בית הדפוס של אליהו פארדו.

בע"ה. ערב שבת קדש פרשת בהעלותך. סיון תשפ"ג (2023).

זהו את העמוד המוצפן

בבית הדפוס של רפאל חיים אליהו פארדו, אשר בעיר קושטא, נדפסו בסך הכל ששה ספרים בין השנים תקנ"ט-תקס"ח (1799-1808).

אחד מהם הוא דפוס ראשון – על פי כתב יד – של ספר הפרדס המיוחס לרש"י שנדפס בשנת תקס"ב (1802)

בעותק הספריה בכריכה האחורית של הספר ניתן להבחין בעמוד מוסתר, שהוא חלק מהכריכה. 

שימוש משני בדפים מיותרים לעיבוי הכריכה זו תופעה מוכרת, אם כי די נדירה.

הנייר המכסה את הפינה העליונה של העמוד נפתח בקצהו מעט ומשום כך התאפשר לי לקרוא מספר מילים. הדפוס גרוע מאד. לקח לי זמן לצרף אותיות למילים ועדיין לא בטוח שזהיתי נכונה. ייתכן וזו הסיבה שהעמוד נפסל ויצא משימוש כעמוד בספר שנמכר.

כאשר שמענו כן ראינו..

במחברת…

ששבח מתוך שבחו…

וכל שעשה…

 

נעזרתי בכלי החיפוש הממוחשבים לאתר את מקור הדף, אך כל מאמצי עד כה  לא העלו תוצאה. כלומר, לא זוהה עמוד מספר מודפס המכילים מילים אלו. 

על פניו כמה אפשרויות:

1. שהעמוד נדפס באותו בית דפוס. לעניות דעתי, לא מתאים לאחד משלושת הספרים שקדמו לו. אך אולי זו הדפסה לא ידועה?

     2. לפי אברהם יערי, בספרו הדפוס העברי בקושטא (ירושלים תשכ"ז עמ' 53), קנה אברהם רפאל חיים פארדו את כלי הדפוס מבני בניו של המדפיס ר' יונה בן יעקב. יש להניח שגם חומר מודפס שהצטבר באותו דפוס עבר אליו. בבית דפוס זה נדפסו ספרים רבים אבל יש להתמקד בתקופה האחרונה לקיומו. 

אשמח לעזרתכם.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

Read Full Post »

הקדשה בספר עמק הארזים

בע"ה, כז ניסן תשפ"ב.

איך סבלו אבותינו גם בעת טיילו בעמק ארזים…

הקדשה זו, בשער ספר "עמק הארזים" (ורשה, תרנ"ג 1893), אינני יודע מי כתבה ולמי יועדה. מתאימה ליום זה, שבו אנחנו טועמים את מר הגלות בסיפורי שואה. 

ידידי !

התשורה הקטנטנה הזאת תהיה לך לסמל / ידידותינו. כי בספר מתואר איך סבלו אבותינו / בגולה גם בעת טיילו בעמק ארזים. ואיך האהבה / הכללית והיחדותית לדתנו ולספרותנו ולארצנו מאחדת / ומקשרת בקשר אמיץ עד דור ודור. גם אנחנו שנינו / סבלנו פה תמיד בעד אותה האידיאה המאחדת את החלק / היותר טוב שבעמנו ורק אתה מאושר ממני, כי זכית / לעזוב את העמק הגלותי לבוא לא רק לחזות / כי אם גם לחיות בנעם ה' בארצינו ובארצו / היא. והוא יצליח דרכך לעולם ועד כאות נפש / ידידך מקירות לב / מאיר היהודי / אסרו חג פסח תרפ"ה / בשעה אחד עשר שחרית

---

בשורות טובות

אבישי

 

Read Full Post »

הגייה יהודית / עברית נכונה (פונולוגיה)

בע"ה. ניסן תשפ"ג.

"בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז" 

מפרקי הלל, תהלים פרק קיא

השבוע נפטר ד"ר אמנון שפירא, חבר קיבוץ הדתי טירת צבי, ואידיאולוג חריף של התנועה.

בקטע קצר ששודר מאחד מהופעותיו הציבוריות הוא סיפר אנקדוטה (ששמע מפרופ' אביעזר רביצקי). הנושא היה תחיית השפה העברית כשפת דיבור.

אמנון ציטט מה שאמר פרופסור תיאודור נלדקה, מומחה לשפות שמיות במאה התשעה עשרה בגרמניה, על כך:

"היהודים חושבים לשחזר את שפתם הקדומה. זה בלתי אפשרי ! לא קרה מעולם דבר כזה, שעם אחרי אלפיים שנה מחיה את שפתו, זה בלתי אפשרי, כשם שזה בלתי אפשרי שהיהודים יחזרו לכנען מולדתם". סיים אמנון ז"ל ואמר "מי יגלה עפר מעיניו ויראה…" (להקלטה המלאה ראו נא כאן מדקה 02:18)

במסגרת הכנת קטלוג של אוסף ספרי לימוד ישנים של השפה העברית ודקדוקה (מחצית שניה של המאה התשעה עשרה ואילך) "נתקלתי" בספרון ששערו הוצג לפניכם. "שפה ברורה": חקירה בענין מבטאי השפה היהודית או ככנויה בעת הנוכחית העברית וצלצול הברותיה בעת התחיה… מאתי ישראל יוסף ורנשברג. ורשה (סביבות שנת תר"ף 1920). הספר הדק מונה 58 עמודים.

ראשית נקדים ונאמר את שידוע. השפה העברית נשמרה כל השנים בספרות הקודש. ובזכות תורה שבכתב היתה לנו אפשרות לתחיית השפה כשפה יום-יומית. אפשר היה למצוא אוצר מילים ולהבין את התחביר, שממנו נגזור מילים והטיות חדשות.

כך התבטא המחבר, ישראל יוסף ורנשברג, בהקדמת הספר:

"אולם מאז לכתנו בגולה וטלטלנו בין עמים שונים והחלנו לשרת בלשונות שונות והשפה היהודית חדלה מהיות שפה מדברת נשכחה כלה מאתנו, ולולא התיר לנו ה' שריד כמעט בכ"ד הספרים, לא נשאר לנו ממנה מאומה; ומה' היתה זאת לשים לנו שארית לפליטת שפתנו, כבוד אמתנו, להחיותה באחרית הימים ולא תלך לאבדון, כשאר השפות, אשר נגזרו מארץ החיים".

פיזורנו בין הגלויות וההשפעתן של השפות מסביב עלינו שבשו את המבטא הנכון. אז איך משחזרים את ההגיה הנכונה של כל האותיות? האם אנחנו יודעים להבחין בין חי"ת לכ"ף? בין אות כשהיא דגושה לשאינה דגושה? וכיוצא באלו השאלות. 

המחבר בנה סט כללים לשוניים ועל פיהם בדק והציע מה המבטא המדוייק. בסוף הספר תימצת המחבר את מסקנותיו:

מאמר שעוסק בנושא מנקודת מבט שונה הוא של יעקב לויפר: מבטא התנועות. נדפס בכרכי "ירושתנו", ספר שני תשס"ח (2008) עמ' קנה-קעה. המאמר עוסק בנכונות ההגיה הספרדית, הליטאית והחסידית.  בניגוד למקובל כי ההשפעות השפות המדוברות בעמים השפיעה לרעה על המבטא היהודי  בכל אתר (כפי שנקט גם ישראל יוסף  ורנשברג), יעקב מציע בסוף מאמרו השערה מקורית והפוכה, לפיה דווקא הפיזור בגלויות השונות שימרה את ההגיה המקורית:

נ.ב. מציג שער של ספרון נוסף שמצאתי באוספינו ועוסק בשאלות ההגיה הנכונה.

נדפס בפיאטרא-נ.: דפוס לעאופולד שטיינבערג. 41 עמודים. 

חג פסח כשר ושמח

מאחלים:

אבישי וצוות הספריה

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

מניין השטרות

ראש חודש ניסן, שנת ה' תשפ"ג לבריאה, שנת 2334 למניין השטרות.

"באחד בניסן – ראש השנה למלכים".

למלכים – רוצה בו למלכי ישראל. וזאת התועלת היא לעניין השטרות, לפי שכיון שיכנס יום אחד מניסן נחשוב לו שנה יתירה על מניינם. [פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה פרק ראשון, משנה א]

 

בעולם הקדום היה נהוג לציין לכל מלך את מניין שנות מלכותו בכתיבת השטרות האזרחיים והדתיים. כלומר בכל שטר ציינו את התאריך: בשנה פלונית למלך פלוני, ביום ובחודש כזה וכזה.

מניין השטרות הוא המניין הראשון בעולם שהוא רציף, שלא משתנה על פי עליית מלך חדש לשלטון. תחילתו בשנת 311 לפני הספירה למניינם ברחבי האימפריה הסלווקית.

[להרחבה: ראו כאן ערכו בויקיפדיה. מאמרים שנכתבו במוסף התורני של עיתון המבשר על ידי יוסף ויכלדר (גיליון 42), מנחם מענדיל רוזנבוים (גיליון 471)]

המניין היה נפוץ בקהילות ישראל, ובפרט בארץ ישראל ובמזרח מאות שנים. אך יותר מכולם השתמר בקרב יהודי תימן והם השתמשו בו לציון תאריכים עד הדור האחרון. לאחרונה הרב יצחק רצאבי יצ"ו בנוסח כתובה חדש הציע להוסיף בכתובה התימנית בת זמננו גם את מניין השטרות. 

לפניכם שני עמודים מתוך כתב יד המצוי בספריית הרמב"ם של העתקת שולחן ערוך חלק אורח חיים, שנכתב בתימן בשנת תנ"ד (1694) בקהילה נידחת ולא ידועה במחוז ד'מאר בשם פרז מקלט. בסביבה זו חי הסופר סעדיה בן שלמה קיסי וממנו ידועים כמה כתבי יד. 

העמוד הפותח והעמוד הסוגר.

בעמוד החותם – סוף הלכות פורים בשלחן ערוך – מצוי הקולפון ובו פרטי המעתיק ושנת ההעתקה.

נשלם זה הטור הא' בעזרת השם ב"ה שהוא אורח חיים בשני בשבת בשמונה

עשר לחדש אדר בשנת אלפים וחמש שנים לשטרות במקום פרז מקלט

והכותב קל הקלים סעדיה בא"מ שלמה ביר' סעדיה ביר' דויד ביר' מעודד ביר' סעדיה

ב[…] יוסף הידוע אלקיסי …

 

בריך את רחמנא די עלך אתרחיצנא

[ = ברוך אתה ה', שעליך אנחנו סומכים]

 

בתחתית העמוד נכתב בכתב זעיר הערה שלא עמדתי על טיבה ואודה לעזרת הקוראים בקריאה נכונה ובהבנתה.

נייר ארצ"א

/ ע"ג כתב.

שבת שלום וחודש טוב ושמח

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

Read Full Post »

ספר קרניים. הערת אזהרה

בע"ה, ערב שבת קודש "כי תשא" תשפ"ג

וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

שמות פרק לד פסוק ל

השבוע סיימתי לסדר את מדור הקבלה במחסני הספריה (אחרי השיפוץ הגדול של בית אריאלה נותרו זנבות ארוכים של אי-סדר במחסנים). 

לצערי, בספרות הקבלה אינני מבין ולא זכיתי להיכנס בשעריה. 

"… והנה קרן אור פניו ויראו מגשת אליו". 

 בעותק הספריה של הספר הקבלי "קרניים", המיוחס לרבי אהרן הזקן מקרדינה, דפוס זיטומיר תקס"ה 1805, הוסיף אלמוני בדף השער עצות למעיין בספר זה:

הרבה חכמה בספר זה אשר לא ידע איש

כיון שיש כאן עמוק א"א"י בלא עיון רב ודו"ק

[א"א"י  – אי אתה יכול]

                                                                 ————————————————————

[אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ודו"ק]

בעמוד הבא הוא חוזר ושונה :

ואתה המעיין אל תסמוך על

רוחב שכלך ואל רוב בקאותך ואל

תהי' כמתנמנם ונרדם אך חזק ואמץ ותדקדק היטב בדברי הקדוש

בעל הקרניים

                           ואז תצליח ותשכיל

                           והשם יראנו נפלאות מתורתו

                                                            אמן

אמן. כן יהי רצון. 

הערה. ספר "קרניים" נחשב ספר סתום מצד תוכנו. יש שטענו שהספר חובר בידי מפרשו ר' שמשון מאוסטרופולי.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"וישלח ספרים ביד הרצים". דואר ספרים.

בע"ה, ערב שבת קודש "תצוה", פרשת זכור, תשפ"ג

לחובבי הריאליה במקורות, ואני נמנה עמהם!

"הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים, בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ…"

 "וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ, הָאֲחַשְׁתְּרָנִים–בְּנֵי, הָרַמָּכִים…"

כל שנה אני אוהב את הפסוקים במגילת אסתר על השליחים היוצאים בהולים בשליחות המלך להפיץ אגרות ברחבי הממלכה הפרסית. מאה ועשרים ושבע מדינה. 

הידעתם, ששירות דואר שליחים מהיר הוא חידוש עולמי של האימפריה הפרסית? 

המגילה מעודכנת…

ואם בדואר עסקינן… מצאתי אצלנו ספר שלם – לא כרוך – נשלח בדואר כמות שהוא. אנחנו מכירים שכך שולחים עיתונים וכתבי עת כשהם מבויילים, אבל ספר שנשלח מבוייל ובלי מעטפה הוא פריט יוצא דופן, לטעמי.

זה הוא ספר "לבנון נטע", שחיבר הרב נתן נטע לנדא, שהיה ראב"ד בעיר אושפצין. הספר נדפס בפאדגורזע אצל קראקא בשנת תרס"א (1901).

מי השולח?

בשער הספר חותמת של בן המחבר וממלא מקומו הרב אליעזר לנדא. מכיון שבחותמת (קצת מטושטש) מופיע שהוא גם רב באושפצין, הרי מדובר אחרי שנת תרס"ז (1907), בה נפטר אביו והוא מילא את מקומו. סביר אם כך שהוא השולח. 

 ומי המקבל?

הנה בהגדלה כתובת הנמען:

והפיענוח:

Ysaak Nissim Rachmim יצחק נסים רחמים

Rohama רוחמה

yerisalem ירישלם

.pales פלס.[טין]

הספר נשלח למי שיהיה ראשון לציון, הרב יצחק נסים (בן רחמים), שעלה ארצה מעיראק בשנת תרפ"ה (1925) ובנה את ביתו בשכונת רוחמה הירושלמית. 

נציין שהבול הפולני (בשווי 15 [GR[oszy) מוחתם בעיר aswiecim, שהיא העיר אושפצין הנ"ל, הידועה לדיראון עולם בתולדות עמנו. עיר זו שכנה ליד צומת רכבות מרכזי ומשום כך נבחרה להיות מחנה רצח בני עמנו בידי זרעו של עמלק בדורנו ימ"ש. 

שבת שלום

וחג פורים שמח !

 

אבישי

————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ועשו לי מקדש – האמן אריה ליב שווארצבאך.

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת תרומה תשפ"ג.

וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם

 חותמות מוזרות מצויות בעותק ספריית הרמב"ם של ספר "כפתור ופרח", דפוס אמשטרדם שנת תס"ט (1709), שחיברו ר' יעקב לוצטו על כוונות האגדות.

חפשתי אחרי ליב שווארצבאך תושב סקאלא? מה המשמעות של חותמת זו?

מצאתי בכמה אתרי מכירות פומביות (ירושלים של זהב, מורשת, ווינרס) שהדפס יצירה שלו על תכנית בית המקדש נמכרה בהם לפני כחמש שנים. היצירה מתוארכת לתחילת המאה ועשרים למניינם.

מהדפס זה והכיתוב סביבו אנחנו למדים על תשוקת בניין בית המקדש שבערה בלב האמן ליב שווארצבאך.

בתחתית היצירה כתוב שמדובר בהדפס מגילוף עץ שעבד עליו תשע שנים !

בקטלוג "ירושלים של זהב" הוסיפו הסבר רחב. אמנם טעות אחת קטנה נפלה שם. העיירה סקאלא, הסמוכה לנהר זברוטש, אינה באוסטריה כי אם באוקראינה.

מה טיבה של יצירה מוזרה זו? האם היא מכוונת על פי מקורות כלשהם?

בספריה הלאומית מצוי ספרון קטן שיכול לשפוך אור על כך. 16 עמודים של תיאור מפורט של המקדשים בירושלים, שכתב מיודענו ליאון (ליב) שווארצבאך. מקוה שבע"ה עוד נגיע אליו ונשלים מידע.

רעי חנוך גוטליב נר"ו הוסיף מידע רב ערך, כשהפנה תשומת לבי לכתבה על התערוכה הניידת של היצירה "תבנית הבית", שערך ליב שווארצבאך בקהילות יהודיות שונות וביקורי האדמו"רים בה. הכתבה פורסמה בעיתון "קול מחזיקי הדת" בלבוב בתאריך כא אדר א תרס"ב, 28 לפברואר 1902. הנה היא לפניכם.

 

שאלני השבוע אחד ממבקרי הספריה, שלא נמנה על הקהל הדתי. מה טעם בכל ההכנות לבניין בית המקדש במציאות ימינו? 

אינני יודע, השבתי לו, אך עלינו לזכור שיהודים התפללו על כך דורי דורות וקשטו את קירות ביתם בציורי מקדש ובתבניתם. 

שבת שלום

אבישי 

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

Read Full Post »

חכימא ברמיזא – על תנורו של עכנאי

בע"ה, ערב שבת פרשת משפטים תשפ"ג

"אחרי רבים להטות"

שמות פרק כג פסוק ב

בזמן חורף אנחנו מקיימים בספריית הרמב"ם סדרה של עשרה מפגשים בהנחיה משותפת שלי ושל רעות גלוזמן. הסדרה נקראת "חכימא ברמיזא" ובכל מפגש אני עוסקים בסיפור תלמודי אחד. הסדרה שווקה באמצעות דיגיטל ולשמחתנו נחלה הצלחה גדולה. 

במפגש האחרון עסקנו ב"תנורו של עכנאי" כפי שמופיע במסכת בבא מציעא דף נט. אני מבקש לשתף אתכם בחידוש שצמח אצלי מתוך הדיון הסוער בקבוצת הלימוד. 

תורף הסיפור היא מחלוקת הלכתית בכשרות תנור חרס לעניין טומאה וטהרה. הויכוח התלקח ל"מלחמת עולם". בו כל צד משתמש באמצעים חריגים. התנא רבי אליעזר הגדול קורא לעזרתו מופתים נגד הטבע ובת קול להוכחת צדקתו. כנגדו רבי יהושע טוען "לא בשמים היא" וכבר ניתנה תורה בסיני ובה כתוב "אחרי רבים להטות". הנשיא רבן גמליאל (גיסו של ר' אליעזר) מנדה את רבי אליעזר, שלא מקבל הכרעת הרוב, על כל המשמעויות הטרגיות שבצעד זה.

כדי להבין על מה סערו הרוחות, הבאתי בפניהם את דברי הירושלמי במסכת מועד קטן פרק שלישי. שם נשאלה השאלה  האם רבי אליעזר לא יודע את הפסוק בפרשתינו "אחרי רבים להטות"?

וְלֵית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָדַע שֶׁ"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת"?
לֹא הִקְפִּיד אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׂרְפוּ טַהֲרוֹתָיו בְּפָנָיו.

כך מסביר מפרש הירושלמי "קרבן העדה": 

ופריך ולית ר"א ידע. האי קרא דכתיב אחרי רבים להטות ולמה חלק עליהם ועשה מעשה כדבריו עד שנידוהו?

ומשני: לא הקפיד ר"א אלא ע"י שטהרותיו שטיהר שנגעו בתנור שנחלקו בה כדמסיק שרפו בפניו. וחשב ר"א שמעשיהם שלא לשם שמים רק להכעיסו שהיה להם לחוש לכבודו שהוא זקן ולשרפו שלא בפניו לכך לא חשש למנינם:

 

כלומר שהמחלוקת סטתה מויכוח הלכתי גרידא לטענות כלפי הצד השני שמטרותיו אינן לשם שמים ובירור האמת. גם המהרש"א בחידושי אגדות נוטה לבאר בדרך דומה את המופתים שעשה רבי אליעזר ( החרוב, אמת המים וכותלי בית המדרש).

אמונים אנו על כבוד חכמינו ויחסינו אליהם כגמדים מול ענקים, לכן יש מקום בלב לשאול על מה ולמה פרצה מחלוקת זו במלוא עוזה וסטתה מכללי הוויכוח?

אני מבקש להציע הסבר נוסף.

מדוע נקרא התנור "תנורו של עכנאי" ? בירושלמי מסביר שכך שמו של האיש שבנה את התנור ובתלמוד הבבלי מצאו בכך רמז לתסבוכת בויכוח, שהקיפו אותו בטענות כמו נחש (=עכנאי).

המחלוקת על תנורו של עכנאי מצויה במשנה בסדר טהרות מסכת כלים פרק חמישי:

"חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.

זה תנורו של עכנאי".

בפירוש תפארת ישראל למשנה הוסיף ביאור קצר: עכנאי הוא שם אדם שעשה תנורים כאלה כדי שיהיו טהורין אליבא דר"א.

כלומר, אם הבנו עד כה שעכנאי נכנס לסוגיה בדרך אגב, כמי שיצר תנור כזה מסיבותיו שלו, הרי כאן מתבאר שעכנאי פעל בשליחותו של רבי אליעזר.

ייתכן שרבי אליעזר סבר שאפשר לייצר לכתחילה תנור חרס באופן תעשייתי -המיועד לשיווק המוני- בלי חשש שייטמא אם יפול לתוכו שרץ מת וכדומה. זה שינוי מערכתי!

 על הפטנט הזה לא הסכימו לו חכמים.

נזכור נא שהלכות הטהרות (שאינו נוהג היום) היה מרכזי מאד בתקופת המקדש ולאחריו.

[על היחס המיוחד לטהרות נשארו לנו עקבות בחז"ל. ראו נא המעשה -הקשה לצפיה- שעליו נאמר: "ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים" (יומא דף כג), וכן רואים במשנה האחרונה במסכת פסחים, שנזהרו בטומאת טהרות יותר מאיסור כרת].

לולא דמסתפינא הייתי הולך צעד קדימה. ראינו בירושלמי ששריפת הטהרות בפני רבי אליעזר גרמה לו ל"שבירת כלים" בויכוח. אם צדקנו בדרכנו עד כה, אפשר שחכמים אסרו שימוש גורף בתנורים אלו וגזרו טומאה על כל מה שנאפה בתנור שייצר עכנאי, גם כשהוא חדש ועומד בטהרה.

———————————————————-

בספר החינוך (מצוה תצג) עומד על המסר העיקרי של פרשה כואבת זאת.

"טוב לסבול טעות אחת ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי".

מסר עדכני תמיד ובפרט לימים אלו.

שבת שלום

אבישי

Read Full Post »

הרב אליהו טוביאנא, אלג'יר. משפחת מועטי, עכו.

בע"ה. ערב שבת קודש פרשת בשלח תשפ"ג

תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֨מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַֽחֲלָֽתְךָ֔ 

שמות פרק טו פסוק יז

השבוע נפטרה סבתא של חתני, יהודית אודט רחמונה בת דיאמנטה, למשפחת מועטי. בת 92 היתה. ילידת אלג'יר שעלתה ארצה עם בעלה וילדיה בשנת 56. מאז התגוררה בדירה צנועה בעכו. נסענו לניחום אבלים אני ורעייתי. הבית המה מבקרים, חברים מילדות, שכנים ומכרים. מֶמֶה (כפי שנקראה בפי כל צאצאיה) היתה מרכז השכונה ומרכז המשפחה. על קירות סלון הדירה ראינו תמונות רבניות רבות. מעין מקדש מעט. במרכז תמונה גדולה של חכמי העיר קצונטינה (היא העיר קונסטנטין), ובצידיה תמונות אבות ואמהות המשפחה בדורות עברו. 

התמונה הוותיקה והמרשימה ביותר היתה של הרב אליהו טוביאנא, הבבא זיזי, שהיה אב בית דין באלג'יריה. הוא הסבא רבה של סבתא. 

כשחזרתי לספריה התחקתי על עקבותיו. מצאתי בחוברת מהות כד (לוד, הוצאת מכון הברמן, תשס"ג 2003), שהרב אליהו חיבר שיר מיוחד במינו.

שיר שהוקדש לכבוד הבחור אליהו בן דוד קדוש הי"ו, בן עשרים ואחד, שבא לעבוד עבודת צבא ונכנס בשלום ויצא בשלום. 

השיר מופיע בספרון קטן בשם "שפתי רננות" שנדפס באלג'יר בשנת תרח"ם (1888). ייתכן שפיוט זה נדפס כאן בגלל אופיו החינוכי של הספרון, שיצא לאור על ידי חברת עץ חיים בקצונטינא.

לשמחתי מצאתי עותק של הספר במחסננו.

 

שגור על לשוני שמצוה רבה בדור שלנו ללכת לניחום אבלים. משום שכשואלים שם על אודות מקום לידתם  של הנפטרים/ות, על פי רוב תשמע איך זה עלה ממזרח וזאת ממערב, אלו מארצות הצפון ואלו מארץ חבש.

כך אנחנו נפגשים ומתוודעים לנס קיבוץ גלויות שבדורנו.

זה אירוע חד פעמי ! לא היה בדורות שעברו ולא יהיה בדורות הבאים (שכן רובנו 'צברים' ילידי הארץ ב"ה). 

"תניא: אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם! – אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו"

[מסכת ברכות דף יב]

אשרינו זכינו.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

הכה בסנורים / פרעה עם המצרים

רשימה לפרשת בא. תשפ"ג

הרב שבתי הכהן – הש"ך – ידוע כאיש הלכה. הערותיו על שולחן ערוך יורה דעה נדפסו בהיותו בן 24 בלבד בשנת ת"ו (1646) ומאז מלוות הם את כל מהדורות ה"שלחן ערוך". הש"ך כתב שיר ארוך שנדפס בכמה ממהדורות השלחן ערוך. השיר מיוסד על סדר הלכות חלק יורה דעה. אנחנו נתמקד בשורה אחת מן השיר.

צוה למול גרים / הכה בסנורים / פרעה עם המצרים / כי שמו ביאורים / בנינו זכורינו

בספר "בית היין (קרית ספר תשע"ה) שואל מחברו, יעקב ישראל יונגרמן, לפשר שורה הזאת. מה הקשר בין מילת גרים להכאת פרעה בסנורים?

המקור בתנ"ך לביטוי "הכה בסנורים" הוא בפרשת וירא, בבוא המלאכים לסדום להציל את לוט. 

בראשית יט,יא וְאֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-פֶּתַח הַבַּיִת, הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח. 

ר' יעקב ישראל יונגרמן בפירושו עומד על כך שמכת הסנורים אינה כפשוטו מכת עורון אלא מליצה.

אין ספק שצדק בכך. פרעה הוכה בסנורים בכך שלא ראה נכוחה את המציאות.

בהקשר זה אביא את פירושו של ר' ישראל יהושע טרונק מקוטנא, בליקוטים בסוף ספרו "ישועות מלכו" (פיוטרקוב תרפ"ז 1927). 

החידוש בדבריו שכבר בפרשת המלאכים בסדום פירש שמדובר בדמיונות!

————————————————————————————————

הצילומים נלקחו ממהדורת שלחן ערוך דפוס אמשטרדם בשנת תק"ג (1743), עותק ספריית הרמב"ם

שער חיצוני של מהדורת אמשטרדם תק"ג, ולמטה דף השיר. עותק יפה סרוק באתר הספריה הלאומית.

——————–

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

שמעו בנים – שיר על פי אקרוסטיכון של "שלחן ערוך אורח חיים".

בע"ה, ערב שבת קודש "פרשת שמות" תשפ"ג. 

ישנן מהדורות של "שלחן ערוך" בפורמט קטן. כאלו שיש בהם רק פירושים קצרים כדוגמת באר היטב ובאר הגולה לר' יהודה אשכנזי מטיקטין. 

לסוג זה שייכת מהדורת אמשטרדם תקכ"ח (1768) חלק אורח חיים. עותק ספריית הרמב"ם מצבו לא משהו. בדף אחרון נדפס שיר יפה על הספר. בחרתי להביאו בפניכם. בחתימתו יש בקשת הגאולה.

דף אחרון צד א

פתיחת ההקדמה: נודה לאדונינו. נודה למלכנו. וכי חסדו גבר עלינו…

סיום ההקדמה: והשיר הזה אשר יסד הקטן שבחברתנו. מיוסד מד' תנועות ויתד וד' תנועות בכל בתינו. והתיבות שלחן ערוך אורח חיים חתום בראשי חרוזותינו. ויהיה נא עתירתנו. שהאל אשר הוציא את אבותינו ממצרים ומשאר גליותינו. ירחם גם כן עלינו. וימהר קצינו. לשלוח גואלנו. במהרה בימינו. אמן כי"ר.

דף אחרון צד ב. בצד ימין חותמת הקשורה לצנזורה הרוסית משנת 1837

שמעו בנים בני אב הרחמים

לי הקשיבו זמירות בנעימים

חדשתי לי בתוך איזה ימים

נפשי חשקה לזמר בלאמים

עושה נסים לעושי מצותיו

רצה בנו לקבל תורותיו

ויצו ויעבירו קולותיו

כל רב למד לאנשי דורותיו

אחר שגמרו הראשונים

ויורו האמת אב לבנים

רבו הפוסקים האחרונים

חכמי כל דור לפי רוב השנים

חקי הדת להורות לילך בה

יש שכר לפעולתם לבא

יה שלח לזכותם כי רבה

מלכי צדק ואליו נשובה

אמן. כן יהי רצון.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

עיני עיני יורדה מים על פטירת כ"ק אדמו"ר אהבת ישראל

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "ויחי יעקב" תשפ"ג

וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֺּת אֶת-בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו. וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק-לוֹ.

בימים אלו מלאו שלושים יום לפטירת מורי הרב מרדכי (מוטי) שטרנברג זצ"ל, איש מופלא, שלמדתי אצלו גמרא בעיון בישיבת מרכז הרב. העמיד תלמידים הרבה. למדנו ממנו אהבת תורה מה היא. 

תמונות רבות מלוות את חוברת "אל ההר" שהוציאה ישיבת הר המור לפני כשנה לכבוד גיוס המונים לישיבה. התמונות מלוות את הישיבה מיסודה בשנת תשנ"ח (1998). שמתי לב כי בכל התמונות בהם מצולם הרב מרדכי (מוטי) שטרנברג הוא מחזיק בידו ספר. בבחינת "באהבתה ישגה תמיד".

 

————————————————————————————————————————————-

באחד מספרי הספריה על גבי הכריכה האחרונה מופיע רישום בעפרון, ובו חסיד וי'זניץ נפרד מרבו האהוב האדמו"ר ר' ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל". האדמו"ר נפטר בשנת תרצ"ו (1936) – שנת צרו"ת.

בעזהי"ת פה […] יצ"ו שנת צרו"ת לפ"ק / עיני עיני יורדה מים על פטירת כ"ק אדמו"ר הרב הגאון / הק' המפורסם בכל העולם ציס"ע ראש גולת אריאל / חו"צ ע"ה פ"ח איש אלוקים אספלקריא המאירה / שר התורה שר בית הזהר אור שבעת הימים עמוד / האש רכב ישראל ופרשיו כל רז לא אניס ליה / בית ישראל נשען עליו רבשכבה"ג כקש"ת אדמו"ר מרן / תפארת ישראל זצללה"ה מויזניצע זי"ע […] / נפטר בליל ש"ק / ב' סיון לס' ראש עדת בנ"י / בשנת בחצרו"ת לפ"ק / וקבורתו במוש"ק ברוב הדרת עם אשר באין / מקרוב ומרחוק לחלוק לו כבוד אחרון

 כתבתי אני הק' יודא ל"ש בן לאאמו"רי / הרב מוה"ר חיים זצלה"ה מ[…] יצ"ו בן / הרה"ק כקש"ת […] שליט"א שהיה אב"ד בעטלען.

פניתי לרב ח"מ אוביץ ממוסדות ויזניץ ובקשתי את עזרתו לזהות את הכותב והחותם.

להלן תשובתו :

הכותב הוא רבי יודא ליכטנשטיין זצ"ל לימים אבד"ק בעטלאהן שהתגורר אז בצעירותו בגרוו"ד.

כתבתי עליו לפני כמה שבועות ב"קול מצהלות" כדלקמן:

הגה"צ רבי יהודה ליכטנשטיין זצ"ל אבד"ק בעטלאהן

הגה"צ אב"ד באטלאן זצ"ל היה מחשובי רבני אנ"ש באמריקה, רבות בשנים הרביץ תורה וחינוך לצאן קדשים, הן בניהול ת"ת ויזניץ בוויליאמסבורג, והן אח"כ בהקמת מוסדות חינוך לבנים ולבנות שע"י ק"ק בעטלאהן.

נולד בשנת תרפ"א לאביו הגה"צ רבי חיים יעקב זצ"ל אב"ד יועד, שנלב"ע בצעירותו בשנת תרצ"ה בגרויסוורדיין, בן הגה"צ רבי יהודה זצ"ל אב"ד בעטלאן, בן הגה"צ רבי יעקב קאפיל זצ"ל אב"ד בעטלאן וראדאוויץ. הרב היה מגזע היחס, כ"ו דורות ישבו אבותיו על כס ההוראה, והוא המשיך את דרכם לתפארה.

מילדותו בגרויסוורדיין הסתופף בצל מרן הסב"ק זי"ע, ואח"כ בצל רביה"ק ה'אמרי חיים' אליו נקשר בכל נר"נ. כילד וכבחור יתום קרבוהו רבוה"ק מאוד, ועד אחרית ימיו היה דבוק ומקושר בלב ונפש ברבוה"ק זי"ע. דרכם בקודש היתה תמיד למאור עיניו.

לאחר שעבר את מוראות השואה הקים בשנת תש"ו את ביתו עם הרבנית ע"ה, אח"כ עברו לאמריקה והתיישבו בוומסב"ג. לימים הקים שם את בית מדרשו, בו התפללו רבים מאנ"ש. תפילתו היתה בלהט קודש, ורבים מתושבי האזור נהנו להתפלל בבית מדרשו ולהתחמם בנוסח ויזניץ. כשרביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שבת בוומסב"ג, הלך לפעמים לטבול במקוה שבבית מדרשו. גם כמה מכינוסי אנ"ש בוומסב"ג, וכן כינוסי בחורי 'צעירי ויזניץ' בראשות רבנו זי"ע, התקיימו בביהמ"ד בעטלאהן.

רבות בשנים עמד לימין הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע בניהול ת"ת ויזניץ בוומסב"ג, כשהוא עמל לגדל את התלמידים בדרכי התורה והחסידות לתפארת. לימים הקים ת"ת ובית חינוך לבנות בבנין ביהמ"ד בעטלאהן, ורבים ראו זכות לעצמם לחנך את ילדיהם במוסדות חינוך אלה. לימינו עמד בנו יחידו הגה"ח רבי חיים יעקב ליכטשנטיין זצ"ל, אשר היה קשור בלו"נ לכ"ק רבנו זי"ע והיה ממקורבי יבלחט"א מרן רבנו שליט"א. הגרח"י נלב"ע בדמי ימיו בשנת תשנ"ט.

הרב מבעטלאהן היה מנאמני רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בארה"ב, היה מאנשי סודו, והוא ביצע עבור רבנו ה'אמרי חיים' שליחויות עלומות בענייני צדקה. כן סמך עליו רבנו בענייני כשרות המאכלים.

כשהגיע לארה"ק למועדי תשרי תשכ"ט, לאחר קיץ תשכ"ח בו נחלש רבנו מאוד, מרוב התרגשות בירך הרב 'שהחיינו' בשם ומלכות, ותוך כדי דיבור המשיך שיזכה גם לשנה הבעל"ט לבקר בהיכלו של רבנו. ענהו רבנו א-מ-ן. לאחר שהגיע לחגי תשרי תש"ל, אמר רבנו: 'איך האב געהאלטען ווארט!' [שמרתי על אמרתי!].

בהיותו פעם ביוהכ"פ בצל רבנו ה'אמרי חיים', בשעת אמירת הזוה"ק לפני 'כל נדרי', התרומם רבנו והצביע לעבר הרב שישב בקרבת מקום, ואמר את הכתוב שם: 'אית דפרע בממונא'. הרב נבהל מאוד, ולאחר הרהור קל חשב בלבו: אדרבה, שכל הצרות העלולות לבוא עליו, יומרו וייפדו בהפסד ממון. באותו יוכ"פ פרצו לכמה חדרים במלון בו התאכסן, וגנבו ממנו את כספו. במוצאי יוהכ"פ הוזמן הרב אל רבנו לסעודה, אגב כך שאלו מרן כמה כסף נגנב ממנו, ורצה לפצותו ולהשיב לו את נזקו, אך הרב סרב לקבל.

מרן רבנו שליט"א מספר, שכשהיה רבנו ה'אמרי חיים' בארה"ב, טייל עם הרב מבעטלאן על הגשר בברוקלין, בתוך הדברים שוחח רבנו אודות ענין שעבר עליו והיה לו עגמ"נ ממנו, וסיים רבנו את דבריו: 'ברוך ה' שיש לי שני יהלומים' – ה"ה שני בניו הק' רבנו זי"ע וה'תורת מרדכי' זי"ע.

מפעם לפעם היה עולה לארה"ק להסתופף בצל רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע, אשר חיבבו וקירבו מאוד.

נלב"ע בשם טוב לפני 20 שנה בשנת הפ"א לחייו, ביום כ' באדר תשס"ב, ונטמן בבית החיים במאנסי.

 

כפרידת בן מאב כן הוא פרידת תלמיד מרבותיו. גם בקשר רוחני אפשר להרגיש בחוש את צער הפרידה. 

"עיני עיני יורדה מים" 

שבת שלום

אבישי 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

עליית מי הנילוס

ערב שבת קודש פרשת "ויגש" תשפ"ג

"וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה".

רש"י: ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו, לפי שאין ארץ מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה ומשקה, ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא [עומד] על נילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ.

תחילתו של סיפור. נגש אלי בספרייה מר עופר רגבי, גמלאי וסטודנט לתואר שני בבר אילן, וביקש לראות את ספר שו"ת "ומצור דבש" (ירושלים, שנת תער"ב 1912), שחיבר רבי רפאל אהרן בן שמעון, רבה של קהיר. כשהצעתי לו לראות את הספר במאגרים הממוחשבים, ענה לי שהוא מחפש תרשים שנדפס בתוך הספר ולא מצוי בעותקים שנסרקו למאגרים. כהוכחה לכך שלח אותי לכריכת ספרו של ד"ר צבי זוהר "מסורת ותמורה", ובו מופיע התרשים. 

שלפתי את הספר ממעמקי המחסן. הספר בפורמט גדול מאד (40 ס"מ אורכו) עם שער צבעוני מרשים.

בחלק יורה דעה, סימן ד: קונטרס מקוה טהרה, המחבר דן באריכות ברעיון יצירתי: כיצד לפתור את בעיית זלזול בטבילת הנשים במצרים על ידי בניית מקוואות פרטיים בבתים. לצורך כך למד ר' רפאל אהרן את מבנה המכונה החדשה והמודרנית שבנו הצרפתיים בקהיר לשאיבה של מי הנילוס ודחיפתם לבתים.

לא נאריך בפרטי ההיתר (בחיתום תשובתו כותב המחבר, שכל זה להלכה ולא למעשה עד שיסכים הראשון לציון ה"יש"א ברכה", ובסימן הבא מובאת תשובתו של ה"ישא ברכה" שמסכים עם כל הטיעונים ההלכתיים אך על סמך התבוננות בתרשים מכונת השאיבה מפקפק בהיתר למעשה).

הקונטרס ארוך ומשתרע מדף לח צד ב ועד דף נב צד א. 

לשמחתי ראיתי בין דף לח לדף לט נוסף דף כפול. הדף אותו אנחנו מחפשים. דף שלא נסרק במאגרים בכלל (אוצר החכמה, hebrewbooks) או נסרק באופן מקוטע ובאיכות גרועה (אוצר השו"ת). הנה הוא לפניכם במלוא הדרו.

אחד הדיונים המעניינים בתשובה – וקצת מן התמוהים לנו כיום – הוא בשאלה מאין הנילוס מקבל את מימיו?

בהגדרה ההלכתית יש לכך חשיבות מרובה להכשרת המקוואות: האם לנילוס דין מעין או דין מי גשמים. שאלה זו נכונה לנהרות רבים (בגמרא דנים בה בנוגע לטבילה בנהר פרת). האם הנילוס שונה?

בהקשר הזה נדונה בתשובה תופעה ייחודית לנילוס, המוכרת מדורי דורות, שבסוף הקיץ הוא עולה על גדותיו ומציף שדות.

תופעה מוזרה לכאורה! 

שהרי אם ניזון הוא מגשמי החורף ומשלגים בהרים הרחוקים היה צריך הנילוס לעלות על גדותיו בחציו הראשון של הקיץ, עת הפסקת הגשמים והפשרת השלגים?

מכאן יש שהסיקו שיש לנילוס מעיין עצמי וכך סידר הקב"ה בבריאה. המצרים הקדמונים היו חוגגים את מועד עליית הנילוס, ועל כך כתבו רשימה ותיקה בבלוגנו "טיפת הנילוס" כאן. 

היום אנחנו יודעים שמשטר הגשמים בהרי אתיופיה – מקור הנילוס – הוא כזה שדווקא בסוף הקיץ יורדים גשמים מרובים.

בתוך הדיון המרתק המחבר, רבי רפאל אהרן, מביא דעה שעליית הנילוס החלה רק עם ברכתו של יעקב אבינו לפרעה. הוא תמה מאד על דעה זו המנוגדת למדרשי חז"ל שעליית הנילוס היתה ידועה כבר מקודם.

אז מה היא ברכת יעקב לפרעה?

שיזכה הוא לראות במפלס הנילוס בעלייתו הצפויה אחרי סיום שנות הרעב והבצורת בעולם, שבהם התמעטו הגשמים  והנילוס ירד לשפל עמוק.

---

נ.ב. בתשובה הנ"ל המחבר ר' אהרון רפאל מביא את דעת הרדב"ז, שהנילוס הינו מי גשמים, הוא כותב שחפץ מאד לראות את התשובה ("נכספא וגם כלתה נפשי לראו את הדברים במקורם". ומצור דבש דף נ), כי דעת הרדב"ז משמעותית. אך לצערו לא מצא אותה בשו"ת הרדב"ז הנדפס. בשנת תשל"ה יצא כרך שמיני של שו"ת הרדב"ז מכתב יד! (בני ברק , הוצאת "עט סופר", מהדיר יצחק צב"י סופר),  ושם נמצאו התשובות במילואם (סימנים קלט-קמא). דעתו הברורה של הרדב"ז אינה כמסקנת הרב אהרון רפאל בספרו "ומצור דבש" הנז' לעיל. דפים של התשובה נמצאו גם בגניזה הקהירית ופורסמו ע"י פרופ' שמואל גליק בספרו  "שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. ירושלים תשע"ג, כרך ב ' עמ' 548-557 . 

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

נדודי כרך שולחן ערוך

בע"ה, ערב שבת פרשת "וישב" תשפ"ג.

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן

בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף (רש"י)

נדודי כרך שולחן ערוך

שולחן ערוך. דפוס אמשטרדם תקנ"ט 1799. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 כרך זה מסדרת"שולחן ערוך" חלק יורה דעה נדפס בפורמט קטן. בשולי העמוד הראשון מופיעה חותמת גדולה.

לא שייכת. מגושמת ומכתימה. באותיות קריליות ענקיות. כיצד הגיעה לספר קודש זה?

כדי לנסות ולפענח את החותמת פניתי לעזרת חברי המומחים, החברים עמי בקבוצת ווטסאפ מקצועית. כמה טוב שיש חברים… להלן מה שהשיבו לי:

שלום לאבישי ולכולם, סביר שמדובר בחותמת של איזה מוסד יהודי, ועל כן יתכן ששתי האותיות

הראשונות הן Комитет еврейской , כלומר הוועד היהודי, והאות השלישית מתארת את ההגדרה

של אותו ועד. בהצלחה. נתן שיפריס

———————————–

 האותיות פה ברורות: КЕБ, ככל הנראה ראשי תיבות ברוסית.

סביר להניח ששתיים האחרונות הן еврейская библиотека, כלומר ספרייה יהודית,

והראשונה מבטאת את שם המקום כגון Киевская (של קייב).

אולי נתן צודק וזה Комитет еврейской бедноты – ועד האביונים היהודים.

היה גוף כזה בשנות ה-20 וה-30, עזר למחפשי עבודה.

עקרונית אפשר שהיתה להם גם ספרייה. אלכסנדר גולדין.

————————————

מה היו נדודי הספר ? כיצד הגיע לאן שהגיע?

על גבי הכריכה הפנימית נרשם:

זאת נדב ר' משה צבי בהרב הגאון חנוך זונדל זצ"ל ראפפאפארט, ביום שבנו אהרן אריה הגיע לבר מצוה. יום ד' י"ג מנחם אב שנת תרנ"ד לפ"ק.

יש לנו כאן שלשה דורות. הסב הרב הגאון חנוך זונדל, הבן משה צבי, והנכד אהרן אריה למשפחת רפפורט.

נצא למסע קצר בעקבות הרישום הנ"ל.

את הסבא מצאתי ב"יהדות ליטא" (תל אביב תשכ"ז 1967) חלק שלישי עמ' 306. היה מרבני העיירה וילקי בפלך קובנה בשנת תרל"ב (1872). העיירה שכנה 30 ק"מ מקובנה על גדות נהר הניימן. גרו בה סוחרי עצים גדולים, שהיו משיטים ממנה על גבי הנהר עצים לפרוסיה המזרחית.

גייסתי לעזרתי את רעי החוקר חנוך גוטליב לנסות לאתר את הבן והנכד. 

הוא מצא במפקדי אוכלוסין של ליטא את שלשת הדורות כדלקמן:

במפקד של שנת 1863 חנוך זונדל היה בן 46 ובנו משה הירש בן 9.

במפקד של שנת 1874 חנוך זונדל בן 56 ובנו משה צבי בן 19.

במפקד בשנת 1899 משה צבי בן 45 ועל בנו אריה לייבא כתוב שנולד בשנת 1881. 

לפי ההקדשה לעיל בר המצוה של אהרון אריה היתה בשנת תרנ"ד (1894), שלש עשרה שנה אחרי הולדתו בשנת 1881. 

כפי שחנוך העיר, כנראה התאריך בהקדשה מאוחר בשבועות מספר לתאריך המדוייק של בר המצוה. 

 

 

לסיכום:

תחנות נדודי כרך בודד של  "שולחן ערוך" אינן ידועות. ניתן לשער שחלק זה של שלחן ערוך נידב לבית כנסת כלשהוא בליטא (במחוז קובנה?) כמתנת בר המצוה, ומשם התגלל בדרך לא דרך לספריה במוסד יהודי כלשהוא ושם הוחתמה בחותמת המוסד, כהצעת חברי המלומדים. 

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בן ששים לזקנה

ד' כסלו, תשפ"ג.

ר' יהודה הלוי, בשירו "בן אדמה" מתאר את מסלול חייו של האדם. שיר זה מפוייט במנהג יהודי מרוקו בבתי הכנסת ביום הכיפורים. 

המסר הוא של חשבון נפש כי "בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ / כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ". 

בשיר מוקדש בית לכל עשור שנים. בגיל 60 המצב לא מי יודע מה…

 "שַׁאֲלוּ: מֶה הָיָה לְבֶן שִׁשִּׁים? / אֵין במעשיו בַּדִּים וְשָׁרָשִׁים / כִּי שְׂרִידָיו דַּלִּים וְנֶחְלָשִׁים / לא יקומון אתו במלחמתו".

הזקנה מלווה אותנו בפרשיות השבוע של ספר בראשית.

בפרשת חיי שרה: "אברהם זקן בא בימים". לפי המפרשים זאת היתה הסיבה מדוע שולח את אליעזר עבדו למצוא שידוך ליצחק.

 בפרשת תולדות: "ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראת". זאת הסיבה להחלפה של עשו ביעקב אבינו. 

מאידך גיסא, זקנה היא גם נסיון חיים. על אליעזר עבד אברהם נאמר תכף יציאתו בשליחות כי הוא היה "זקן ביתו" של אבינו אברהם.

משום כך התורה ציוותה "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".

בן ציון כץ, בספרו "מזקנים אתבונן", (ורשה תרנ"ד 1894) הציע – להלכה ולא למעשה – לחפש הקלות במקומות שבהם אי אפשר למכור טרפות לנכרי. 

הביטוי הקלות אינו מדוייק. הוא הציע להעמיד הלכה על מקורה, על סמך שיטות בראשונים ועל סמך הפסיקה של גדולי האחרונים (- "מזקנים אתבונן") שנהגו כך בעת הצורך.

לאחר הדפסת הספר הנ"ל והפצתו ברבים, הוסיף המחבר קונטרס עם תשובות שקיבל מרבנים ידועי שם . הקונטרס "טעם זקנים" מכיל ארבעה עמודים בלבד. 

המחבר כותב בהקדמתו שהרבנים הסכימו לפרסם את דעתם זאת ברבים.

הקונטרס נדיר ולא נמצא במאגרים. 

ר' חיים ליב  זקש מכפר חב"ד הוציא בשנת תשכ"ד (1964) מהדורה חדשה של "מזקנים אתבונן" (נמצאת באוצר החכמה). בהקדמתו כותב על "טעם זקנים" :

1. ישנו מכתב רביעי מר' יצחק ניסנבוים בשם רבי שמואל מוהליבר. (לא נמצא בעותק שלנו).
2. היתה מהדורה שניה של "טעם זקנים" ובה מכתב נוסף מרד"צ הופמן. (לא מצאתי רישום למהדורה זו).

"טעם זקנים" סרוק לפניכם מעותק ספריית הרמב"ם.

נ.ב.

נכתב בד' כסלו תשפ"ג, בחסד ה' עלי הגעתי היום לגיל 60. 

ולוואי שיהיה בי מ"טעם זקנים".

מתפלל לה' שיזכני ל"עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו".

[לא ציינתי בדברי הקצרים האלו, שיש העושים סעודה ביום הולדת ששים והיא נקראת "סעודת כרת". אני נסמך על מה שכתב ר' נריה גוטל במאמרו ב"אור המזרח" על ימי הולדת. שלמעט ה"תרומת הדשן", כמעט לא נזכר ולא צויין גיל זה בראשונים ובאחרונים והפנה לדברי ר' ראובן מרגליות זצ"ל. כך שאם שני בקיאים כתבו זאת הוא תימא. בשבילי הוא גם הודאה גדולה לה' על הנס המיוחד שלי לפני כשנתיים ממיתה לחיים וכסברת ר' נריה בסופו]

יום נעים וטוב

אבישי

אבישי 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם בחג החנוכה. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

פִּלַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה

בע"ה. פרשת "חיי שרה". תשפ"ג

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם. 

בראשית פרק כה פסוק ו.

רש"י על אתר מבאר את ההבדל בין אשה נשואה לפילגש: 

הַפִּילַגְשִׁים …  נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּלַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּדְאַמְרִינָן בְּסַנְהֶדְרִין (כ"א ע"א) בְּנָשִׁים וּפִלַגְשִׁים דְּדָוִד.

בספר "שביבי אש" על התורה, לרב שמואל אליעזר שטרן, יש פרק מיוחד בפרשתנו אם חיוב כתובה הוא מהתורה או מדרבנן. 

ברש"י לעיל משמע שהוא מן התורה והרמב"ן במקום חולק על כך. הרב שטרן נר"ו מבאר את השיטות השונות עד להלכה למעשה ודן בשאלה, מה דינה של כתובה אשכנזית שלא כתבו בטופס הכתובה "דחזי לך מדאורייתא" (שמגיע לך מהתורה). 

בסוף דבריו מביא את הפנינה הבאה:

---

 

233

הכתובה איננה רק מסמך משפטי. לעיתים רבות היא מקושטת ומאויירת להפליא ותלויה ממוסגרת על קירות בתי זוגות רבים.

דוגמא מוחשית הזדמנה לפני השבוע בספרו של חוקר הפולקלור הנודע משה גסטר שנדפס בברלין בשנת 1924.

שם הספר: די כתובה אין איר געשיכטליכער אנטוויקלונג (הכתובה בהתפתחותה ההיסטורית).

המהדורה המקורית הופיעה בית דפוס זה באנגלית שנה קודם (1923). בשער הספר מצוין "מיט אכט בילדער, פון זיי פיר אין פארבן" (עם שמונה תמונות, מהם ארבע בצבע). שמחתי לראות שהתמונות נשמרו בעותק הספריה ובחרתי לשתף את הקוראים בשתים.

1. כתובה מגיברלטר משנת 1811. מספריית גסטר.

2. קטע (פרגמנט) מתוך כתובה בעיר רומא משנת 1818. מספריית גסטר.

קידושין עם כתובה, כדת משה וישראל, נועדו לרתק את הזוג יחדיו ושלא יוכל לשלחה על פניו כמו פילגש.

 

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

לתקנת עגון עלוב

בע"ה. ערב שבת קודש פרשת וירא, תשפ"ג

 "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת …"

בראשית פרק כא פסוק י. 

במקרי קיצון, כאשר לא ניתן לאיש לגרש אישתו בגט, ישנה אפשרות לשאת אשה שניה באמצעות "היתר מאה רבנים".

 לפרטי הלכה זאת, ראו נא מאמרו של חברי אלי הללה ז"ל ומיכאל ויגודה נר"ו: "על מקורו ומהותו של היתר מאה רבנים". 

מבית דינו של הרב יוסף צבי הלוי בתל אביב יפו נשמרו לנו בדפוס שני קונטרסים "לתקנת עגון עלוב", בשני מקרים שונים.

הראשון בשנת תרפ"א (1921). כנספח לגירוש יהודי יפו במלחמת העולם הראשונה. סיפור עצוב על אשה ששרכה דרכה בבתי בושת ונעלמה אי שם בין טבריה לחלב. והשני בשנת תרצ"ד (1934) על אשה שנשטתה ואושפזה בבית חולים לחולי רוח. 

כל קונטרס מכיל תחילה את פרטי המקרה ואת הדיון ההלכתי בעקבותיו.

הקונטרס הראשון, משנת תרפ"א (1921)  מכיל 3 עמודים בלבד ושמור בספריה הלאומית. תודתי לרעי המלומד ר' יוסף לייכטר איש הספריה הלאומית, ששלח אלי העתק. 

הקונטרס השני משנת תרצ"ד (1934) מכיל 13 עמודים, והוא מונח בגנזי ספריית הרמב"ם. עותק זה נסרק במיוחד לרשימה שלפניכם. הוא ניתן לצפיה בשלמותו כאן. 

בסוף כל קונטרס מצוי דף שכותרתו "מעשה ב"ד (בית דין)" ובו מתבקש מקבל הקונטרס להצטרף לפסק כאחד מ"מאה הרבנים". 

לתקנת עגון עלוב. יפו. תרפ"א (1921). עמוד אחרון

עמוד אחרון מחוברת "לתקנת עגון עלוב". תל אביב תרצ"ד (1934). שימו לב להערה הכתובה אנכית בצד ימין. המקבל מתבקש לתלוש את העמוד (בצידו המקווקו) ולהחזירו חתום בכתב ידו. 

יש פוסקים שהסבירו כי הדרישה לאסוף מאה רבנים מארצות שונות נועדה להקשות על התהליך. בימים עברו כדי לאסוף את החתימות היה על הבעל (או שלוחו) לכתת רגליו שבועות וחודשים בדרכים. אולם כיום משוכה זו הונמכה משמעותית באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותינו. משום כך ישנה זילות בשימוש בהיתר זה. 

 "היתר מאה רבנים", שניתן בחופזה בארה"ב, התגלגל לפתחו של בית הדין הרבני בירושלים עיר קדשנו, לפיכך ניתן פסק הדין המבטל את "היתר מאה רבנים" שנעשה שם.

הרב יוסף אפרתי, נאמן ביתו של הרב אלישיב זצ"ל, מביא בספרו שו"ת ישא יוסף חלק אה"ע סי' ח (ירושלים תשע"ז 2017) שעקב הישנות המקרים בהם היתה היד קלה על ההדק, פורסמו ברבים התנאים הנדרשים להיתר זה בכרוז מיוחד ועליו חתמו גדולי הרבנים בארה"ב. וזה לשונו:

וזה לשון הכרוז: היות ובתקופה האחרונה עדים אנו לפירצה גדולה בענין "חרם דרבינו גרשום" ובקלות יתר אפשר להשיג "היתר מאה רבנים" ופשה הנגע ונתרבו המקרים בהם הותר לאיש לישא אשה על אשתו במספרים אשר לא שערום אבותינו חוששים אנו כי מצב זה עלול ח"ו לזעזע את יסודות השלום בבית היהודי

לכן החלטנו אנו החתומים מטה לעמוד בפרץ ההיתר את ולתקן תקנות כדי להגביל ולהעמיד הדבר כפי שהיה בימים מקדם ש"היתר מאה רבנים" ניתן במתינות ובכובד ראש כראוי לענין כזה אשר שלום בין איש לאשתו תלוי בו ואלה התקנות:

א. רק בית דין חשוב ומוסמך ידון בענין היתר חרם דרבנו גרשום.

ב. הרבנים וראשי הישיבות החותמים ומצטרפים להיתר יהיו אך ורק רבנים מוסמכים או ראשי ישיבות, ומכהנים במשרות רבניות או בישיבות מפורסמות.

ג. על הרבנים החותמים לציין מקום כהונתם כתובתם ומספר הטלפון שלהם.

ד. אין רב רשאי לחתום על ההיתר אלא לאחר שעיין היטב בנמוקי ההיתר.

ה. בית דין המתיר יעביר את נימוקי ההיתר לדיון בבית דין נוסף במדינה אחרת.

ו. על הבעל להשליש גט בידי בית דין נאמן כדי שהאשה תוכל לקבל את גיטה בכל עת שתרצה בלא שום קושי ומניעות יהיה מי שיהיה. "היתר" הניתן לבעל ללא השלשת גט כאמור, יחשב לחסר ערך לחלוטין".

והערה אחת מתבקשת לסיום. החוברת נקראת "לתקנת עגון עלוב". לא שכחנו שישנן גם עגונות עלובות רבות, שפתרון זה של "היתר מאה רבנים" לא קביל הלכתית לגביהן. 

שבת שלום

אבישי  

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

Read Full Post »

עין משפט

בע"ה. שבת פרשת לך לך תשפ"ג

וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ

בראשית פרק יד פסוק ז

כספרן אני עד בשנים האחרונות לריבוי של ספרים העוסקים בדיני ממונות על פי התורה, כפי שנכתבו בשלחן ערוך חלק "חושן משפט". אולי סימן חיים הוא להשבת המשפט למקורו.

אחד מהספרים הישנים בתחום זה הוא ספר "עין משפט" נדפס בלבוב בשנת תרמ"ג 1882. המחבר, הרב ישראל רבינוביץ, מסכם את דברי האחרונים על סדר שלחן ערוך. רק חלק ראשון נדפס, אף שלדברי המחבר גם חלק שני (החשוב יותר) מוכן היה לדפוס, אך הפרוטה לא היתה מצויה בידו. 

מה שמיוחד בטופס של ספריית הרמב"ם הוא שער כפול, שנוסף בעקבות הסכמות חדשות שהגיעו. הסכמות אלו נוספו רק בחלק מהעותקים. תופעה זו של הוספת הסכמות לאחר גמר הדפוס יש לה דוגמאות נוספות. כאן משום מה בחרו להדפיס את השער עצמו עוד פעם ולאחריו עמוד ההסכמות החדש.

כך הוא סדר חמשת העמודים הראשונים בעותק הספריה:

המחבר באחד מספריו האחרונים, (ישמח ישראל. ורשה תרס"ט 1909), מסביר את סדר חלוקת ההסכמות. קבוצה אחת אלו הסכמות מרבני רוסיה באיזור מגוריו וקבוצה שניה אלו הסכמות חדשות מגדולי הרבנים בעיר לבוב מקום ההדפסה.

בצמוד לשער ועל גבי הכריכה הפנימית נכתבו רישומי בעלות מעניינים וכדלהלן:

זה הספר שייך להעדה דבהמ"ד מה"ה המפורסם

והחשוב מו"ה אברהם יצחק טיפערמאס בביאליסטאק

חותמת בית המדרש מצויה בספר בכמה מקומות:

על גבי הכריכה הפנימית של הספר הודבק פתק. ולפי הנכתב בו הספר נודב אחרי פטירת אברהם יצחק טיפערמאס ע"י מתפללי בית המדרש בן יחיד.

לא מצאתי פרטים על בית המדרש בן יחיד.

זה הספר עין המשפט

נדבו המתפללים מבהמ"ד בן יחיד

עבור נשמת המנח ר'

אברהם יצחק טיפערמאס זצ"ל

מ [?] ביאליסטאק רחוב זאמענהאף

[…] הקדושה

בפנקס ביאליסטוק (ניו יורק תש"ט 1949, עמ' 280) נזכר "טיפערמאס בית – מדרש" ברשימת בתי הכנסת שבביאליסטוק לפני השואה.

מצויין שתפילות מתקיימות במקום רק בשבת וביום טוב. 

---

 וכדי לא להשאיר אותנו רק בעטיפת הספר, לפניכם עמוד ראשון מתוכן הספר.

שבת שלום

אבישי

————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

פס"ד שאין בו ממש

בע"ה. פרשת בראשית. תשפ"ג.

על ספר נדיר ועל מחלוקת (לצערנו, לא כל כך נדירה).

“למה אין כתיב בשני כי טוב?"
רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים.
אמר רבי טביומי: אם מחלוקת, שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה! “

מדרש רבה פרשה ד.

—————————

בעת סדור המחסן שלנו מיינתי ספר זה כשבצדו גם מעטפה ובה כרוז (בגודל A5) מקופל.

הספר מכיל טז עמודים בלבד. נדפס בעיר לבוב בשנת תרצ"ו (1936) בבית הדפוס של יחזקאל זייף.

ספר "בירור דברים" זה לא מצאתי רישום שלו בקטלוג המאוחד (ULI) ובמפעל הב"ב ! 

לעיון בכל דפי הספר ראו נא קובץ מצורף כאן.

ואחת כמה וכמה שכרוז "פס"ד שאין בו ממש" לא ידוע.

המחלוקת, שבעטיה נגרר הרב וולפסברג לחיבור זה, ידועה ומוכרת. אך יש לה יש סוף מפתיע.

בקיצור אומר, הרב מאיר מאירזאהן (מאירסון) שימש כדיין ומורה צדק שנים רבות בקהילת וינה.

דברים לשבחו פורסמו בעיתון קול מחזיקי הדת הלבובי בתאריך י"ט אדר תרס"ט 1909. ראו נא כאן.

בשנת תרצ"ד (1934) מינתה הקהילה בוינה את הרב יוסף באב"ד לראב"ד. לכאורה במקומו של הרב מאירזאהן. יש אומרים מפאת זקנותו של הרב מאירזאהן ובשל החוק המקומי. הרב מאירזאהן לא הסכים עם החלטה זו ותבע את ראשי הקהילה לדין תורה. מכיון שראשי הקהילה התעלמו מדרישתו הוא תבע את הרב באב"ד על השגת גבולו. הוקם הרכב רבני מיוחד לדיון במקרה זה בשיטת זבל"א (=זה בורר לו אחד). כלומר. כל צד בווחר דיין ושניהם מסכימים על דיין שלישי, שהוא ראש ההרכב. הרב ישראל יהודה ליב וואלפסבערג היה נציגו של הרב באב"ד. נציגו של הרב מאירזאהן היה הרב מדוקלא וראש ההרכב היה רבה של סלונים הרב יהודה ליב פיין.

כפי שמתואר בספר זה (לפי מחברו, שהוא מצד של הרב באב"ד), כשראה הצד שכנגד שהולך להפסיד בדיון הסתלק הדיין מדוקלא מן הדין ובכך תקע את התהליך.

 בשנת תרצ"ו (1936) הופתע הרב וואלפסבערג לשמוע על פסק דין לזכותו של הרב מאירזאהן.

כל זאת אחרי כשנתיים ימים שבהם ברור לו שאין עילה לתביעה ואלו גם המסרים שקיבל מאב בית הדין.

הוא לא הבין את התפנית של אב בית הדין, הרב פיין, ולא קיבל ממנו הסבר ונימוק כלשהוא. לכן הדפיס את הספר "בירור דברים והעמדה על האמת" ובו שטח את כל השתלשלות העניינים ואת טענותיו ההלכתיות.

לחיזוק עמדתו צירף מכתבים של שלשה רבנים ידועים: הרב דוד מנחם מאניש באב"ד מטארנאפאל, הרב אברהם יעקב הלוי הורוויץ מפראבוזנא והרב דוב בעריש וויידענפעלד מטשעבין, אותם גם הדפיס בכרוז הנ"ל תחת הכותרת "פס"ד שאין בו ממש".

במהלך חיפוש חומר על פרשיה זו נחשפתי למידע חדש המסביר את התנהגותו של אב בית הדין, רבה של סלונים, על דרך הנסתר, מדוע לא הכריע את הדין בזמנו ? מי פעל מאחורי הפרגוד ?

מדובר בהעתק מכתבו של הרב מסלונים, שפורסם בספרו של אריה בנקרוט "מדברנא דאומתיה": תולדות חייו ופועלו של האדמו"ר ר' ישראל מטשורטקוב (ירושלים תשס"א 2001).

הדברים כל כך הדהימו אותי ולמרות אריכותם אני מצרף אותם כאן:

בסופו של יום:

הרב מאיר מאירזאהן שבק חיים לכל חי בשנת תרצ"ו (1936).

הרב יוסף באב"ד שימש כרב הקהילה בוינה עד ימי הכיבוש הנאצי ימ"ש את אוסטריה, שנה לאחריה היגר לבריטניה.

בברכת שנה טובה.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

גם אותי לא תשכח

בע"ה. פרשת "נצבים" ערב ראש השנה הבעל"ט תשפ"ג.

מטבעם של דברים אני מצוי בתוך השגרה: עבודות במחסן הספריה. שם ראשי נמצא ושם ה"מציאות" שאני משתף אתכם בהן. 

באחת ממהדורות שלחן ערוך, דפוס וילנה תר"מ 1880, ישנן הערות למדניות מרובות. 

וגם דברים קצת מוזרים שכתובים בשער החלק הראשון וברישום בעלות בכרך אחר מאותה מהדורה. 

נתחיל…

הנה שער הספר ומיד לאחריו בהגדלה את שנכתב בתוך העיגול המסומן . 

זכור את יום צאתך ממצרים

גם אותי לא תשכח צבי הירש פאלטען

בכרך אחר מאותה מהדורה בגב השער מצאתי את הרישום הבא.

זה היורה דעה חלק שני שייך להרבני מו"ה גדלי' ישי בן מרדכי מזאלשין הנפקד אצל הרבני מו"ה מרדכי יהודא בן מאיר הכהן חתן הרבני מו"ה שמואל מיאדאווניק בקאלשין ולא במשכון אצל ר' מרדכי יהודא רק בפקדון

233

הערות רבות מפוזרות בספר. נדגים אחת מהם. בהלכות שחיטה בדין מי הוא מומר הפסול לשחיטה הובאו ב"באר היטב" דעות שונות. הנה הדף לפניכם ולאחריו ההערה הכתובה בצדו.

      עיין ע"ז ו' ע"ב תוס' שם ד"ה מנין וברא"ש ובר"ן שם

            ורי"ש מס' שבת בתוס' ג' ע"א ד"ה בבא ורא"ש ור"ן שם

                   ביו"ד סי' קנ"א בש"ך סק"ו ודגול מרבבה שבפ"ת סק"ג בשם

 תש' חו"י. – ולענין אי הוי מומר לשחיטה אם מכר

באיסור או רק כמומר לדבר אחד (לפני עור) עיין

 תוס' רע"א בפירוש המשניות למס' שבת פרק א

                                                 אות ד.

233

לסט הערות ארוכות בהלכות נדה, הפרושות על ארבעה דפי השו"ע, (ואחת שהתחרט עליה) – ראה נא קובץ מצורף כאן.

נדמה לי שהאותיות דומות לכתב ידו של צבי הירש פלאטען בשער הכרך הראשון. לא מצאתי פרטים על אודותיו (ולא על גדלי' ישי מקאלשין). מה משמעות הנכתב על ידו בעמוד השער?

אשמח לשמוע דעתכם.

כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב. לאחר פרסום הרשימה, שמחתי לקבל את התגובה הבאה מעופר מנלה. היא מובאת כאן במילואה.

שלום אבישי,

 

מצאתי מידע רלוונטי במאגרים של JRI-POLAND:

 

 

 

בעיר קאלושין (Kaluszyn) קיים רישום נישואים משנת 1887 של החתן מרדכי לייב (יהודה) רפפורט עם הכלה ליבא לבית מידווניק (MIODOWNIK). סריקה של הרישום מצורפת.

אבי החתן הוא מאיר, וכמובן שהם כוהנים כמו כל משפחת רפפורט. את שם אם החתן אני מתקשה לפענח.

עפ"י הרישום הורי הכלה הם שמואל מידווניק ובשה לבית פרבה (FARBA). (עפ"י רישומי נישואים נוספים יש לי גם מידע על 3 דורות נוספים אחורה, כולם חיו בקאלושין).

בעיר Ozorkow יש שני רישומי פטירה משנת 1900 של שתי תאומות שנולדו למרדכי לייב וליבא שנפטרו כחודש לאחר לידתן: לייבה נפטרה בגיל 4 שבועות (9 באפריל 1900), וצירל נפטרה בגיל 5 שבועות ב-12 באפריל.

תוספות:

1. זה הפרופיל של ליבה באתר geni – תוכל למצוא שם עוד פרטים על קרובי משפחה.

2. אשתו של מאיר רפפורט היא גליקה לבית גסטל. אביו של מאיר הור רבי מרדכי יהודה (מרקוס לייב) רפפורט (1802 – 1861) 

 

לצערי על גדליה לא הצלחתי בינתיים למצוא מידע.

 

שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,

עופר מנלה

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

גירוש המלבי"ם מבוקרשט

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "כי תצא" אלול תשפ"ב.

שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות. [אבות פרק א משנה י]

בשער ספר "שערי דורא", דפוס יעסניץ בשנת תפ"ד 1724, מופיעה חותמתו של המלבי"ם, בעת כהונתו כרב בבוקרשט. המלבי"ם (תקס"ט-תר"מ 1809-1880) היה פוסק, למדן ומדקדק, אך עיקר רישומו הוא בפירושו הידוע לתנ"ך.

המיוחד בחותמת זאת היא הסמל המלכותי, דמות נשר, המוטבע בתוכה. במעט חותמות רבניות ראיתי נשר. משמעות החותמת היא שהמלבי"ם היה רב רשמי גם מטעם השלטונות.

כמה אירוני, שדווקא כהונתו של המלבי"ם נסתיימה בגירושו המביש על ידי השלטונות כפי שיסופר להלן.

סיפור רבנותו של המלבי"ם בבוקרשט התחיל ברגל ימין. בכתבה הבאה, שפירסם ר' נח זבולני בעיתון "חירות", תמצאו פרטים על החוזה שנחתם בין מרכיבי הקהילה (הרומניים והרוסיים) בבוקרשט למלבי"ם. חוזה סטנדרטי.

ד"ר יעקב גלר ז"ל (נפ' שבט תשפ"ב!) הקדיש את חייו לחקר יהדות רומניה. ספר מיוחד כתב על רבנותו של המלבי"ם בבוקרשט, ובה חשף מסמכים אוטונטיים רבים הקשורים לפרשת רבנות כאובה זו במשך ארבע שנים בבוקרשט. 

הרבה נכתב ופורסם שם, אך עולה על כולנה עדותו של המלבים עצמו אחרי גירושו בשנת תרכ"ד (1864), בפנייתו למנהלי חברת "כל ישראל חברים" בפריז בבקשת עזרה. 

"…בעש"ק פ' ויקרא, באו אל ביתי שלוחי הפאליצייא (המשטרה) בפקודת המניסטר ואנשי חייל מזויינים… ויבואני בליל ש"ק לעיר גיורגיו שם השליכוני אל הבור אשר הגנבים אסורים, וביום השבת הובילוני על ספינת דוגה, ואלפים יוונים מלוים אותי בלעג ובוז על ישראל ודתם, וינחו אותי מעבר לגבול טורקייא…"

נמצינו למדים כמה חשיבות יש לשמירת העצמאות הרבנית בפני כל שררה. 

שבת שלום

אבישי

---

נ.ב.

סוגיה זו של יחסי רבנות-שלטון רלוונטית גם לימינו ואף במדינתנו. 

הרב משה לוונטהל, בצמד ספריו "שררה שהיא עבדות": סוגיות ברבנות קהילה, מצטט את דברי הרב יוסף דב סולובייציק בספרו "חמש דרשות" עמ' 122 בנידון זה.

ובהערה שם חוזר ומדגיש:

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הון ועושר: יעקב בן ידידיה ליאון מאנקונה

בע"ה, פרשת ראה, תשפ"ב

 אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. 

בעת עבודתי בסידור מחדש של אוסף הספרים הנדירים בספריית הרמב"ם נחשפתי לפנינה נאה זו. על הכריכה הפנימית של של מקראות גדולות חלק ג: נביאים אחרונים, שנדפס בונציה בשנת שע"ז (1617) הודבק דף שיר מעוטר. דף זה מצוי פעמיים: הן על הכריכה הפנימית הקידמית והן על האחורית. שימוש משני בדפים לכריכה של ספר אחר מכונה "גניזת הכריכות".

דף זה נדיר הוא ונמכר באחת המכירות הראשונות בבית הוצאה "קדם". שם נמכרו 2 עותקים ממנו. לפי מצבם הפיזי נראה שגם הם הוצאו מתוך כריכת ספר.

מה הסיפור מאחורי דף זה?

שיר לכבוד הכנסת ספר תורה על ידי יעקב בכמ"ר ידידיה ליאון לבית כנסת של קק"י איטאליאני.

השיר מהלל את יעקב:

עוסק / בחשק רב/ בדברי כושר

עומד / וטוב לומד/ בתורתנו

שוקד/ יצור פוקד / בחצרותינו

עם גוף / וגם נפש / והון ועושר

כותב השיר החתום בסופו הוא דניאל נחמו. מחכמי קהילת יהודי אנקונה אשר באיטליה במאה השמונה עשרה. ידוע גם בזכות נכדו, שגדל על ברכיו, ר' דניאל טירני, מחבר הפירוש ההלכתי לשו"ע "עקרי הד"ט". 

אין לנו תאריך מדוייק להדפסת דף שיר זה.

עותק הספריה של מקראות גדולות כרוך בכריכת קלף, מה שלכאורה מעיד על עושרו של בעליו. מאידך גיסא חותמת הבעלים בתוך הספר היא של "תלמוד תורה יר"ה מעיר אנקונא יע"א". מתלמוד תורה נשמרו לנו תקנות משנת ת"ד (1644) והוא התקיים עוד בתחילת המאה העשרים למניינם. 

(נ.ב. יח אייר תשפ"ג. חותמת נוספת נמצאה בשער ספר חקקי לב ח"א. שלוניקי ת"ר 1840)

קהילת אנקונה היתה קהילה עשירה. העיר היא עיר נמל ומטבע הדברים אספה אליה אנשי עסקים. 

הקהילה סבלה קשות מגזירות נגדה במאה השש עשרה, שבשיאם נשרפו למוות 24 יהודים בככר העיר. בעקבותיה הטילו יהודי העולם חרם על הנמל הידוע כ"חרם אנקונה" 

המקור כאן. 

בית הכנסת האיטלקי של העיר, שהיה מהבניינים העתיקים בעיר, נחרב על ידי השלטונות בשנת 1932 ותכולתו הוצאה ממנו והועברה לבית הכנסת המזרחי (ליבאנטינה) . לפי עדות המבקרים שמורים שם ספרי תורה העתיקים של בית הכנסת האיטלקי עד היום. מי יודע אולי ביניהם גם ספר התורה זו שתרם יעקב בן ידידיה ליאון. 

שבת שלום

אבישי

---

צילומי שני העותקים של ספריית הרמב"ם:

Read Full Post »

איך בודקים מיתה?

בע"ה, רשימה לט"ו באב, שבת "נחמו", תשפ"ב 

שער ספר מכילתא, עם פירוש "זה ינחמנו" לר' משה פרנקפורט, דפוס אמשטרדם תע"ב (1712).

עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים…

(משנה. תענית. פרק ד). רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר.

רש"י:

שכלו מתי מדבר – דתניא: כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר: צאו לחפור! והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו, שמא ימות קודם שיחפור. ולמחר הכרוז יוצא וקורא: יבדלו חיים מן המתים! וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא.

וכל שנה היו עושין כן, ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים. וכיון שראו כך תמהו ואמרו: שמא טעינו בחשבון החדש, חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר. וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם, ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו. קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט.

———————————————

בשנת תקל"ב (1772) פקד הדוכס ממקלנבורג על הקהילה היהודית שלא לקבור את מתיה עד שיעברו שלשה ימים, שמא המת לא מת רק התעלף. פקודה שעמדה בסתירה להלכה שאין מלינים את המת ללא צורך. בשווערין – בירת המחוז – כיהן אז הרב מרדכי יפה. הרב ופרנסי הקהילה הריצו מכתבים לרב יעקב עמדין (היעב"ץ) ולמשה מנדלסון ובקשו את התערבותם.

מכתב פרנסי ורבני קהילת שווערין למשה מנדלסון. פורסם בכתב העת "בכורי העתים" תקפ"ד 1824. עותק ספריית בית אריאלה

חלופי המכתבים בין היעב"ץ למשה מנדלסון וביניהם לפרנסי העיר שווערין התפרסמו בשו"ת שאילת יעבץ (חלק שלישי, סימן מד-מז. מהדורה חדשה, תשע"ו 2016) ובכרך כתב העת של המשכילים "בכורי העתים" (משנת תקפ"ד 1824).

פרשה זו יש בה ממשק למפגש בין רפואה והלכה והיא תוארה בהרחבה, על ספיחיה והשתלשלותה ההיסטורית, במאמרו של משה סמט בכרך השלישי של "אסופות" של יד הרב נסים. פרק מהמאמר ראו נא כאן.

ממאמר זה למדתי שמנדלסון במכתבו לדוכס תמך בעמדה המסורתית ללא סייג, ובמכתב שכתב לרבני שווערין טען שיש לקבל את דרישת הדוכס.

אין בידינו פרטים רבים על הרב מרדכי יפה, ויש להניח שאלמלי אותו פולמוס משמעותי לא היה שמו נודע ברבים.

 

מקור התמונה: ספר "אבות ומידות". המחבר: אליעזר לוי. תל אביב תשכ"ג 1963.

באחד מעותקי ספר "זה ינחמנו" המונח בגנזי ספריית הרמב"ם ישנה הקדשה (שצויינה בחץ אדום בראש הרשימה), ולפיה ספר זה ניתן במתנה לחתונתו של יעקב בנו של הרב מרדכי יפה משווערין.

מתנה לדורן דרשה לש"ב (=לשאר בשרי) הב"ח (=הבחור החשוב) המופלא כהר"ר יאקב בהרב המופלא מה"ו (=מורנו הרב) מרדכי יפה נר"ו אב"ד דק"ק שווערין במדינת מעקלין ברג ממני הק' שלום סג"ל מ[…]

בסופו של פולמוס התקבלה עמדתו של הרב מרדכי יפה משווערין, שהיא העמדה המסורת מקדמת דנא בהלכה היהודית, ולפיה בדיקת המוות ניתנת לידיעה ולהבחנה בזמן אמת/המת ואין להלין את המת ימים נוספים.

שאלת קביעת רגע המוות היא רלוונטית מאד גם כיום ונוגעת להשתלות לב. 

טו באב שמח.

שבת שלום

אבישי

---

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

יוחנן בן דוד

בע"ה. ז' באב תשפ"ב

"לראות בטובת בחיריך"

תחילתו של סיפור במדבקה שמצאתי על כריכה פנימית באחד הספרים. מדבקה שמעידה על כותבה ועל שאיפותיו.

לא ידעתי מיהו "יוחנן בן דוד" החתום בסופה.

באתר הספריה הלאומית מצאתי את אותה המדבקה על פריט מעניין.

תיאורו בקטלוג הספריה: אלבום בכריכת עץ זית ובו עשרים וששה דפים, שעל חלק מהם הודבקו הדפסי חלבון מקוריים מתצלומי ארץ ישראל שנעשו בידי פליקס בונפיס (Bonfils). בשער האלבום ציין יוצרו, יוחנן בן דוד, את השנה 1926. בין התצלומים שילב יוחנן בן דוד כתב יד של חיבור תיאולוגי באנגלית, שכנראה נכתב בידי יוחנן בן דוד עצמו.

לצפיה בכל דפי האלבום ראו נא כאן.

הסקרנות עוררה אותי להמשיך ולתהות על דמותו. מי הוא? היכן חי?

בספריית העיצוב ב"בית אריאלה" נמצאת חוברת דקיקה. קטלוג תערוכה "חדרו של אספן", שהוצגה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד בשנת 2007. בדברי הפתיחה לקטלוג מוצגת דמותו האספן יוחנא מירזא בן דוד דאוד, שחי בשנים 1969-1885.

קראתי ונדהמתי.

הכרתי אספנים שמרוב הצפיפות של הפריטים שאחסנו בביתם לא נותר להם מקום לעצמם, אך סיפור כזה מוזר לא פגשתי.

יוחנן בן דוד היה אספן שהוריש מתנה ששווה מיליונים למוזיאון ישראל!

הסופר אהרון מגד הקדיש כתבה מרתקת לאופיו המיסתורי של יוחנן בן דוד והמגלגל את סיפור התרומה בשנת 1969. באותה עת שירת אהרון כנספח התרבות בשגרירות ישראל בלונדון.

הכתבה "אוצרו של דאוד הגיע לירושלים" פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות  (י"ב אייר תשמ"ד, 10 אוגוסט 84).

מומלץ ביותר לקרוא!

התלבטתי אם ראוי לתת במה בבלוג ספריית הרמב"ם ליוחנן בן דוד?

משום שאהרון מגד מספר אודותיו: "אין הוא רשום בפנקסי הקהילה (הספרדית-פורטוגזית) במקום מגוריו, בבית הכנסת לא ביקר מעולם ואין לו כל קשר עם הקהילה היהודית". זאת ועוד, במקורות אחרים מופיע שהיה בן הכת הבהאית בצעירותו.

נדמה שסופו מעיד על האיש והיכן מונח היה לבבו. וכמו שכתב במדבקה שצירף לספריו:

לראות בטובת בחיריך

לשמוח בשמחת גויך

להתהלל עם נחלתך

שבת שלום

צום תשעה באב קל ומועיל.

אבישי

---

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

טעם כעיקר

בע"ה, ימי בין המצרים, תשפ"ב

חלק יורה דעה בחיבור "שלחן ערוך" עוסק בחלקו הראשון בהלכות כשרות המטבח: על האסור ועל המותר.

בתווך של הלכות אלו עומדת השאלה על כלים שבישלו בהם דבר אסור: מה דינו של המאכל שבושל בו אחר כך ומה דרך הכשרת הכלים.

המושג ההלכתי שסביבו סובב כל הדיון הוא: טעם כעיקר. כלומר כשם שאסור לאכות דבר איסור כמות שהוא כך גם חל איסור על טעם היוצא ממנו דרך בישול (בתנאים מסויימים) ולכן הכלים שבלעו איסור צריכים הכשרה.

אחד המקורות להלכה זו נמצא בפרשת השבוע שקראנו השבת (פרשת מטות). לאחר מלחמת מדיין הובאו למחנה ישראל שלל כלים של המדיינים ונצווינו לעשות להם הכשרה.

אַךְ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַכָּסֶף; אֶת-הַנְּחֹשֶׁת, אֶת-הַבַּרְזֶל, אֶת-הַבְּדִיל, וְאֶת-הָעֹפָרֶת: כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר-יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר–אַךְ, בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא; וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. (במדבר פרק לא פסוקים כג-כד).

הרב גדליה צימבליסט זצ"ל היה שכן של הספריה. מקום מגוריו ובית הכנסת שבו כיהן הם במרחק הליכה מכאן (סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז). בשל כך הרב פקד את הספריה רבות.

לימים התפרסם הרב כדיין השלישי במסגרת הבוררות (זבל"א) לבקשתו של הרב אלישיב בסכסוך המתמשך בישיבת פוניבז' . הרבה מרורים סבל מכך. פסק הדין שהוציא לא היה מקובל על הצד המפסיד. באותם ימים קבלתי בחשאי את פסק הדין ובצירוף אזהרה שלא לפרסמו.

הרוצה לעמוד על למדנותו ילך נא אל החיבור בן ששת הכרכים של "תורת הבית לרשב"א", שההדיר בהתמדה ובעיון רב. ספר זה, שכתב אחד מגדולי הראשונים, הינו ספר היסוד בהלכות יורה דעה!

הרב צימבליסט בעבודה יסודית (המאפיינת את אישיותו) בדק את כל הנוסחים הקדומים, אסף את כל הדעות וסידרם בהערות ובנספחים מורחבים.

זכור לי כי לצורך עבודתו על הספר מצאנו במחסני הספריה אוצר, שהיה מונח כאן להערכתי משנות החמישים ונשכח: צילומים של אוסף כל האינקונבולים (דפוסי עריסה) בספריית JEWISH THEOLOGICAL SEMINARY בניו יורק.

ספריה עשירה זו החזיקה בזמנו את האוסף הגדול ביותר של ספרי אינקונבולים מהשנים הראשונות של הדפוס העברי (עד שנות 1500 למניינם!). 88 פריטים באוסף. אנחנו רכשנו את האוסף על מיקרופילמים בתוספת מכונת הקרנה מיוחדת. האוסף זמין לציבור כיום אצלנו גם באופן דיגיטאלי.

המעבר מכתבי יד אל הדפוס היו לו תוצאות רבות. כידוע בכתבי היד ישנן נוסחאות שונות לאותו ספר. כך שלפני המדפיסים הראשונים עמדו כתבי היד שונים ומתוכם בחרו את זה שנחקק עלי דפוס.

דוגמא אחת מתוך האוסף המיוחד. שאלות ותשובות הרשב"א (רבי שלמה בן אדרת) דפוס רומא שנת ר"ל 1470. אחד מעשרת הספרים העבריים הראשונים שנדפסו באיטליה.

בראשית הדפוס לא נהגו להוסיף  דף שער כפי שרגיל היום. לפניכם הדף הראשון בספר.

תשובה פ עוסקת בהלכות המובאות בשלחן ערוך חלק "יורה דעה" סימן פ"ח: שלא להעלות בשר על שלחן שאוכלין גבינה.

פ עוד השיב שאסור לאכול גבינה על

מפה שאכלו בה בשר כי יש

במפה טיפי תבשיל ולכלוכי בשר נגעי הדדי

ואסור וצריך הדחה כדאית' בפרק כל הבשר גם

צורר אדם וכולי ועוד שזה חמור כי הרבה

פעמים ידבקו לכלוכי הבשר עצמו בגבנה וכן אסור

לחתוך פת בסכין שחתכו בה בשר ולאכלו עם הגבנ'

מהדורת פקסימילה ממוספרת מדפוס זה  נדפסה בשנת תשל"ו 1976 בצירוף  מבוא מאת פרופ' שלמה זלמן הבלין.

פרופסור שמחה עמנואל עוסק רבות בקבצי תשובות הרשב"א. נציין למאמר אחד ומיוחד, המעיד על הקשר בין הרשב"א, ממקום מושבו בספרד, לקהילות היהודיות ברחבי העולם.

"ממזרח שמש ועד מבואו" תשובות הרשב"א לחכמי עכו. פורסם בחוברת "תרביץ", כרך פג, ג (ניסן-סיון תשע"ה 2015) עמ' 465-489. לקריאת המאמר ראו נא כאן.

שבוע טוב

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

שליחות !

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "פינחס" תשפ"ב

… וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.

במדבר, פרק כג 3פסוק יז

האם יש לאדם שליחות אישית בעולם?

משה רבינו ידע את שליחותו. כך נאמר לו במעמד הסנה: וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וכשנאסף אל עמיו ידע כי עשה את שליחותו בעולם הזה.

מה איתנו ?

איור מתוך הפרק על "רבי טרפון ואמו" בספר "כה עשו חכמינו", חלק ראשון. מורשת, תל אביב תשל"ו 1976.  ציורים: אריה מ.

המפתח נמצא בסיפור על רבי טרפון ואמו ובפרשנות המקורית שניתנה לו בדורות האחרונים. 

לסיפור שני חלקים. אחד בתלמוד הירושלמי והשני בבבלי.

א. תלמוד בבלי. מסכת קידושין דף לא:

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא, דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא – גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית – נחתת עלויה, אתא וקא משתבח בי מדרשא, אמרי ליה : עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

תרגום:

ר' טרפון היתה לו אמא, שכל אימת שהיתה רוצה לעלות למיטתה היה גוחן ומעלה אותה, וכל אימת שהיתה יורדת, היתה יורדת עליו. בא והיה משתבח בבית המדרש, אמרו לו: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

ב. תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק א הלכה א.

אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה מה עביד ליך? ותניית להון עובדא. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע.

המפרשים מתלבטים מה היתה תשובת החכמים? מדוע לא שבחו את ר' טרפון?

בדור שלפנינו ניתנה תשובה זהה בשני אגפים שונים של לימוד התורה: חסידי וליטאי.

כנראה שההשגחה כיוונה לכך, מפני שדורות שלנו נצרכים לסגנון זה.

תורף ההסבר הוא: חכמים, שראו את השתדלותו של רבי טרפון בכיבוד אמו, הבינו ששליחותו של ר' טרפון בעולם היתה כיבוד הורים. ועתה משנשלמה שליחותו יסתלק מן העולם. לכן המעיטו מערך מעשיו – עד כדי מחצית – כדי להאריך ימיו עד שישלים שליחותו.

לפניכם שני מקורות: אחד ליטאי והשני חסידי.

א. בשם ר' ישראל מראדין, ה"חפץ חיים".

ב. הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, הרבי מצאנז, בספר "שפע חיים".

הרב יוסף דב סולובייציק הקדיש מסה מרתקת לשאלת שליחותו של אדם בעולם. בתוך דבריו מביא גם הוא את המעשה בר' טרפון ושוברו בצידו הפירוש הנ"ל. אך מוסיף הוא שחכמים ידעו שלר' טרפון ישנה שליחות אחרת, חשובה ונכבדה מזו, והיא לימוד תורה ברבים. מסה זו פורסמה ע"י תלמידיו בספר "בשם אומרם" ראו נא כאן.

נשארתי עם שאלות:

האם יש לכל אדם שליחות בעולמו?

האם אדם יודע מה שליחותו? 

האם היא חד פעמית או מתמשכת?

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

עָלֶה לֹא נִדַּף

ערב שבת קודש "בלק" תשפ"ב

מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.

“מה טובו אהליך – אלו אהלים של תורה” (פסיקתא).

השבוע הסתלק לבית עולמו פרופסור דוד הלבני. עילוי תלמודי בילדותו ופרופסור לתלמוד בבגרותו. בין שנות ילדותו לבגרותו הבדילו שנות השואה, בהן הוא התגלגל והתייסר בין מחנות עבודה נאציים. ספרון זכרונותיו שווה קריאה. אך יותר מכל נצרב אצלי בזכרון, מקריאת הספר לפני שנים, הסיפור על הדף משלחן ערוך שמצא במחנה העבודה. סיפור של אהבת התורה.

כריכת הספר. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1999

ולהבדיל בין חושך לאור. בין ישראל לעמים.

במחסני הספריה שמורים מהדורות רבות של "שלחן ערוך": ספר הפסיקה שכתב מרן ר' יוסף קארו ופרס עליו מפה ר' משה איסרלש. סביב ספר זה, שהתקבל בכל קהילות עם ישראל, נאספו ליקוטי הלכות על ידי מחברים שונים ברבות השנים. השבוע קבלתי בקשה לצלם מספר עמודים מעותק של מהדורת שולחן ערוך דפוס פרנקפורט באמשטרדם בשנת תק"ו (1746). עמודים שלא נסרקו במיטבם בעותק המוצג באתר הספריה הלאומית. הכרך קטן במידותיו, ושלנו אף משומש כהוגן.

מלווה אותי תמיד התרגשות לאחוז בספר ולדעת שבספר זה למדו יהודים מדור לדור. אנחנו אחוזים במורשת שלנו כעלה לא נידף.

מעותק עתיק זה של שלחן ערוך שנדפס בשנת תק"ו  (1746) מוצגים לפניכם דף השער, דף תיכון והדף האחרון.

מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.

שבת שלום

אבישי

---

הורים המעוניינים להירשם למשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא צרו קשר.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ההר האדום

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "חוקת" תשפ"ב

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם

במדבר פרק כ פסוק יד

בקבץ "התורה והמדינה", כרך רביעי אלול תשי"ב (1952), הופיעה הברכה הבאה מטעם רבני הפועל מזרחי.

הברכה לרב מרדכי דוידוביץ להתמונתו לרב במושב ההר-האדום (ראס אל אחמר) צדה את עיני.

אינני מכיר מושב בשם זה. היכן הוא?

באטלס שמות היישובים והמקומות בישראל (ירושלים, משרד ראש הממשלה, תשס"ד 2004. עורכת: חנה ביתן) מצאתי את התשובה. ההר האדום הוא שמו הקודם של מושב "כרם בן זמרה" במרומי הגליל.

מושב כרם בן זמרה מזוהה עם מקום רבנותו של הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל. בספר "רב הכותל", שנכתב על קורות חייו של הרב גץ, ישנו תיאור נרחב על עלייתו למושב והנהגתו את הקהילה שם בשנותיו הראשונות והקשות. גם זיהוי קברו של ר' יוסי בן ר' זמרא והסבת שם המושב על שמו נזקפים לזכותו.

פניתי אל אשתו של מרא דאתרא במקום בו אני גר (פדואל בהרי השומרון) הרבנית מרים יששכר שגדלה במושב דלתון, הסמוך לכרם בן זמרא, ושאלתיה אם ידוע לה שם המושב מלכתחילה "ההר האדום" ואם דמותו של הרב דוידוביץ מוכרת לה?

באדיבותה אמרה לי כי זכור לה שהוריה כינו את המושב בשמו הערבי "ראס אל אחמר", דהיינו ההר האדום. בגינתה יש אבנים שהובאו מאותו הר ומונחים בה לקישוט. אך שמו של הרב דוידוביץ לא היה מוכר לה. היא התקשרה לדודתה המבוגרת (למעלה משמונים שנה כ"י) הגרה בכרם בן זמרה, ואף לה לא היה מוכר שם זה.

אם כן, מיהו הרב מרדכי דוידוביץ, שזכה לברכת הדרך מרבני הפועל המזרחי?

מאיר וונדר בספרו "עיניך רואות" (ירושלים תשס"ט 2009) כותב:

 פרטי המידע הבאים מספרים כי היה תלמיד ר' יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר !

בספר זכרון לקהילת מאמארויש (תלאביב תשמ"ג 1983) מופיע הפסקה הבאה:

בעיתון המודיע נדפסו דברי זכרון במלאת שנה לפטירתו. ראו את המסופר על ביקורו אצל האדמור מסאטמר בניו יורק:

תמונתו מופיעה בספר אסיפת מכתבים אל ה"אמרי סופר" (האדמו"ר מערלוי) המצוי במאגר "אוצר החכמה".

נראה לנו היום מוזר שרב חסידי, תלמיד האדמו"ר מסאטמר, זוכה לברכת הדרך מרבני הפועל המזרחי.

אולי זו מזכרת מימים ראשונים – אחרי השואה ובעת קיבוץ הגלויות הגדול ?

עם זאת, כנראה שמינוי הרב דוידוביץ לרב מושב ההר האדום לא האריך ימים, אם בכלל יצא לפועל.

שבת שלום

אבישי

——–

מנחם אב תשפ"ב.  תוספת.

התגלגל לידי ספר "הנביא מסן-ניקנדרו". המחבר: פנחס לפיד. ירושלים, הוצאת ראובן מס תשי"ב 1952. הספר מתאר את פרשת התגיירותם של קבוצת מקומיים מכפר נידח בדרום איטליה עד עלייתם ארצה והשתקעותם במושב עלמא בגליל העליון, "ראס אל אחמר" ! מושב עלמא ומושב כרם בן זמרא הם שכנים.

---

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

נפל תורא – חדדו לסכינא

בע"ה. ערב שבת קודש "פרשת שלח" תשפ"ב

בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את המרגלים – ראשי בני ישראל – שנשלחו לארץ ישראל מן המדבר. כשחזרו מתור הארץ הטובה הם הוציאו דיבת הארץ רעה.

פרשנות ענפה יש לסיבות לכשלון שהותיר את בני ישראל במדבר עוד דור שלם. במבט לאחור, התבונה בשליחת המרגלים היתה שגויה והנכון היה לא להיכנס כלל לסיטואציה הזאת, שבה בוחנים מראש את טיב הארץ.

הגמרא במסכת שבת (דף לב) מביאה דוגמאות של מצבים "גרועים" המזמינים צרות נוספות.

הדברים נסובים על דברי המשנה:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה, בחלה ובהדלקת הנר.

באחת הדוגמאות מביא רבא אמרה עממית: נפל תורא – חדדו לסכינא. (= נפל השור, חדדו את סכין השחיטה)

פירש רש"י: נפל תורא – לארץ שהוא עומד לשחיטה, הכל אומרים חדדו לסכינא עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו. כך הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבא.

השבוע ישבתי לשעה של חסד עם ד"ר פינחס מנדל, שהגיע במיוחד מירושלים כדי לעיין בטופס ספריית הרמב"ם דפוס ראשון [!] של חיבור "עין יעקב" לרבי יעקב אבן חביב, ראש ישיבה, ממגורשי ספרד ורב הקהילה שלהם בשלוניקי.

ספר "עין יעקב", לקט אגדות חז"ל שבתלמודים עם ביאור, נדפס במהדורות רבות. אך המהדורה הראשונה היא יוצאת דופן. חלקה הראשון נדפס בידי המחבר בשנת רע"ו 1516 (חלקה השני בידי בנו הרלב"ח בשנת רפ"ב 1522) והיא נמכרה קונטרסים קונטרסים. תופעה זו מוכרת מספרים בודדים נוספים באותה תקופה וכתב עליה אברהם יערי בספרו "הדפוס העברי בקושטא" (עמ' 13-15).  ישנם שינויים בין הטפסים השונים הידועים כיום כתוצאה מתוספות ותיקונים שהכניס המחבר בהדפסות חוזרות של קונטרסים מסויימים.

ד"ר פינחס מנדל חוקר את השינויים בכל טפסי "עין יעקב" שבעולם ועושה סדר בתהליכי הפקת הספר והוצאתו לאור בידי המחבר. לא רבים העותקים שהודפסו וששרדו עד ימינו. ידועים כחמשה עשר עותקים והערכה היא שנדפסו רק כמאה חמישים.

נחכה בסבלנות להשלמת המחקר ופרסומו. ברשותו של ד"ר פינחס אני מבקש לעמוד על "אנקדוטה" אחת, שהוא מצא בעותק ספריית הרמב"ם, השייך לענף המאוחר מהדפסה זו.

באחד הגיליונות שנדפס מחדש, ובו ראינו שיפורים בנוי הדף ובנוסח הפירוש, נפלה טעות חדשה בידי מסדר אותיות הדפוס. הטעות היא בפירוש ר' יעקב אבן חביב לאגדה במסכת שבת שהבאנו לעיל.

הנה לפניכם הקטע מתוך ההדפסה ראשונה.

שימו לב לשורה האחרונה: "נפל תורא… "

א. עותק הספריה הלאומית

ב. עותק ספריית הרמב"ם

התחלף לו -לסדר בבית הדפוס- תורא (= שור בארמית בחילוף אותיות ש/ת המקובל) בתורה !

כמובן שלא התורה נפלה אלא השור.

שבת שלום

אבישי

---

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

צבי לוז – ניסיון "תשובה"

 ערב שבת פרשת בהעלותך, שבוע אחרי חג שבועות תשפ"ב

הרשימה השבועית איננה מהרשימות הרגילות, שעוסקות בסיפור מן העבר או בספר ישן. היא נחצבה מתוך מציאות חיינו כאן: דתיים וחילוניים. 

השאלה שמעסיקה אותי האם החילוני – שאינו מסורתי – חווה (או יכול לחוות) את המטען הרגשי שיש לי בשעה שאני מתפלל, לומד תורה או מקיים מצוה. 

האם "תיקון ליל שבועות" הוא חויה רוחנית שיש בה קדושה וטהרה או רק ערב תרבותי – חגיגי הנמשך לתוך הלילה, כמו שנעשה לפני שבוע כאן בספריית "בית אריאלה"?

דוגמא מופתית להתנסות עמוקה חילונית בעולמו של הדתי חווה יונתן שתיל כפי שתיאר בספרו "פסיכולוג בישיבת ברסלב: מיסטיקה יהודית – הלכה למעשה" (תל אביב, פפירוס, 1993). 

כדי שנסתכל במשקפיים של אדם חילוני אני מבקש להציג רשימה שכתב הסופר צבי לוז, איש קיבוץ דגניה, מתוך חוויותיו הדתיות האישיות.

מתוך ערכו בויקיפדיה

תחילה מספר מילים על האיש היקר הזה. צבי נולד וחי כל ימיו בקיבוץ דגניה, שאביו קדיש לוז (שהיה שר החקלאות ויו"ר הכנסת) היה ממקימיו. היה סופר פורה ומרצה לספרות.

באחד הויכוחים ביניהם אמר צבי לאביו, כי התנועה הקיבוצית כשלה מפני שהעמידה את תיקון החברה לפני תיקון האדם, וזה בלא זה אינו יכול לעמוד. 

כחלק מהתמודדתו האישית עם זהותו היהודית פנה צבי לבחון את היהדות המעשית-הדתית.

האם צלח הניסיון? (תשובה בסוף הרשימה…)

בתור התחלה קראו את הפסקה הבאה:

 

כדי לעבור עם צבי את כל ה"ניסוי כלים" שערך, ממליץ להוריד את הפרק כדלקמן למחשב שלכם ולקרוא את כולו.

הפרק לקוח מספרו "בעקבות חילופי משמרות: מסות ממבט חוזר", הוצאת הקיבוץ המאוחד תשע"ו 2016. כותרתו: אור חוזר על נסיון "תשובה".

 

סיכום. 

כפי שכתב צבי הניסיון כשל. נשארו אצלו מעט ממצוות התורה. אלו ש"דיברו אליו". הוא לא קיבל על עצמו את עול המצוות ונשאר מסוייג מתועלתם.

רשימה זו נכתבה כשבוע אחרי פטירתו של אורי זוהר, שבמסע חייו חצה את הרוביקון. 

נער הייתי וצפיתי באורי זוהר בדמותו הראשונה – החילונית במלוא מובנה – ובאותם ימים שחל בו שינוי עד שהפך לדתי חרדי. מאז עומם זהרו ולא הצליח לבנות את הגשר על נהר הרוביקון שכל כך חפץ בו. יהי זכרו מבורך.

 

שבת שלום

אבישי

——————

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

שריג גפן

בע"ה, לכבוד חג שבועות תשפ"ב

עיטור שריג גפן 

מנהג ישראל לקשט בתי הכנסת בענפים ופרחים בחג השבועות.

תורה נאה בכלים נאים.

שריג של עץ הגפן, עיטור עדין ויפה, נתפש במצלמתי בשיטוטי במחסן ספריית הרמב"ם. הוא מופיע בגב דף השער של ספר "תורת כהנים" שנדפס בלבוב בשנת "והגית בו יומם ולילה" [ = תר"ט, 1848 ].

עיטור זה נסמך לאזהרת האדמו"ר מקומארנא, רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין, שהוציא לאור את ספר "תורת כהנים" (מדרש הלכה לחומש ויקרא) הנ"ל בצירוף פירושו בשם "עשירית האיפה".

וכה נכתב:

ליהוי ידוע שיש ת"י (= תחת ידי) הסכמות וחרמות שלא לדפוס הספר תורת כהנים משך ששה שנים ובודאי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ישיגו גבולי למיקם עליו בארור ובשמתא חלילה וחלילה. ואיסור זה חל גם על האופילעגירס (=המהדירים). ואסור לקנות ספר זה בכל ימי משך שנים הנ"ל אם לא ממני או מבאי כוחי ורשותי.

דברי העבד שפל ונבזה יצחק אייזק ספרין מקמארנא

מצרף תמונות מקישוטי הפרחים של גיסתי רחל אלבוים בחגי השבועות את בית הכנסת "דורות אברהם" בשוהם.

שבת שלום

וחג מתן תורה שמח

אבישי

---

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

איש ירושלים

 

לקראת יום ירושלים

יצאנו לדרך בעקבות ההקדשה בכתב נאה ונקי, המופיעה בשער היפה של ספר "תמורת תודה" שחיברו "הרב מאדא", ר' מרדכי אליעזר וועבר, ונדפס בירושלים בשנת זמר"ת 1887. 

… [מילים קטועות בשורה הראשונה ] … המפורסם בתורה

יראת ה' טהורה ה"ה החריף ובקי אור הברקי משנתו

קב ונקי וכו' מוהר"ר גדליהו צבי רובינשטיין שליט"א אבד"ק

זבאראז והגליל יע"א

                                    ממני אחיך הדו"ש

נאום הק' יהודא רובינשטיין חופ"ק ירושלים ת"ו

 נקודה מעניינת היא הפרש השנים הגדול מאד בין שני האחים. שניהם ילידי גליציה. 

הרב גדליהו צבי רובינשטיין נולד בזולקוב בשנת תרכ"ה (1865) נפטר בשנת תרפ"ו (1926) בזבאראז.

ואחיו יהודא נולד בשנת תרנ"ט (1899) בקראקא ונפטר בניו יורק בשנת תשל"ז (1977).  

בשנת תשל"ב (1972) הדפיס מחדש יהודא את ספר "דורש לפרקים" של אביו ר' מרדכי על פרקי אבות ועליו הוסיף קונטרס "נחלת אבות", רשימת כל הפירושים שנדפסו על מסכת אבות. 

חשוב לציין שיהודא היה ביבליוגרף נחשב ובעל זכרון נהדר. בור סוד שאינו מאבד טיפה. (בערכו בויקיפדיה נפלו שתי טעויות: שם אביו מרדכי – ולא דוד צבי , שהיה אחיו! – ושנת פטירתו אינה תשל"ג).

בתחילת הספר הקדיש פרק מיוחד לתולדות אביו ובתוכו שוזר גם פרטים על בני המשפחה. 

יהודא נולד בשנת תרנ"ט (1899).  כשהיה בן שבע אביו על עם אביו  ארצה.  לאחר פטירת אביו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה בירושלים, נשאר יהודא לבד. הוא התחתן בשנת תרע"ח (1918) והיגר לארה"ב בתחילת שנת תרפ"ג (1922).

העולה מכאן: יהודא חי בארץ מגיל שבע עד גיל עשרים ושלוש כשבתווך מלחמת העולם הראשונה, שאחריה נשאר יתום. איננו יודעים את הנסיבות שהביאו אותו לשלוח מירושלים את הספר לאחיו הבכור גדליהו צבי, החי אי-שם בגליציה (ולהוסיף חתימה רבנית מסולסלת…).

—————————————————–

 ראוי לציין, גם בשנות גלותו הארוכות בארה"ב יהודא נשאר ירושלמי.

 

 בשו"ת אבני שהם לר' משה בנימין טומשוב, הנדפס בניו יורק  בשנת תש"ז (1947) נרשם:

הנה חד מיקירי ירושלים ה"ה ידידי הרה"ג בעל

זכרן נפלא כמהו"ר יהודא רובינשטיין שליט"א

ובסוף ימיו, עת הדפיס את קונטרס נחלת אבות בשנת תשל"ב (1972) נכתב בשער:

מאת הרב יהודה רובינשטיין, איש ירושלים. 

 

---

פינת הפרסומת.

אנחנו פותחים ביום מראשון הקרוב סדרת מפגשים שבהם נלמד סיפורים חסידיים!

סיפורי מעשיות – קריאה מודרכת בסיפור החסידי.

סדרה בת 8 מפגשים בהנחיית אבישי אלבוים ורעות גלזמן בספריית הרמב"ם. עלות: 100 ש"ח לכל הסדרה.

ימי ראשון ב-18:00. מפגש ראשון בכ"א אייר- 22.5.

לרוכשים יינתן ספר מתנה.

רכישת כרטיס בקישור: https://bit.ly/3ldbeBb

ברוכים הבאים !

—————————————

שבת שלום

אבישי

Read Full Post »

כאח לי

עש"ק פרשת בהר, תשפ"ב

לידידי כאח לי

פרשת השבוע מצטיינת באחוה גדולה במצוות שבין אדם לחבירו. משום כך ניכר מאד מספר מופעים רב של המילה "אחיך" בפרשה.

 ברשימתי השבוע נתמקד בהקדשה בשער ספר פסקי הלכות מ"רבינו אשר" (דפוס פיורדא, שנת תק"ה 1745) המצויה בעותק ספריית הרמב"ם. ההקדשה פותחת במילים "מתנה לידידי כאח לי".

מתנה

לידידי כאח לי ה"ה הרב המאה"ג המפורסם

[בנש"ק?] מו"ה מנחם מענדיל לעוונשטאם אב"ד ור"מ

דק"ק [פ"ש?] מאתי […] במהר"ר […] אפראיים

פה […] יום א' טו סיון [ת...?]

Ephraim

מי הוא מקבל הספר, המוזכר כאן בכינויי כבוד, ושמו "מנחם מענדיל לעווענשטאם" ?

עסקתי בסוגיה זו עם רעי חנוך גוטליב.

מצאנו שני רבנים מצויינים בשם זה.

1. מנחם מנדל בן חיים לוונשטם, שהיה רב ברוטרדם ונפטר בשנת תר"ה (1845) בגיל 38. היה דמות נערצת. תמונתו המיוחדת מונחת באוסף שבדרון בספריה הלאומית כאן, והספד מרגש עליו נדפס סמוך לפטירתו ונגיש גם הוא באתר הספריה הלאומית כאן.

2. מנחם מנדל בן אברהם לוונשטם. היה רב שלושים שנה בפרוישטאט בין השנים תקפ"ו-תרט"ז (1826-1856) ואחר כך היה ראב"ד בעיר פוזנא עד פטירתו באמצע דרשת שבת הגדול בשנת תרכ"ח (1868).

חנוך מצא כי שני רבנים אלו היו בני דודים. שניהם נכדיו של ר' אריה ליב, מחבר ספר שאלות ותשובות "פני אריה".

למי מהשניים נמסר הספר כאות ידידות: "ידידי כאח לי"?

ייתכן והתשובה נמצאת ברישום קצר נוסף בצד שמאל של דף השער הנ"ל, בסמוך לחותמת הצנזורה הרוסית.

אברהם לעווענשטאם

יש להניח שמדובר באחד מיוצא חלציו של רבי מנחם מנדל בן אברהם מפרוישטאט.

אם כך הוא ייתכן ונוכל לחזור לכתובת ההקדשה ולפענח ראשי תיבות שהתקשינו בהם.

מכובדנו היה אב"ד ור"מ דק"ק (דקהילת קודש) פ"ש.

אם אכן הוא ר' מנחם מנדל בן אברהם מפרוישטאט, ייתכן והכוונה לעיירה פרוישטאט, שנכתבה בקיצור פ"ש.

תופעה זו של קיצור שמות מוכרת לי ממקומות נוספים כדוגמת: פרשבורג בקיצור היא פ"ב, בא"ד היא בארדיטשב  וכיוצא בזה.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

עוד על כשרות ושבת בתל אביב

בע"ה, ערב יום העצמאות תשפ"ב.

שבוע לפני חג פסח נפתח בית קפה בבניין ספריית "בית אריאלה".

בית הקפה פתוח בשבת ואינו כשר !

לפני כשנתיים נודע לנו על כוונה לתוח את בית הקפה החדש בשבתות. לבקשתינו קיימנו שיחה עם מנהלת מחלקת הספריות דאז גב' מרים פוזנר ושטחנו לפניה את הנימוקים לדעתנו בעד הסגירה בשבת.

בין השאר עוזרי הנאמן בחר לקרוא בפניה את הסיפור הבא מתוך ספרו של יונה עמנואל. מטרת הסיפור להראות כמה יקרה השבת במסורת היהודית ואיזה מחירים היו מוכנים לשלם למענה.

לצערי, לא שכנענו את הנהלת הספריה והאגף.

הפיסקה הבאה לקוחה מתוך פירוש"משך חכמה" לר' שמחה מדווינסק, מענקי הרוח והתורה בדור שלפני השואה. הוא כבר נפגש בתופעה רחבה של חילולי השבת.

חידוש גדול בדבריו -שסמוכים על דברי חכמינו ז"ל – שהסכנה העומדת לפתחנו הם דווקא המחלוקות בתוכנו ושחיתות מוסרית ולא על חילולי השבת.

בערב יום העצמאות הבעל"ט ברצוני להדגיש את ערך האחדות בעם ישראל.

לגאולה שלמה !

עצמאות שמח.

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ספר מעריך המערכות

בע"ה, פרשת קדושים, תשפ"ב

רבי יוסף תאומים, בחיבורו הגדול פרי מגדים: במבוא על כללים בהוראת איסור והיתר, מצטט מספר "מעריך המערכות":

בעותק ספריית הרמב"ם בעמוד הפותח את ספר "מעריך המערכות", דפוס פריס שנת 1629, מופיעה אזהרה בכתב יד.

מודעת לכל קורא שמחבר ספר זה

הי' נוצרי, לכן אל יתמה למצוא איזה

דבר אשר לא כדת אמונתינו הקדושה והטהורה אמונת ישראל

סריקה של כל הספר ניתנת לצפיה דרך קטלוג הספריה הלאומית כאן.

 הספר מתעסק בהסברת ערכים בקצרה ובפענוח ראשי תיבות (ראה ערך אבד. אב בית דין: אין בית דין). בספר קרוב לשש מאות עמודים ונדפס בפורמט ענק.

בדבריו של פרופסור יעקב שמואל שפיגל הי"ו מצאתי דיון על היחס הנכון לספר זה. באחת מהערותיו למאמרו על "השימוש בקיצורים ובראשי תיבות שאינם שכיחים" (ישורון כרך עשירי, עמ' תתיח) התייחס לספר זה באריכות:

 מה ידוע לנו על המחבר? היה יהודי מומר, בעל ידע תורני רחב, בין חיבוריו תרגום לצרפתית את פרקי אבות וספר בחינת עולם לר' ידעיה הבדרשי וכתב חיבור על י"ג מידות שהתורה נדרשת.

עוד ידוע לנו שהיה שותף להאשמות נגד היהודים!

כך מסופר עליו ב jewishencyclopedia:

born at Carpentras about 1578; died at Paris in 1650. Early in life he left his native town and went to Aquino, where he became converted to Christianity and changed his name Mordecai or Mardochée to Philippe d'Aquin. In 1610 he went to Paris, and was appointed by Louis XIII. professor of the Hebrew language. He is mentioned among the accusers in the proceedings for "the crime of Judaism," instituted in 1617 against Concini, Marquis d'Ancre, and his wife Leonora Galigai, in whose household he had occupied some subordinate position (Léon Kahn, "Les Juifs à Paris," p. 40)

תרגום:

נולד ב-Carpentras ב-1578 בערך; מת בפריז בשנת 1650. בתחילת חייו עזב את עיר הולדתו והלך לאקווינו, שם התנצר ושינה את שמו מרדכי לפיליפ ד'אקין. בשנת 1610 הוא נסע לפריז, ומונה על ידי לואי ה-13 כפרופסור לשפה העברית. הוא מוזכר בין המאשימים בהליך בגין "פשע היהדות", שנערך ב-1617 נגד קונסיני, מרקיז ד'אנקר, ואשתו ליאונורה גליגאי, שבמשק ביתה הוא מילא תפקיד כפוף כלשהו (ליאון קאהן, "Les Juifs". à Paris", עמ' 40).

לאור המידע הנ"ל, שאלה שצריכה עיון:

האם ר' יוסף תאומים, מחבר ספר פרי מגדים, היה מודע לזהותו של מחבר הספר?

שבוע טוב

אבישי

נ.ב.

פרופ' שפיגל הפנה גם לאגרות הפמ"ג (נדפסו בראש מהדורת שו"ע מכון ירושלים)  ובו ממליץ הפמ"ג ללמד את בני הנעורים רשימת ספרים ובהם ערוך עם מוסף מעריך המערכות  והוא זיהה זאת עם הספר הנז'.

יש להעיר שמעריך המערכות איננו מוסף ואיננו נדפס על ספר הערוך.

 ייתכן שכאן כיוון הפמ"ג לספר הערוך עם מוסף לר' בנימין מוספיא ומעריך מהרב ר' מנחם די לונזאנו.

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ברכת מגביה שפלים

שבשפלנו זכר לנו

אחת החוויות השמורות עמי בעבודתי בספריה היא הדפדוף בסדורים העתיקים, "סדורי שליח הציבור" הגדולים והכבדים, עם הידיעה שמאות שנים יהודים התפללו בבתי כנסת מתוך סידור שכזה.

אחד מהסידורים האלו הוא מחזור שנדפס בעיר הוֹמבוּרג פר דער ה"א הסמוכה לפרנקפורט דמיין בשנת תצ"ז (1737).

השער מקושט במסגרת ועליה עיטורים וציורים המוסיפים רושם רב.

בשיטוט במחזור תפש את עיני תוספות בברכות השחר, שאיננה מופיעה בסידורים שלנו.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם מגביה שפלים.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם סומך נופלים.

פולין  – מציין שאמירת הברכה היא מנהג ליהודי פולין.

בפירוש הנלווה למחזור מבוארת ברכת "מגביה שפלים" :

על שם שבשפלנו זכר לנו תהלים קל"ו. ובאה כאן על שהיה שפל ושוכב ועתה הוא קם וגבוה.

המקור לברכה הוא פסוק בפרק קל"ו בתהלים, המכונה בתלמוד "הלל הגדול" ונאמר בהגדה של ליל הסדר.

 שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

פרופ' משה חלמיש הקדיש כמה מאמרים לברכות השחר. הוא ערך בדיקה מדוקדקת בעשרות רבות של סידורים בכתבי יד ובדפוסים ישנים. בספרו "הקבלה – בהלכה, בתפילה ובמנהג" (הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תש"ס) מופיעים שני פרקים העוסקים בנידון שלנו:

1. ברכות נדירות בין ברכות השחר עמ' 436-445
2. ברכת "מגביה שפלים" – ברכה שנשתכחה עמ' 464-473. 

ייחודה של ברכת "מגביה שפלים" הוא שיש לה מקור קדום בסידור רב עמרם גאון.

המסקנה אליה מגיע במחקרו היא שהופעת הברכות הנדירות התקיימה עד המאות הט"ו-ט"ז. לאחריה אנו רואים שינוי מגמה והיעלמות הברכות הנדירות מהסידורים. פרופ'  חלמיש מעלה השערות שונות לכך, טכניות ומהותיות: החל מהופעת הסדורים המודפסים שקבלו את מרות חכמי ההלכה ועד השפעת האר"י והקבלה. 

וכך הוא מסכם בסוף מאמרו הראשון:

 

 יש לציין שהופעת הברכות הנ"ל בתוך המחזור שנדפס בהומבורג בשנת תצ"ז (1737) היא מאוחרת ויוצאת מן הכלל. 

המעוניין לעיין באחד מהמאמרים הנ"ל נא יפנה אלי בכתובת המופיעה בסוף הרשימה. 

חג שמח

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

שאינו יודע

ערב פסח, תשפ"ב

שאינו יודע – לשאול

לא שפר חלקו של הבן "שאינו יודע לשאול", המוצג בהגדות כילד קטן וחסר בינה. לפנינו התייחסות שונה.

סריקה מתוך פקסימיל של שני דפים שנשמרו מהגדה עתיקה של פסח /  על פי א. יערי (ביבליוגרפיה של הגדות פסח, פריט 5) שנת ההוצאה של המקור רע"ה 1515 בערך. על פי י. יודלוב (אוצר ההגדות, פריט 9) נדפס המקור בקושטא או בסלוניקי בין רפ"ז ל-רצ"ה (1535-1527) / Berlin : מוציא לאור לא ידוע, תרפ"ז 1926 / עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

רבינו חיים יוסף דוד אזולאי באחד מפירושיו להגדה (גאולת עולם, ליוורנו תקנ"ד 1794) מביא את שכתב ר' שלמה אלקבץ (כ"י / כתב יד ) בזכות אותו הבן שהוא "ירא וחרד לדבר ה' ואינו שואל מפני היראה מהשגיאה".

ושאינו יודע לשאל וכו' כתב הרב הגדול עיר וקדיש / מהר"ש הלוי בן אלקבץ זלה"ה בפירושו כ"י / וז"ל לאו בשופטני עסקינן אבל הוא ירד וחרד לדבר ה' ואינו / שואל מפני היראה מהשגיאה ואינו יודע לסדר שאלתו על כל / ענין וענין ככל אחיו ולכן פתח לו שתלהיבהו לשאול / ותמשיכהו בדברים עד שמתוך זה יפתח פיו ויאירו דבריו / וזהו והגדת לבנך לשון המשכה שתמשיכהו בדברים עד יסיר /  החסום מפיו  וימהר לדבר צחות עכ"ל לעניננו. וכדבריו / דייק אומרו ושאינו יודע לשאל דהו"ל לומר ושאינו יודע ותו / לא אבל דקדק ושאינו יודע לשאל כי יודע הוא ומבין רק שאינו / יודע לסדר שאלה כאחיו אחד חכם אחד תם.

---

 + + + + + + + + + + + + + + + + + + + ++ + + + ++ + + + ++ + + + + + + + + + + + +

אחד מגדולי מפרשי התנ"ך והתלמוד הוא ר' שלמה יצחקי (רש"י). אין צורך להכביר במילים על כך.

רש"י הצטיין במידה אחת שאינה מצויה בשאר הפרשנים והחכמים. פעמים רבות כתב "איני יודע".

חכמי הדורות אספו מקורות רבים בהם רש"י התבטא באופן שכזה. ראשון להם ר' יאיר בכרך בספרו שו"ת חוט השני (פרנקפורט תל"ט 1679 סימן יט). שנה אחריו ר' עקיבא איגר בגיליון הש"ס ( נדפס בש"סים במסכת ברכות דף כה ע"ב) ועוד.

כמאמר בסיסי למי שמתעניין בנושא אני ממליץ על ר' יונה בעמנואל במאמרו:  "לא ידעתי" בפירוש רש"י לש"ס. פורסם ב"המעין" (שנה לא, גיליון א, תשנ"א). שם יש סיכום טוב של ההיבטים השונים והפניה למקורות נוספים.

ר' שמואל אשכנזי,  כשלעצמו "בור סוד שאינו מאבד טיפה",  כתב:

("אור תורה", גליון צט תשל"ו )

בגליונות "נחלת יעקב יהושע" בשנה זו (פרשיות תולדות ואילך) עסקו בפענוח רשימה של "איני יודע" בפירוש רש"י, המופיעה בשולי גמרתו של הרב חים קנייבסקי. שם הופיע הסיפור הבא על כוחו של "איני יודע" בגאולן של ישראל:

שנזכה להיות במעלת "שאינו יודע".

לא נבוש לשאול: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

כי בשאלה סוד הגאולה.

חג פסח כשר ושמח.

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

מתי נולד הרמ"א?

אדר שני תשפ"ב

תורת העולה והשלמים

מסורת מוטעית מציינת שהרמ"א (רבי משה איסרליש, בעל ה"מפה"), נפטר בל"ג בעומר שנת של"ג (1573) בגיל ל"ג (33). איננו יודעים את שנת לידתו המדוייקת של הרמ"א אך בצירוף מקורות שונים אנחנו יודעים שחי יותר שנים (בין 40-50) ולא נפטר בגיל כה צעיר.

אחת ההוכחות מצאתי בהערתו של מוכר הספרים הידוע ליפא שווגר על עותק ספרו של הרמ"א "תורת העולה".

ספר זה נדפס לראשונה בפרג שנת ש"ל (1570) בחיי המחבר. ההערה מצויה סמוך לדף השער בעותק מהדפסה שניה של הספר המצוי בספריית הרמב"ם (יאהניסבורג, תרי"ד 1854). מפליא לראות את מוכר הספרים ליפא שווגר המתמצא בתוכנם של הספרים.

וזו לשונה של ההערה:

ח"ג דף קלח שורה ב

לאבא מורי ש"נ (שיחי נצח)

הרמ"א כתב זה קודם שנת

שכ"ד ומזה ראיה שהיה שניו

יותר מל"ג כי לפי חשבון היה פחות

מבן ט' שנים וזה רחוק מן המציאות

בדף קלח מבאר הרמ"א את מעשהו של שלמה המלך, שהקריב בעת חנוכת המקדש סכום אסטרונומי של קרבנות: עשרים ושניים אלף (22,000) בקר ומאה ועשרים אלף (120,000) צאן. כך מתואר בספר מלכים א פרק ח פסוק סג.

הרמ"א שואל: האם לא היו מטרות טובות יותר לשימוש בכסף כמו לפרנס עניים ולתלמוד תורה? מה היו כוונותיו של שלמה המלך?

בהקשר זה כותב הרמ"א:

והנה זה לי נגד ט"ו שנה, שאל גוי אחד לאבא מוריש"ן מה היה

כוונת שלמה בענין רבוי קרבנות אלו ואמר דרך הלעג שבוודאי כל ארץ ישראל היה

מסריח מריח הבשר ששרף שלמ' על המזב', ובאמת שגם בעיני יפלא...

במקום אחר בספר אנחנו למדים שרמ"א סיים כתיבתו עוד לפני שנת שכ"ד (1564). כך מובא בראש השיר שצורף לספר כש"נ במהדורתו הראשונה.

בוא ונעשה חשבון. אם רמ"א נפטר בשנת של"ג (1573)* בגיל 33 שנים ואת ספרו סיים תשע שנים קודם בשנת שכ"ד (1564), ובספר מעיד על מפגש של אביו עם גוי אחד 15 (ט"ו) שנים קודם. הרי הרמ"א מעיד על מעשה שהיה 24 שנה קודם לפטירתו. כלומר שהיה אז בגיל תשע. על זה כתב ליפא שווגר:

וזה רחוק מן המציאות

*על מצבת הרמ"א היה כתוב שנת של"ב (1572)

נציין שבספר עצמו, בסוף החלק השני, מדפיס הספר עם ביאור נרחב , ישראל בן ידידיה יפה ש"ץ, מתלפמס עם גישה זו – המקצרת את שנות חייו של הרמ"א – ודוחה אותה ממקור אחר.

סוף דבר. כמו במקרים רבים יודעים אנחנו את תאריך פטירתו של אדם ולא עת יום הולדתו.

כדברי החכם באדם שלמה המלך: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. (קהלת ז, א)

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הרמן באדט ופוליטיקה עולמית

בע"ה. כב אדר שני תשפ"ב

תמונה של הרמן באדט משחק שח צולמה בתוך טיסת הצ'פלין מעל שמי ארץ ישראל בימי חג הפורים בשנת 1929 בחברת מכובדים גרמנים. בעת הטיסה קרא מגילת אסתר. הרמן כתב על סיפור המסע בצ'פלין, שהוא יזם, בעיתון יהודי-גרמני שנדפס בהמבורג ומשם התמונה. המקור: ארכיון הספריה הלאומית כאן.

במהלך הסגרים הארוכים של הקורונה סרקתי קטעי עיתונות ישנים שהיו מסודרים לפי אישים ומקובצים על ידי מנהלה הראשון של הספריה, הרב ראובן מרגליות זצ"ל. נתקלתי בשמות רבים שלא היו מוכרים לי. אחד מהם היה הרמן באדט. קטעי העיתון סיפרו על דמות רבגונית. פקיד גבוה מאד במיניסטריון הפנים בפרוסיה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, יהודי שומר מצוות וציוני. (לקריאת כל קטעי העיתון הסרוקים ראו נא כאן).

אני אתמקד כאן בנקודת זמן אחת בקריירה העשירה שלו, שיש לה היבט רלוונטי גם לימים אלה.

בתחילה נתקלתי בזה כבדרך אגב. כך קראתי באחד הכתבות עליו:

"וידועה שאלתו לרבני גרמניה בדבר הופעתו במשפט הידוע של מיניסטריון הפנים שהתקיים ביום הכיפורים"

מה היתה הסיטואציה שאליה נדרש הרמן באדט ומה הורו לו רבני גרמניה?

פניתי לעזרתו של רעי חנוך גוטליב הי"ו. ברכות יחולו על ראשו.

נתחיל בהסברת הרקע ונבין במבט לאחור עד כמה היה יכול להיות האירוע ההוא משמעותי היסטורית.

גרמניה שאחרי התבוסה של במלחמת העולם הראשונה, והנפילה הכלכלי בעקבותיה, סבלה מחוסר יציבות פנימי. בשנת 1932 במהלך מנוול העלה נשיא גרמניה הידנבורג לשלטון קנצלר חדש, שהכשיר את התנועה הנאצית -על כנופיות הבריונים הרצחניות שלה- לבוא בקהל. בפרוסיה, מדינת-מחוז מרכזית בגרמניה, שלטה אז המפלגה הסוציאל דמוקראטית. הקנצלר החדש (פון פאפן) פיטר את ממשלתה החוקית של פרוסיה והעמיד עצמו במקומה.

הממשלה בפרוסיה עתרה כנגד המהלך לבית הדין העליון החוקתי שמקום מושבו בדנציג. הרמן באדט נקרא לייצג את הממשלה בתור מומחה לדין חוקתי. בית המשפט דחה את העתירה. מי יכול לכלכל את גלגלי ההיסטוריה אחורה ולשער מה היה קורה לו בית המשפט היה פוסק אחרת?

בעיתון "היינטיגע נייעס" (חדשות היום) שנדפס בוורשא, בתאריך 21 יולי 1932, התפרסמה הידיעה תחת הכותרת: מען קלאגט אן היטלערן צום "ונתנה תוקף"

תרגום: היטלר נתבע על "ונתנה תוקף"

בגוף הידיעה מסופר כי העו"ד היהודי ד"ר באדט נשלח על ידי ממשלת פרוסיה לשעבר ללייפציג כדי להעמיד את פון פאפן לדין על ידי בית המשפט העליון בגין "הפרת החוקה".

ניבא ולא ידע מה ניבא. השימוש המליצי כאן בתביעה בגין "נתנה תוקף" – כלומר שאין למעשה תוקף – ואכן המשפט נפל בסופו של דבר ביום "ונתנה תוקף" !

מועד המשפט נקבע ל 10 אוקטובר 1932 החל ביום כיפור שלנו. ד"ר הרמן באדט, שהקפיד ברבים על שמירת שבת ומועד, התלבט אם מותר לו להופיע במשפט.

מצאנו הדים רבים בעיתונות התקופה לפסק ההלכה המתיר שקיבל.

העיתונות היהודית עסקה בכך בארץ ובחו"ל. זאת הידיעה ב"הארץ" בעמודו הראשון בגיליון ערב יום כיפור!

בעיתונים הגדולים בפולין: "היינט", "דער מאמענט" הופיעו ידיעות רחבות.

ד"ר באדט איז ערלוביט געווערן צו פערטיידיגען די געוו. פרייסישע רעגירונג אום יום כיפור

תרגום: ד"ר באדט הורשה להגן על הממשלה הפרוסית לשעבר ביום כיפור.

מה היו הנימוקים בעד ונגד ? מי היו הרבנים עימם התייעץ ד"ר באדט ?

לא הצלחתי למצוא תיעוד מסודר ורציני. בדיווחים העתונאים ישנם אמירות כלליות על הנימוקים.

בידיעה בעיתון "מאמענט" נכתב באופן מעורפל:

וייל עס געהט אין דעם פאל וועגען העכערע עפענטליכע אינטערעסען און וועגען אנזעהען פון יודענטום.

תרגום גוגל: כי במקרה הזה מדובר באינטרסים ציבוריים גבוהים יותר ובהשקפה על היהדות.

בעיתון JEWISH DAILY BULLETIN היוצא בניו יורק התפרסמה למחרת יום כיפור הודעה על ההיתר בזו הלשון:

תרגום: מנהיגי הקהילה היהודית האורתודוכסית בברלין העניקו היתר לד"ר הרמן באדט, לשעבר מנהל השרים של ממשלת פרוסיה המודחת וחבר המועצה הפדרלית, שמתיר לו להתייצב ביום כיפור בפני בית הדין בלייפציג כדי לנהל את תיק בראון-סוורינג נגד הקנצלר פרנץ פון פאפן בגין הדחה בלתי חוקתית.
ד"ר בדט, יהודי שומר מצוות, שתמיד שמר את השבת ואת ימי החג היהודיים, הועמד בדילמה קשה. בעוד שקבוצת בראון-סוורינג התעקשה על נוכחותו בבית המשפט כתיאורטיקן המוסמך ביותר בנושא חוקת הבית.

אמונותיו הדתיות של ד"ר באדט קראו לו לשמור את יום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה הדתי היהודי.
מנהיגים יהודים אורתודוכסים הסכימו להעניק לו את ההיתר בטענה כי העניין הקורא לנוכחותו בבית המשפט הוא בעל האינטרס הציבורי הגבוה ביותר וכן באינטרס של יוקרה יהודית.

הערת אזהרה ! כידוע אין ללמוד הוראה ממעשה, שהרי לא כל הפרטים ידועים ולא כל השיקולים פרושים לפנינו. וגם היקף ההיתר לא ידוע, כנראה לא הותרו כאן מלאכות מן התורה וכו'.

ובכל זאת, יש כאן מראה מקום לעיון בסוגיות הקשורות לפיקוח נפש של רבים ולהנהגה ציבורית בפוליטיקה עולמית.

שבת שלום

אבישי

נספח:

קצרנו בתיאור המורכבות של נציג יהודי שומר שבת בעמדה בכירה בשילטון נוכרי. כפי שמסופר במקומות שונים באדט הקפיד בפרהסיה על שמירת שבת, גם במחיר ציבורי.

באותו עניין מרתקת התמודדתו של סנטור ג'ו ליברמן בנושאים דומים. להתרשמותכם צרפתי כאן קובץ של עמודים מספרו החדש "זמן שבת".

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

מראות הצובאות

בע"ה, רשימה לפרשת ויקהל, תשפ"ב

 "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת

אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

המיוחד במעשה הכיור שהיה מצופה מראות שתרמו הנשים משלהן.

מפרשי המקרא (רש"י, אבן עזרא) טורחים לבאר מדוע השתמשו דווקא בהן.

המראה ביהדות מיוחד לשימוש הנשים בדווקא. נציין לתשובה שכתב הרב יצחק זילברשטיין נר"ו בספרו "טובך יביעו" על העמדת מראה בחדר מדרגות כאן.

מראות הצובאות הוא גם השם שבחר הרב משה אלשיך לפירושו לספרי הנביאים.

האלשיך הקדוש היה מחכמי צפת בתפארתה, תלמיד מרן ר' יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל. היה דיין, ראש ישיבה ודרשן. איש אשכולות. ידועים פירושיו לכל ספרי התנ"ך, שנדפסו במהדורות רבות.

 שער מהדורת זולקווא תקטו 1755. עותק ספריית הרמב"ם

 שער מהדורת אופיבך תע"ט 1711. עותק ספריית הרמב"ם

 רבי משה אלשיך השתמש בשמות שונים לספריו. בספר "ירים משה", פירושו של האלשיך לפרקי אבות, דפוס פיורדא תקכ"ד 1764, המביא לבית הדפוס טרח ומצא שאפשר להקביל 12 שמותיו של משה רבינו לשמות הספרים.

שער מהדורת פיורדא תקכ"ד 1764. עותק ספריית הרמב"ם

הנה הם לפניכם:

משה / תורת משה. נתנאל / שושנת העמקים. שמעיה / עיני משה. אבי סוכו / דברים נחומים. אבי זנוח / הדברים טובים. חבר / משאת משה. יקותיאל / מראות הצובאות. טוביה / רוממות אל. ירד / רב פנינים. אבי גרר / חלקת מחוקק. בן בתיה / חבצלת השרון. בן עמרם / ירים משה.

לכל צמד הוצמד פירוש כפי שתראו בדף המצולם. נצטט את שכתב על "מראות הצובאות".

יקותיאל נקרא מרע"ה (משה רבינו עליו השלום) על שקוו ישראל לאל בנדבת המשכן ומכל הנדבה חיבב ה' מראות הצובאות.

למדנו שדווקא תרומת הנשים היתה חביבה ביותר לפני ה' ורק היא זכתה לציון מפורש בפרשת "ויקהל".

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

תוי ונוי

ערב שבת פרשת "ועשו לי מקדש", תשפ"ב

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ

"מנהגי ישרון", ספרו של אברהם אליעזר הירשוביץ "איש קאוונא", נדפס לראשונה בוילנה בשנת תרנ"ב 1892 ואחריו עוד כמה פעמים. בכל פעם בתוספת מנהגים וטעמיהם. המחבר הוסיף את תמונתו בשתי מהדורות מאוחרות. זו באידיש של וילנה תרע"ד 1914 וזו שלאחריה, כשכבר היגר המחבר לאמריקה, ונדפסה בסט. לואיס תרע"ז 1917.

בתמונה המאוחרת המחבר כבר עבר לגור מקובנה (קאוונא) אשר בליטא לארה"ב וכעת גר בעיר פיטסבורג בפנסילבניה. הכתובת (Address) החדשה שלו מצויינת באחורי השער תחת הכיתוב: תוי ונוי.

בדקתי ב"אוצר החכמה" ומצאתי ספרים מועטים בהם מוזכר ביטוי מיוחד זה: תוי ונוי.

הנה שתי דוגמאות:

1. מתוך ספר "תולדות חכמי ישראל" (גרינוולד). תרפ"ד 1924

2. מתוך ספר "תפלות ישראל" (ברוין). תרס"ו 1906

בתחילה חשבתי שצריך לקרוא את "תוי ונוי" בחולם (כמו Toy Noy). נוי במובן של יופי.

אבל אחר כך מצאתי מי שהעיר שיש לקרוא זאת "תוי ונוי" בחיריק (כמו Tavi Navi). תוי הוא סימן שלי ונוי הוא דירתי.

באתר האקדמיה ללשון העברית נשאלו חכמיה :

"השם הפרטי נָוֶה רווח למדי בשנים האחרונות, ואנו נשאלים הרבה על משמעו ועל הכתיב שלו".

מקריאת תשובתם כאן למדתי כי יסודו של שם זה במילה מן המקורות. למילה נָוֶה שתי משמעויות:
(א) 'יפה', 'נאה'. כדוגמת "הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן" (ירמיהו ו, ב).
(ב) 'מקום'. כדוגמת "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" (שמות טו, יג).

מצינו בדברי חכמינו, שבית המקדש (והמשכן) הולם את שתי המשמעויות. גם דירה לשכינה בעולמנו וגם יפה ונאה עד שנקרא "נויו של עולם".

אז "תוי ונוי" הוא מקום דירתי הפרטי, ובו אני מניח את חפצי.

להבדיל ממקום המשכן והמקדש שהוא "דירה בתחתונים" של השכינה.

שבת שלום

אבישי

נ. ב.

רעי חנוך שלח לי "תוי ונוי" מנוקד.

"דברי חכמים וחידותם" (וויסמאן-חיות). תרנ"ב 1892

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"שערי משפט" לר' מסעוד חי ן' שמעון

בע"ה, שבת קודש פרשת משפטים, תשפ"ב.

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

פרשת השבוע עוסקת בדיני ממונות בין אדם לחברו ולסביבתו.

מצוות "דינים" היא אחת משבע מצוות שבני נח חייבים.

שאלה מעניינת: האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?

---

"כתאב אלאחכאם אלשרעיה פי לאחואל אלשח’ציה ללאסראילין"

["חוקי ההלכה היהודיים בדיני המעמד האישי"]

 שער הספר. עותק ספריית בית אריאלה.

"שערי משפט" הוא חיבור מיוחד בשפה ערבית, חיבר אותו ר' מסעוד חי ן' שמעון, אב"ד קהיר וראש הרבנים במצרים. החיבור נדפס בקהיר בין השנים תרע"ד-תר"פ (1914-1920) ולו שלשה חלקים.

עמודים מהספר

בערכו של מחבר הספר באתר mytzadik נכתב כי ספריו זכו לאישור של משרד המשפטים המצרי !

המקור: כאן

מדוע כתב ר' מסעוד חיבור זה בערבית ?

כדי להסביר את חוקי התורה לשכנים מסביב.

כך כתב המחבר בהתנצלותו:

אמנם ידעתי. כי חכמים יתמהו. הלנו אתה. ותחבק חיק נכריה. לא יעשה כן. לתת הצעירה. לפני הבכירה… בארץ נכריה. אויבנו פלילים. נתנו בשער קולם. אבדה עצה. תורה ותושיה. אין סדר למקרא. תעו במדבר. אורח לא סלולה. ערבה וציה. על כן חפרתי את הבאר באר לחי…

המקור: עותק דיגיטאלי באתר הספריה הלאומית כאן 

על נסיבות כתיבת הספר (דרישת השלטונות), על תוכנו ועל השפעתו על הערבים במצרים כתב אברהם אלמליח (מזרח ומערב, כרך ראשון תר"פ 1920, עמ' 278). הובאו דבריו בספרו של שלמה דיין, חכמי המערב בירושלים (ירושלים, תשנ"ב 1992). חלקים ממנו נצטט לקמן:

שערי משפט

 الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسرائيليين

הספר החשוב הזה העושה רושם נעים מאד גם בתכנו וגם בחיצוניותו, גם בסדור כל פרקיו, וגם בשטתו המדעית, נתקבל בשמחה במצרים, וכל העתונות המצרית בכללותה הרבתה לספר בשבחו. חצר המלכות והוזירים המצרים וראשי הדתות השונות ופרופסורי המכללות והשופטים ועורכי הדין הודו למחבר הנכבד על המתנה היפה שבה העשיר את עולם המשפטים, הרב מ. חי בן שמעון, בספרו זה, הרים את קרן המשפט העברי בעיני העולם הנאור. עבודתו החשובה הזאת שמשכה אליה את תשומת לב כל העולם המשפטי במצרים מתחלקת כאמור לשלשה חלקים הכוללים הערות, ציונים ומראי מקומות והכל מוצע בהרצאה יפה וקלה, יפה עשה הרב המחבר שהוסיף גם את חוות דעת אחדים מרבנינו הגדולים בשאלותיהם ותשובותיהם. ונחזיק נא לו טיבותא על העבודה הענקית שעבד בסדור הספר הגדול הזה. השלחן ערוך שהיה עד כה כספר חתום לפני לא יהודים, נעשה כעת על ידי חבורו של הרב בן שמעון, לספר השוה לכל נפש וע״ז יודו לו כל מוקירי שפתנו.

הגאון רבי יוסף ארוואץ זצ״ל, ראב״ד לעדת הספרדים בעיה״ק יפו ת׳׳ו, ביקר במצרים בראשית שנת תער״ב (1912). והוא התפעל רבות מהסדר והמשטר הנפלא, שמצא בבתי הדין של רבי מסעוד ואחיו רבי רפאל אהרן, וכה הוא מתאר את רישומיו בהקדמה לס׳ שערי משפט.

״אנכי בדרך נחני ה׳ בשליחותייהו דרבנן קדישי דעיה״ק ירושלים תוב״ב, פה קריה עליזה ברוך עמי מצרים. שמח לבי ויגל כבודי, ראיתי כי כל העדה כולם קדושים, אנשי חכמה ומדע ויראת חטא רודפי צדקות ואוהבי תורה. ראיתי בית דין הגדול והמפואר אשר תחת ממשלת המאור הגדול, מר ניהו רבא הגאון המפורסם ר״מ ור״מ דפה עוב״י מצרים ואגפי׳ה כקש״ת כמוהר״ר רפאל אהרן בן שמעון נ״י, ומשנהו כסף מר אחיו הרב הגדול המפורסם לשם טוב ולתהלה, רב ספרא ויקירא, ראש אב בית דין מקודש כמוהר״ר מסעוד חי בן שמעון נ״י. ראיתיו כי הוא הבית דין המיוחד במינו לתפארת דתינו ולאומינו. הרבנים הנז׳ יצ״ו לא חשכו נפשם מכל עמל ותלאה להגדיל את כבוד דת ישראל ולהאדיר את כבוד האומה הישראלית במלוא מובן המלה. ראיתי כי מזה שנים אחדות נוסד בתוך ב״ד הצדק בית משפט טריבונאל ראביניק עפ״י נימוס ותכסיסי הטריבונאלים המפורסמים אשר לשאר העמים, ובהם ישפטו את העם משפט צדק. הכל על צד היותר מנומס בעורכי דין (אדווקאטוס). סופרי הדיינים כותבים הטענות ועל פיהם יצא דבר הדין הלכה פסוקה על פי דת ודין תוה״ק".

---

פתחנו את רשימתנו בשאלה:

האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?

למרבה הפליאה (שלי…), התשובה היא כן!

כך פסק הרמ"א (תשובה י' בשו"ת שלו) בסכסוך שהסעיר את העולם היהודי בשעתו וגרם בעקיפין לשריפת התלמוד. שני מדפיסים נוכריים הדפיסו את ספר "משנה תורה" לרמב"ם בוונציה בשנת ש"י (1560). הרמ"א הכריע שהיתה כאן השגת גבול של אחד המדפיסים על חברו והטיל חרם על מהדורה זו. בתשובתו הרמ"א מוכיח שבני נוח מצווים בפרטי הדינים כבני ישראל.

לאחרונה התאגדו כל בתי הדין לממונות במדינת ישראל במסגרת "לכתחילה". כתבה על כך מופיעה השבוע בערוץ "שבע" כאן. 

שבוע טוב

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הקב"ה ואורייתא – אחד הם.

בע"ה, פרשת "יתרו", קבלת התורה, תשפ"ב.

"אנכי ה' אלקיך" 

לימוד התורה כמצווה מרכזית בחייו של כל יהודי. האם בלימוד "שור שנגח את הפרה" – כדוגמא לסוגיה הלכתית – מושגת הדביקות בה'?

בהקשר זה ניתן למצוא את המושג הקבלי, "קב"ה ואורייתא – חד הם", בשני קצוות: מיוחס לבעל שם טוב מחד ולר' חיים מוולוז'ין מאידך.

נפתח בסיפור המובא בפירושו לפרקי אבות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנה.

"קב"ה ואורייתא חד הוא והדבוק בתורתו דבוק בו ית"ש.

וסופר מאדונינו דוד הגאון בעל הט"ז,

שאשה אחת צעקה אליו אהה אדוני והנה בני נחלש למות.

ויאמר לה התחת אלקים אני.

ותאמר אל התורה שבאדוני אני צועקת כי קב"ה ואורייתא חד הוא.

ויאמר לה הלא זאת אעשה לך הדברי תורה שאני עוסק כעת עם תלמידי אני נותן במתנה להילד אולי בזכותו יחי' כי בדבר הזה תאריכו ימים כתי'.

ובאותה שעה חלצתו חמה."

[המקור: רוח חיים. פירוש לפרקי אבות מאת ר' חיים מוולוז'ין.  פרק א, משנה א. ד"ה: הם אמרו שלשה דברים.]

רבי יצחק מניסכיז, תלמידו של החוזה מלובלין, מביא שמועה נאה ממרן הבעש"ט על המאמר בגמרא: "לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שתוך כך זוכרהו". ישנה תורה חסידית המיוחסת לבעש"ט. ממנה עולה כי אע"פ שאסור לנו להיפרד מהחבור לקב"ה בכל שעה – לימוד הההלכה  הוא חריג, שנראה כפירוד והוא דביקות.

שער ספר תולדות יצחק (ורשה תרכ"ח 1868) לר יצחק מניסכיז. עותק סרוק מונח באתר הספריה הלאומית כאן .

"הגם שע"י עומק העיון בלימוד הוא נפרד מדביקותו, אבל… ע"י ההלכה נמי זוכרו להשי"ת כי בתוה"ק מלובש רצון הבורא ית', וקוב"ה ואורייתא כולהו חד, ואין זה פירוד אלא דביקות גמורה". 

להרחבה בנושא, ראו בספרו של נחום לאם. תורה לשמה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ב 1982.

למקור המיוחס לבעש"ט הגעתי באופן עקיף. לפני עשרות שנים נכנסה למשרדי אשה מבוגרת, גב' בת שבע דנמרק, והפקידה בידי שני צילומים של מכתבים שקיבל אביה, חנוך העניך קופרמן הי"ד, ובקשה את עזרתי בפענוחם. המכתבים נשלחו מהעיר וורשה לאלכסנדר (עיירה ליד לודז') בשנת תרס"ו (שלהי 1905). לא הצלחתי לפענח את שם הכותב במלואו ולזהותו. מתוכן המכתבים ברור שהיה תלמיד חכם וכנראה חסידי.

גב' בת שבע דנמרק איננה בין החיים. יצרתי קשר עם בנה חנוך, שסיפר לי שסבו (שעל שמו נקרא) היה חסיד גור ושעסק בלימוד הלכה. במכתבים ישנם דברי תורה קצרים וארוכים וגם הד להתרחשויות בעולם היהודי והכללי.

להלן מצורפים המכתבים ופענוחם.

כתמיד אשמח לקבל תיקונים והשלמות.

תודתי לרעי חנוך גוטליב שעמל עמי בפרשה זו.

חורף בריא וטוב

אבישי

---

1.

ב"ה אור ליום וא"ו לסדר וישלח תרס"ו לפ"ק פה ווארשא

שוכט"ס לכבוד אהובי ידידי מחמד נפשי ה"ה

הב' המופלג כש"ת מו"ה חנוך העניך קופערמאנן נ"י

אחדשה"ט ,לעולם הוי דן אדם לכף זכות" מקדם דנתי אותך

לכ"ז, כי תמיד תמהתי מדוע אתה לא כתבת לי מכתב ?

אמנם דנתי אותך על דבר שביתת הבי דואר אבל כד

ראיתי את בן עירך וגם הוא שכנך יתר על כן שהוא אומר

לי שאתה שלח על ידו לי את [ברכתו?] ובאמת תימה גדולה

הוא עליך . אמנם שאני בעצמי תרצתי אותך.

דאיתא כ"מ דעביד רחמנא לטב עביד, ואיתא דתורה

יקרא חבירו של […] בני ישראל ואני בעת הזאת אשר

חרדתי בעמדי להידיעה לא עסקתי בתורה ולא הייתי

דבוק אצלה כלום וגם איתא שאל יפטר מחבירו אלא

מתוך דבר הלכה וראיתי פי' נכון ע"ז והיינו

דאדם צריך תמיד לילך בדביקות הבורא ב"ה ואיתא

שבעת הלימוד צריך ללמוד בעיון רב ולא יהי' בדביקות

וזה פי' אל יפטר מחבירו דהיינו מדביקות הבורא ב"ה

 אלא מתוך דבר הלכה בעת הלימוד ודו"ק

והמבין יבין ממני ידידך הדו"ש הטוב

יצחקמאיר[…]

2.

ב"ה אור ליום ה' לסדר מקץ תרסו לפ"ק ווארשא

לכבוד אהובי בחורי חמד

כש"ת מעיר אלכסנדר יצ"ו

אחדשה"ט ראשית באתי להודיעכם שאני ב"ה בקו הבריאה

כה יזכה לשמוע מכם ענס"ו וכו'

שנית באתי להודיעכם כי אני מקנא אתכם. מה

היא הקנאה . כי אתם אינכם צריכים לסבול את

הצרות אשר יש פה בעוה"ר בעירנו כי לעת עתה

לא טוב הוא להיות בווארשא כי מכינים אותנו

לילך אל השריפה אשר אומרים בני אדם בעירנו

ואכתוב לכם קצת חידושי תורה משום שרציתי לקיים

את הגמ' אל יפטור מחבירו אלא מתוך דבר הלכה

אכתוב לכם מה שרציתי לומר דבר נחמד בענינו

דיומא. הנה באמת ק' על רב דסובר דמדליקין בשמן

שריפה בין בחול בין בשבת האיך יכולין להדליק בזה

השמן האין עושין מצות חבילות חבילות. אך רציתי

לתרץ דהנה ראיתי בס' בית מנוחה שכתב דהרמב"ם ז"ל

סובר הא דאין עושין מצחב"ח זה דוקא בשני

מצות דאו' אבל היכי שחד מצוה הוא דרבנן לא אעמח"ח

ממ"נ ניחא קו' כי נ"ח הוא דרבנן ומצות ש"ש הוי דאורייתא

אמנם ע"ש בס' הנ"ל שכתב טעמא של הרמב"ם ז"ל דהנה

תוס' כתבו במו"ק ד"ח טעמא דאין עושין מח"ח משום שאין לבו

פנאי לשום מצות וזה דוקא א"א מצות צריכים כוונה

וז"ש הרמב"ם ז"ל דוקא בשני מצות דאו' דהנה הרמב"ם ז"ל

סובר מצצ"כ אבל במצות דרבנן כתב הרמב"ם ז"ל דאצ"כ

וגם ר"ח סובר דוקא במצות דאו' צ"כ אבל דרבנן

אצ"כ ול"ש אעמח"ח אבל ר"ה סובר דגם במצות דרבנן

צ"כ כנ"ל בפסחים ד' קי"ד ע"ש […] לדידי' אפי' במצות

דרבנן נמי אמרי' אעמח"ח, ולפ"ז רציתי לתרץ קו'

הפנ"י שהק' מנ"ל לר"ה דאסור להדליק בש"ש בחול דל"ש

שמא יטה ולפ"ז ניחא דטעמא של ר"ה הוא משום דאעמח"ח

ולפי"ז יכול להמשיך עם ר"ה דקידושין דסובר ר"ה חופה

קונה מק"ו וכתב המהרש"א ז"ל דגם גומר וכתב החדושי הרי"ם

ז"ל הסברה משום פרוטה דר"י עיי"ש בחדושי הרי"ם על ק'[דושין]

[…] סובר ר"ה עוסק במצוה נפטר מה"מ עי' בס' בית האוצר

דכתב הטעם משום דאין עושין מח"ח ויש הרבה לדבר בענין

זה אבל אין להאריך מפני קוצר הזמן משום ליכא אור לישב

בלילה ולפי"ז תרצתי כמה קו' בענין זה

אבל אין להאריך ממני ידידכם הפורס בשלומכם הטוב

יצחקמאיר[…]

———————————

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

שלושת ההטעיות

בע"ה, ערב שבת "בשלח" תשפ"ב.

עִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל

אחד מנוסחי ההתנצלות בפני הגויים (עליהם כתבתי כאן) ומהיפים שבהם נדפס בראש ספר פירוש ר' אליהו מזרחי על פירוש רש"י לתורה, דפוס פיורדא תקכ"ג 1763.

 

צילום מעותק ספריית הרמב"ם

ההוכחה למוסר היהודי הנאצל כלפי הגויים שאנו חוסים בצילם מגיע מפרשיות השבוע שלנו.

ציטוט מנוסח ההתנצלות לעיל (שורות 4-6):

"... והלוא הדברים קל וחומר, מה המצריים שהעבידו את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו נצטווינו שלא לתעב אותם, מפני שהיו אכסניא לאבותינו, אומות הללו המה מלכיהם ושריהם יר"ה שהם שומרים אותנו ואת ממונינו והיו אכסניא לאבותינו והם כמו כן אכסניא לנו עא"כי. וזה ק"ו שאיו עליו תשובה…"

כמובן שהפירכא והתשובה לק"ו נתונים בידי הגויים, עת שייהפכו את עורם ויגרשו את היהודים מארצם וממונם יוקח מהם… וד"ל.

לטעמי עדיין זו שאלה פתוחה: האם כותבי כתב ההתנצלות באמת סברו כך? או שמא אלו דברים שנכתבו כי הם ערבים לאוזן הנוכרית בלבד?

——————————–

ובאותו עניין…

בחג סוכות האחרון נלקח לבית עולמו מכובדנו ידיד הספריה הרב ד"ר שאול הירשוביץ.  עשרות פעמים התכתבנו במייל והשתדלנו למלא את בקשותיו. הנה פנינה שכתב אלינו משנת תשע"ב (חודש שבט, ינואר 2012)

גם נפגשנו רבות בספריה ובהם השמיע לאוזנינו את תמיהותיו בפשטי הכתובים בטוב טעם ודעת. בני משפחתו הוציאו מתורותיו חוברות "שאלתי מעמו". באחד הפרקים "שלשת ההטעיות" עוסק בכל אותן "רמאויות" שרימה משה את פרעה בדרכו להוציא את בני ישראל ממצרים על פי דבר ה'.

1. בקשתו מפרעה לצאת לחוג שלושה ימים בלבד.

2. שאילת כלי כסף וזהב לצורך אותה חגיגה.

3. הציווי בפרשת השבוע "וישבו ויחנו לפני פי החירת…", אז יאמר פרעה "נבכים הם בארץ" ויצא לרדוף אחרי בני ישראל. בסוף של דבר טבע בים סוף הוא וכל חילו.

ר' שאול פורס במאמרו את כל הנימוקים וההכשרים למעשה הרמאות. אחד מהם הוא "מידה כנגד מידה". כדברי דוד המלך בספר תהלים: עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם-גְּבַר תָּמִים, תִּתַּמָּם. עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל.

וכך גם דברי "אור החיים" הקדוש:

"כי ה' מודד מדה כנגד מדה, ואמרו ז"ל (סוטה י"א ב) כי המצריים נתחכמו על ישראל לשעבדם בתחלה בפה רך ואחר כך בפרך, והשופט בצדק מדד במדה עצמה, כי מתחלה בפה רך נלכה ג' ימים השאילונו כספיכם שמלותיכם וגו' ואחר כך בפרך"

שבת שלום

אבישי

---

נ. ב.

* בסוף ספר הנ"ל ישנה עדות מעניינת על "חנות הספרים" של המו"ל איצק בן ליב ב"ב.

**

פרסום מיוחד  מצוי בספריית הרמב"ם על מסכת ברכות : הארות וביאורים לפרקים א-ג שנרשמו תוך כדי לימוד בחברותא בשנים תשמ"א-תשמ"ה / מאיר צבי גרוזמן, שאול הירשוביץ. תשפ"א. 7 עמודים לא ממוספרים, קעח עמודים.

————————————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

חטים בדגל המדפיס

וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה. (מכת ברד, סוף פרשת וארא)

 

לפני שלשה שבועות קיימנו מפגש מחזור של בוגרי ישיבת בנ"ע "נתיב מאיר" בשנת תש"ם (1980). עברו למעלה מארבעים שנה וזה לנו מפגש ראשון מאז. כחלק מתוכנית ערב המפגש האזנו להרצאות TED של ארבעה בוגרים, "מובילים" בתחומם. אחד מהם ד"ר דוד בונפיל, מומחה לגידול חיטה, הרצה על על הממשק בין תורה ומדע במחקריו על חמץ בפסח והוברת שדות בשביעית.

בראיון שנתן לעיתון "משפחה" (כא כסלו תשפ"ב, 25 נוב' 21) "מרפא החיטים" סיפר דוד על פרוייקט השבת זנים קדומים של חיטה לגידול מסחרי*.

 מה המטרה של המחקר ומה תועלת בזה? 

* עמית מחקר: פרופ שחל עבו, האוניברסיטה העברית,הפקולטה לחקלאות.

נצלתי את קשרי החברות מתקופת התיכון ופניתי אליו בבקשה מוזרה: לזהות את מין הדגן בדגל המדפיס של משפחת מאירהאפער, שפעלה בעיר זולקוב (זאלקווא, באוקראינה) בין השנים תקנ"ב – תקע"א (1792-1811).

 

דוד שלח את ה"דגל" לעמית וממנו התקבלה התשובה הבאה:

הסמל מאד מעניין.

לדעתי אתה צודק שזהו איור לדגן כללי, אבל לקבוצה של דגני הקיץ הקרויים בעברית במקובץ דוחן.

בודאי שמת לב שהשיבלית האמצעית בכל ״קומה״ היא לא באותו ״מפלס״ כמו שתי הצדדיות, ולכן להערכתי לא מתאים לשעורה.

גם מספר המלענים המרובה ברקע, יותר מידי צפוף לשעורה.

אם תעשה חיפוש גוגל למינים הבאים, תמצא דברים שיכולים להוות השראה למי שהכין את התחריט המקורי בזמנו

 

Setaria italica

Pennisetum glaucum

 

הראשון מבין השניים יותר מתאים מבחינת המכבד ומספרי המלענים, וגם היה ידוע כגידול בכל אירופה בזמנו. כיום רק גידול שרידי באזורים נידחים של אירופה, וחשוב יותר באזורי עולם אחרים.

setaria italica המקור כאן.

 

על דברים אלו הוסיף ד"ר דוד בונפיל את ההערה הבאה.

בהתבוננות נוספת מעבר על התשובה לעיל, למיטב הבנתי הצייר ראה מול עיניו מספר צמחים וצרפם יחד באיור. יש מרכיבים מ: חיטת דורום, שעורה שש-טורית, דוחן, ומי יודע מה עוד. כלומר דגן כלאיים. או כלאי דגן.

חיטת דורום. המקור כאן. 

לא ברורה הסיבה שחיטים מופיעים בדגל מדפיס זה. נציין שאוקראינה ידועה כ"אסם התבואה", שסיפק את התצרוכת לכל המרחב הגדול במזרח אירופה. העיר זולקוב נמצאת שם.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

טהור הלב

בע"ה, ערב שבת קודש "שמות" תשפ"ב

מוניה. גבת. 

מידי יום ראשון בשעה 18:00 מתכנסת קבוצה בספריית הרמב"ם לחוג "צימעס – לומדים חסידות". מוזמנים להצטרף כאן.

שבוע שעבר למדנו שם את דברי ר' צדוק הכהן מלובלין ואת שאלתו "אשר אנחנו בעקבתא דמשיחא ובכל דור הנפשות מתקטנים ואיך נזכה לגאולה"?

ר' צדוק מביא, מה ששמע מפי רבו ה"מי השילוח", בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא: "ושמעתי בשם הרה"ק מפרשיסחא זצ"ל שאף הנפשות מתקטנים בכל דור, מ"מ הנקודה שבלב נטהר בכל דור ודור יותר".

המקור: "פרי צדיק" לפרשת ויחי ולפרשת כי תבוא.

החסידות ראתה לעומק הנשמה.

שמואל אבא הורודצקי היה אחד הסופרים שכתב הרבה על חסידות. הוא עצמו היה צאצא לאדמו"רים.

ספר "החסידות והחסידים" יצא בכמה מהדורות והיה נפוץ למדי. באחד העותקים של "בית אריאלה" צלמתי לפני שנים רישום בעלות שעורר את סקרנותי.

לא מצאתי כעת את העותק המקורי לצילום חדש. נסתפק בצילום המטושטש הישן. מה שנרשם הוא:

מוניה גבת 

האם גבת הוא הקיבוץ גבת בעמק יזרעאל? האם היה שם מוניה?

בארכיון קיבוץ גבת ישנה התמונה הבאה. בצידה תיאור הפריט ובו מוזכר שמו של מוניה (וגם קשר לחסידות דרך שכנו איש הזמר החסידי…)

המקור כאן

האם אכן מוניה מרגלית הוא הוא "מוניה גבת" שלנו ?

מוניה מרגלית נפטר בכ"ה אייר תשכ"ז (1967).

על מצבתו בבית הקברות בעמק יזרעאל נחקק "הנאמן וישר הדרך"

 

אם נלך בדרכו של הרבי מפשיסחא נוסיף לתוארו של מוניה הקיבוצניק "טהור הלב".

שבת שלום

אבישי

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"היהודים הם אסוננו" – לודז'

בע"ה, מוצאי עשירי בטבת, יום הקדיש הכללי,  תשפ"ב

יצאנו לחפש מידע על הרב משה מנחם יוסף סגל הלוי, ראב"ד העיר לודז', שחותמתו, חתימתו ורישום שושלת משפחתו מצויים על עותק ספר "דקדוקי סופרים" בספריית הרמב"ם.

מצאנו אותו באחת התמונות הידועות בזמן השואה, כשכבשו הנאצים ימ"ש את פולין והתחילו להתעלל ביהודים וראש להם הרבנים תחילה.

תמונה זו פורסמה בספר "זכרון בספר" (ירושלים, ר. מס, תשס"ח 2008) עמ' 297. בהערות צויין פרסום קודם בספר "שנות ראינו רעה": פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, הוצאת יד ושם תשס"ג (2003). ושם צויין כי מקור התמונה: ארכיון יד ושם.

חיפוש נוסף ברשת מצא תמונה זו בארכיון "בית לוחמי הגיטאות", אך שם הרב המובל בעגלה הוא יוסלה פיינר ואינו הרב סגל !

אז מה האמת? מי הרב המובל בביזיון?

חפשנו תמונות של שני הרבנים. ולהפתעתנו נראה כי אף אחד מהם אינו הדמות על העגלה!

שניהם היו בגיל מבוגר וזקנם לבן. הדמות על העגלה גם צעיר וגם עטור פיאות ארוכות (כנראה חסידי).

1.

תמונת הרב סגל, כפי שגזרתי מסרטון על נכדתו "מינה ברויר – בת 90" בהפקת אולפני אתרוג.

2. תמונות הרב פיינר נמצאות בארכיון בית לוחמי הגיטאות. הנה אחת מהם, יושב ליד חיים רומקובסקי.

אם כן, כיצד הגיעו שמותם אל התמונה וכי טעות הוא בזיהוי?

רעי חנוך גוטליב, ששיתפתי אותו בתמיהתי, מצא ברשת שתי תמונות נוספות שייתכן ויש בהן פתרון.

אחת, זו הידועה לנו, רק באיכות טובה וחדה. המקור כאן לקוח מאתר בשפה הפולנית הזה.

השניה, דומה לה מאד, אך עם דמות רבנית אחרת!!!

ובחיתוך של התמונה ומרכוזה, ראו והשוו !

המקור בדף אינטרנט הזה.

שימו לב לבניין שברקע של שתי התמונות הנ"ל, שמעיד ששתי התמונות צולמו באותו מקום.

המסקנה שלי היא: הנאצים ימ"ש הושיבו על העגלה לסירוגין רבנים שונים. כנראה גם הרבנים סגל ופיינר הושבו בביזיון שם. זהות הרבנים בתמונות הנ"ל לא ידועה, .

עדות נוספת על התעללות קשה ומזעזעת של הנאצים ימ"ש ברב סגל ורבנים נוספים בלודז', דווח בעיתון "הבוקר" (ח' תשרי תש"ה, 26 ספטמבר 1944) תחת הכותרת: הימים הנוראים הראשונים תחת שלטון הנאצים".  ראו נא כאן.

---

שושלת היוחסין של הרב משה מנחם סגל הי"ד.

הרב משה מנחם סגל היה נכדו של הרב אליהו חיים מייזל, רבה המפורסם של לודז', וממשפחת רבנים מיוחסת.

בצילום הדף הפותח את רשימתי כתובה בכתב ידו של הרב סגל רשימת יוחסין .

חלקה כתוב בטורים מאונכים וחלקה בשורות מאוזנות.

הרשימה דורשת פענוח.

שלחתי רשימה זו לאחד המומחים בגניאולגיה רבנית. אשמח בהמשך לשתף אתכם במידע שיתקבל על רשימה זו.

---

המומחה שאליו פניתי הוא ר' בנימין פנטליאט הי"ו.  ממליץ בחום על בלוגו המעניין מאד  "תולדות ושורשים – עצי משפחה". אני מודה לו על המענה המהיר.

להלן תשובתו לפנייתי אליו:

ישר כח על הרשימה המעניינת, הרשימה די פשוטה למתבונן הרגיל ברשימות יוחסין.

משה מנחם הלוי, הוא חתן ר' נחום מאיר הלוי, [פיש]

ר' נחום מאיר הלוי, הוא בנו של ר' צבי הלוי וחתנו של ר' שמחה יאיר [רוזנפלד].

ר' שמחה יאיר הוא בנו של ר' פנחס וחתנו של ר' אלי' בער[?] [שם זה לא הכרתי קודם.

הלאה,

ר' גבריאל, חתן ר' אליהו חיים מייזל,

ר' אליהו חיים מייזל הוא בנו של ר' משה, וחתן של אחיו ר' נחום.

ר' נחום הוא בנו של ר' משה וחתנו של ר' שמואל.

ר' שמואל הוא חתנו של ר' חיים

ר' חיים הוא בנו של ר' ישעי' וחתנו של ר' יעקב.

הלאה,

ר' יהושע הוא חתנו של ר' בנימין דוד .

ר' בנימין דוד הוא בן ר' יצחק וחתן ר' יהודא

ר' יהודא הוא חתן החסיד ר' שמואל הקטן.

הלאה,

על ר' יחזקאל לא נמסר מי חותנו.

על ר' שמואל כתוב שהוא חתן ר' יחזקאל.

אחרי ר' בנימין.

הוא פתאום חוזר לכתוב על ח"ז דהיינו חותנו זקינו ר' צבי הלוי, הוא אביו של ר' נחום מאיר הלוי חותנו.

אבל, הוא לא ממשיך את היחוס.

[במקורות אחרים נמסר שהוא חתן ר' דוב בער הלוי פלעשער בן אחותו של ר' שרגא פייבל דנציגר מגריצא.]

בסוף ספר אבות עטרה לבנים, שנדפס לפני תשעים וחמש שנה, בווארשא תרפ"ז,

הוסיף המדפיס מספר שלשלות יוחסין, "נסדר על פי סופרים וספרים ומגלות יוחסין שונים".

בין היתר מופיע שם מעמוד 233 דיגיטלי בהיברו בוקס ואילך, יחוסו המלא של ר' משה מנחם סגל,

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46893&pgnum=233

---

צבעתי את רשימת היוחסין בהתאם לפענוח של בנימין.

הטור הימני האנכי הוא בן אחר בן. השורות האופקיות הן יחוס כל אחד דרך חתנות.

---

ידיד ותיק וקורא נאמן שלח אלי דף יוחסין של ר' אליהו חיים מייזל, המתחבר לרשימה הנ"ל.

וכך כתב לי ר' דוד נחמן רוטנר הי"ו:

מצ"ב צילום של הדפס של המשך שושלת היוחסין, שהרממ"י סגל הדפיסו בעצמו. לפני שנים הוציאו צאצאיו בארץ, ספר מדברי תורתו (זו לא היתה 'הוצאה לאור' אלא משהו 'פנימי', אני לא זוכר את שם הספר ולא ראיתי את הספר יותר) ושם הופיע ההדפס הזה. 

נשמח לקבל פרטים על ספר זה (שנראה נדפס סביבות שנת תש"מ 1980), האם צאצאי ר' מנחם משה סג"ל מכירים ספר זה?

שבת שלום

אבישי אלבוים

נ. ב. תודה מיוחדת לחנוך גוטליב על עזרתו באיסוף החומר ובניתוחו.

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הנרות הללו – קודש הם

בע"ה, נר שמיני של חנוכה, תשפ"ב

"הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם… "

ניתן לקרוא את המשפט גם מהסוף להתחלה. כלומר מפני שאין לנו רשות להשתמש בהם – הנרות הללו קודש הם. קדושה תלויה בהבדלה ובמגבלות שהאדם שם על עצמו. "קדושים תהיו – פרושים תהיו".

בספריית הרמב"ם נתלה לאחרונה ציור קיר שכולו מוקדש לשמות ארבעה עשר חלקי ספר "משנה תורה" שכתב הרמב"ם. היצירה נוצרה בסטודיו של דוב אברמסון והיא בנויה מארבעה עשר פלחים מצויירים במעגל. אני עדיין מנסה להבין את כוונת היוצר בכל פלח מהציור.

 

אחת הלשוניות עוסקת בחלק "קדושה" שבספר "משנה תורה". שאלתי את דוב "מה כוונת המשורר כאן ?" קבלתי הסבר כדלקמן: האיש נמצא בתוך קירות זכוכית, המבטאות שהקדושה נמצאת בגבולות ובהגבלות שאדם שם לעצמו. 

אתם מוזמנים לעיין ביצירה כאן, לחוות דעתכם ולתת הסברים משלכם.

————————————————————————————————————

ר' יהודה רוזאניס חיבר את פירוש "משנה למלך" על "משנה תורה" לרמב"ם. תחילה נדפס בקושטא כספר עצמאי בשנת תצ"א (1731) ואחר כך שולב על הדף במהדורות השונות של "משנה תורה" עד ימינו. 

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

במהדורה הראשונה – זו של קושטא – הוסיף המסדר שמות לכל אחד מארבעה עשר חלקי ספרי הרמב"ם, בבחינת "סימן יפה לבנים" וכדי שיעזרו לזכירה. השמות המוצעים הם "תנ"כיים" והם על דרך הרמז.

 לפניכם שתי דוגמאות בהגדלה.

חלק "זמנים" מכונה "בן ענת". 

 חלק "נזיקין" מכונה "בן ישוע".

מעורר למחשבה. 

רמז. ראו נא מסכת שבת דף לא. מאמרו של ריש לקיש. 

סימן זה אינו מופיע ברשימתו של ר' יהודה אבידע, "סימנים לי"ד ספרי המיימוני", סיני כרך לה (תשי"ד).

חנוכה שמח!

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ויוסף הורד מצרימה – ספר דקדוקי סופרים

בע"ה, ערב שבת קודש "וישלח" תשפ"ב

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה

בראשית פרק לט

רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ הדפיס במגנצא בין השנים תרכ"ח-תרמ"ו (1867-1886) חמשה עשר כרכים מסדרת הספרים "דקדוקי סופרים". בספרים אלו בירר את נוסחת התלמוד על פי כתב יד מינכן ועליו הוסיף הערות רבות מאירות עיניים.

כך תיאר את עבודתו בשערי ספרי דקדוקי סופרים :

כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף הששי, המונח בעיר מינכען בעקד הספרים אשר לממלכת בייערן, השונות מנוסחאות התלמוד המצוי בידינו בדפוס, עם הגהות נקראות דברי סופרים, כוללים נוסחאות שונות מגמרא, כתב יד הנמצא בעקד ספרי הקיסר בפאריז ומדפוסים הראשונים מגמרא משניות ועין יעקב, והערות לברר את הנוסחא הישרה על פי דברי הראשונים וע"פ שקול הדעת הישר.

 

שער ספר דקדוקי סופרים על מסכת סנהדרין. מגנצא תרל"ח 1878. עותק ספריית הרמב"ם

ספר זה זכה לתפוצה רבה עקב חשיבותו. הרי בסיס לכל עיון הוא העמדת הנוסחא הישרה, כלשון הגמרא במסכת בבא בתרא דף קמה: הכל צריכין למרי חיטיא (= כולם צריכים לבעל החיטים).

בספריה עותקים רבים ממקומות ומבעלים שונים. המיוחד בעותק, ששערו הוצג לעיל, שהוא "הורד מצרימה".

בתחתית דף השער מוצגת החותמת:

משה רצאבי מוכר ספרים נ"א אמון

 

נא אמון הוא שמה של העיר אלכסנדריה בפי היהודים. כתבתי על כך ברשימה ותיקה: נא אמון, איפה זה?

מוכר ספרים זה פרסם בשער עיתון "הצבי" (גיליון מתאריך כ"ב סיון תרס"ט [א'תת"ם לחורבן], 11/6/1909) מודעה זו:

כנראה גם שלח ידו בהוצאת ספרים והדרתם מכתב יד. 

שער ספר שולחן ערוך / שתילי זיתים. דפוס נא אמון, תרס"א 1901.

——————————————————————————–

בספריית הרמב"ם שמורה גלויה ובה דיוקנו של רבי נתן נטע רבינוביץ בתוספת הערה בשוליה.

תמונת הרב הגאון הבקי הנפלא מו"ה רפאל נטע ראבינאוויטץ זצ"ל מווילקאמיר במינכען

בעה"מח דקדוקי סופרים על הש"ס

מנחה היא שלוחה מאלמנת הגאון זצ"ל. יצחק יוסף חזן בלאאמו"ה צבי הירש שליט"א ני"ו

חי' עלם נטע בש"ס לפ"ק

 

חי' עלם נטע בש"ס לפ"ק = שנת תרמ"ט

ר' נתן נטע רבינוביץ נפטר בתאריך כ"ד כסלו תרמ"ט 1898. החותם של הצייר על התמונה משנה 1889.

תמונה זו ניתנה, אפוא, סמוך לפטירתו !

ר' נתן נטע רבינוביץ נצרך לצורך חיבורו לעיין בספרים ישנים ונדירים ובכתבי יד. 

ר' יוסף יצחק חזן היה תלמיד חכם, מחבר ספרי "שיח יצחק" (פולטובה, תרס"ז-תרע"ד 1907-1914) ועל דמותו ראוי לבוא פרסום נפרד. לעניינו חשוב שהיה גם אספן ספרים. יש לשער שעל רקע משותף זה נוצרו קשרים אישיים בין שניהם.

הנה עדות אחת לאוסף ספריו של ר' יוסף יצחק. בהקדמה לספר "אלה המצוות" שחיבר ר' חיים משולם קויפמן אטרמן, דפוס פיוטרקוב תרס"ו 1906:

תודה לרעי היקר חנוך גוטליב, שיד רב לו בהכנת רשימה זו.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"דברי יעקב" – עמוד מספר נעלם

בע"ה' ערב שבת פרשת "ויצא יעקב" תשפ"ב.

דברי יעקב

עמוד בודד זה מהוה תעלומה עבורי. אינני יודע מאיזה ספר לקוח ומי מחברו.

המאפיין של הכתיבה הוא מאסף דברי פוסקים אחרונים סביב שלחן ערוך חלק יורה דעה.

כותרת הדף שלפנינו: הלכות בשר בחלב. הדף מודפס רק מצדו האחד.

על הדף שני סוגי הערות בכתב יד:  קצרות בגוף הטקסט ובשוליו וארוכות בתחתית העמוד.

1. בגוף הטקסט ובשוליו ישנם תיקוני טעויות של ההדפסה, בכתב יד של המחבר. כלומר זו הדפסה ראשונית לצורך הגהה.
2. בשולי העמוד תכתובת הנוגעת לתהליך הדפסת הספר. מוזכרים גליונות (הבויגענס) מספר 6-8. גיליון מודפס יכול הכיל מספר עמודים. גודל סטנדרטי של ספרים תורניים הוא תבנית 4 ובו ישנם 8 עמודים בגיליון. עמוד זה מספרו לה (35). האם זה מספר העמוד או הדף? אם זה מספור של דפים אז הוא עמוד 70. האם היו עוד עמודים בספר וכמה?
3. מוזכר חוק הצענזורה המחייב לשלוח עמודים מהספר לבקורת ואישור. גם תמורה עבור הדפסת המעטפה ותשלום לכורך (הבוכבינדער).