Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘בית אריאלה’

וַיַּאֲמֵן הָעָם

(שמות פרק ד פסוק לא)

רשימה לפרשת שמות

ביום שלישי הקרוב נקיים אירוע בספרייה שייבחן את יחסה הנוכחי של ההתיישבות העובדת לדת .

האם בתי כנסת המוקמים כיום בקיבוצים מעידים על שינוי? האם יש כיום פתיחות לרוח היהודית בניגוד לטאבו בעבר?

האירוע פתוח לכולם ללא תשלום. מוזמנים לבוא .

אני מאמין שכל יהודי מחובר למסורת ומקיים מצוות (גם אם באופן חלקי). יתר על כן ייתכן והוא אחד מל"ו צדיקים. אם תקראו את הסיפור הבא תבינו למה כוונתי.

הסיפור הוא עדות ממקור ראשון. סיפר לי אותו חבר אישי והוא נאמן.

במסגרת עבודתי בעריכת דין נפגשתי לפני מספר שנים עם לקוח לחתימת חוזה לרכישת דירה בירושלים.

המוכר היה יוסי שריד ואחותו. הדירה היתה שייכת להוריו של יוסי שריד שנפטרו. במהלך הפגישה שאלנו אותו, האם ההורים שלו היו שומרי שבת ? — מכיון שיש מחוץ לדלת הדירה בחדר המדרגות מנורה שאותה אפשר להדליק מתוך הדירה. מנורה המשמשת בבתים משותפים דיירים שומרי שבת שאינם יכולים להדליק את האור בחדר המדרגות בשבתות.

המנורה – אמר לנו יוסי – זו המנורה של ר' אריה לוין.

אבי, כך סיפר, היה מקורב מאד לר' אריה לוין, ופעם שאל אותו: ר' אריה, האם אתה מל"ו צדיקים?

לפעמים – ענה לו ר' אריה לוין. והסביר: ל"ו צדיקים אינם אנשים קבועים. בכל רגע ורגע  יש בעולם ל"ו צדיקים אחרים. כל אחד יכול לגמול חסד ולהיות ברגע הזה אחד מהם.

באותו הרגע, אמר יוסי שריד, החליט אבי ז"ל לשים מחוץ לדלת של הדירה מנורה שתידלק בשבת ותשמש את דיירי הבניין שומרי השבת, כאשר הם משתמשים בחדר המדרגות בשבת. והסביר לי – גם אני רוצה להיות למספר שניות אחד מל"ו צדיקים.

ידידי ניר מן, בן קיבוץ "בית השיטה" ואחד מל"ו צדיקים, כתב ספר על רבי לייב בן שרה, דמות פלאית בדורות הראשונים של החסידות (נפ' תקנ"א 1791). לפי המסופר הכיר ר' לייב את ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו ודאג לכלכלם.

בראש הספר מופיע מסה של הרב ד"ר יצחק אלפסי על ל"ו צדיקים. ראו נא כאן.

מה הביא את ניר לכתיבת ספר זה?

סבו של ניר היה אפרים שמאראגד. מזכיר התאחדות מגדלי הבקר בישראל. חבר קיבוץ תל יוסף.

כשהגיע ניר לשנת בר המצווה בקבוצו נדרש להכין עבודת שורשים. כשבא לראיין את סבו, פתח ואמר לו הסבא:

"דע לך, ניר, שזכית להיות דור תשיעי לצדיק הנסתר, רבי לייב שרה'ס, תלמידו של הבעל שם-טוב".

ספרו של ניר מתחיל בסבא הגדול ר' לייב שרה'ס ומסתיים בהספדים על קברו של סבו אפרים שמאראגד.

שני קצוות, לכאורה,אבל קו אחד מחבר ביניהם.

 

להתראות ביום שלישי הקרוב !

שבת שלום

אבישי

 

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

"… אל נא תקברני במצרים…"

(בראשית, פרק מז פסוק כט)

רשימה לפרשת ויחי

יעקב אבינו מבקש מבנו יוסף להיקבר במערת המכפלה בארץ ישראל ולא בקבורה מפוארת במצרים. מדוע?

במדרש רבה מובאים כמה טעמים. אחד מהם: "שלא יעשו אותו עבודת כוכבים".

בספרים רבים מופיעים על דפי הכריכה הפנימיים רישומי בעלות של רבנים  וברבים מהם התוארים מופלגים. מכיון שמידת הענווה והצניעות היא נר לרגלנו ומידת החכמים הגדולים, לכן התלבטתי אם אלו רישומים מקוריים או שנכתבו על ידי תלמידים ומשמשים.

שאלתי את ידידי המלומד אלי שטרן, המומחה למליצות בחתימות. בתשובתו כתב כי במקרים רבים אחד מבני המשפחה או מתלמידי הרב היה כותב רישומים כאלה. דפי המגן והכריכה הריקים של הספרים היוו שטח מוצלח להתנסות בשרבוט וקשקוש, בעיקר לנערים הצעירים.

חיזוק לדבריו מצאתי בכריכות מפורקות שצילומן מובא כאן.

בכריכה הראשונה בצד ימין למטה כתוב: זה הספר הוא של הרב כמוהר"י פינצי נר"ו יצ"ו. ולצידו כתוב תולעת יעקב.

רישומים אחרים על הכריכה הם לנסות הקולמוס. שרבוטים סתמיים, החוזרים על עצמם, לניסוי הדיו והקולמוס – אם נאים הם.

נראה שכל הכתיבות יצאו מתחת קולמוס אחד ומכותב אחד.

  1. כריכה פנימית קדמית

2. כריכה פנימית אחורית

 

חכם יעקב פינצי היה רב בבוקרשט, עלה לארץ ישראל והיה שני בקודש לראשון לציון חכם אברהם גאגין. לאחר פטירתו, כנראה בשנת תר"ט 1849, הוציא בנו את חיבורו של אביו "זכות אבות" על פרקי אבות (בלגרד, תרל"ח 1878), ובו תיאר את אביו בתארים מפליגים:

בהר הזיתים מוטלת מצבת קבורתו, ובה נכתב עליו:

"אביר יעקב בתורה", "הר' המופלא בנסתר" ועוד.

המקור: אתר עיר דוד כאן  קריאת הנוסח על המצבה קשה. אשמח למי שיעזור לפענח  את הכתוב*.

להרחבה על רבי יעקב פינצי ראו נא באתר "החכם היומי"

אינני יודע עם הכיתוב על גבי הכריכה "תולעת יעקב" מתייחס  לר' יעקב פינצי או נכתב רק לנסות הקולמוס.

יאה הביטוי תולעת יעקב לענווה מופלגת, כדברי דוד המלך: "ואנכי תולעת ולא איש" (ספר תהלים פרק כב).

שבת שלום

אבישי

————–

תוספת:

כתב לי חנוך:

חיפשתי ברשת "דרושים דבריו ליעקב" והגעתי לאתר הר הזיתים – ראה נא כאן – עם תמונות המצבה ושם  יש גם הטקסט מפוענח רובו כמעט כולו:
אי לך     ארץ
שאי קינה מרה כל ער..
עפר יעקב דבק ..אוף
תימן אביר יעקב בתורה
לשמה איש מלחמה קהלת
יעקב מחדש חדושים
מרר .. פרושיא מעשה
דרושים דבריו ליעקב
במילי דאבות סבית אבות
קרא שמו יעקב משפטים עדי
תשו..פקק הקול יעקב ה'ר המופל'
בנסתר ובנגלה כבוד ה' מלא יקרא
בשם יעקב פ'ינצי זצ'וקל תר'ט .. "

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת ויגש

 וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד.

בראשית פרק מו פסוק כט

אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא  את שמע.

רש"י

הפגישה של יעקב אבינו ובנו יוסף, לאחר שנים רבות של ניתוק קשר, מתוארת בפרשת השבוע באופן חד-צדדי. רק מצידו של יוסף.

רש"י מסביר שיעקב 'לא שיתף פעולה' מפני שהיה קורא קריאת שמע באותה עת.

המקור לדברי רש"י אלו נמצא בידינו רק בתשובות הגאונים בשם רב יהודה גאון. לכך מפנה ר' שמואל גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י":

תשובות הגאונים. דפוס ליק תרכ"ד (1864). שמ"ק = שאלו מן קמיה

הרבה פירושים ניתנו לדברי רש"י אלו והמעיין ימצאם בפרשני רש"י על אתר.

אני מוצא כאן מקום להביא כמה סיפורים על יכולת הריכוז של תלמידי חכמים המביאה אותם להתנתק מהקורה עמם.

בחרתי להתמקד בסיפורים על טיפולים רפואיים כואבים שנעשים ללא הרדמה, כאשר אותו מטופל שקוע בסוגיה כזאת או אחרת.

אשמח לקבל מקורות לסיפורים נוספים מעדות ראיה בלבד.

שני הדמויות שלפנינו – הרב עובדיה יוסף, הרב חיים קרייזווירטה – בני דורנו.

א.

הרב עובדיה יוסף. ראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה. נפ' תשע"ד (2013)

המקור: ויקיפדיה  כאן

 

מתוך "הרפואה בהלכה והאגדה". מלקט: דוד שלום בן ציון נקי. ירושלים תשע"ד (2014)

 

ב.

רבי חיים קרייזווירטה. רבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן. נפ' תשס"ב (2002).

תמונת הרב חיים קרייזווירט בעת סיפור המעשה. אז עמד בראש ישיבה בבית מדרש לתורה בשיקגו. התמונה התפרסמה בתוך כתבה בעיתון מקומי בשנת 1950. קישורית בפורום אוצר החכמה כאן.

 

פעם אחת נזקק ר' חיים לטיפול שיניים קשה. הסעתי אותו לרופא השיניים, וכשהתיישב על הכסא, סיפר לרופא שבבוקר חש שלא בטוב ולקח תרופות מסויימות. "מצטער", אמר הרופא ופתח את יומן הטיפולים שלו, "נצטרך לדחות את טיפול השיניים שלך בחודש, אני לא יכול לתת לך זריקת הרדמה אחרי כל התרופות שלקחת". "לא בא בחשבון", אמר הרב קרייזווירט, "יצאתי כבר מבית המדרש, זה בשבילי ביטול תורה, אני לא יכול לבטל כל כך הרבה זמן. טפל בי בלי זריקות". "אתה בטוח?" שאל הרופא.  "בטוח", ענה לו ר' חיים, "תן לי רק דקה או שתיים שאוכל להתרכז", הוא ביקש להתרכז בסוגיה שלמד, וכך להתנתק מהכאב שבחוץ. הרופא לא האמין ורעד כולו. בסופו של דבר הוא עשה כדברי הרב ועקר לו את השן בלי שיזריק לו תחילה חומר הרדמה. ר' חיים נותר בפה פתוח ולא זז מילימטר כל זמן הטיפול. אחר כך סיפר לי כמה חידושים שחידש באותן דקות.

המספר: הרב דוד פוקס זצ"ל, בספרו "לנטוע שמים". אלון שבות תשע"ו (2016) הרב הסתלק לבית עולמו לפני שבועיים. יהי זכרו מבורך.

אכן, יכולת ריכוז מפליאה.

חוזר על בקשתי. אשמח לקבל מקורות לסיפורים נוספים מעדות ראיה בלבד. סיפורים אלו יצורפו לרשימה זו.

שבת שלום

אבישי


תוספת:

קבלתי הפניות רבות לסיפורים על תלמידי חכמים. מהם הוזכרו בפורום אוצר החכמה (כאן) ומהם בספרים שונים. כמדומני שהסיפור המוקדם ביותר הוא על "בית הלוי" בשנת תרנ"א 1891. ראו נא תיאורו בספר "הראשון לשושלת בריסק" מאת הרב חיים קרלינסקי (מכון ירושלים תשד"מ) עמ' 416 והערה 641.

אף כי מיעוט הסיפורים עמדו במדד שבקשתי – סיפורים מעדות ראיה, אין לפקפק ביכולות של תלמידי חכמים להתרכז בלימודם  ובכך להתנתק מהסובב אותם עד כדי חיתוך בבשרם.

השאלה שעולה בין השיטין (ולעיתים גם נאמרת במפורש): האם זאת מציאות לכתחילה או דיעבדית.

כלומר, האם כל הסיפורים מתחילים במקום בו אי אפשר לעשות הרדמה מסיבות רפואיות (כגון רמת סוכר גבוהה -אצל הרב עובדיה- או נטילת תרופות -אצל הרב קרייזווירטה*)  או שזו עמדה לכתחילה, שלא להזקק לאמצעי הרדמה. לגישה זו מצאתי שתי סיבות: 1. כדי לא להיות בהשפעה של חומרי ההרדמה והטשטוש, שכידוע נמשכת מעבר לזמן הניתוח. (ייתכן יש מקום לחלק בין הרדמה כללית להרדמה מקומית). 2. צדיקים שמוכנים לסבול כאב (כדרך חיים או באופן חד פעמי).

בדוגמא הבאה נראה מזה ומזה. בספר "אדם גדול הוא ושמח במצות" (תשע"ט), פרק "קבלת יסורין", מובאים כמה סיפורים על הרב אהרון יהודה ליב שטיינמן (נפ' תשע"ח) כפי שנכתבו על ידי נכדו גדליה הוניגסברג .


*

דוגמאות נוספות:

הרב אהרון כהן. בספר הכהן הגדול מאחיו (מאת שמעון יוסף מלר, תשס"ט) עמ' 252.

הרב ישראל יעקב פישר. בספר רועה ישראל (מאת אהרן פישר, תשס"ט) עמ' תלג.

הרב שמעון נתן נטע למברג. בספר הרבי הקדוש מלעלוב (מאת יאיר וינשטוק, תשע"ט) עמ' 226-228.

הרב אהרן מרגליות. בספר אתהלך (מהדורה שלושים ואחת, תשע"ט) עמ' 330-340.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

————————————————–

הזמנה פתוחה לכל חובבי ספרים עתיקים .


 

Read Full Post »

בע"ה

אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ

בראשית, מג, ט

רשימה לפרשת "מקץ". שבת חנוכה

ר' עמרם אבורביע היה יליד מרוקו (תרנ"ב 1892) ועלה בצעירותו עם סבו ארצה לירושלים*. היה מחכמיה וממקובליה עד שנתמנה כרב ראשי בפתח תקוה. נפטר בז' טבת שנת תשכ"ז (1966). בספרו "נתיבי עם" מלקט את מנהג ירושלים מדורי דורות. הספר נדפס בשש מהדורות ומצוטט הרבה בספרי הפוסקים.

תמונת הרב עמרם אבורביע זכר צדיק לברכה. מתוך ערכו בויקיפדיה.

במהדורה השניה של ספרו "נתיבי עם", שהוציאה משפחתו בשנת תשס"ג (2003), מופיעים ששה סיפורים תחת הכותרת: "מאורעות מופלאים מחיי הרה"ג עמרם אבורביע זצ"ל". בכל הסיפורים בקובץ יש נופך של "פלאות" ודברי חלומות.

ספורים אלו נכתבו על פי מה ששמעו מרב עמרם עצמו ומפי בניו.

אנחנו נעתיק את הסיפור הראשון והאחרון. לקריאת הקובץ המלא ראו נא כאן.

הראשון, עוסק בערבות ההדדית בין יהודים. מתאים לפרשת "מקץ", כהמשך לערבות בין יהודה לבנימין, המוזכרת בפסוק המצוטט בכותרת.

האחרון, עוסק בספרים עתיקים. רשמתיו כי אנחנו בלוג של ספריה, וגם כי קיימת עדות בעל פה לסיפור ואפשר להשוות.

א. התרת אסורים בערב פסח

 

ב. ספרו של ה"אור החיים" הקדוש

סיפור זה נכתב בספר על פי בן המחבר פרופ' אהוד אביבי (יליד 1930, פרופסור למטלורגיה, מחלוצי מדעני הגרעין בישראל וממייסדי הקריה למחקר גרעיני בנגב), שנוכח היה בשעת המעשה. בסרטון  כאן אהוד מספר את הסיפור. יש הרבה חן בבחינת הסיפור בשתי גרסותיו. לי נראית הנוסחה המסופרת בעל פה יותר אותנטית.

תחילה הגירסא המודפסת ואחר כך אכתוב את תמלול הסיפור שבעל פה.

תמלול הסרטון [דקה 2:05 ואילך]:

… בחנות הזאת הגיעו יום בהיר אחד בני משפחה של אחד מבני הקהילה שנפטר. והם הביאו לאבא שק שלם של ספרים. 'לנו אין מה לעשות בהם, אנחנו לא קוראים מה שאבא שלנו קרא, קח לך את הספרים האלה'… אבא אמר: מה אעשה עם הספרים האלה. ספרים ישנים, קרועים, בלויים. אמר: יש לי חברים באוניברסיטה שהם מחפשים ספרים ישנים. מחפשים למצוא אוצרות… הזמין אותם לחנות. הם באו לחנות. רוקנו את כל השק. התחילו לנבור בספרים האלה. לחפש ולחפש. ואז הם מצאו ספר אחד ואמרו: שמע ! זה ספר מעולה, זה ספר דבר נדיר מאד. אבל מה, אין לו הדף הראשון. (כל ספר יש דף ראשון, שכתוב שם מי חיבר, ובאיזה דפוס זה הודפס, ועם ציורים תמיד וכו'). אין דף ראשון אז ערכו לא כל כך. זה הספר אנחנו חושבים שזה הוא. אז [אבא] אומר להם: כל הערימה פה – תחפשו. חפשו, חפשו כל שלושת החוקרים האלה ולא מצאו שום דבר והלכו לדרכם. לפני זה אמרו לו: אנחנו משלמים לך, כמה מגיע לך ?  [אמר להם]: אני לא יודע כמה מגיע לי. אני שלמתי על הערימה הזאת כך וכך. [אמרו לו]:  אנחנו משלמים לך את כל מה שהוצאת על הערימה הזאת, והשאר תמכור, אם תרויח-תרויח. אבל אם ימצאו את הדף הזה, זה יעלה את מחיר הספר פי עשרה או יותר.

ואני כילד רואה את הדבר הזה ולא מבין בכלל על מה הם מדברים, ומה זה דף, מה זה ספר. נגמרה הסצנה הזאת עם המדענים ואנחנו הולכים לחיי השגרה שלנו.

יום יומיים אחרי זה, אני תמיד התפללתי עם אבא ותיקין. הייתי ילד אבל הולך איתו. אחרי התפילה היינו הולכים לשוק מחנה יהודה, ברחוב אגריפס לפני שבנו את השוק החדש, היינו קונים מצרכי הבית ואני סוחב… יום אחד אבא אומר לי: אני הולך כעת לחנות. אני אומר לאבא: שש וחצי – מי יבוא לקנות בחנות? לאן אתה הולך? החנות שלו היתה לא רחוק, ליד שוק מחנה יהודה. אני רואה אבא הולך – אני הולך איתו. אני נושא את המשא של הירקות שלנו… ומגיעים לחנות. הוא פותח את החנות, נגש ישר אל השק בבהלה. אפשר להתקל, יש חושך, זה לא מואר, בסך הכל היה פנס אחד בכל החנות, נורה אחת קטנה. נגש לשק. פותח את השק ועל השק ישנו דף הפתיחה של הספר. והוא אומר: זה מה שנאמר לי, כך הוא אמר לי, זה מה שנאמר לי.

מי אמר לך? מתי אמרו לך? – לא יודע.

(למחרת) בהגיע שעת העבודה התקשר לחוקרים ואמר להם: מצאתי את הדף. ישר הם באו עם מונית. היו שתי מוניות בכל ירושלים. הם באו: איפה הדף הזה ? הם רואים את הדף. 'שמע ! העלית כעת את מחיר הספר הזה לרום מעלתו. משהו בלתי רגיל, נדיר'. הספר היה אור החים מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי ר' חיים בן עטר באיטליה. אז הוא אומר : בסדר. אז אומרים לו: מה בסדר ? אנחנו חייבים לך כעת פי עשרה ממה ששלמנו לך. [אמר להם:] לי אתם לא חייבים כלום. תשלמו למי שהדף שייך לו. למי שייך הדף? בהר הזיתים, ר' חיים בן עטר, הוא בעל הדף. לא אני !

כולם נדהמו. דבר כזה לא ראינו. יש לך אוצר.

[זה סיפור קטן. יש לזה המשך אבל זה לא להערב הזה…]


*

לקורות משפחת אבורביע ועלייתה ארצה, ראו נא רשימתה של צמרת-רבקה אביבי:

שלמה אבורביע – איש אלקים קדוש נפטר מחלשות לב 

בתוך בלוגו של עודד ישראלי "ספורי ארץ ישראל – מצבות מדברות 1850-1950"

——————–

שנזכה לראות בנסים ונפלאות,

כשם נעשו לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה.

חנוכה שמח  ושבת שלום !

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ

רשימה לפרשת וישב

בתיאור מסעו של יוסף אחר אחיו מספרת התורה:

וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ.

וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים.  

 וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה–כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.

(בראשית פרק לז)

רש"י:

נָסְעוּ מִזֶּה – הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחֲוָה.

ההיסטוריה שלנו מלאה אסונות שבאו משנאת אחים. גם וויכוח, סוער ככל שיהיה, אסור שיגיע למצב שלא יכולים לדבר שלום זה עם זה.

על דרך השלילה אני מציג את הדוגמא הבאה. מחיקה שמו של הרב חיים הלברשטם מצאנז !

ספר "תפארת צבי" דפוס יוזפף שנת תרכ"ז (1867). עותק ספריית הרמב"ם

ספר שאלות ותשובות "תפארת צבי" לרבי צבי הירש  בן ישראל בנימין בישקו נדפס בשני שלבים.

תחילה נדפסו התשובות לחלק אורח חיים ויורה דעה על ידי בנו משה בשנת תקע"ו (1816). בשלב שני התגלגל כתב היד והגיע לר' צבי מנחם מייזליש אב  בין דין בעיר חדש הסמוכה לקרקוב. מכתב יד זה הודפס החלק השני: תשובות על חלק אבן העזר.

המחבר היה מפורסם בדורו. כיהן כרב בערים בראד, גלוגא ובקהילות אה"ו (המבורג ושכנותיה) ושם מנוחתו כבוד בשנת תקס"ז (1807). עוד בימי חורפו היה נושא ונותן עם ה"נודע ביהודה" ועם בעל ההפלאה. מחותנו של רבי עקיבא איגר.

המו"ל של החלק השני של הספר* השיג הסכמות חשובות להדפסת הספר. ההסכמות נדפסו בדף הראשון וחולקו לשניים: גאוני עסטרייך וגאוני פולין.

ההסכמה הפותחת היתה של רב חיים מצאנז.

כל מי שמבין בדרך קבלת הסכמות יודע שאם באמתחתך הסכמה מגדול הדור הרי בנקל יחתמו לך רבנים נוספים. גם כאן כך הווה. באחת ההסכמות הנוספות בספר כתוב:

"… ועל החיבור הנחמד אשר משתדל הרב להוציא לאור כמה וכמה גדולים וגאוני הזמן מהללים ומשבחים את החיבור, וביותר מעיד הרב הגאון הצדיק המפורסם מוה' חיים הלברשטאם שליט"א אבדק"ק צאנז  בשם כבוד הרב הגאון בעהמ"ח ישועת יעקב אשר שיבח דברי הספר ההיא ולזה מצוה גדולה להיות לעזר וסעד…"

מי האיש זה אשר מחק את שמו של הרב חיים צאנז מהסכמתו לספר "תפארת צבי"? זאת איננו יודעים.

יש להניח שמחיקה זו קשורה למחלוקת הגדולה בין צאנז לסדיגורה. רגלים לדבר העובדה כי ספר זה הגיע לספריית הרמב"ם מספרייתו של הרבי מטשורטקוב ז"ל.

הבה נניח כי מדובר ב'מעשה נערות', מעשה ידי אחד מצעירי הצאן.

 

גב דף השער של עותק "תפארת צבי" ובו חותמת הבעלים והתנצלות [מעניינת !]  בפני הגוים ובה כתוב: "בימינו, אור המדע… בכל ארצות אירופא ויושביהן…כשבת אחים גם יחד… יהי אור, ויהי אור".

שנרבה שלום ואחוה בינינו.

שבת שלום וחנוכה שמח !

אבישי

——————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com


  • שו"ת תפארת צבי מוזכר בפוסקים שלאחריו במגוון נושאים. לדוגמא, תשובה לח הנמצאת בחוברת דיני חגרמ"ה. התשובה עוסקת במחלת נפש, והמחבר רואה בזה "מום גדול", כיון שמחלת  נפש עתידה לחזור. יסוד זה מוזכר בפסקי בתי דין הרבניים.
  • עותק של החלק הראשון נמצא במאגרים הדיגיטאליים: HEBREWBOOKS, אוצר החכמה ואוצרות התורה. עותק זה נדפס בשנת תקע"ו (1816) ואין בו הסכמות כלל !   בכל המאגרים  נוסף דף ההסכמות בספר. עיון בהם מראה שכולם הן הסכמות משנת תרכ"ה-תרכ"ו (1855=1856) וכפי שנדפסו בחלק השני.  כנראה לפני המאגרים הנ"ל עמדה מהדורת צילום של החלק הראשון, שאליה הוסיפו את  דף ההסכמות המאוחר.

Read Full Post »

ב"ה

עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי…

בראשית פרק לב פסוק ה

רשימה לפרשת וישלח

רש"י: "גרתי" בגימטריא תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים.

עם הבנקאי העשיר הברון דב (ברנרד) אסקלס נפגשתי במהלך חפושי אחרי הרב יששכר בן מיכאל מפוזנא ובנו גבריאל.

רחוקה מאד דמותו, כפי שמצטיירת מתמונתו, משושלת הרבנים והפרנסים שאליה התייחס.

המקור: ערכו באנציקלופדיה ויקיפדיה.

תחילתו של החיפוש בהערה מסתורית בראש שער ספר שאלות ותשובות "אבן  השהם ומאירת עינים" (דפוס דיהרנפורט תצ"ג 1733).

שער ספר "אבן שהם ומאירת עינים". דפוס דיהרנפורט, שנת תצ"ג 1733. עותק ספריית הרמב"ם

בהערה נכתב: גם אני מסכים להר"ר המחבר

ובהמשכה שרבוט של חתימה.

מי הוא המסכים? 

לצערי שולי שער הספר חתוכים ועמם גם הסתלקה האפשרות לזהות את החותם.

בשער הספר מופיעות גם חתימות עתיקות נוספות של אב ובנו. ומכאן עלתה המחשבה שייתכן שספר זה בא בירושה, ואם נזהה את הבעלים הנוספים נדע מי המסכים.

יששכר בער ב"ר מיכאל מפויזנא

החתום על דף השער בשני מקומות.

ובנו הק' גבריאל בן מהורר יששכר בער 

התחלתי לחפש אחר שלשלת רבנים שיש בהם את השמות גבריאל / יששכר בער

כך התגלגלתי אל רבי יששכר בער בן גבריאל אסקלס (עשקעלעס) מקראקא, חתנו של יהודי החצר שמשון ורטהיימר.

בערכו באתר בית התפוצות מסופר שהיה גם רב וגם ספק נשק ומקורב למלכות.

פרטים על המשפחה וייחוסה הרם מצאתי בנספח לספר "יש מנחילין" (ירושלים, מכון חתם סופר, תשמ"ו 1986), שכתב הרב יצחק דוב פעלד. שם מצויין כי הרב גבריאל אסקלס החליף את רבי דוד אופנהיים ברבנות פראג. בין שבחיו אף מוזכר שתשובותיו הובאו בספר שו"ת אבן השהם הנ"ל !

על רבי גבריאל נכתב:

על רבי יששכר בער מצויין:

האם רבני משפחת אסקלס הם בעלי הספר, החתומים בשער "אבן השהם" שלנו?

רעי היקר חנוך גוטליב בדק את שושלת משפחת אסקלס ומצא כי אינה מתאימה לחותמי הספר.

בשער הספר מוזכר כי ר' יששכר בער היה בנו של מיכאל. בשושלת המשפחה אין שם כזה.

חנוך  הסב את תשומת לבי כי אחד מבניו של הרב יששכר בער היה הבנקאי Bernhard von Eskeles (דוב אסקלס).

תקופה מסויימת היה ראש הקהל בקהילת וינה, אך בהמשך חייו הראה קשר רופף ליהדות.

אדון ברנרד ומשפחתו תמכו כספית במפעלי התרבות בעיר וינה ובמלחינים בטהובן ומוצרט.
סוף דבר, לצערנו, הוא הטביל בנו ובתו לנצרות !!!
זוהי מדמנת הגלות והאמנציפציה. חבל על דאבדין.

עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות לא שמרתי. 

שבת שלום
אבישי
——————————————————————————————————–
תוספת:
הספר "אבן השהם ומאירת עינים" נדפס על ידי בן המחבר בשנת תצ"ג 1733. לספר הקדמה ארוכה ומעניינת על קורות חייהם של בני המשפחה בצל הימים הקשים של מלחמת שבדיה-פולניה והאסונות שפקדו את היהודים בעטיה.
בספר ששים ושש תשובות. המחבר מביא גם תשובות שהשיבו רבני הדור לשאלותיו.
על תולדותיו של מחבר ספר "אבן השהם ומאירת עינים"  נדפס הספר:

כותרת הספר. המחבר: פינחס זליג גליקסמן. לודז' תרצ"ו 1936

עיון בספר מעלה שהרב אליקים געץ גר בסוף ימיו בפוזנא.
נזכיר גם כי בחתימות השער צויין כי יששכר בער בן מיכאל הוא מחכמי פוזנא.
לפיכך, יש לחפש את החותמים על שער הספר בין רבני העיר.

 

Read Full Post »

בע"ה

וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱ-לֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.

[בראשית פרק כח פסוק יז]

רשימה לפרשת ויצא

ברשותו של חותני, הרב פרופסור רפאל וינברג, מצוי סידור תפילה בכתב יד ישן.

לאחרונה העביר את כתב היד לבני יצחק וביקש שיחקור את כתב היד.

נא התבוננו בשני הדפים מתוך הסדור. מה קופץ לעיניכם? במה הוא שונה מכל דף בסידור אחר?

ובכן… צדקתם… הניקוד !

הניקוד הוא ניקוד עליון. כלומר נמצא מעל האותיות ולא כמקובל מתחתיהם.

ניקוד עליון נקרא ניקוד בבלי והוא שונה מהניקוד שלנו שנקרא ניקוד טברייני.

בניקוד בבלי גם אין סימן ניקוד 'סגול'. שימו לב לניקוד של צמד המילים "דרך אמת".

בקמץ/פתח ולא בסגול כמקובל היום:

  דֶּרֶךְ אֱמֶת

ניקוד בבלי נהג בתימן מקדמת דנא ורק במאות השנה האחרונות הוא התחלף בהדרגה לנקוד טברייני.

כל זאת למדתי ממאמרו של הרב יוסף קפאח זצ"ל על "ניקוד, טעמים ומסורת בתימן" (נדפס בתוך כרך שני של כתביו. ירושלים, תשמ"ט 1989):

הרב קפאח מציין כי המעבר בתימן מהניקוד העליון לתחתון היתה הדרגתית. תחילה בצנעא וסביבותיה ואחריה בשאר כפרי תימן ועריה הרחוקים. לנתון זה ישנה השפעה על הנסיון לתארך את גילו של הסידור כתב היד הנ"ל.

וזאת למה?

בין דפי הסידור מצוי דף נפרד, כתוב ערבית-יהודית בניב תימני מקומי.

כדי לפענחו פניתי לעזרתו של הרב הדיין אבירן הלוי. אף הוא פנה לרב עזרא קורח, שהוא תלמיד חכם מופלג ובר סמכא גדול בתרגום מערבית. התרגום לקמן הוא מעשה ידיו.

הרב קורח טרח לציין כי השפה הלא מתורגמת היא ניב מקומי, כפי הנראה מדרום תימן, הגם שיש שם מלים שמתאימות רק למרכז תימן.

 

הדף כנראה חסר חשיבות כשלעצמו. אין לו קשר לסידור או לדברים שבקדושה.

אבל ייתכן ונותן לנו את האיזור בו נכתב גם הסידור – דרום תימן.

כזכור הרב קפאח כתב כי  מהפכת התרגום הגיע לאיזורי הספר בתימן באיחור של מאות שנים. לפיכך אם נרצה להסתייע ב"ניקוד העליון", כדי לתארך את הסידור העתיק, כי אז ייתכן והסידור איננו עתיק כל כך.

—————————

פענוח הדף ותרגומו.

עמוד1 – מקור:

לק"י

ומעוצ֗ה יצחק יבלג סו"ה יחיא סעיד רשט"ו

אבו"ב וכל"א ר"ש

חבית חקק לך אני בעת את֗ום וזקר דהב ומכיאלין

ותרה וצלך וכלצ כרה ודוד ש"ע כותוב ועלא מנשד

ונתה יא עם יחיא נסינא לעצ֗ם ולקישמה ולטבק מא חסבנהום

ושלום עב"ב ומ"ב

ולגורה פלנוץ ד֗י ענד בנשיבה חק למחפה

תרגום:

לק"י

ומעוצה יצחק דורש בשלום סו"ה יחיא סעיד רשט"ו

אבו"ב וכל"א ר"ש

חפצתי לברר לך שמכרתי השום ודמוי זהב ושתי מדות…

……………………………………………….

ואתה דוד יחיא שכחנו העצמות והצנון והטבק לא חישבנו אותם

ושלום עב"ב ומ"ב

… החצי אשר אצל … של ….


עמוד 2 – מקור:

מן זוהרה ונתה יאבה ולכום עפרה קהותכום מדי חקת לעיד ולא מא יכול מלא אבא צ֗כרכום מן זוהרה

ונתי ימה סעותש תסוקי תובי לכן מנסאד מנסר עיני

סגלה קלבי ולא וסוקי די ענדיש כלה וכא

סלם כרה וזות הדה ונתה יא עם יחיא וצלך אלמצ֗כור נפדה ע"ב לא יגס סאעה ולא שי ורקה סוקהא יסמח

ולמצ֗כור כלה ביד שוך

ושלום

תרגום:

מן זוהרה ואתה אבא …………………………

…… לחג ולא מה לאכול…. …. מן זוהרה

ואת אמא……. שתוליכי בגדי,  אבל ……………. 

נדבת לבי ולא והוליכי מה שאצלך כולו …

שילם שכר… זה ואתה דוד יחיא הגיע לך הנזכר

שלח … לא ישאר שעה ואם יש פיתקה הוליכנה ימחל ….

והנזכר כולו ביד ….

ושלום

—————-

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב.

ברכת מזל טוב, שפע ברכות ואיחולים לבתי יקרת ולבח"ל רועי לבית מועטי לחתונתם.

ימלא ה' משאלות לבכם לטובה.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: