Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘בית אריאלה’

אחת שאלתי מאת ה' 

רשימה ערב יום הכיפורים

שער ספר "קב הישר" לר' צבי הירש קאידנובר. דפוס אורטה קואי (ליד קושטא). שנת תקפ"ב 1822. עותק אוסף רבין בספריית הרמב"ם. המביא לבית הדפוס יהודה ירושלמי (לפי א. יערי. "ירושלמי" הוא תיאור לחכם קראי שעלה לרגל לירושלים)

בספריית הרמב"ם אוסף מיוחד הכולל דפוסים נדירים ודפוסי מזרח רבים שמקורו בספרי ד"ר יעקב רבין, כפי שמעידה החותמת הנלוית לכל ספר.

ד"ר יעקב רבין היה יליד פרוסקורוב (לימים חמלניצקי), עיירה ליד קמניץ פודולסק, שנודעה בעטיו של פוגרום גדול שבו נטבחו באכזריות 1800 יהודים בשנת תרע"ט 1919. אביו הרב עוזר היה מורה צדק בעיירה (על פי שו"ת מהרא"ש סימן נג) ודור עשירי לרבנים. הוא נרצח באותן פרעות (על פי אנציקלופדיה לציונות דתית, ערך: רבין, ישראל אברהם). בשנת תרפ"א 1921 המשפחה עלתה ארצה. יעקב עסק ברפואה במושבות. בכתב העת "הרופא העברי" פרסם מאמרים על הידע הרפואי של חכמינו בעלי התוספות וכותבי ספרי שאלות ותשובות לאורך הדורות.

יעקב נפטר בי"ג חשון תשמ"ז 1987 ומקום קבורתו בקרית שאול. אשתו מרים נפטרה לפניו בשנת תשמ"ג 1983. בנם הוא המשורר עוזר רבין. מכיון שאשתו מוזכרת בחותמת ההקדשה בברכת המתים, יש להניח שספריית יעקב רבין הוקדשה לספריית הרמב"ם בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז 1983-1987.

על ייחודו של האוסף ישנה מסורת בידי כפי שקבלתי ממנהל ספריית הרמב"ם הקודם הרב ראובן אליצור.  ד"ר יעקב רבין היה רופא, שטיפל בחולים. לרבים מהם לא היה בידם יכולת כלכלית לשלם עבור הטיפול והתרופות. תמורת התשלום נעשתה בספרים ישנים.

שער ספר "מעיל צדקה" לר' אליהו הכהן. דפוס אזמיר. שנת תצ"א 1731. עותק אוסף רבין בספריית הרמב"ם

על החשיבות שיש במעמד כלכלי איתן, עמד האדמו"ר ר' ישראל ממודזיץ בפירושו המקורי לבקשת דוד המלך בספר תהלים:

אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש.

בתפילת יום כפורים אנחנו נסמכים על שלשה יסודות: תשובה, תפילה וצדקה.

שניים מהם: תשובה ותפילה – הן דברים התלויים בנו.

השלישי: צדקה – אין הדבר בידינו, כי צריכים לזה השפעת עושר מאת ה'.

אחת שאלתי מאת ה' -שיתן לי יכולת ממון די הצורך לעשות צדקה. 

המקור: קונטרס "תפארת ישראל". חוברת ב. אייר תשי"ב.עמ' לו

שנזכה להיות מהנותנים ולא מהמקבלים.

חתימה טובה !

אבישי

——————————

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

"ועל המדינות בו ייאמר"

(מתפילת ראש השנה)

השבוע עדכנו את מאגר עיתונות דתית-חרדית "אסופות", אשר בשם "הארכיון היהודי" יכונה.

המאגר מכיל מאות אלפי עמודים של עיתונים ישנים וחדשים עם תוכנת חיפוש  מתקדמת. אתם מוזמנים לפנות אלי כדי לבצע שאילתא.

בהצצה אל דפי העיתונים אנחנו חוזרים אחורה בגלגל הזמן.

לפני מאה שנה נפטר בוורשא יואל וגמייסטר, גביר עשיר ונדיב, נציג הקהילה היהודית  ויד ימינם של אדמו"רי גור ה"שפת אמת" ובנו ה"אמרי אמת". בן שמונים ושתיים היה ובחייו היה מעורב במפעלי חסד ועזרה רבים.

לאחרונה נחלץ צבי עמלי לחקור אודות קורות חייו של יואל, שהיה סב סבתו. צביקה אינו מניח אבן שאינה הופכה כדי למצוא כל מידע אפשרי. קצרה כאן היריעה להביא את ממצאיו עד כה והוא ישמח לקבל כל מידע נוסף מצאצאיו של יואל וגמייסטר.

טעימה ממחקריו של צבי:

הַלָּבָן שֶׁבָּעַיִן ונֶסֶךְ הַיַּיִן

על קרבת הלבבות בין יואל וגמייסטר והרבי מגור ראו נא כאן.

יואל וגמייסטר במועצת המדינה של הממלכה הפולנית (ראשון מימין בשורה השנייה מלמעלה) . התמונה צולמה בשנת תרע"ח 1918

 

יואל וגמייסטר בערוב ימיו

חיפוש במערכת הממוחשבת העלה עשרות מופעים של השם וגמיסטר בהופעותיו השונות (כגון וועגמייסטער).

אשתף אותכם בדוגמאות אחדות לתוצאות החיפוש שנעשה במאגר "הארכיון היהודי"

  1. משתתף באסיפת ייסוד "אגודת ישראל". ביחד על הבמה עם גדולי ישראל. העסקן הצבורי המפורסם כהר"ר יואל וועגמייסטער מווארשא. המקור: המודיע פאלטאווע-10 28 06 1912 תרע"ב

2. תורם סכום נכבד בשביל העשוקים בארצות הבאלקאן, 25 רובל כסף.

המקור: הדרך-פראנקפורט-31 09 01 1913 תרע"ג

3. תוצאות הבחירות לועד הקהילה בוורשא בשנת תרע"ב (1912). יואל זכה ב-1359 קולות.

המקור:המודיע פאלטאווע-10 02 05 1912 תרע"ב

 שימו לב להמשך הידיעות במדור "מהנעשה והנשמע":

  1. מפעל של חברת יק"א נסגר וחמש מאות משפחות נשארו בלי משען לחם.
  2. ברשימת הניצולים מאניית טיטאניק נמצאו שמות יהודים ואלו שמותם: אבעלסהאן, אברהמסאן…  ראזנבוים, ראט, ראהטשילד.

נ.ב. תודה לצבי עמלי על התמונות. החפצים במידע נוסף נא כתבו לצבי zviamely@gmail.com.


שנזכה בשנה הבאה שהכתבות עלינו בעיתוני הזמן יהיו של שלום ואחוה, וביחד נצלח את מאורעות השנה הבאה עלינו לטובה.

כתיבה וחתימה טובה

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ

רשימה לפרשת כי תבוא

 

הוצאת "קפת הספר" הוקמה בשנת תרפ"ב 1922 על ידי הסתדרות המורים ואגודת הסופרים. היא התמחתה בהוצאת ספרונים לילדים.

במסגרת זו הוצאה חוברת "מעגלי צדק" על ידי אז"ר. בחוברת לוקטו אמרי מוסר מתוך "ספר חסידים" לר' יהודה החסיד (נפטר בערך בשנת ד' תתקע"ה 1215!).

העמוד הראשון מוקדש לנושא מסירות נפש.

בשוליו נוספה הערת העורך:

*) בפרק זה נשמע הד הרדיפות הנוראות שסבלו אבותינו בעד אמונתם בימי הביניים.

 

לקראת ה"ימים הנוראים" נקיים ב"בית אריאלה" לקהל הרחב ערב שנושאו הפיוט "ונתנה תוקף".

פיוט זה הולחן ומושר בכל בתי הכנסת האשכנזים בעיצומה של תפילת יום ראש השנה ויום הכיפורים.

למי שלא מכיר (ויש כאלה…) כדאי להאזין כאן לביצוע המרגש של הפיוט על ידי חנוך אלבלק ז"ל, חבר קיבוץ בית השיטה.

דף פרסומי. תוכנית הערב ב"בית אריאלה". התאריך העברי. ג' תשרי תש"פ

קישורית להרשמה (ללא תשלום) כאן

 לפיוט יש גם רקע אגדתי של סיפור אמנון מגנצא, שנמצא עמוק בתוך ייסורי היהודים בימי הביניים.

—————————————————————————————————————————————————————–

מעשה ר' אמנון ממגנצא. מתוך ספר "אור זרוע" מועדים, סימן רע"ו (מהדורת מכון אור עציון)

מקובל כיום על כל החוקרים כי הפיוט קדום בהרבה לימי הביניים ולתקופתו המשוערת של ר' אמנון, שכן קטעים מהפיוט מצויים בגניזה הקהירית.

סיפורו של ר' אמנון ממגנצא מבטא את הטרגדיה שעברה על יהודי אשכנז ואיטליה בעת מסעי הצלב וגזירות המרת הדת.

להרחבה ראו נא כאן מאמרו של שלמה איידלברג על "הרקע ההיסטורי  של מעשה ר' אמנון ותפילת 'נתנה תוקף' בספרו בנתיבי אשכנז (ניו יורק, תשס"א 2001) עמ' 23-28.

שבת שלום

אבישי אלבוים


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

אמרו חכמים ראשונים

"כי יחם לבבו"

(דברים,  פרק יט, פסוק ו)

רשימה לפרשת שופטים

מחר, ז' באלול הוא יום השנה לפטירתו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

ר' ראובן ידוע בספריו, שמהם ניכרת בקיאותו הרבה בכל מרחבי התורה, וממנה דלה פנינים ומרגליות טובות.

הקדשה  לרב ראובן מרגליות על עותק ספריית הרמב"ם מאת מחבר הספר "ברכת אברהם" (ירושלים, תש"י 1950).  מרגליות – "כשמו כן הוא".

במהלך השנה האחרונה התוודעתי לספר "מוסר ודעת", שהיה מונח כל השנים בספריה על מדף נושאי הכלים של הרמב"ם, בלי לשים לב כי עותק הספריה היה שייך לרב ראובן מרגליות, ובו כתב מספר הערות קצרות על הגיליון.

על שער הספר מצויין מספרו הסדורי של הספר: מ/No.7. האות מ מציינת את מרגליות, וכנראה היה הספר השביעי [!] בספרייתו הפרטית בתקופת לבוב.

שער ספר מוסר ודעת : הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה לרמב"ם. המחבר: שלמה זאב מגיד. וילנה תרכ"ח 1867.

גב השער. חותמת: ראובן מרגליות, לבוב.

בחרתי להביא הערה אחת קצרה ולהרחיב בה. הנה לפניכם:

 

ההערה מתייחסת לדברי הרמב"ם ב"משנה תורה", ספר מדע, הלכות דעות, פרק שני הלכה ד:

אמרו חכמים ראשונים כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים.

הקושי הגדול בדברי הרמב"ם הוא, שאין לנו מקור בתלמודים לאותה מימרא שמביא הרמב"ם בשם חכמים ראשונים. מי הם אותם "חכמים ראשונים" שהרמב"ם מצטט?

העיר על כך רב ראובן בגיליון העמוד:

יעוין בס' תקנות ותפלות שער כ' ובמה שציינתי שם על הגליון.

רצתי-אצתי להוציא עותק של הספר "תקנות ותפלות" מהמחסן, בתקוה שאמצא שם "מה שציינתי שם על הגליון", אך תוחלתי נכזבה. הערה בכתב יד לא מצאתי. אך בזכות ההפניה של ר' ראובן, מצאתי פירוש מקורי מאד בגוף הספר. הפירוש יובא בסוף הרשימה.

שער ספר "תקנות ותפלות". המחבר: שלמה צבי שיק (הרשב"ן). מונקטש תר"נ 1890. עותק ספריית הרמב"ם

ייתכן וההערה שר' ראובן רצה להפנות אליה כתובה במקום אחר. במאמרו על "הרמב"ם והזוהר" (כתב העת "סיני" כרך לב), ציין ר' ראובן כי המקור למאמר "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" נמצא בספר הזוהר בכמה מקומות !

הערת ר' ראובן מרגליות. הרמב"ם והזוהר. סיני כרך לב

ידיעה זו מעלה את השאלה העקרונית, האם הרמב"ם הכיר את ספר הזוהר?

(כתבתי על כך במדור "עלי ספר" ב"שבת בשבתו" בשנת תשע"א. ראו נא כאן תוכן הדברים).

ועתה השכילו וקראו את שכתב הרב שלמה צבי שיק, מדוע לא מופיעה המימרא בתלמודים ומי הם החכמים הראשונים.

מרגלית חמודה זו העלה רב ראובן ברשתו והפנה אליה בהערה המוזכרת לעיל.

… ואמרתי שבלתי ספק  ראה הרמב"ם המאמר באיזה מדרש… אך זאת קשה לי על הרמב"ם  למה אמר כאן חכמים הראשונים ולמה לא אמר כמ"ש במקום אחר סתם אמרו חכמים ?

ולי נראה שחכמי התלמוד מראש עמדו לגנות את מדת הכעס עד שהגדילו האסור שהוא כעובד ע"ז למען ירגילו עצמם במידת סבלנות, והמאמר כל הכועס כאלו עובד ע"ז היה רגיל בפי החכמים, אך כאשר עמדו תלמידי נוצרי ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, הי' זהירים החכמים הקדושים, להוציא מפיהם מאמר שהי' רגיל בפי הטמאים, ומטעם זה מצא רבינא ורב אשי לטוב וישר שלא להכניס המאמר בתלמוד ולכן בדיוק כתב הרמב"ם אמרו חכמי' הראשוני' וכו' יען שרק בפי חכמים הראשונים הי' המאמר מורגל אך חכמים האחרונים הם האמוראים שהי' בזמן שיצאו מישראל המהרסים והמחריבים והם הם תלמידי הנוצרים, ואמרו שהכועס אין לו חלק לעולם הבא, לא הזכירו מעון הכעס כדי להרחיק את המון ישראל מכת המינים.

הרב שיק תולה בצנזורה הפנימית כנגד הנוצרים את הסיבה להיעלמות מימרא זו מן התלמודים בעת עריכת רבינא ורב אשי.

שנזכה להתרחק ממדת הכעס.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

בע"ה

  הָרִים הַגְּבֹהִים, לַיְּעֵלִים; סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

["ברכי נפשי", תהלים פרק קד פסוק יח]

וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם.

וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם

[פרשת ראה, דברים פרק יד פסוק ז]

שפן או ארנבת ?

השפן הוא חיית בר מוגנת הפעילה בארץ ישראל. הארנבת חיה באירופה.

לרוב ארנבת היתה מצויירת בספרי קודש. הנה דוגמא יפה מפתיח לספר שנדפס בפיזרו (איטליה) בשנת רע"ט 1519.

בדפוסים קדומים מאד לא היו מקשטים כלל את דף השער ומאיירים רק את  תחילת הטקסט של הספר.

אף כי הספר עוסק במדרש "שיר השירים", הארנבת (והשפן) אינם מופיעים כלל במגילת שיר השירים.

דף ראשון של מדרש שיר השירים רבה. דפוס פיזרו רע"ט (1519). עותק ספריית הרמב"ם

באחד האתרים ראיתי מי שכתב, כי עד היום הארנבת משלמת את המחיר, שרוב הישראלים לא יודעים להבדיל בין שפן לארנבת. אנחנו אומרים ש"הקוסם שולף שפנים מהכובע" למרות שזאת ארנבת. גם הביטוי "שפני נסיונות" הוא טעות, שהרי השפן הוא חיה מוגנת ואת הניסויים (אם) עושים – בארנבונים.

השפן גר במחילה, בניגוד לארנבת שמסתתרת בצמחיה.

בתיאור מעשה הבריאה בפרק "ברכי נפשי" – פרק קד בספר תהלים – מופיע התיאור: סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

חביבה עלי פסקה אחת מספר אורות הקודש של מרן הרב קוק זצ"ל.

בפסקה הרב זצ"ל מתייחס  לאותה תכונה של  השפן, להסתתר במחילות ומתחת לסלעים, לעומת האדם הבונה בניינים.

אורות הקודש. כרך שני. עמוד שיד

"קדושה מחרבת ובונה". אורות הקודש. כרך שני. עמוד שיד

ראו נא כאן את הרעיון במילואו.

שבת שלום

חודש אלול  טוב ומועיל

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

בע"ה

וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. 

(דברים פרק יא פסוק יט)

רשימה לפרשת "עקב"

מה יותר נכון בחופשת "בין הזמנים" מאשר ללכת לספריה תורנית ולהתענג על עושר החוכמה ועומק התורה המצויים בין קירותיה.

הנה רישום של הרב אליעזר וולדינברג על ביקורו בספריית הרמב"ם:

הרב אליעזר וולדינברג (מחבר שו"ת "ציץ אליעזר"). הלכות מדינה. חלק שני. פרק ג. תשי"ג 1953. הרב היה מגדולי הפוסקים בדור הקודם. בתחילת דרכו כדיין כיהן בבית הדין בתל אביב.  תודה לשוקי גלזר על ההפניה.

הרשימה השבועית צועדת בעקבות פנקס מבקרים ישן-נושן בספריית הרמב"ם. פנקס משנת תרצ"ט 1939.

כשדפדפתי בין דפי הפנקס הישן דמיינתי לעצמי את קהל המבקרים: תלמידי חכמים ואנשי עמל, מבוגרים וצעירים.

התחלתי במלאכת זיהוי האנשים. חפשתי רבנים וידועים. לבסוף התמקדתי בחלוץ צעיר, חיים זילבר מקבוצת אריה.

נתחיל בטעימה מאותם רבנים וידועים.

דף הראשון של פנקס המבקרים מיום כה תשרי תרצ"ט. 34 מבקרים.

שלשת הראשונים:

יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון באדמו"ר זצ"ל מקנטיקוזיב (תר"מ-תש"ב 1880-1942. מאדמו"רי שושלת ליניץ)

יהודה ליב דון-יחייא (תרכ"ט-תש"ב 1869-1941. חתנו של הרב שלמה הכהן מוילנה. רב בכמה עיירות. מרבני המזרחי)

בנימין מינץ (תרס"ג- תשכ"א 1903-1961 עיתונאי, חבר כנסת ושר הדואר. ממנהגי מפלגת פועלי אגודת ישראל)

————————–

דוגמית נוספת מיום כ"ט תשרי תרצ"ט  ובו היו בספריה 32 מבקרים.  זה לצד זה כתובים:

אריה פלדנקריז (אביו של משה פלדנקרייז, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז. נפ' תש"ו 1946. על מצבתו כתוב: נצר צדיקי אוסטרה-ווהלין).

מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ד-תשע"א 1914-2011. ראש ישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק  וחבר מועצת גדולי התורה של דגל).

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. המקור כאן


עניין מיוחד מצאתי ברשומה הבאה:

חיים זילבר קב' אריה.

מי הוא חיים זילבר מקבוצת אריה? האם קבוצניק?  היכן היא קבוצת אריה?

חיפוש ברשת גילה לי כי קיבוץ "שדה אליהו" בעמק בית שאן הוא קבוצת אריה.

הנה איור מימי תחילת הקיבוץ. בתחתית האיור רשום: "ימי בראשית" במחנה חומה ומגדל בקבוצת אריה (שדה אליהו) שנת תרצ"ט 1939.

המקור אתר  קיבוץ "שדה אליהו".

"קבוצת אריה" נקראה על שם אריה פיילכנפלד (לוץ) המדריך הראשון והנערץ של קבוצת רודגס,ממנה יצאו הגרעינים לקיבוצים הדתיים. דף הנצחה לאריה כאן.

בחיפוש באתר קיבוץ "שדה אליהו" מצאתי תמונה משנת ת"ש 1940 ובה מצולם מיודענו. בכיתוב הנלווה לתמונה מצויין: "חיים זילבר (עם החולצה הרקומה)".

המקור: אתר קיבוץ שדה אליהו כאן.

חפשתי מידע נוסף על האיש. הנחתי שכנראה היה איש ספר. ולא מצאתי כלום.

… סליחה. כן היה חיים זילבר אחד ברשת. איש כפר מרדכי. נפטר בשנת 2009 ובתו עתליה זילבר ספדה לו. ההספד המרגש התפרסם ב"חדשות בן עזר" מספר 394. לפי התיאור בהספד למדתי, שחיים זילבר לא היה איש דתי אבל היה גאה ביהדותו ופקד את בית הכנסת בשבתות. עלה  מהולנד ארצה ועבד את אדמת ארץ ישראל בכפר מרדכי ליד גדרה.

הדמות לא התאימה למה שחפשתי. קיבוץ שדה אליהו הוקם על ידי 'יקים' יוצאי גרמניה שומרי מצוות,  והאיש לא היה דתי…

באולם ההשאלה בבית אריאלה מצאתי ספר שחיבר חיים זילבר על תולדות משפחתו, שנספתה בשואה.

וכאן חכתה לי הפתעה גדולה ומכופלת.

א. אכן זה האיש. הוא גדל בבית דתי והבטיח לאביו כי כשיעלה כחלוץ לארץ ילך לקבוצה דתית. כך הגיע לקבוצת אריה ולהקמת קיבוץ "שדה אליהו". לאחר תקופה קצרה התגייס לצבא הבריטי ולא חזר לקיבוץ.

בספרו מספר חיים זילבר, שנשלח בקיץ 1938 מטעם הקבוצה ללמוד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ממש בשכנות למשכנה הראשון של ספריית הרמב"ם. בינגו !

עמוד מספר "מצבה לקברים שאינם"

 

ב. להפתעתי בדף הפותח את הספר מצאתי עיסוק בשם משפחתי -"אלבוים"-, ואולי קצה חוט למצוא את שושלת משפחתי, שמוצאה מפולין.

בקטע הבא קראו על דוד אבירם, שהכין שושלת יוחסין ענקית של משפחת אלבוים.

דוד אבירם היה תושב רמת גן ונפטר סביבות שנת 1990.

מי יודע פרטים על משפחתו של דוד אבירם ז"ל ? היכן שמורה אותה מגילת יוחסין ענקית שהכין?

 

שבת שלום

אבישי


תוספת.

לאחר פרסום הרשימה קבלתי  מארכיון קיבוץ שדה אליהו (בתיווכו של הרב אחיה אמיתי שליט"א)  עלון לחג ט"ו בשבט בשנת תרצ"ט מקבוצת אריה בתקופת חדרה, טרם העליה לקרקע בעמק בית שאן. הרשימה הפותחת היא מפרי עטו של חיים זילבר (חיי ם ז.). ראו נא כאן הגיליון כולו.

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. 

דברים פרק ד פסוק ו

רשימה לפרשת ואתחנן

על הממשק בין חכמת ישראל לחכמת העמים נכתבו שלל חיבורים המיועדים להגדיר את המשותף ואת השונה בתפיסת העולם.

על הרשימה המכובדת אפשר להוסיף את הספר החדש "עולמות" – שיחות על אמונה ופילוסופיה בין אריאל רוט לרב שלמה אבינר שליט"א.

הספר דן בשיטות הפילוסופים של העת החדשה – בני זמננו.  לתוכן העניינים ראו נא כאן

כריכת הספר

בסוף הספר יש נספח: פירורי טיסה.

עם עליית חומייני לשלטון באיראן והמהפכה האיסלאמית במדינה זו נשלח הרב אבינר בשליחות "המוסד" למשימה חשאית באיראן.

כפי שהרב אבינר סיפר לאחר שנים רבות, (ראו נא ראיון עמו באתר כיפה" כאן), הוא נשלח כנציג הרבנות בצרפת ולשם כך שינה את בגדיו ואף קיצץ בזקנו .

במהלך הטיסה לא יכל הרב אבינר לקרוא ספרי קודש ברבים, ולכן לקח עמו צידה לדרך ספר פילוסופיה קטן בלועזית.

סיכום שכתב לאותו ספר נדפס כנספח בשם "פירורי טיסה" (עמודים 649-685) ל"עולמות".

כל זה מסופר ב"התנצלות המחבר" המצורפת כהקדמה לנספח.

מדוע התנצלות ?

 

כי החיבור לא מושלם ולא הושלם.

הרב אבינר חותם בשורות האלו:

השליחות לחו"ל הסתיימה, אך עבודתי לא הסתיימה. כי לא ראיתי עניין להמשיך כאן, בארץ הקודש, בה אני הדל לומד רק קודש.

הרוח הנושבת בין דפי "עולמות" מתומצתת על גבי הכריכה האחורית:

האמונה והפילוסופיה שונות זו מזו במקורן, אולם לעיתים שואלות גם שאלות דומות.

בספר זה נעשה נסיון לדון בחלק מגדולי הפילוסופים מנקודת מבט אמונית. ביקורת אמונית של המחבר בין עולמות אלה ושל המפריד ביניהם עשויה להביא את הקורא המשכיל, אשר הפילוסופיה אינה זרה לו, לחשיבה מחודשת על ההגות הפילוסופית המערבית מחד גיסא ועל השגב העליון של האמונה היהודית מאידך גיסא.

ספר מעניין ומומלץ.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: