות הקודש של מרן הרב קוק זצ"ל.

בפסקה הרב זצ"ל מתייחס  לאותה תכונה של  השפן, להסתתר במחילות ומתחת לסלעים, לעומת האדם הבונה בניינים.

אורות הקודש. כרך שני. עמוד שיד

"קדושה מחרבת ובונה". אורות הקודש. כרך שני. עמוד שיד

ראו נא כאן את הרעיון במילואו.

שבת שלום

חודש אלול  טוב ומועיל

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

בע"ה

וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. 

(דברים פרק יא פסוק יט)

רשימה לפרשת "עקב"

מה יותר נכון בחופשת "בין הזמנים" מאשר ללכת לספריה תורנית ולהתענג על עושר החוכמה ועומק התורה המצויים בין קירותיה.

הנה רישום של הרב אליעזר וולדינברג על ביקורו בספריית הרמב"ם:

הרב אליעזר וולדינברג (מחבר שו"ת "ציץ אליעזר"). הלכות מדינה. חלק שני. פרק ג. תשי"ג 1953. הרב היה מגדולי הפוסקים בדור הקודם. בתחילת דרכו כדיין כיהן בבית הדין בתל אביב.  תודה לשוקי גלזר על ההפניה.

הרשימה השבועית צועדת בעקבות פנקס מבקרים ישן-נושן בספריית הרמב"ם. פנקס משנת תרצ"ט 1939.

כשדפדפתי בין דפי הפנקס הישן דמיינתי לעצמי את קהל המבקרים: תלמידי חכמים ואנשי עמל, מבוגרים וצעירים.

התחלתי במלאכת זיהוי האנשים. חפשתי רבנים וידועים. לבסוף התמקדתי בחלוץ צעיר, חיים זילבר מקבוצת אריה.

נתחיל בטעימה מאותם רבנים וידועים.

דף הראשון של פנקס המבקרים מיום כה תשרי תרצ"ט. 34 מבקרים.

שלשת הראשונים:

יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון באדמו"ר זצ"ל מקנטיקוזיב (תר"מ-תש"ב 1880-1942. מאדמו"רי שושלת ליניץ)

יהודה ליב דון-יחייא (תרכ"ט-תש"ב 1869-1941. חתנו של הרב שלמה הכהן מוילנה. רב בכמה עיירות. מרבני המזרחי)

בנימין מינץ (תרס"ג- תשכ"א 1903-1961 עיתונאי, חבר כנסת ושר הדואר. ממנהגי מפלגת פועלי אגודת ישראל)

————————–

דוגמית נוספת מיום כ"ט תשרי תרצ"ט  ובו היו בספריה 32 מבקרים.  זה לצד זה כתובים:

אריה פלדנקריז (אביו של משה פלדנקרייז, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז. נפ' תש"ו 1946. על מצבתו כתוב: נצר צדיקי אוסטרה-ווהלין).

מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ד-תשע"א 1914-2011. ראש ישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק  וחבר מועצת גדולי התורה של דגל).

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. המקור כאן


עניין מיוחד מצאתי ברשומה הבאה:

חיים זילבר קב' אריה.

מי הוא חיים זילבר מקבוצת אריה? האם קבוצניק?  היכן היא קבוצת אריה?

חיפוש ברשת גילה לי כי קיבוץ "שדה אליהו" בעמק בית שאן הוא קבוצת אריה.

הנה איור מימי תחילת הקיבוץ. בתחתית האיור רשום: "ימי בראשית" במחנה חומה ומגדל בקבוצת אריה (שדה אליהו) שנת תרצ"ט 1939.

המקור אתר  קיבוץ "שדה אליהו".

"קבוצת אריה" נקראה על שם אריה פיילכנפלד (לוץ) המדריך הראשון והנערץ של קבוצת רודגס,ממנה יצאו הגרעינים לקיבוצים הדתיים. דף הנצחה לאריה כאן.

בחיפוש באתר קיבוץ "שדה אליהו" מצאתי תמונה משנת ת"ש 1940 ובה מצולם מיודענו. בכיתוב הנלווה לתמונה מצויין: "חיים זילבר (עם החולצה הרקומה)".

המקור: אתר קיבוץ שדה אליהו כאן.

חפשתי מידע נוסף על האיש. הנחתי שכנראה היה איש ספר. ולא מצאתי כלום.

… סליחה. כן היה חיים זילבר אחד ברשת. איש כפר מרדכי. נפטר בשנת 2009 ובתו עתליה זילבר ספדה לו. ההספד המרגש התפרסם ב"חדשות בן עזר" מספר 394. לפי התיאור בהספד למדתי, שחיים זילבר לא היה איש דתי אבל היה גאה ביהדותו ופקד את בית הכנסת בשבתות. עלה  מהולנד ארצה ועבד את אדמת ארץ ישראל בכפר מרדכי ליד גדרה.

הדמות לא התאימה למה שחפשתי. קיבוץ שדה אליהו הוקם על ידי 'יקים' יוצאי גרמניה שומרי מצוות,  והאיש לא היה דתי…

באולם ההשאלה בבית אריאלה מצאתי ספר שחיבר חיים זילבר על תולדות משפחתו, שנספתה בשואה.

וכאן חכתה לי הפתעה גדולה ומכופלת.

א. אכן זה האיש. הוא גדל בבית דתי והבטיח לאביו כי כשיעלה כחלוץ לארץ ילך לקבוצה דתית. כך הגיע לקבוצת אריה ולהקמת קיבוץ "שדה אליהו". לאחר תקופה קצרה התגייס לצבא הבריטי ולא חזר לקיבוץ.

בספרו מספר חיים זילבר, שנשלח בקיץ 1938 מטעם הקבוצה ללמוד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ממש בשכנות למשכנה הראשון של ספריית הרמב"ם. בינגו !

עמוד מספר "מצבה לקברים שאינם"

 

ב. להפתעתי בדף הפותח את הספר מצאתי עיסוק בשם משפחתי -"אלבוים"-, ואולי קצה חוט למצוא את שושלת משפחתי, שמוצאה מפולין.

בקטע הבא קראו על דוד אבירם, שהכין שושלת יוחסין ענקית של משפחת אלבוים.

דוד אבירם היה תושב רמת גן ונפטר סביבות שנת 1990.

מי יודע פרטים על משפחתו של דוד אבירם ז"ל ? היכן שמורה אותה מגילת יוחסין ענקית שהכין?

 

שבת שלום

אבישי


תוספת.

לאחר פרסום הרשימה קבלתי  מארכיון קיבוץ שדה אליהו (בתיווכו של הרב אחיה אמיתי שליט"א)  עלון לחג ט"ו בשבט בשנת תרצ"ט מקבוצת אריה בתקופת חדרה, טרם העליה לקרקע בעמק בית שאן. הרשימה הפותחת היא מפרי עטו של חיים זילבר (חיי ם ז.). ראו נא כאן הגיליון כולו.

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. 

דברים פרק ד פסוק ו

רשימה לפרשת ואתחנן

על הממשק בין חכמת ישראל לחכמת העמים נכתבו שלל חיבורים המיועדים להגדיר את המשותף ואת השונה בתפיסת העולם.

על הרשימה המכובדת אפשר להוסיף את הספר החדש "עולמות" – שיחות על אמונה ופילוסופיה בין אריאל רוט לרב שלמה אבינר שליט"א.

הספר דן בשיטות הפילוסופים של העת החדשה – בני זמננו.  לתוכן העניינים ראו נא כאן

כריכת הספר

בסוף הספר יש נספח: פירורי טיסה.

עם עליית חומייני לשלטון באיראן והמהפכה האיסלאמית במדינה זו נשלח הרב אבינר בשליחות "המוסד" למשימה חשאית באיראן.

כפי שהרב אבינר סיפר לאחר שנים רבות, (ראו נא ראיון עמו באתר כיפה" כאן), הוא נשלח כנציג הרבנות בצרפת ולשם כך שינה את בגדיו ואף קיצץ בזקנו .

במהלך הטיסה לא יכל הרב אבינר לקרוא ספרי קודש ברבים, ולכן לקח עמו צידה לדרך ספר פילוסופיה קטן בלועזית.

סיכום שכתב לאותו ספר נדפס כנספח בשם "פירורי טיסה" (עמודים 649-685) ל"עולמות".

כל זה מסופר ב"התנצלות המחבר" המצורפת כהקדמה לנספח.

מדוע התנצלות ?

 

כי החיבור לא מושלם ולא הושלם.

הרב אבינר חותם בשורות האלו:

השליחות לחו"ל הסתיימה, אך עבודתי לא הסתיימה. כי לא ראיתי עניין להמשיך כאן, בארץ הקודש, בה אני הדל לומד רק קודש.

הרוח הנושבת בין דפי "עולמות" מתומצתת על גבי הכריכה האחורית:

האמונה והפילוסופיה שונות זו מזו במקורן, אולם לעיתים שואלות גם שאלות דומות.

בספר זה נעשה נסיון לדון בחלק מגדולי הפילוסופים מנקודת מבט אמונית. ביקורת אמונית של המחבר בין עולמות אלה ושל המפריד ביניהם עשויה להביא את הקורא המשכיל, אשר הפילוסופיה אינה זרה לו, לחשיבה מחודשת על ההגות הפילוסופית המערבית מחד גיסא ועל השגב העליון של האמונה היהודית מאידך גיסא.

ספר מעניין ומומלץ.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

איכה 

רשימה לתשעה באב

לפני כחודשיים הופיעה בקטלוג בית המכירות "Refaeli – רפאלי" תמונת שער ספר "שתי הלחם" (דפוס וואנזיבק תצ"ג 1733).

מה שייחד את התמונה היתה חותמת ענקית הפרוסה על כל דף השער.

התמיהה – למי חותמת זו שייכת? מדוע נחתמה על גבי השער?

רעי חנוך גוטליב מצא ספר נוסף עם חותמת זהה.

ספר "מצל מאש" (דפוס פרעסבורג 1878) שנמכר בחודש פברואר שעבר בבית המכירות  "ברנד".

החותמת השניה ברורה יותר וניתנת לקריאה.

בתוך המסגרת  כתוב:

David Perle

BRESLAU

1917

התמיההמי הוא דוד פרלה ? מה קרה בשנת 1917 ?

שיטוט ברשת שעשה חנוך העלה שלל מסמכים ועובדות על חייו ומשפחתו של דוד פרלה. נעשה זאת בסדר כרונולגי הפוך – מהסוף להתחלה.

דוד פרלה נרצח במחנה המוות אושוויץ.

כך מופיע ב"דף-עד" שמלאה קרובת המשפחה מרטין פארלי (פרלה) ב"יד ושם" בשנת תשט"ז 1956.

באתר  holocaust.cz , המרכז נתונים על קורבנות השואה, מצאנו פרטים נוספים על דוד פרלה והדרך שעשה מעירו ברסלאו עד מותו.

א. דוד נולד ב – 1878 28.10.

ב. בתאריך 11.6.1943 גורש בטרספורט מספר IX/5 לגטו טרזינשטט.

ג. בתאריך 1944 28.10. גורש בטרנספורט שמספר 1084 לאושוויץ. שם נרצח.

ד. דוד נרצח ביום הולדתו ה – 66. עמו נספתה אף רעיתו ליליאן.

DAVID PERLE

מזעזע לקרוא את הנתונים על המשלוחים. כמה נרצחו וכמה שרדו !

בברסלאו דוד גר עם משפחתו המורחבת ברחוב Schwertstrasse מספר 6.

תמונה ישנה של בית מס 7 ברחוב Schwertstrasse . שם הרחוב היום הוא Nabycińska. יש לציין כי ברסלאו נחרבה במלחמה (כמו עוד כמה ערים גרמניות) ונבנתה מחדש. המקור כאן.

פרט זה דלינו מרשימה שמית של מתפללי בית הכנסת בשנת 1933.

המקור כאן

אביו אברהם משה (מוריץ) היה אדם אמיד. ברשותו עסק סיטונאי למוצרי אריזה. נפטר בשנת 1915. ראו נא כאן צו הירושה לארבעת בניו בתאריך 25 לינואר 1915.

כותרת דף העסק של אברהם פרלה בברסלאו. המקור כאן.

דוד עסק אף הוא במסחר. כנראה צלחה דרכו כי  באתר ב Central Jewish Library ישנן התכתבויות שונות אודות תרומות נדיבות מאד שנתן דוד למוסדות הקהילה בשנים 1916-1917 לאחר פטירת אביו. ראו דוגמאות כאן וכאן.

נחזור לחותמות הספרים. אנחנו משערים שחותמות אלו מצויות היו על ספרים שנתרמו על ידי  דוד למוסד כלשהוא בשנת 1917, אולי לזכר אביו שנפטר שנתיים קודם.

בשנה זו תשע"ט 2019 – מאה ושתיים שנים לאחר התאריך הנקוב בחותמת (1917) ושבעים וחמש שנים לאחר הרצחו – שני ספרים מאוצרותיו הגיעו למכירות פומביות.

ספרים אלו, בחותמתם, מספרים לנו את סיפורו של דוד פרלה ואת הסיפור של העם היהודי בגלותו ובגאולתו.

שבת שלום

צום תשעה באב קל ומועיל.

אבישי


תוספת:

מכתב שהגיע מדוד פרלה, ירושלים.

אבישי שלום

קבלתי בהתרגשות את התכתובת לגבי ספר שתי הלחם. ראשית מדובר בדוד של אבי אליעזר פרלה שעל שמו אני קרוי. ברשותי ספר נוסף עם החותמת הנ"ל וידוע לי על ספר נוסף כנ"ל. אינני יודע אם המידע שברשותי נכון. אך לי סופר פעם שדוד פרלה היה אספן ספרים והוא שלח את האוסף לאנגליה בשנת 37 על מנת להצילו. כשסבי שמעון פרלה נפטר בשנת 62 הוא נקבר בבית הקברות בקרית שאול ועל קברו יש שלט ההנצחה לאחיו דוד.

שער ספר שו"ת מעיל צדקה, פרג תקי"ז 1757.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן.

רשימה לפרשת מסעי

נדודי בני ישראל במדבר ותחנות מסעיהם נמנים בתחילת פרשת השבוע.

הניווט, קצב ההתקדמות ובחירת מקום החניה נעשו באמצעות "עמוד-ענן הכבוד".

על פי ה' ייסעו ועל פי ה' יחנו.

להבדיל האדם לדורותיו נעזר במפות כדי לתכנן מסלול ולהגיע בדרך הנוחה לייעדו.

אחת ממפות הדרכים העתיקות קרויה "מפת פויטינגר".

מהי מפת פויטינגר? למה השתמשו בה? ומה חשיבותה בחקר ארץ ישראל?

כך הוא ערכה באנציקלופדיה אאוריקה :

מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana), שנוצרה במאה ה-4 או בראשית המאה ה-5 לספירה, היא מפת הדרכים והמחוזות העתיקה, של האימפריה הרומית.

המפה נועדה לסייע לרשת "שירות הבלדרים" (Cursus publicus) שהעבירה אגרות, מיסים שהתקבלו ואפילו פקידי ממשל באימפריה הרומית. הקורסוס פובליקוס הוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר, בשנים הראשונות לספירה הנוצרית.

מפת פויטינגר, ששורטטה על פי נתונים שהועלו לראשונה ברשימת תלמי, מתארת את המרחב בין ספרד ואנגליה במערב ומגיעה עד הודו במזרח.

המגילה הצרה והארוכה התגלתה בגרמניה בשנת 1507. בדיעבד הסתבר שהיא הועתקה במאה ה-13 על ידי נזיר מהעיר הצרפתית קולמר. המגילה המקורית של מפת הדרכים העתיקה נעלמה כנראה לתמיד ואיננה בידינו.

במפה מתוארות התחנות והדרכים בארץ ישראל והמרחקים ביניהן. כל זאת בשפה הלטינית. דרכים סלולות והערים והמחוזות של הארץ, מוצגות בה באופן ברור. יש כאן מעל 550 יישובים, כולל סימון של מקורות מים, מקומות מנוחה ומרחצאות.

ב"פנקס זוטות" שלי שמורים כל מיני 'גזירים'. זוטות אלו מצאתים בהסח הדעת במהלך עבודתי בספרייה המרכזית של תל אביב.

אחת מהם היא רשימה של הרב עדין שטיינזלץ, שפורסמה בכתב העת הפופלרי "מדע" שהוציא לאור מכון ויצמן.

אני  מקוה שאכן הכותב הוא הרב עדין שטיינזלץ, כי אין בגוף המאמר ראיה לכך.

נושא המאמר: פשר מפת פויטינגר בארץ-ישראל.

 

רשימתו של הרב עדין שטיינזלץ יכולה ללמד אותנו, שכל עיסוק בארצנו הקדושה, בגיאוגרפיה שלה, באבניה וביישוביה, יש בזה חיבת הקודש.


ספרות רחבה וצבעונית על ההיסטוריה של המפות נכתבה על ידי מומחים לדבר, חוקרים ואספנים, ומצויה ברשת.

בהקשר של פרשת "מסעי" בני ישראל במדבר, אני מבקש להפנות אותכם  לעבודה מעניינת על "המפות בהגדה של פסח". עבודה שכתב אמיר כהנוביץ במסגרת לימודיו בבית הספר ללימודים מתקדמים במכללת אחוה. היא הוגשה בשנת תשע"ה (2015) וזמינה ברשת כאן.

כפי שמציין אמיר בעבודתו, המאפיין את המפות של ההגדות הוא ציור מסעי בני ישראל במדבר, ממצרים לארץ ישראל.

עמ' 33

מסעות בני ישראל במדבר. פריט מתוך הגדת הרלינגן, שאייר אהרון שרייבר הרלינגן. וינה 1730. המקור: "המפות בהגדה של פסח" עמ' 93.

 

עם כניסתנו לחודש מנחם אב, ובתשעה בו נתאבל על חטא המרגלים וחורבן בית המקדש, נוסיף באהבת הארץ ובידיעותינו בה.

שבת שלום וחודש מנחם אב מבורך

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: