מה מצוייר בשער ספר "זכרון משה" (אמשטרדם תקכ"ה 1765)

 

בע"ה

"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא"

אריות בשערי המדפיס ליב זוסמנש

(לפרשת בלק)

 הרשימה מוקדשת לעילוי נשמתו של מלאכי רוזנפלד שנרצח בידי בני עוולה בדרכו לביתו בכוכב השחר.

"דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל…" (במדבר כד, יז).

אחד השערים המקסימים בדפוס העברי מצוי בין ספריו של המדפיס האמשטרדמי ר' ליב זוסמנש, שהיה פעיל בהדפסת ספרים בין השנים תקי"ח-תקנ"ה (1758-1795).

השער מופיע בשני ספרים: זכרון משה לר' משה דעסוי (תקכ"ה 1765) ודרישת מרדכי לר' מרדכי  ב"ר יוסף יוזפא, מהנאו (תקכ"ו 1766).

עותק ספריית הרמב"ם

בחלקו העליון של השער מצוייר אריה קורא בספר. דמות האריה מופיעה  בשערים רבים של המדפיס לייב  זוסמנש.  ההסבר לכך הוא שבשמות היהודיים לייב מצטרף לשם אריה (אריה לייב*) או לשם יהודה (יהודה לייב**). וסמלו של יהודה הוא האריה: "גור אריה יהודה".

בשתי הדוגמאות הבאות רקם המדפיס את שמו בתוך תבנית האריה:

המחבר: שטאטהאגן, ר' יהודה. שנת הדפסה: תקכ"ג 1763. עותק ספריית הרמב"ם

 

 

המחבר: אפשטיין, ר' משה. שנת הדפסה: תקי"ט (1759). עותק ספריית הרמב"ם

 

נחזור להתבונן בשער ספר "זכרון משה".

בבסיסו מופיע הציור  הבא:

מה פשר הציור ? מהו המעמד המתואר בו ?

יש לי השערה. הציור הוא של יוסף המספר לעשרת אחיו את החלום השני. החלום שבו השמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחוים ליוסף.

עדיין לא ברור לי הקשר בין חלום יוסף למדפיס.

מבקש לשמוע את דעתכם.

נא כתבו אלי לכתובת המצויינת בסוף הרשימה.

שבת שלום

אבישי

 

* ראה דוגמא דברי חיים לר' חיים מצאנז סי' קמב.

** ראה ים של שלמה על מסכת גיטין, פרק רביעי.

 

תגובות:

1.

Hi, Perhaps the etching depicts Moses speaking to a group of Israelites regarding the mitzvah of Kiddush Hachodesh, and that hints at the title of the Sefer, "Ohel Moshe".

Pinney Stieglitz

[תרגום: שלום, אפשר שהתחריט מתאר את משה מלמד קבוצה מבני ישראל את מצוות "קידוש החודש", וזה מתקשר לשם הספר "אהל (צ"ל זכרון)  משה". ]

2.

אכן כשמונים את הכוכבים נראה שיש י"א –

חיפשתי על המדפיס ואולי איזה רמז – טרם מצאתי אבל סיכום מעניין על דגלי המדפיס בספרו של אברהם יערי – דגלי המדפיסים העבריים

ראה שם עמ 88 (80 במספור הספר) ועמ' 173 (166 במספור הספר) – וזה צילומם –

כפי שמביא יערי אכן בדיוק אותו ציור מופיע בספר דרישת מרדכי

חנוך גוטליב

 ————-

השבתי לידידי, לחנוך.

יישר כחך.

אכן ספרו של יערי עמד לפני כשחפשתי חומר על שער זה.

גם הוא לא מתייחס לציור הנוסף בתחתית השער.

לפעמים השער היה מותאם לספר מסויים ומשם הועתק הלאה. אולי זו גם הסיבה כאן, ועלינו לחפש איזה ספר ראשון אוייר בשער שכזה.

היה ברכה

אבישי

————————————————————-

חדש *** חדש *** חדש *** חדש *** חדש ***

במסגרת דילול  של  אוספי הספריה אנחנו מוציאים ספרים לחלוקה במתנה.

עגלה עם ספרים תעמוד באולם הקריאה שלנו  וכל הקודם זוכה.

 

———————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אריה עם פנים של דורס לילה

"הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא"

(פרשת בלק)

 על קירות ספריית הרמב"ם  תלויים פוסטרים  ענקיים של שערי ספרים יפים מאוספינו. אחד מהם הוא תמונת דף השער של ספר "תועפות ראם", שנדפס באזמיר בשנת תקכ"ב (1762), בדפוס יאודה חזן.

בצד התחתון של השער  מצויירים שני אריות. אריות אלו מופיעים בספרים נוספים שנדפסו באותו בית דפוס באזמיר והם מהווים את "דגל המדפיס" של יאודה חזן.

אריות אלו שונים במראה פניהם מאריות אותם אנו מכירים מגני החיות ובסרטי הטבע. הם אינם דומים לאריות המצוירים בספרים אחרים. ואני תמה איזה בעל חיים עמד לנגד עיני המאייר ?

פניתי בשאלה זו לד"ר משה רענן, מרצה במחלקה למדעי הטבע במכללה ירושלים לבנות ובחוג ללימודי א"י במכללת "הרצוג" בגוש עציון.

משה זכור לי לטובה כמורה שלי לביולוגיה בלימודי בישיבת נתיב מאיר בשנת תשל"ח.

מומלץ לעיין במדורו בפורטל הדף היומי, העוסק בהארות והערות על החי והצומח בתלמוד.

להלן תשובתו המעניינת:

שלום רב

זה עשוי להיות ציור דמיוני אך אם עמד מולו מודל כלשהו הרי שהפנים הם פני דורס לילה. החרטום מוטה כלפי מטה והעיניים בחזית הפנים.

להתראות משה

אשמח לשמוע הצעות נוספות.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

חותמו של האדמו"ר מרדז'ין.

האריה מסמל מאת המלוכה והשלטון, לו יש את העוצמה והגאות.

האריה הוא סמלה של ירושלים, של שבט יהודה, של עם ישראל.

בימים אלו, ימי ההודאה שבין חג הפסח לחג השבועות, הכוללים את ימי  יום העצמאות ויום שחרור ירושלים ואת ל"ג בעומר, אני מבקש להאיר פינות שונות על האריה בספרות הקודש.

 חותמו של האדמו"ר מרדז'ין.

 

אחד ומיוחד בין אדמו"רי  החסידות היה רבי גרשון חנוך ליינר מאיזביצא, האדמו"ר מרדז'ין (תקצ"ט-תרנ"א 1839-1891). הוא היה תלמיד חכם עצום, שגילה וחידש את צביעת התכלת בציצית. (למען הגילוי הנאות, אני נמנה עם צאצאי חסידיו ואף מטיל תכלת רדז'ין בטלית-גדול שלי). מפעל אחר שלו היה "סדרי טהרות", שהוא  חיבור במתכונת גמרא לאחד מששה סדרי משנה: סדר טהרות. שני המפעלים הללו, על אף שהיו נתונים במחלוקת, מציינים את עוצמתו הרוחנית ואת אישיותו שהיתה עשויה ללא חת.

בעותק הספריה של "סדרי טהרות" על מסכת כלים,  דפוס יוזפף תרל"ג (1873),  נמצאה בסופו חותמת האדמו"ר.

ציור של אריה הנשען על שולחן עם עציץ (?)  ולידו צמח לא מזוהה.

 

 

די הופתעתי לראות חותמת זאת. פניתי לידידי  החסיד ר' אלחנן גולדהבר, האמון על הדפסת ספרי האדמו"רים לבית רדז'ין,  ושאלתי  על חותמת זאת, האם היא מיוחדת לאדמו"ר?

הוא השיב לי שמוטיב האריה מופיע אצל אדמו"רי רדז'ין נוספים, והפנה אותי לספר "דור ישרים", על שלשלת הייחוס של אדמו"ר רדזין, שחיבר בנו של האדמו"ר,  ר' חיים שמחה ליינר ,  הספר נדפס בבילגורי בשנת תרפ"ה (1925), ובסוף ההקדמה מופיעה חותמת המחבר:

 

האם יש סיבה ל"סמל משפחתי" זה ?

האם תוכלו לפענח את מרכיבי הסמל ?

מי יודע ?

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »