Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘בית אריאלה’

בע"ה

מתג ורסן 

רשימה לחג שבועות

בימים אלו של היציאה מעידן הקורונה והחזרה המדורגת לשגרה – ספריית הרמב"ם עדיין  ללא קהל. אנחנו נותנים שירות מרחוק באמצעות המייל כפי שעשינו בעבר.

בזמן הפנוי שלנו אנחנו במחסן מסדרים ספרים. סוג של עבודת כפיים.  מפה ושם אני רואה עותק מיוחד ואז אני מצלם אותו לימים יבואו.

ברשימתי השבוע כמה זוטות שעלו ובאו.

א. בספר "עדות ביהוסף" (וילנה תרכ"ו 1866) לר' יצחק רוזין מטלז, חותנו של רבי יעקב יצחק ריינס, מופיעה מחיקה באחד מעמודי ההקדמה. עולה השאלה": מה מסתירים?

בדקתי בעותקים סרוקים במאגרים השונים. באוצרות התורה ובהיברובוקס מופיעה אותה המחיקה. באוצר החכמה המילה חסרה.

מה מסתירים?

הנה העתקה של הקטע כולו:

[זולת אשר באמת לא לגדולים בארץ יצאתי בספרי זה, כי המה עומדים על המקור, ואינם צריכים למים (—מחיקה—) כאלה אשר אני אצוק היום, ורק לאנשים אשר כערכי ולחברים המקשיבים לכל דבר תורה, המובא לפניהם, לאלה שמתי מטרה החפץ הלזה –] 

 

הניגוד הוא בין הגדולים אשר עומדים על המקור ואינם צריכים למים מסוג אחר , שהמחבר יוצק

בהתחלה חשבתי שיש כאן ביטוי חריף כדוגמת מים סרוחים. לאחר עיון נוסף (ובהסתמך על הקצה של האות אלף הבולטת כלפי מעלה)   נדמה לי שהביטוי הוא מעודן: מים שאובים, שהם הניגוד למי מעיין מקוריים.  האם בשביל זה היה צורך לתקן את כל העותקים?

ב. ספר טור על יורה דעה, "בית ישראל", מהדורה ראשונה עם פירוש דרישה ופרישה (לובלין שצ"ה 1635).  ספר עב כרס.

על חודי הדפים כתוב שמו "בית ישראל על יורה דעה". תופעה נדירה. זו גם שאלה הלכתית בהלכות שבת (שש"כ, כח, ב).

מבט ספרני טהור. יש שאלה במחקר כיצד הניחו ספרים בעבר.

בספר "הספרים על מדף הספרים" של הנרי פטרוסקי (תל אביב, עם עובד, תשס"א) מוקדש לכך דיון מיוחד בעמודים 126-127.

התמונות הבאות הן מתוך ספר זה והן לקוחות מתוך איורים עתיקים (1. 1499, 2. 1665 למניינם).  אפשר להבחין בשני מצבי הנחת ספרים: א. בערימה, ב. בעמידה כאשר חודי הדפים כלפי חוץ.

בשני המצבים מתבקש לסמן את שם הספר על קצות דפיו כפי שנעשה בעותק "בית ישראל" שלפנינו.

1.

2.

 

ג. בגב דף השער בספר "כנסת יחזקאל" (סדילקוב תקצ"ד 1834) מופיעה האזהרה השגרתית על שמירת "זכויות יוצרים": להוי ידוע שיש ת"י המביא לדפוס הסכמות על משך יוד שנים ולא נחשד שום אדם לפרוץ פרץ להדפיס הספר הנ"ל…

אבל הכותרת… מתג ורסן.

נשים על עצמנו מתג ורסן כאחת הבהמות.

נחמד.. לא?

 

חג שבועות שמח

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ.

במדבר פרק ג פסוק לא

 

בשעה טובה סיימנו להתקין את משחק "אתגר הכתר" בספריית הרמב"ם.  המשחק בנוי מחמש תחנות שונות ובהן ישנם אתגרים המשלבים לימוד וכיף. המשחק מיועד לכל גווני הציבור התל-אביבי. אחרי תקופת הרצה נפתח אותו לקהל הרחב. פרטים יפורסמו בבוא היום.

לפניכם צילום של אחת התחנות: "שולחן הרמב"ם". על השולחן מוטבעות ידיעות על הרמב"ם שבעזרתן יש לפתוח מנעולים ולפענח צפנים סמויים.

 

"שולחן הרמב"ם" בספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

ולהבדיל,  במשכן היו כלי קודש: ארון, שולחן, מנורה וכלים נוספים.

בית הכנסת בהיותו "מקדש מעט" מסמל את המשכו של המשכן. מכאן פתח למסע הבא.

אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע. (מסכת ברכות דף ח).

הגאון מווילנא מסביר שכל יממה מתחלקת לארבעה חלקים. כנגד שלשה מהם יש זמני תפילות ואילו הרביעית  – היא זו של מחצית השניה של הלילה, בה אדם קם ממיטתו ולומד תורה בביתו.

לפי המקובלים כנגד ארבעת החלקים אלו יש ארבעה כלים: מיטה, שולחן, כסא ונר. וסימנם משכן.

מי שלא בא לבית כנסת מאבד שלשה חלקים ולכן נקרא שכן רע. שכן = שולחן, כסא, מנורה. נשאר לו רק החלק האחרון: לימוד התורה בביתו כשקם מעל המיטה.

אמרי נועם. חידושי הגר"א על מסכת ברכות. לפירוש המלא ראו נא כאן

ראשי התיבות של משכן מובאים בזוהר הקדוש בהקשר של אלישע הנביא:

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל-אִישָׁ֔הּ הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱ-לֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד:

נַֽעֲשֶׂה-נָּ֤א עֲלִיַּת-קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה (מלכים ב פרק ד).

בספר הזוהר נשאלה השאלה:  מדוע קדמה מיטה לשולחן ולכיסא?

זוהר הקדוש.פרשת בשלח ח.

אין לי  הבנה בנסתרות. על כן אני מבקש לצרף בנגלה שני מקורות על היחס בין מיטה לכסא ולשולחן.

א. סיפור מקסים על ר' שמחה בונים מפשיסחא.

המיטה מבטאת את קביעות הבית. ש"הוא יודע היכן יניח  ראשו" !

מתוך רשימתו של הרב פינחס הכהן וילמן. "המצווה ומה קודם לה". סיני כרך קלד. 

לקביעות של בית יש ביטוי חי ועכשווי בסרטון קצר של עמותת "אבוקת אור", המטפלת בעיוורים בוגרים בעלי נכויות קשות. ראו נא כאן. העמותה מגייסת כעת תרומות לרכישת דירות.

ב. שולחן ערוך, חלק חושן משפט, בהלכות גביית מלוה, סימן צז סעיף כג.

בעת עיקול הנכסים משאירים ללווה: "מיטה לישב עליה, ומיטה ומצע הראוים לו לישן עליהם".

ומה עם שולחן וכסא?

דעת  פוסקי ימינו שכסא ושולחן הם חלק בסיסי בריהוט הבית כיום.

מתוך ספר "הדין ונימוקו". מחבר: הרב יששכר דוב כהנא. לייקווד. תשע"ב 2012. עמ' קלב

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

וְרָדְפוּ֨ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב.

רשימה לפרשת בהר-בחוקותי

ידועים דברי רש"י: וכי כך הוא החשבון? אם חמשה רודפים מאה – אזי היחס הוא 1/20, ובהמשך התורה מציינת שמאה רודפים את עשרת האלפים (=רבבה), כלומר יחס של 1/100?

כאן למדנו יסוד חשוב באיכות של הכמות. "אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה".

אחד מענפי המדע, שחכמי ישראל העריכו בכל הדורות, הוא פתרון שאלות מתימטיות. יש מתמיטיקה ברמה פשוטה, זו של בית ספר יסודי. ויש מתימטיקה ברמה גבוהה זו שלומדים בתארים מתקדמים באוניברסיטה. כוונתי לשאלות מסובכות ברמה הגבוהה. חכמי ישראל השתמשו במדע המתימטיקה לחישובים שונים הנדרשים בהלכה.

מכובדי הרב משה לוונטהל, חיבר סדרת הספרים מצויינת "שררה שהיא עבדות": סוגיות ברבנות קהילה.  בספרים אלו ר' משה עוסק בדמוי הרבנים ובתיפקודן בקהילות. הוא המליץ לי לקרוא את ספרו של יעקב מרק "במחיצתם של גדולי הדור" (ירושלים, תשי"ח 1958)  ונימוקו עמו:  "מרק היה בעלים של מלון באתר נופש בליבוי ששם נפשו רבים מגדולי ישראל, ומשום כך יצר קשר בלתי אמצעי עם רבים מהם. אני מאד אוהב את הספר, כי הוא יצא ב-1927, טרום עידן 'טיפולי הפנים' של ספרות הגדולים".

אכן הספר מרתק. כל הסיפורים הם ממקור ראשון ואותנטיים. בפרק על  רבי חיים סולובייציק  ראיתי גם את העובדה הבאה:

 

לפני כשבוע נפטר הרב נחום רבינוביץ, תלמיד חכם בשיעור קומה עצום. הרב שימש ברבנות בקהילות שונות בחו"ל. לאחר עלייתו ארצה היה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים במשך עשרות שנים. הוא היה בעל תואר שלישי במתימטיקה מאוניברסיטת טורונטו. שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו בשנת תשל"ג (1973) שעסקה ב"סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים". בשנת תשע"ח (2018), לכבוד יום הולדת תשעים של הרב, עבודת הדוקטורט תורגמה לעברית ויצאה לאור. קטונתי מלהבין את סוד כל המספרים והנוסחאות, אך דוגמא להלך מחשבתו של הרב נחום על שילוב תורה ומתימטיקה אפשר ללמוד ממאמר שפרסם בכתב העת תרביץ (כרך מב, תשל"ג 1973)  על "תורת ההסתברות בספרות הרבנית".

 

במלאת שבעה ימי האבל האזנתי להספדים על הרב נחום. המספידים ספדו דרך ה"זום" ודבריהם שודרו בערוץ 7. אחד ההספדים הבלתי שגרתיים היה של פרופסור הלל פורסטנברג, מתימטקאי בכיר, שזכה לאחרונה בפרס "אבל" היוקרתי (המכונה פרס נובל למתימטיקאים). הלל הוא יהודי שומר תורה ומצוות, שבניו למדו בישיבת מעלה אדומים.

פרופסור הלל היה בילדותו תלמיד מחונן של סב אשתי הרב נפתלי וינברג בניו יורק ולמד בישיבה אוניברסיטה אצל הרב סולובייצ'יק. בהספדו מתח קו משותף לרב רבינוביץ ולרב סולובייצ'יק על מקום המתימטיקה בעולמם הרוחני-דתי. מנגד ציין פרופ' הלל את ההבדל בין שני האישים. הרב רבינוביץ, שהיה בעל תואר שלישי במתמטיקה, עסק במתימטיקה שימושית במסגרת ההלכה. לעומתו הרב סולובייצ'יק התמקד בהגותו בצד המופשט של המתימטיקה, וליתר דיוק בצד האסטתי-רוחני שלה.

ממליץ לשמוע את הההספד כאן החל מדקה 39:45 בהנחייתו של הרב יצחק שילת.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

קריאה בחומש

רשימה לשבת פרשת אמור, ל"ג בעומר תש"פ

אנחנו בע"ה בסיומה של תקופה מיוחדת במינה בה התפללנו בחצרות וברחובות.

ביישוב שבו אני דר לפי הוראת הרב המקומי לא הוצאנו את ספרי התורה מבית הכנסת עד השבת האחרונה. היות וכך הווה, לא קראנו בתורה כמה שבתות בספר תורה המקודש.

חילוף לדבר, נהגנו לעשות זכר ולקרוא את הפרשה מתוך חומש מודפס ללא שבעה עולים לתורה, "שלא תשתכח תורת קריאה".  המקור לכך נמצא בספר תניא רבתי לאחד מן הראשונים ונפסק להלכה בהלכות קריאת ספר תורה (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קמג, ב"מגן אברהם" אות ב). קריאה זו אינה מעיקר הדין ולכן גם אין מברכין את ברכות ההפטרה לאחריה (שם סימן רפד סעיף א).

השימוש בחומשים ללימוד תורה יומי, "חק לישראל", נפוץ  בעשרות רבות של מהדורות. בחומשים אלו ישנו סדר לימוד הכולל חלק מהפרשה, פרק משנה וגמרא ומובאה מהזוהר.

סדר הלימוד "חק לישראל"  מיוחס להאר"י הקדוש, שכך היה נוהג מידי יום ביומו, לפי עדות תלמידו ר' חיים ויטאל.

הרב החיד"א הוסיף אף לימוד הלכה פסוקה ומוסר וכך הוא הסדר בחומשים המודפסים "חוק לישראל".

לכבוד ל"ג בעומר, יום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, הנה לפניכם שער יפה בחומש שנדפס בורשה [תרס"ט 1909].

המיוחד בשער הינן התמונות המצויירות בו, שנטועות הנה ב"עולם הסוד" ובלימוד "חוק לישראל".

האר"י ז"ל, ר' חיים וויטאל, ר' חיים יוסף דוד אזולאי.

 

נ.ב.

בשולי השער מצד ימין מופיע הכיתוב:

זה החומש שייך להנגיד החסיד המפורסם לשבח ולתהלה מאיר דוד … [שם משפחה לא ברור].

רישום זהה נכתב גם בעפרון בדף השער. אשמח לעזרה בזיהוי שם בעלים זה.


 

שעת הדחק דקורונה העלתה בפנינו שאלות הלכתיות שאינן מצויות באורח חיינו הרגיל. הנה אחת מהן:

תקנת הקריאה בתורה וותיקה היא מאד. לפי הירושלמי משה רבנו תקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות וימים טובים. מאוחרת ממנה היא הקריאה בתורה בימים שני וחמישי ובשבת בתפילת המנחה שהיא מתקנת עזרא הסופר. האם לפי הנימוק "שלא תשתכח תורת קריאה" – הוא רק על הקריאה הראשית בשבת ותו לא?

מלשונו של "פרי מגדים", חלק אשל אברהם, עולה שכך הוא גם בקריאות הקטנות (שני וחמישי ותפילת מנחה בשבת) שכך כתב : ובישוב שאין מנין, אפשר טוב לקרות בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ושלא ילכו ג' ימים בלא תורה (סי' קמג אות ב).

בתפילה של מנחה עלתה השאלה, כיצד לנהוג עם הקדישים שלפני שמונה עשרה, כי אין מקום לשני קדישים סמוכים. בשבת רגילה אנחנו מפסיקים בין הקדישים בקריאה בתורה במנחה, שהיא  מתקנת עזרא, אבל כעת אנחנו קוראים רק כ"זכר לדבר"?

סיכום הדעות השונות מצאתי באתר ויקישיבה בלשונית "מיקרופדיה", בה מופיעים תמציות של ערכים הלכתיים. זהו פרוייקט חדש  מבית היוצר של ה"אנציקלופדיה התלמודית".

.

שאלה בלתי מצויה זו יש בה דעות שונות.

 אנא כתבו אלי מה עשו במניינכם בתפילת מנחה של שבת.

ב"ה חזרנו לעבודה, ללא קהל בינתיים, אבל עונים במייל בכתובת המצורפת בסוף הרשימה.

שבת שלום

ל"ג שמח

אבישי

—————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

"איש אביו ואמו תיראו"

רשימה לפרשת אחרי מות -קדושים

שמחים לארח השבוע רשימה פרי עטו של  חנוך גוטליב.

מסע מעניין בזמן הוא העיון בכריכות הפנימיות של הספרים, בעמודי השער, בכתב ידם של יהודים לפני למעלה ממאה שנים ופעמים אף מאות שנים. יהודים נהגו לכתוב שם הבעלים בתוך הספר.

והלכתי והתבוננתי בספר ישן אחר שיש לי מירושת אבות, הוא ספר "מגיני ארץ" שנדפס בשנת 1873.

היה קשה לפענח את השמות הרשומים על כריכתו. ראיתי את השם יוסף ווילנער, ומצאתי כי הוא סב סבתי. הוא יליד 1851 וגר בעיירה בזזוב בגליציה, שם גם נולדה סבתי, אם אימי ישראלית הכ"מ – סבתא  אסתר (לימים ברנשטיין, אשת ר' ישעיהו ברנשטיין מראשוני הפועל המזרחי ומעצבי דרכה הרוחנית של התנועה). בספר מופיע גם הצרוף אברהם יוסף וילנער אולם זה לא הצלחתי למצוא. האם הוא אותו יוסף ווילנער או אולי דור קדום יותר.

בספר אחר, מאותה ירושה, ספר "אשלי רברבי", שנת הדפסה 1764, בדף האחרון של הספר, הופתעתי לגלות שיר. זהו שיר שכתבו הש"ך. שיר ובו שורות שורות מחורזות על סדר פרקי ההלכות המופיעות ביורה דעה.

כשקראתי את השיר סקרנה אותי מימרא אחת עלומה, המשפט הנוגע להלכות כיבוד אב ואם :

"גם כבד אם ואב, ראש מאמרו נערב, נאה דרש חרב, אז לפני הר חורב, אל חי בקרבנו".

מהו "דרש חרב"?

וכבר החילותי לחפש ולדרוש ומצאתי בתחילת מדרש במדבר רבה שדורש את שמות הר סיני. אחד מן השמות הוא חורב "שעליו נשמטה החרב, שנאמר מות יומת הנאף והנאפת, מות יומת הרצח". מדרש זה צריך פירוש. אבל לא נתיישב ליבי בדבר והלכתי וחיפשתי באתר הספריה הלאומית מהדורות אחרות של השיר הזה.

אכן, בשתי מהדורות שהודפסו קודם לכן מופיעה השורה בצורה מעט שונה.

א. מהדורה ראשונה. שנת הדפסה ת"ו 1646

ב. שנת הדפסה תל"ז 1677

 

"נם כבד אם ואב, ראש מאמרו נערב, נאה דרש הרב, אז לפני הר חורב, אל חי בקרבנו"

– אם כן, לא חרב אלא הרב. וכמו כן לא גם אלא נם.

משנתבונן על השיר כולו נראה כי הוא כתוב על סדר הא"ב ואם כן ברור שהאות הראשונה בשורה צריכה להיות נ ולא ג. מסתבר שהסדר (ה'בחור הזעצער') של מהדורת אשלי רברבי  שנת תפ"ד 1764 לא דקדק.

לעומתו, הנוסח המדוייק בדפוס הראשון של הש"ך (ת"ו-ת"ז 1646, דפוס מייזלש בקראקא) וכך גם בדפוס אשלי רברבי (תל"ז 1677), אותו סדרו ודייקו האחיות רבקה ורייכל שהיו "הפועלת הזעצערין", הלא הן בנותיו של המחוקק יצחק כץ יודלש כ"ץ ממשפחת גרשוני שהדפיס ספרים רבים בעיר ווילהרמש דארף (Wilhermsdorf).

אחר העיון ראיתי במהדורה חדשה של שולחן ערוך מלכים כתוב שם בשורה במדוברת :

"נם כבד הורים ורב ראש מאמרו נערב…"

מניין גירסת הורים ורב על פני אם ואב – לא אדע.

אמנם שניהם מצויים בפרשת השבוע שלנו – כפי שכתב בספר החינוך – מצווה רי"ב: "לירא מהאבות, כלומר שיתנהג האדם עם אמו ואביו הנהגה שאדם נוהג עם מי שיירא ממנו, שנאמר "איש אמו ואביו תיראו"… משרשי המצוה כתבתי במצות כיבוד האבות", ובמצווה רנ"ז כתב "לכבד החכמים ולקום מפניהם שנאמר "מפני שיבה תקום" ותרגם אונקלוס: מן קדם דסבר באורייתא תקום. "והדרת פני זקן" פירשו זכרונם לברכה אין זקן אלא מי שקנה חכמה… ".

עד כאן  רשימתו של חנוך. תודה.

————————————————–

שבת שלום

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם

 

נ.ב. בע"ה מקוים לחזור לספרייה בתחילת שבוע הבא לעבודה בלי קהל.

ואז שירות המייל חוזר לסדרו.

—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.

תהלים פרק קז פסוק כג

פרק קז בתהלים פותח בפסוק: הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יורדי הים מצויים בסכנה ובעת עלותם ליבשה עליהם להודות לה'. הרשימה השבוע עוסקת באוניות ובנוסעיהם.

א.

בשער עותק ספר מרכבת המשנה (שלוניקי, שנת תקמ"ב 1782) של ספריית הרמב"ם  ישנם רישומי בעלות.

במעט הידע שלי הצלחתי לקרוא את השורה השניה:

וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי"ו

זו חתימתו של רבי סעדיה מירקאדו הלוי, (סביבות תקכ"ח-ת"ר 1768-1840), מחכמי אזמיר. עליו כתבתי ברשימתי "נהנה מיגיע כפיו : חכם סעדיה מירקאדו".

לא הצלחתי לקרוא את השורה הראשונה, המסקרנת מאד, ובסופה מופיעה חתימה בצורת אניה.

רשימה מרשימה על "אניה בחתימה", פרסם אלי שטרן בבלוגו המצויין "נוטריקון".

חתימות אלו מזוהות עם משפחת אזולאי לדורותיה. סביבה נרקמה אגדה כי מקור החתימה באבי המשפחה, רבי אברהם אזולאי, שנעשה לו נס בעלייתו דרך הים לארץ ישראל.

ברשימתו כותב אלי, כי למרות שהאגדה יפה, מסתבר שאין בה ממש, שכן חתימות באותו סגנון, שהושפעו מאמנות הקליגרפיה המוסלמית, ניתן למצוא גם אצל חכמים אחרים מאותה תקופה. גם כאלו שלא נמנו על משפחת אזולאי.

הנה לפנינו דוגמא נוספת לחתימת אניה. הסתקרנתי לדעת של מי היא?

פניתי לעזרתו של ידידי המלומד ד"ר דב כהן מאוניברסיטת בר אילן.

דב הוא אוצר ידיעות מופלא ואיש אשכולות.

הוא זיהה את הכיתוב ואת החתימה של רבי חיים בנימין עוזיאל.

להלן הפענוח המלא :
״שאול הוא אתי מעם החכם הנעלה כה״ר חיים אליא קורקידי לי אני (חתימת) הצעיר חיים בנימין עוזיאל״ 
״וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי״ו״
״ישראל יעקב הלוי״
״[שייך ל] הח״ר ש״ט מורינו הלוי הי״ו״
דב הוסיף כי חתימה זאת מופיעה בין חברי החברא קדישא באזמיר בשנת תק"מ 1780:

ב. 

בימים אלו שבים אנו לעסוק בשייט באוניות, אמצעי התחבורה הבין-יבשתי הנפוץ בעבר עד להמצאת המטוסים. אוניות שטות הן מדגרות להתדבקות במחלות נגיפיות. בחדשות אנחנו שומעים על הדבקויות המוניות במהלך שיט תענוגות לחוף ימים או על סיפון נושאות מטוסים ענקיות.

למניעת העברת מחלות מאזור נגוע על ידי יורדי הים נמצא פתרון באמצעות הקמת מחנות הסגר בסמוך לנמלים ובהם שהו הבאים במשך שבועות תחת פיקוח קפדני – אין יוצא ואין בא – כדי לראות שאין הם נשאים של חיידקי המגיפה.

מחנות אלו – המכונים בלע"ז  Lazaretto לאזארטו – ידועים לנו באיטליה כבר במאה ה-15 למנינם ואילך. אחד המפורסמים שבהם היה הלאזארטו של העיר ליוורנו.

הרב החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי) היה שד"ר ונדד בימי חייו בין ארץ ישראל, צפון אפריקה וארצות אירופה. במהלך חייו מצא עצמו כמה פעמים במחנה הסגר (ראו נא קובץ מקורות, "לאהבה" גיליון 38 עמ' 2) והכיר מציאות עגומה זאת מקרוב.

פסק שנתן הרב החיד"א בספרו "מחזיק ברכה" (ליוורנו שנת תקמ"ה 1785) אודות תפילה במניין בתנאים של בידוד ב'לאזאריטו' מהווה אחד המקורות החשובים ל"מניין המרפסות" הנוהג לעת הזאת במקומות רבים, עת בתי כנסת נעולים ואסורה התפילה אף במקומות פתוחים. ב"תפילת המרפסות" רואים המתפללים זה את זה אך הם נמצאים בבתים נפרדים.

"יא. בלאזאריטו שנוהגים בערים האלה…" ספר מחזיק ברכה על שלחן ערוך אורח חיים סימן נה אות יא.

הרב צבי רייזמן (ישלח לו ד' רפואה שלמה מחולי הקורונה) פרסם בירור הלכתי על תפילה במניין בתחילת מגיפת הקורונה. – "תפילה בציבור וברכת כהנים בבידוד" . בסוף המאמר מסופר, שכך נהג למעשה הרב חיים קנייבסקי הי"ו בנמל חיפה בשנת תשכ"ג (1963) עת ליווה את חבריו שהפליגו באניה והוא נותר על הרציף. לכאורה, הלכה למעשה כוחה רב. הסיפור נשמע מדוייק וממקור ראשון. להפתעתי לא ראיתי שמעשה זו מצוטט בכל הדיונים ההלכתיים הרבים.  מי יודע היכן מקורו של הסיפור?

 

 

ציטוט הסיפור מסוף מאמרו של הרב צבי רייזמן.


תוספת (כ' אייר):

בקשתי מאחד מחכמי בני ברק שיבדוק עבורי בחוג המשפחה של הרב חיים קנייבסקי הי"ו. להלן התשובה שקבלתי.

התבקשתי למסור למע"כ בשם הדומ"ץ שליט"א בזה"ל:
ככל הנראה בסביבת מקורביו של מרן הגרח"ק אף אחד לא מכיר ידע או שמע על הסיפור בהקשר לליוי באניה לשווייץ ותפילת ערבית על הרציף, עד כמה שהבנתי מנכדו הרב גדליה הוניגסברג גם מרן הגרח"ק שליט"א לא זוכר (כיום) אירוע זה.
————————————————————————————————-

נאחל לכל החולים רפואה שלימה,

ובמהרה בעז"ה השבת החיים למסלולם.

שבת שלום

אבישי

מנהל ספריית הרמב"ם

בית אריאלה, תל אביב

————–

Read Full Post »

ב"ה, ערב חג פסח תש"פ

בית הכנסת הישן של חסידי קרלין בטבריה

אילו זכינו…

לימים כתיקונם, כותרות החדשות היו עוסקות במפלס ימת כנרת, שאו-טו-טו מתמלאת עד שפתה.

אילו זכינו…

חותמת נאה מעטרת את דף הסוגר של עותק הספריה בספר אסיפת זקנים – שיטה מקובצת – שאסף וקיבץ רבי בצלאל אשכנזי, דפוס ליוורנו תקל"ד 1774.

סביב החותמת כתוב:

שיך לבי"הכנס כולל וואלין בע"הק טבריא ת"ו

במרכז החותמת מצוייר בנין גדול עם כיפה מרשימה עליו ומוקף במים ומתחתיו רשום "ים כנרת".

למי שייך בית כנסת זה?

תולדות היישוב החסידי בטבריה התחילו עם עלייתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק בראש עליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז 1777.

בשנת תקמ"ו 1786 בנה ר' מנחם מנדל מבנה גדול על שפת הכנרת. הקומה ראשונה שימשה כבית דירה ומעליה שכן בית הכנסת. רעידת אדמה שפקדה את הגליל בשנת תקצ"ז 1837 החריבה את בית הכנסת.

חסידי קרלין גאלו את חורבות בית הכנסת והקימו אותו מחדש במצוות רבם, האדמו"ר השני לחסידות קרלין.

חסידי קרלין חנו תחת תמיכת כולל וואהלין ונהנו מכספים שנאספו בפולין. (להבדיל מעדת חסידי סלונים שנהנו מחסות כולל רייסין, תרומת כספים שנאספו ברוסיה ואוקראינה).

רעי היקר חנוך גוטליב מצא חותמת דומה באחד מגליונות "בית אהרן וישראל".  החותמת מצויה במכתב שנשלח מטעם גבאי בית הכנסת לפקוא"מ בשנת תר"ס 1900.

שימו לב לכיתוב שמלוה את החותמת:

 

קובץ "בית אהרן וישראל". שנה לא גליון ה (קפה) עמ' קפט

בתמונות המצויות כיום של מראה בית הכנסת חסר כיפה. מכיון שלא מצאתי תמונה אחרת סברתי שאולי הוסיפו לבית הכנסת כיפה לתפארת, כדרך בתי הכנסת הגדולים בירושלים.

מקור: ערכו בויקיפדיה

חומר רב לתולדות חסידות קרלין נדפס בחוברות "בית אהרן וישראל" היוצאים מידי חודשיים בקביעות על ידי החסידות ברצף של עשרות שנים.  בכל חוברת יוצאים לאור כתבי יד מאוצרות הרבי.

שמחתי לקרוא את המאמר שכתב אברהם אביש שור "לתולדות בית הכנסת העתיק "בית אהרן" לחסידי קארלין בעיה"ק טבריה ת"ו" (בית אהרן וישראל, שנה ב גליון ג (ט) עמ' צט-קיא. ראו נא כאן), שם  מצאתי את הערה כדלקמן, המלמדת כי היתה כיפה מקומרת לבניין בהבנותו.

תוספת:

בשיח שהיה בין פרופ' אלחנן ריינר מהספריה הלאומית וד"ר ראובן גפני חוקר בתי הכנסת על אודות החותמת, העלה ראובן השערה שהציור בתמונה הוא של האתר הקדוש הסמוך, קבר רבי מאיר בעל הנס, מבנה ועליו כיפה. לביסוס השערתו צירף תמונת חותמת אחרת של בית  הכנסת קרלין בטבריה ובו ציור קבר ר' מאיר בעל הנס.  אלחנן סובר שהתמונה היא של בית הכנסת היושב על הים, וראיה לכך מספר החלונות הרב של המבנה, המתאימים להלכות בית הכנסת: שנים עשר במספר.


לפני חג פורים פורסם בבתי הכנסת של חסידות קרלין מנשר המצורף כאן.

הוראות אלו היו אז סנונית ראשונה למצב הקשה שאנחנו כעת בעיצומו.

האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א היטיב לקרוא את העתיד לבוא ופעל גם בהמשך בעצימות גבוהה לקדם פני הסכנה.

המקור כאן.

שבת שלום

חג כשר ושמח

בשורות טובות

אבישי

 

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: