Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘אומנות יהודית’

בס"ד

סדרת זוטות: 9

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

כריכות צבעוניות

כשהתחלתי לעבוד בספריית הרמב"ם לפני כעשרים שנה היה מקובל ל'הפשיט' את הספרים מכריכות הנייר הצבעוניות שהיו  עטופים בהם. ולהעמיד את הספרים  על המדף כשהם אפרוריים, חסרי חן וגוון.  הספרן דאז אמר לי  כי הכריכות מתבלות ונקרעות מהר ולכן אין טעם לשומרם עם הספר. לימים כשקבלתי עלי את תפקיד מנהל הספריה שניתי את המדיניות ועכשיו אנחנו משמרים את הספר בכריכתו הצבעונית. לטעמי זה מוסיף לוית חן לספר  ומכניס צבע למדפי הספריה.

כשאני רואה ספרים והם מכורכים בכריכות נאות, הדבר משמח את לבי.

הנה דוגמאות  ישנות לכריכה צבעונית שראיתי באוספי הספריה ובהם הכורך השתמש בדוגמאות של  עטורי פרחים.

א.

ספר  "אורח חיים", פירוש לפרקי אבות, שחברו  החכם התוניסאי רבי כמוס חדאד, ונדפס בבית הדפוס המשובח  של  דוד עידאן באי ג'רבה בשנת תרפ"ו (1926) .

בספריית הרמב"ם שני עותקים ובשניהם עטורי פרחים שונים בכל כריכה.

עותק 1:

פרחים1

פרח5

עותק 2:

פרחיםא3

7

יש לציין שהמחקרים על תולדות הדפוס אינם קובעים בוודאות אם ומתי  ספרים נכרכו בבית הדפוס (כולם או חלקם) . ייתכן  שפעולה זו בוצעה רק כשהגיעו הספרים לידי הקונים ונעשתה לפי בחירתם וטעמם האישי. נראה לי שבמקרים רבים ניתנה אפשרות לכריכה  על ידי בתי הדפוס כשירות לקונה. הערתי על כך במאמרי 'כריכות בנות הים', בתוך "אשה חכמת לב":  מנחת זכרון לד"ר שרה פרנקל, ירושלים תשע"א, עמ' 95-102 (ראה שם הערה 13).

כאמור ספר "אורח חיים" הנ"ל נמצא בספריית הרמב"ם בשני עותקים. תופעה יוצאת דופן נמצאת בעותקי הספריה. בשני העותקים נוסף אחרי 3 הדפים הראשונים  דף הלקוח מספר  "זרע השלום" לר' עקב בן שלום גאתו הכהן, והוא הדף האחרון בספר "זרע השלום" (דף מא). לא מצאתי  קשר כלשהוא בינו לספר "אורח חיים",  וכנראה שנכרך בטעות. גם ספר זה נדפס בג'רבה,  בבית הדפוס של השותפים דוד עידאן ויעקב חדאד.   בקטלוג הספריה הלאומית נרשמה שנת הדפסת ספר "זרע השלום" : [תרפ"ח 1928]. אם כנים דבריהם, נראה שכמות מסויימת של עותקים נשמרה בבית הדפוס ונכרכה שנתיים מאוחר יותר בכריכות צבעוניות, אולי כדי למשוך עיני קונים חדשים.

פרחיםאשעמוד

ב.

באוסף 'ספרים שמורים' שלנו ראיתי מדרש רבה, קראקא  שס"ח (1608), בכריכה יפהפיה,

על רקע מוזהב מובלטים קשוטי פרחים.

אין לי ידיעה מתי נעשתה הכריכה: האם בסמוך להדפסת הספר או בשנים מאוחרות יותר .

פרחים קרקוב3

פרחים קרקוב4

בספר זה, בדף  השער מצדו האחורי, מצוי איור מקסים ונדיר מאד.

אברהם יערי, בספרו דגלי המדפיסים (ירושלים תש"ד 1944)  כותב שמצא איור זה רק בספר אחד, וגם הוא מדפוסי קראקא (שערי אורה.  ש"ס 1600).  הוא  מציין שתמונה זו של "האיל", היא פרט מתמונה גדולה יותר של עקידת יצחק, שנדפסה בספר ארבעה טורים (קראקא  שעג-שע"ה 1613-1615).

לפניכם האיור סרוק מעותק הספריה ולצדו התמונה הגדולה, מתוך ספרו של אברהם יערי, דגלי המדפיסים: דגל מס' 47.

פרחים קרקוב10

פרחים9

ג.

אור החמה לר' אבהם אזולאי, פרמישל תרנ"ז (1897)

בספר זה נעשתה כריכה יפה רק לפס הצר בגב הכריכה, הנראה לעיני כל.

הספר עומד על המדף בין ספרים אחרים ונדמה לך שכריכתו כולה נאה עד שאתה נוטלו לידך…

צבע

צבע2

ד.

חק לישראל. וינה תרע"ו (1816)

כריכה נאה עם רישום בעלים משנת 5577 (1817). 

חק1

לפני דף השער נוסף דף  עם איור מזרחי ופסוקים מעוטרים במסגרת נאה.

חק2

ה.

לקוטי אמרי אל. בגדד תרצ"ב (1932).

 

צבעוני2צבעוני1

הספר נדפס במטבעת אלישע שוחט.

צבעוני3א

אשמח לקבל  מידע על ספרים  ישנים עם כריכות צבעוניות  ולפרסם זאת בהמשך.

——————————————————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

 "הבן הרשע"

בציורי ארבעת הבנים. 

 הגדה של פסח,  אמשטרדם תע"ב 1712

אוסף ההגדות של בית אריאלה מחולק לשנים. הגדות אומנותיות, כאלו שיש בהם עם איורים ותמונות, נמצאות בספריית אחד העם. הגדות עם פירושים נמצאות בספריית הרמב"ם.

ההגיון שעומד מאחורי חלוקה זו נובע מההבדל בין פרשנות  לאומנות.  הפרשנות היא פרי רעיונותיו של הלומד והאומנות פרי כשרונו  של האומן.  האומנות אין לה גבולות של שפה ומקום. מקורות השראותיו של האומן יכולות להיות גם ממקורות זרים. 

מחקרים  על ציורי הגדות של פסח שנעשו על ידי חוקרי האומנות היהודית חושפים את המקורות מהם הועתקו הציורים. לעיתים אלו ציורי תנ"ך, שצוירו ע"י אמנים  נוצרים, ומצאו את דרכם אל ההגדות של פסח.

דוגמא מעניינת היא הגדת אמשטרדם תע"ב 1712, שיצאה במהדורת  פקסימילה על ידי הוצאת מקור בשנת תשל"ג 1973. להגדה צורפה חוברת דקיקה ובה  מבוא  "על ציורי הגדת אמשטרדם ומקומם בתולדות אמנות הדפוס העברי" מאת פרופ' בצלאל נרקיס (האוניברסיטה העברית, ירושלים).

אני מצטט מתוך החוברת:

פרופ' רחל וישניצר, מחשובי חוקרי האמנות היהודית קבעה עוד בשנת 1931 את המקורות העיקריים מהם שאב האמן של "הגדת אמסטרדם". היא הצביעה על ציורי התנ"ך של מתיאוס מריאן מבזל, משנת 1625-30 כעל המקור הנוצרי לציורי ההגדה, והראתה כיצד עיבד האמן נושאים מסוימים מהתנ"ך של מריאן לנושאים אחרים בהגדה. לדוגמא: "צורת חכמים מסובין בבני ברק ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה" לקוח מתוך תאור סעודת יוסף ואחיו במצרים.

בסעודת יוסף ואחיו השתתפו אחד עשר איש לעומת זה בסעודת "ליל הסדר" בבני ברק השתתפו כמחצית מכמות האנשים – חמשה במספר.  המתבונן בתמונה יכול להתרשם כי  רק בצד אחד של השולחן יושבים חמשה אנשים…

דוגמא נוספת  היא ציורי  ארבעה בנים בהגדה זו.

"ארבעה בנים  דברי תורה" מצורפים מתמונות שונות של "תנ"ך מריאן": התם למשל הוא העתק דמותו של שאול הנמשח למלך ע"י שמואל. ואילו הרשע הנו חייל הנס מן המגיפה במצור על שכם… [שם]

מאמר שפרסמתי בעיתון הצופה ז"ל  ( מיהו "הבן הרשע" , גיליון ערב פסח תש"ס 2000)  עסק בתופעה מיוחדת זו ביחס ל"בן הרשע",  שבהגדות קדומות מצוייר  בדמות חייל טיפוסי לתקופה ולמקום בו נדפסה ההגדה.

ייתכן כי כאן  רמוז המאבק לארוך הדורות בין ישראל לעשו. ב"הגדה  של פסח" מוזכר מאבק  על ירושת ארץ ישראל בין ישראל לעשו כמפתח להבנת שעבוד מצרים.   מצוטט  שם הפסוק " ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו, ויעקב ובניו ירדו מצרימה".

מעניינת נקודת מבטו  של ר' אליעזר אשכנזי, בפירושו מעשה ה',  הנדפס בתוך הגדת אמשטרדם הנ"ל, על "ארבעת הבנים".

בפירושו משווה הוא את ארבעת הבנים לבניו ונכדיו של אברהם אבינו לפי ההתאמה הבאה: יצחק – חכם, יעקב – תם, עשו – רשע, ישמעאל – שאינו יודע לשאול.

כהשלמה לדברי ר' אליעזר אשכנזי  אפשר לסמוך מה שמצאתי   בגנזי כתבי היד של  ספריית הרמב"ם, במחברת  כתב ידו של  ר' מנחם מתתיהו הכהן, בעל  ספר "רמזים וגימטריאות" (ירושלים תרצ"ח 1938).  גם שם מובע רעיון  דומה, שארבעת הבנים הם בניו של אברהם אבינו, אב המון גויים. הוא מצא לזה רמז:  החישוב המספרי (גימטריה)  המשותף ל "חכם, רשע, תם, אינו יודע" הוא 1235 –  שווה בערכו  ל"זהו יצחק , עשו, יעקב, ישמעאל".

"הבן הרשע" הינו אדמוני לבוש אדרת שיער, שכל מטרתו לצוד ציד כמיטב המסורת של שונאי ישראל.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: