Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘אמונה’

בע"ה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְ-הוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְ-הוָה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. 

במדבר פרק י פסוק כט

רשימה לפרשת בהעלותך

בספריית "בית אריאלה" שמור חדר עבודה של אשר צבי גינצבורג, הידוע בשם העט "אחד העם".

בבית המדרש שבו למדתי משנתו של "אחד העם" היתה פסולה ומוחזקת בכפירה.

(הרב צבי יהודה קוק, "מתוך התורה הגואלת", עמ' 218).

"אחד העם" בא מבית דתי ואף למד בישיבה. משום כך אין להתפלא שבחדרו, בין חפציו האישיים, מונחים תפילין!

חדר "אחד העם" בספריית בית אריאלה המחודשת

על אצטבא המונחת בכניסה לחדרו מצוי סדור תפלה עם פירוש של רבי יעקב מעמדין, דפוס למברג 1863.

 

כריכת הסידור המהודרת (לשעבר)

רישום בדף השער מלמד כי סדור זה יירש "אחד העם" מאביו ישעיהו.

שער הספר. מוקף בעיגול רישום ידני של אביו.

לר' ישעיה גינצבורג

בדף האחרון של הסידור ישנו רישום בעלות נוסף, שאני מסתפק בו אם הוא  מימי בחרותו של "אחד העם", כיון שלשמו נוסף התואר ה"ר [=הרב רבי].

דף אחרון. מוקף בעיגול רישום ידני של אשר צבי גינצבורג

זה הספר מן ה"ר יעקב מעמדין שייך לה"ר אשר צבי גינצבורג

בתוך הספר ישנו הערה קצרה אחת בכתב יד שאתייחס אליה בהמשך.

אשר גינצבורג חי בתל אביב ונפטר בה בשנת תרפ"ז (1927). הוא נקבר בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.

בית קברות זה תועד בספרו של צבי קרול  וצדוק לינמן (ספר בית הקברות הישן בתל-אביב כולל שמות של הנפטרים…מראשיתו 1902 עד 1939. ‬תל אביב ת"ש, 1940) ובו מופיעים גם תמונות של מצבות אישים ידועים הקבורים שם.

בעיון מקרי בעותק ספריית הרמב"ם מצאתי כי 'חוללה' תמונת קברו של אחד העם ותמונת קברו של ביאליק וברנר.

מעשה הראוי לכל גנאי. כבר כתבתי על כך ברשימה קודמת "ימח שמם?".

גרפיטי ! על יד מצבתו של אחד העם נכתב "ימח שמו".

בהקדמה לסידורו כותב רבי יעקב עמדין על התופעה הייחודית של קיום עם ישראל באריכות הגלות והמשמעות שלה:

ואיך לא יבוש הכופר בהשגחה ויעמוד נכלם. מי שיעיין  ביחוד עניננו ומעמדנו בעולם: אנחנו האומה הגונה שה פזורה אחר כל מה שעבר עלינו מהצרות  והתמורות אלפים מהשנים ואין אומה בעולם נרדפת כמונו, מהרבים היו צרינו, מה עצמו נשאו ראש הקמים עלינו מנעורינו, להשמידנו, לעקרנו, לשרשנו מפני השנא' שסבת' הקנא' רבת צררוני, גם לא יכלו לנו לאבדנו לכלותינו. כל האומות הקדומות העצומות אבד זכרם, בטל סברם, סר צלם, ואנו הדבקים בה' כולנו חיים היום. לא נפקד ממנו בכל תוקף אריכות גלותינו אפילו אות וניקוד א' מתור' שבכתב וכל דברי חכמים קיימים, לא יטה לארץ  מנלם: לא שלט בהם יד הזמן  ולא כלם. מה יענה בזה פילוסוף  חריף היד המקרה עשת' כל אלה? חי נפשי, כי בהתבוננו בנפלאו' אלה גדלו אצלי יותר מכל ניסים ונפלאות  שעש' השי"ת  לאבותינו במצרים ובמדבר ובא"י, וכל מה שאר' [שארוכה] הגלו' [הגלות] יותר נתאמ' [נתאמת] הנס יותר ונודע מעש'  [מעשה] תקפו וגבורתו

על דברים אלו נוספה הערה בכתב יד בשולי הספר:

"ואולי זה הוא כוונת הכתוב "הללו את ה' כל גוים, שבחוהו כל האומים, כי גבר עלנו חסדו". והקושיא שהוא… משום ש"גבר עלינו חסדו" – ישבחוהו האומות? …  לפי דבריו אפשר לפרש … שאמר לגויים שישבחו את ה'… אמרו שאינו משגיח וא"כ  מה בצע כי נעבדנו? כי באמת  הוא משגיח וזה לכם האות "כי גבר עלינו חסדו".

ביטוי נפלא לאמונה והשגחה א-לוהית בעולמנו היא ההתבוננות בקורות עם ישראל לדורותיו.

וכדברי רבי יעקב עמדין:

מה יענה בזה פילוסוף  חריף, היד המקרה עשתה כל אלה?

הנה כי כן, מסידור שהיה מונח אצל "אחד העם", למדנו פרק בהלכות אמונה לישראל ולעמים.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: