Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘אתרוג’

בע"ה

 

לכבוד חג סוכות.

א.

אתרוג תמורת ספר. 

להלן קטע ממכתב השמור בספריית "בית אריאלה".

השולח הוא הרב יונתן אייבשיץ, מו"צ (=מורה צדק) בוורשה. הנמען הוא יצחק גרשטנקורן ממייסדי בני ברק. התאריך: שלהי שנת תרצ"ה (1935).

במכתב מופיעה בקשה לקבל אתרוג תמורת ספר.

"וזה קודם חג הפסח העל"ט (העבר עלינו לטובה) בעת שאדומו"ר שליט"א מקארטשוב הי' בבני ברק שלחתי לו עבור כבודו נ"י הספר הקדוש ישרש יעקב ממרן הקוה"ט (הקדוש והטהור) מנאדרזין זי"ע (זכותו יגן עלינו) אשר הוצאתי לאור ובטח הגיע ליד כבודו נ"י, 

והנני כעת בשאלתי ובבקשתי מלפני כבודו נ"י (נרו יאיר) אם יש באפשרות כ"ת (כבוד תורתו) נ"י לשלוח לי תמורת הסה"ק (הספר הקדוש) הזה אתרוג טוב ויפה ומהודר מארצינו הקדושה יהי' לי זאת למשיבת נפש מאוד…"

ב.

אתרוג תמורת אתרוג.

בכרך החדש, הששי בסדרת "אביהם של ישראל", בחר הרב שמואל אליהו לשים על הכריכה האחורית סיפור אנושי ומרגש.

הסיפור על הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהחליף את האתרוג המהודר שלו עם אתרוג פשוט של נער יתום. בסיפור זה יש את כל המרכיבים ההופכים אותו מסיפור ל"דבר תורה", למשהו שיש ללמוד אותו וממנו.

מצאתי את עצמי בימים האחרונים שב ומספר אותו במקומות שונים, ואני מבקש לשתף גם אתכם בו.

כריכה קדמית

כריכה אחורית

כשספרתי זאת לילדי בשולחן שבת (לפני שבוע וחצי…), בתי רעות הוסיפה שיש בסיפור זה  גדלות מיוחדת של  הרב אליהו. הוא מוותר על מצווה, על ערך רוחני שחשוב לו מאד, לטובת עשיית טוב ליהודי אחר.

————-

נ.ב. לאחר פרסום הרשימה קבלתי משני קוראים נאמנים סיפורים דומים.

  1. אבישי היקר שלום רב,

    בסיפור על הרב אליהו – הרב לא ויתר על אתרוג מהודר אלא נטל אתרוג מהודר כיוון שהושג במאמץ גדול של יתום.

    הסיפור דומה לסיפור של הרב מנסכיז עם האתרוג והסוס (סיפורי חסידים של הרב זווין חלק מועדים עמוד 122).

    מועדים לשמחה.

    ערן רביב

2.

אלישיב קלרמן הוסיף וכתב:

הסיפור על הרב אליהו מזכיר את סיפורו של עגנון "האתרוג", המספר על הגאון הירושלמי הרב מטפליק, שנתן את אתרוגו לבת השכן, שפסלה את אתרוגו של אביה החורג, כיוון שהכיר את האב שהיה נוהג להכות אותה ואת אמה. ["האש והעצים" עמ' רע"ה].

(הסיפור במקורו ארוך יותר, לפניכם קטע הסיום)

 

ג. 

[דבר תורה]

שיחת חולין בסוכה.

הרב צדוק הכהן מלובלין מציין בספרו "צדקת הצדיק" (אות קיח), שהמאמר "שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד" נאמרה בסוכה.

סמיכות זמן ומקום אינה מקרית. מצוות סוכה מצויינת בכך שהיא מקיפה את כל האדם. בכל הליכותיו ומעשיו בסוכה הרי הוא מקיים מצווה של  ישיבה בסוכה. לכן ראוי שגם שיחת חולין יהיה בה טעם זקנים.

הרב צדוק לומד זאת על פי מקור הדברים בתלמוד במסכת סוכה.

במשנה בתחילת פרק שני נאמר:

אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: "ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה!".

ועל זה נאמר בגמרא, ששתי הלכות ניתן ללמוד משיחה זו של רבן גמליאל:

תניא: אמר רבי שמעון: משיחתו  של רבן גמליאל למדנו שני דברים: למדנו שעבדים פטורים מן הסוכה, ולמדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.

שואלת הגמרא:

ולימא 'מדבריו של רבן גמליאל'? (פירוש: מדוע רבי שמעון השתמש בלשון "משיחתו" ולא אמר "מדבריו", שזו הלשון הרגילה בכל מקום. מדוע אמר כאן: "משיחתו"…?)

משיבה הגמרא:

מילתא אגב אורחיה קא משמע לן  (פירוש: השמיע לנו בדרך אגב דבר נוסף, מוסר השכל -), כי הא דאמר רב אחא בר אדא – ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד ? – שנאמר (תהלים א כ) [וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ] וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל [וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ] .

צדקת הצדיק. אות קיח

כתב רבי צדוק: "ואמרו זה… בשיחת רבן גמליאל בסוכתו".  מפני שמעלת הסוכה, צילא דמהמנותא (=צל השכינה), מזכה ששיחת חולין יש בה מעלה וצריכה לימוד.

חג סוכות שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: