Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ביליסטוק’

מתן תורה

"ויתיצבו בתחתית ההר"

שמות פרק יט פסוק יז

איך עמדו עם ישראל בתחתית ההר? לפי שבטים, משפחות או חברים?

בספריית הרמב"ם בעותק של מקראות גדולות חלק שמיני: תהלים, לבוב תקס"א 1801, מצויה החותמת הבאה:

חברה חייטים

דפה ביאליסטאק.

כלומר הספר הזה שייך לבית הכנסת/בית המדרש של חברת החייטים בביאליסטוק.

נשמע מוזר היום שמתפללים ולומדים ביחד בעלי אותה מלאכה. האם היה נראה לנו סביר שיהיו מניינים בשכונתנו לעובדי הי-טק לחוד או בית מדרש שמיועד לעורכי דין בלבד וכדומה?

הבה נתוודע למושג שהיה רווח מימי הביניים ועד העת החדשה: "גילדות".  גילדה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה. [ערכו בויקיפדיה].

גם בקהילה היהודית התפתחו מעין גילדות שכאלו.

ההסטוריון ישראל הייילפרין בספרו יהודים ויהדות במזרח-אירופה (ירושלים, תשכ"ט 1969) הקדיש פרק בספרו ל"חברות בעלי מלאכה יהודים בפולין ובליטא".

נתמזל מזלנו ופנקס חברת חייטים בביאליסטוק הגיע לידינו ופרופסור ישראל היילפרין העתיק בספרו קטעים רבים מתוכו, כדוגמא מייצגת של "גילדה" יהודית.

בפנקס מתועדים חוקי החברה שעסקו הן בעניינים מקצועיים והן בעזרה הדדית.

חברות בעלי המלאכה דאגו גם לצרכים הדתיים של חבריהם: תפילה ולימוד תורה ולכן היה להם בית כנסת מיוחד. חייטי ביאליסטוק התפללו  באגף של בית כנסת הגדול וברשותם היתה ספריה צנועה שכללה חומשים וספרי מוסר.

עדות קדומה על 'גילדות' בבתי כנסת מופיעה בתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא, בבית הכנסת הגדול באלכסנדריה. וכך מתוארים סדרי בית הכנסת:

תניא: 'רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים – לא ראה בכבודן של ישראל; אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו; פעמים שהיו שם ששים רבוא כיוצאי מצרים, ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים, והיו בה שבעים ואחד קתדראות של זהב כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה , כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב; ובימה  של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו, וכיון שהגיע לענות אמן – הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן, ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין  בפני עצמן ונפחין בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן, וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם, ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו'.

כיצד הגיעה כרך זה מ"חברת חייטים" בביאליסטוק לספריית הרמב"ם בתל אביב?

חותמת בגב השער מספרת לנו:

נדבת תושבי עיר ביאליסטאק לטובת

בתי כנסיות בארץ ישראל. שכר הובלה

נדב הג' ר' יחזקאל בעקער  מביליסטוק

כעת גר בתל אביב, בהשתדלות הרב

ר' שמעון זעליג צערניאווסקי ור' משה

מרדכי ביאלאסטאצקי

[…] חברה תורה No 324

'עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל'. האם נשכיל לאמץ בארצנו את המודל חברתי-קהילתי בבתי הכנסיות,כפי שנהוג בין חברי הגילדות שבבבל?

שבת שלום

אבישי


 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: