Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘אבני נזר’

בע"ה

וכי תבואו מלחמה בארצכם…

[במדבר  פרק י פסוק ט]

רשימה לפרשת בהעלותך

מלחמות גוררות בעקבותיהן שיבוש מהלך החיים הסדיר.

כך נוכחתי השבוע במהלך מחקר קטן שערכתי בעקבות שאלה ביביליוגרפית שהתעוררה במהלך קיטלוג עותק ישן של משניות "מנחת יצחק", שערך  יצחק זאלער (זלר) בוורשה.

יצחק זאלער היה דמות מיוחדת במינה. לפרנסתו עבד כשען. עסק בצורכי ציבור, היה נשיא "קרן ארץ ישראל של בית החסידים של סקרנביץ", וחיבר ספרים תורניים.

רחוב גענשא בורשא, בו היתה חנותו של ה"שען ר' יצחק זאלער". שימו לב לשעון בצד ימין. אולי הוא מעיד על חנות השעונים במקום. (התמונה לקוחה מ"ויקיפדיה" הפולנית)

 

במיוחד התפרסם ספרו "שערי יצחק": הסברת היהדות לבני הנעורים בשפת האידיש, שהיה פופולרי מאד בפולין ואף זכה להוצאה חדשה בעברית בארץ בשנת תשכ"א (1961) בתוספת הערות של ר' בנימין יהושע זילבר (ר' בנימין הצדיק).

ייחודן של משניות "מנחת יצחק" הוא בליקוט דברי תורה חסידיים וסידורם על סדר המשניות. בכך המשניות הופכות גם לספר מוסר ולהדרכה בעבודת השם.

שער פנימי. דפוס ורשה, שנת תרע"ג (1913)

בסוף הספר נוסף קונטרס קצר בן שני דפים שהם מעין דרשת "הדרן", לחבר את סוף סדר זרעים  להתחלת סדר מועד הבא אחריו. לצפיה בקונטרס זה ראה נא כאן.

מחבר הדרוש הוא "מכבוד המנוח המה"ג (המאור הגדול) הג' (הגאון) ראש ישיבה דפה ווארשא הרב ר' רפאל זאב זצלל"ה".

יצאנו לחפש בכל וורשה היהודית, קהילה עצומה ותוססת חיים תורניים, מי הוא ר' רפאל זאב, ראש ישיבה ?

לאחר חיפוש ובדיקה (ראה נספח)  הגענו למסקנה שמדובר בר' רפאל זאב סקולוב, חתנו של בעל "חלקת יואב" ותלמידו של "אבני נזר".

אותו רבי רפאל זאב נפטר בגיל צעיר בג' חשוון שנת תרע"ח (1918).

כיצד ייתכן שספר שיצא בשנת תרע"ג (1913)  יזכיר אותו בברכת המתים ("זצלל"ה = זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) ?

מכאן הגענו להשערה שספר זה היה מוכן להדפסה בשנת תרע"ג (1913) אך הפצתו התעכבה עד אחרי גמר המלחמה ואז נוסף לו הקונטרס הנ"ל.

חיזוק להשערתנו מצאנו בהודעה שנדפסה בצד השער ובו מוצע למכירה גם ספרו "שערי יצחק". מהדורתו הראשונה של ספר זה נדפסה רק בשנת תרע"ה (1915).

הנה דוגמא אחת, מני רבות, של הפסקת שטף החיים באילוצי המלחמה.

שבת שלום

אבישי

—–

נספח:

לשאלת זיהויו של ר' רפאל זאב נעזרתי רבות ברעי חנוך גוטליב.

תמיכה בזיהוי.

א. בתחילה נקטנו בדרך של חיפוש אחר שם זה בעיר ורשה בכל המאגרים. כל המובאות שמצאנו היו של ר' רפאל זאב סוקולוב, חתנו של ר' יואב יהושע  וינגרטן, מחבר ספר "חלקת יואב", תלמידו המובהק של  ה"אבני נזר" (האדמו"ר מסוכטשוב, חתנו של האדמו"ר מקוצק). ר' רפאל זאב היה מחוגי החסידים , אליהם השתייך גם ר' יצחק זאלער.

ב. ר' יוסף לייכטר, איש 'הספריה הלאומית' אף הוא הציע זיהוי זה. הוא נסמך על שני מקומות בפירושו שרבי יצחק זאלער מזכיר את רבי רפאל זאב. במשנה של ראש השנה: ראש בית דין אומר מקודש וגם במסכת מנחות פרק י בקשר לספירת העומר. בשני המקומות אלו דברי תורה שנאמרו בשמו של ה'אבני נזר'. בנוסף בקונטרס מזכיר ר' רפאל זאב דברי תורה ששמע מפי רבי יוסף ענגיל, שגם הוא למד אצל האבני נזר.

ספיקות בזיהוי.

א. בבית המכירות הפומביות "אסופה" נמכרו 100 דפים כתבי יד מחידושי תורה של ר' רפאל זאב סוקולוב. בהערה שהוסיפו  בקטלוג המכירה  נכתב: " ותלמיד הגאון בעל "אבני נזר", מזכירו בחידושים כאן בתואר "רבינו". בקונטרס הנדפס לפנינו מוזכר ספר "אבני נזר" (וכן ספרו "אגלי טל") ללא תואר "רבינו".

ב. התייעצתי עם הרב דוד אברהם מנדלבוים, שהוציא לאור בשנת תשנ"ד (1994) את הספר "זכרון שלמה" בו נדפס מחדש הקונטרס "פרפראות לחכמה", שהוא כנראה מחדושי הגאון רבי רפאל זאב זצ"ל.

הוא חווה דעתו הגדולה, כי הסגנון של הקונטרס הזה שונה מסגנון הקונטרס "פרפראות לחכמה". עוד הוסיף והעיר שלספר משניות ע"פ  מנחת יצחק  יש הסכמת בעל "חלקת יואב", אך אינו מציין את הקונטרס  מחתנו.

אודות ר' רפאל זאב.

  1. תשובה אליו בספר שו"ת אבני נזר, חלק יו"ד סימן ע.
  2. צילום מצבתו ומודעת פטירה  באשכול "ישיבות פולין" (אחרי מלחמת העולם הראשונה) בפורום אוצר החכמה.
  3. העתיק חידושים של רבנים  ופרסמם בחוברות "שערי תורה" בשנת תרע"ד (1914). ראו נא כאן וכאן. גם הערות משלו נדפסו כאן (וחתימתן רפאל זאב הלוי).
  4. הערותיו לספר "חמדת שלמה" נדפסו בקובץ בית אהרן וישראל גל' קסב, אב-אלול תשע"ב. (כתב היד בהערות אלו שונה מכתב ידו שנמכר ב"אסופה").
  5. חתם פרנומרנטן לספר מלחמות יהודה לר' צבי יהודה ממלוק. פיוטרקוב תרס"ח 1908 (תודה לרא"י קצנלבוגן).

ברחוב פאווא מס' 51 שכנה הישיבה שעמד בראשה ר' רפאל זאב .

 

——————————

לפני חתימת הרשימה שלח לי חנוך מודעת פרסום, שנדפסה  בחוברת  שערי תורה (ורשה, כסלו תרע"ג), ובה המחבר מודיע על הדפסת  חוברת ראשונה על מסכת ברכות. סביר להניח כי לא השלים את שלושת חוברת זרעים ואת הוצאת סדר מועד במלואו עוד באותה שנה.

ברישומי מפעל הביבליוגרפיה מופיעה רק המהדורה על כל סדר זרעים בשנת תרע"ו. נזכור שהדרוש של ר' רפאל זאב היה "לנעוץ סוף זרעים בתחילת מועד". אם כן הוא, הרי כאן סמך נוסף לאיחור הדפסת סדר מועד. כלומר תחילה נדפס סדר זרעים בשנת תרע"ו ואחריו סדר מועד בשנת תרע"ח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: