Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘בית אריאלה’

 

"לקוח את ספר התורה הזה"

דברים פרק לא פסוק כו

רשימה לפרשת נצבים – וילך

כנוסע מתמיד ברכבת ישראל אני מזדמן תכופות לתחנת תל אביב מרכז – סבידור.  פספסתי רכבת ? אני מעדיף להמתין בבית הכנסת הקטן והנאה המצוי שם ולעיין באחד הספרים.

(תמונת לוח הזכרון המיוחד לבית הכנסת הזה, שהוא מעוצב בצורה של קרונות רכבת וקטרים ומכונה "מסילת החיים", מצורף בסוף הרשימה).

בבית הכנסת ספריה צנועה ובה מדף שלם המוקדש לסדרת הספרים החדשה של רבי יוסף חיים מבגדד.

השפעתו של רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ה-תרס"ט 1835-1909), ה"בן איש חי", על הקהילה היהודית בבגדד ועל כל קהילות המזרח היתה עצומה לשעתה ולדורות.

רבי יוסף חיים הרבה לכתוב, ספרים רבים בדרוש ובהלכה יצאו מתחת ידו ונדפסו בחייו ולאחר פטירתו. עד ימינו עוד מוציאים לאור ספרים חדשים, או מהדורות חדשות של ספריו הישנים בתוספת דפים חדשים, מכתבי יד שלא היו ידועים עד כה.

דוגמא אחת יוצאת דופן מצאתי בספריית בית הכנסת הנ"ל ומהרתי לרוכשה בחנות ספרים בבני ברק. יד ההשגחה זמנה אותי לשם בי"ג אלול, יום פטירתו של רבי יוסף חיים זצ"ל.

ספר "ברכת חיים" על ההפטרות יצא לאור לראשונה בשנת תשמ"ה (1985) מכתב יד שהביא עמו ר' דוד נכדו של ר' יוסף חיים. כעת  בשנת תשע"ו (2016) יצאה מהדורה חדשה עם הוספות מרובות.

מה מקור ההוספות?

מספר על כך  המהדיר במבוא לספר: "במרתף המודיעין של הצורר העיראקי סדאם חוסן [!]"

סיפור ההצלה של כתבי יד וספרים ממרתפי בניין המודיעין העיראקי על ידי הצבא האמריקאי,  והטיפול המושקע בהם, מסופר לפרטיו באתר מיוחד

Preserving the Iraqi Jewish Archive.

אמנם יש לציין כי בתוך כל אלפי הדפים  יש מיעוט דמיעוט של פריטים חשובים ומקוריים. הצביע עליהם ד"ר עזרא שבט, איש המכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית, ברשימה שפרסם ב"גילוי מילתא".

לרשימתו אפשר להוסיף גם את הדפים החדשים בספר "ברכת חיים" מכתב היד המקורי של המחבר. אלו לא זוהו עד כה כיון שקוטלגו תחילה בתוך מאגר ספרים שנכתבו בערבית. חוסר ההבחנה בין כתב ספרדי, המכונה חצי קולמוס, לכתב ערבי, הביא לטעות. באורח פלאי נמצאו הדפים ויצאו מאפילה לאורה.

כדאי להטעים אתכם ברעיון אחד ממקוריות חידושיו של רבי יוסף חיים.

אחת מהפטרות הנחמה, שאנו קוראים בשבע השבתות שאחרי תשעה אב, פותחת בפסוק:

" קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליו זרח" (ישעיהו פרק ס פסוק א).

המילה "אורך" – הרי"ש מנוקדת בצירה – במשמעות של אור. ר' יוסף חיים מציע לקרוא זאת גם במשמעות של קו אורך גיאוגרפי. "אורך" – הרי"ש מנוקדת בסגול – כמו "אורך היריעה האחת".

קוי אורך ורוחב אנחנו מכירים על גבי מפות וגלובוסים, ה"בן איש חי" מלמד כי גם ברוחניות יש קוי אורך ( מזרח- מערב !), וקוי רוחב (צפון – דרום !). אנחנו מתפללים ומייחלים ליום בו תתגלה הוראת האור הנמצא בקוי האורך של העולם.

לקריאת הדרשה במקורה, ראו נא כאן.

 

כתיבה וחתימה טובה לכל קוראי רשימותי.

שבת שלום

אבישי

 

 

נ.ב. תמונת לוח הזיכרון "מסילת החיים" בבית הכנסת של רכבת ישראל, תחנת תל אביב מרכז – סבידור.

מה עוד ניתן ללמוד ממסע הרכבת לחיים שלנו ?

ראו קישור לסרטון קצר בסדרת "עלי ספר"  של ספריית הרמב"ם בפרק "על מסילת הברזל".


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

"וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה"

רשימה לפרשת "כי תצא"

כיצד פתרו בעיות של "שלום בית" בין הרב לאשתו במושבה "משכונות יעקב"  ?

במחצית השניה של המאה ה- 19 הוקמה מושבה חקלאית יהודית קטנה, "משכונות יעקב", בסמוך לעיירה ינובה (ביילרוס). המושבה הוקמה  על אדמות הכתר ומנתה עשרות משפחות. בעיתון המליץ משנת תרמ"ג 1883 (שנה 19 גיליון 15 עמודות 231-233. לעיון בגיליון ראו נא כאן) ישנו תיאור מפורט על יסוד המושבה וקשיי החיים בה. תמונות משנותיה המאוחרות של  המושבה מצויות באתר בית התפוצות.

אנקדוטה מחיי המושבה הקטנה מצאתי  באחד המכתבים השמורים בארכיון ספריית "בית אריאלה". "מעשה רב" על גט שנתן הרב המקומי לאשתו מיוזמתו ועל דרך הטיפול הלא שגרתי  שנקטו כנגדו במקרה  זה.

המכתב המדובר נשלח בשנת תרס"ה (1905) ע"י שלמה אדלר לבנו ישראל יהודה (יש"י אדלר), שהיה אחד ממייסדי תל אביב ואיש רב פעלים  בשדה החינוך והוראת העברית בהתיישבות החדשה בארץ ישראל.

על שמו היישוב רמת ישי בעמק יזרעאל, שנבנה מכספי תרומתו של יש"י אדלר, ובתנאי שהמתיישבים ישמרו על קיום מסורת ישראל ! (עיתון דבר. 08.09.43).

תמונת יש"י (ישראל יהודה) אדלר ואשתו ברכה. לקוחה מאתר "משפחות מייסדי תל אביב"

יש"י אדלר תרם את ספרייתו לספריה העירונית של ת"א. חותמתו מצויה בספרים רבים ב"בית אריאלה".

 

יש"י אדלר היה יליד העיירה ינובה הסמוכה לעיר פינסק. אביו שנשאר בנכר שמר עמו על קשר מכתבים רצוף ובו עדכונים על מצב המשפחה וסיפורים מהקורה בעיירתו ובסביבתה.

הסיפור שלפנינו מחיי המושבה "משכונות יעקב", הסמוכה לינובה, שבה פתחנו את רשימתנו. מן הראוי להקדים, שכנראה דמות הרב המקומית, במקום נידח זה, לא היתה "מציאה" וייתכן שהיה "כלי קודש" ולא רב מוסמך.

תמצית הסיפור: הרב המקומי  במושבה הסתכסך עם אשתו ועל דעת עצמו נתן לה גט. לבירור העניין נלקח הרב על ידי בני המושבה לעיירה הסמוכה, אל הרב הגאון שכיהן שם ובית דינו.

פסק הדין היה שעל הרב לקדש את אשתו מחדש, מספק שמא היא מגורשת. הרב הנ"ל סרב לעשות זאת בשום אופן.

בויכוח שהתלהט התערבו בחורים "הנקראים לצבא" (חיילים !) ואיימו להלקות אותו אם לא יישמע להוראות הרבנים.

כשראה הוא שהאיום רציני, (התחילו "להתיר חבלי מכנסיו"), נכנע והסכים לשלום בית, אבל הוסיף תנאי אחד..שתאכל עמו תפוחי אדמה בלתי מקולפים.

וכך הוא דברי האגרת ככתבם וכלשונם:

"… הלא ידעת את המושבה משכונות יעקב אשר היא בכתובים   яковлев [= יעקבלב, קהילת יעקב]

הנה זה כשמונה עשר ירחים לקחו להם איזה רב…, ובהתקוטט עם אשתו כתב הוא

בעצמו גט ונתן לה. ובכן לקחו אותם בני המושבה פה להרה"ג. הוא טען אשר נתן לה הגט בידה ממש

והיא אמרה אשר נפל לה הגט על הארץ וצוו עליו הרבנים שיקדש אותה מחדש, ואח"כ יראו מה לעשות.

והוא לא הסכים לדברי הרבנים בשום אופן. ולקול צעקת הרבנים נתאספו הרבה אנשים

ובתוכם גם בחורי הנקראים לצבא. והסכימו כולם פה אחד לעשות לאיש מקובל, למען ידע מלמטה

מה נעשה מלמעלה. וכן עשו פשטו אותו על השולחן שלשה פעמים. והוא באחד לא אקדש אותה.

ויהי כאשר התחילה להתיר חבלי מכנסיו אז צעק בקול מר אקיים אקיים ככל אשר יצו' עלי

[…]  אבל אמר בתנאי שתאכל עמו תפוחי אדמה בלתי מקולפים. מז"ט מז"ט נעשה שלום ביניהם.

אבל מסופק אני אם יקבלו אותו על להבא לרב, שמעתי כי נסעו מפה הרבנים  לתוך ביניהם.

אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים לבל יעשו דבר נבלה כזאת…"

ממני אביך דו"ש שלמה אדלער

 

סריקת חלקו השני והאחרון של המכתב ובו הסיפור. מאוצרות ספריית "בית אריאלה".

 

בשולי הדברים:

האם ניתנת לבתי הדין הזכות להשתמש באמצעים פיזיים כדי לכפות עשיית צדק ? האם ראוי להשתמש בזכות זו כיום ?

לאחרונה כתב על כך הרב יצחק שילת  במוסף "שבת" של מקור ראשון ("כופין אותו", גליון פ' מטות מסעי). במאמר הוא מציע שימוש בלחץ פיזי כדי לכפות גט על בעל סרבן. על הקושי ליישם זאת במציאות ימינו, ראו נא בתגובת פרופ' אביעד הכהן (שם, גיליון פ' דברים).

 

שבת שלום

אבישי

———————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה.

דברים פרק כ, פסוק ז

רשימה לפרשת שופטים

המהלך הטבעי בו בני זוג קושרים את חייהם יחדיו הוא רב שלבי. לא ביום נוצר קשר  לבבי. תחילתו באופן רשמי רשמי בטקס אירוסין, למשמעויות השונות במשך הדורות, ורק לאחר זמן טקס החופה וקדימה לחיים…

בתקופת המעבר מקובלים חלופי מתנות בין החתן והכלה כדי לקרב את הלבבות. בלשון משנה נקראו מתנות אלו "סבלונות".

תקופת האירוסין יש לה יופי מיוחד, דווקא משום הצפיה לעתיד, ועל כן  הנביא הושע מתנבא שהקשר של עם ישראל לאלוקיו יהיה תמיד במעמד של אירוסין: "וארשתיך לי לעולם…" (הושע ב, כא).

הפריט הבא, פקסימיליה של מתנה ששלח חתן לכלתו, הגיע אלינו לספריה באקראי. עוזרי הנאמן נאור מצא אותו בבית הכנסת בעירו בתוך ערימת ספרים שהוצעו כמתנה לכל דורש.

כך נכתב בעמוד ממול לשער: 

מנחה … מה"ה החתן … הר"ר קאפיל בן … כהר"ר ירמי' ברודא להכלה … גיטל בת … כמהור' זאביל ליידרשדורף.  נעשה ונכתב ע"י הסופר משולם המכונה זימל פאלין שנת נפשי אל יי ק'ו'ת'ה' [תקי"א (1751)].

 

כתב היד מכיל סדר ברכת המזון, סדר מצות חנ"ה (חלה, נדה, הדלקת הנר)  וסדר ק"ש על המיטה.

כתב יד המקורי מצוי במוזיאון היהודי בבודפסט.

מהדורת הפקסימיליה יצאה לאור בשנת 1991 על ידי בית ההוצאה HELIKON בבודפסט, ונלווה אליה חוברת קטנה ובו תיאור כתב היד ע"י איריס פישוף.

הנה דף נוסף ממתנה יפה זו. בציור מופיע סיפור יהודית הקשור לחג החנוכה.

למתעניינים בהלכה, נא שימו לב להערה בעמוד השמאלי הכתובה באידיש.

הערה זו נוגעת למי ששכח לומר תפילת "על הניסים" במקומה באמצע ברכה שניה של ברכת המזון.

מבקש את עזרתכם בפענוח ההנחיות הכתובות שם.

  1. האם הם שונות מההלכה הנוהגת כיום ?

"כל שמונת ימי חנוכה אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים ואם לא אמר אין מחזירין אותו (וע"ל סימן רצ"ד סעיף ד' וה') ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם אפילו נזכר בין אתה להשם חוזר:

הגה: י"א כששכח על הניסים בברכות המזון כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו' (כל בו וכבר נתבאר סי' קפ"ז ס"ד)".

(שו"ע, או"ח, סימן תרפ"ב, סעיף א).

    2. מדוע מופיעה כוכבית * (הפניה להערה) לאחר התיבות "תמיד לעולם ועד" ?

 


בשבוע שעבר  מונה הרשימות האוטומטי של בלוג "עם הספר" עבר את רף מאתיים חמישים (250) הרשימות. אירוע משמח, מבחינתי, שהתמדתי מאתיים חמישים שבועות בכתיבה יצירתית, כל פעם מחדש .

פעמים רבות אני מקבל לתיבת הדואר תגובות על הרשימה, שמעשירות את הידע ומוסיפות עניין וצבע. על פי רוב אני מצרף זאת כתגובה לרשימה, ולכן אני ממליץ כשגולשים לבלוג לצפות פעם נוספת גם ברשימה של השבוע שעבר ובפרט בתגובות אליה.

בשבוע שעבר נושא רשימתי היה "ישיבת היישוב החדש". קבלתי תגובות רבות. הרי לפניכם אחת, שנתנה לי מבט חדש על הישיבה והעומד בראשה, ואף השאירה סימן שאלה בסופה. וזו לשון התגובה:

"…יש כמובן הרבה מאוד לספר, גם באישי וגם בציבורי, אבל בזה אני לא שונה מדורות של בוגרים, ותקצר היריעה.

למרות זאת, אנצל את ההזדמנות לסיפור קצר ושאלה בצידו.

כידוע, בישיבת היישוב החדש היו לימודים גם ביום העצמאות (לימודי קודש בלבד, סדר בוקר והשיעור), אך תלו על הישיבה את דגל ישראל, וכולם היו צריכים להופיע בחולצות לבנות. במקום זמירות של ימי חג שרו בחדר האוכל משירי ארץ ישראל (פזמונים ישראליים).

אני זוכר היטב דבר תורה שאמר לנו הרב קולודצקי (ר' יידל) באחד מאותם ימי עצמאות.

הוא שאל, איך חז"ל למדו מפרשת ואתחנן כמה וכמה הלכות הקשורות לעניין התפילה וכיצד ראוי להתפלל, הרי לכאורה התפילה הזו לא עלתה יפה ומשה רבינו לא נענה לתפילה זו.

והשיב: שמשה רבינו כן נענה בתפילה זו, כאשר אמר לו הקב"ה "עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' ". ההיענות למשה רבינו היתה בכוח הראיה שנתן הקב"ה למשה רבנו ובאותה עת העניק אותו לכל דורות ישראל שבגלות, אותו הכוח להסתכל על הארץ מבחוץ, גם אם מעולם לא היית בה, אבל להרגיש אותו געגוע כמי שנולד וחי בה.

את הדברים הנ"ל אמר ר' ייד'ל בשם הרב קוק, אך מעולם מאז לא שמעתי ממישהו שהכיר את הדברים בדברי הרב קוק או ידע לומר איפה/מתי אמר אותם".

בברכה

איצו ליפשיץ

 


שבת שלום

אבישי

 

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת "ראה"

ישיבת היישוב החדש (נודעת גם בשם ישיבת הרב עמיאל) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב; חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש. נוסדה בשנת תרצ"ז (1937).

הישיבה ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה ובסגירות המאפיינת אותה.

השילוב של ישיבה עם לימודי חול מעורר התנגדות בעולם החרדי. החשש מהקמת "גימנסיה דתית" הוציאה בעבר מחאות נמרצות ואף חרמות מאת גדולי הרבנים. אך עם כל זאת הצליחה ישיבת היישוב החדש לחמוק מתחת "עיני הראדאר" ואינה מוחרמת בציבוריות החרדית.

פרופ' מרדכי ברויאר סקר במאמרו את "שורשיה ההיסטוריים של הישיבה התיכונית", והתייחס גם לפרשת ייסוד ישיבת היישוב החדש. המאמר נדפס  בתוך  "במשוך היובל: חמישים שנה למדרשיית נעם", עמ' 127-141. (ראה נא כאן)

ברשימה הבאה נכיר מעט את דמותו של הרב יצחק הלפרין ממייסדי הישיבה, "בזכות" מחיקות שמצאנו באחד הספרים בספריית הרמב"ם.

גם "מחיקות" אלו נוגעות בשאלה איך להגדיר את המוסד: "ישיבה עם למודי חול" או "גימנסיה דתית"?

 

ספר "טוב לזכרון" לר' מרדכי קלזר, יצא לאור במהדורת צילום בשנת תשכ"ח  (1968), בצירוף הקדמה חדשה בהדפסת סטנסיל.

 

בהקדמה מובאים תולדות משפחת המחבר. באחד העמודים ישנן מחיקות, אך ניתן לקרוא מה שתחתיהן. המחיקות קשורות לתיאורו של אחד מצאצאי המחבר, ר' יצחק הלפרין.

וכך כתוב שם (המחיקות בתוך סוגריים מרובעות):

עם עלייתו ארצה [היה מן המיסדים של  הגמנסיה הדתית הראשונה בתל אביב אבל היתוש ש]נכנס לו בראש להתמסר לחדרים וישיבות [בתנאים של רוסיה] לא הרפה ממנו גם בארץ ומצא לו כר [לפעולה על יד רבה הראשון של תל אביב המנדטורית הגאון הרב ארונסון זצ"ל והרחיב את בית הספר והישיבה מיסודו ויזם] את הישיבה התיכונית הראשונה בארץ ישיבת ישוב החדש בתל-אביב פעל למענה וממשיך לפעול עד שזכה [לראות שני בתי ספר עם ישיבה אחת בתל אביב ושניה ביפו אחרי מלחמת הקוממיות וגם כתוספת לישיבה התיכונית גם כולל אברכים] זכה לראות נחת מתלמידיו ותלמידי תלמידיו [ ובתוכם בנו איש המדע והתורה אחד מארבעה מפקחי החנוך בירושלים השלמה ר' אברהם רון (הלפרין)].

מחיקות זהות קיימות גם בשלושת עותקי הספריה הלאומית.

כנראה שהמביא  לבית הדפוס חשש והחליט למתן את דבריו.

הקטע ובו המחיקות עוסק בפועלו של הרב הלפרין בשדה החינוך התורני בתל אביב. במה ובמי המדובר ?

בקשתי את עזרתו של מכובדי, חותן אחי, ר' שאול יהודה הי"ו, מלומד ואיש ספר, שחבש את ספסלי "ישיבת היישוב החדש" במשך חמש שנים, בתחילת שנות החמישים.

וכך כתב לי:

אבישי היקר,

ר׳ יצחק הלפרין מיקירי תל אביב יסד את ישיבת תל אביב בימי הרב אהרונסון
ואת ישיבת הישוב החדש בימי הרב עמיאל ואני נמנה על בוגריה.

אני מניח שהמחיקות נוצרו על פי בקשת הרב הלפרין,  בחלקן בגלל אי הדיוקים (הוא לא היה אחד מן המייסדים של "הגמנסיה" הדתית בתל אביב. אולי של הישיבה התיכונית הראשונה, אבל הוא העדיף את הביטוי "ישיבה עם לימוד חול"), בחלקן בגלל ביטויים שלא אהב ("יתוש"), ובחלקם מטעמי אי-רלוונטיות וצניעות (כמו הזכרת בנו ר' אברהם רון-הלפרין).

אוסיף גם כי ר' יצחק הלפרין מייסד הישיבה היה המנהל האדמיניסטרטיבי שלה. ה"משגיח"  היה הרב יהודא (ר' יודל) קולדצקי שהטיל מוראו ומרתו על התלמידים, והגאון מו"ר הרב אפרים בורודיאנסקי היה הגדול האמיתי.

בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי.

בברכה

שאול.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,

וְשָׁמַר יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"

רשימה לפרשת  עקב

יפה היא השפה העברית ועמוקות מילותיה.  ביטויים שמקורם בגוף האדם מקבלים משמעות מופשטת.

כך המילה בראש פרשת השבוע שלנו "עקב". אנחנו משתמשים במושג עקב, כמבטא את החלק האחרון הבולט של כף הרגל, וגם כתבנית או סימן שנותרים בקרקע לאחר שהולכים או עוברים עליה.

ובאופן מושאל, תקופתנו היא תקופת "עקבתא דמשיחא", לדעת הוגי דעות חרדים רבים. כלומר תקופה בה נגלים לנו עקבות המשיח. מקור הביטוי הוא בפסוק החותם את הספר השלישי של תהלים: אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ יְ-הוָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ. המשיח עוד לא כאן, אך עקבותיו כבר רשומים במהלך ההיסטוריה.

גם בעולם הספרים והספריות ישנו שימוש לעקבות.

לאחרונה התוודעתי לפרוייקט שאפתני חובק עולם, המנסה לעקוב אחרי נדידת ספרים יהודיים ממקום למקום.  הנה הלוגו של האתר:

ברשימתי השבוע אביא עקבות שנשארו בטעות בספר.

כולנו רגילים בעידן העריכה הממוחשבת לגלות במהלך קריאה של טקסט  הוראות עריכה שנשארו בטעות בגוף הטקסט.

לפניכם דוגמא שכזאת, מזמן הדפוס המכני, ומשום כך היא נדירה.

פירוש "שפתי כהן" לתורה חובר על ידי מרדכי הכהן מצפת. נדפס לראשונה בחיי המחבר בשנת שס"ה (1605) בוונציה.

בדפוס של יצחק גאלדמאן (ורשה תרמ"ד 1883) הוסיפו בסוף חומש שמות שני עמודים שכותרתם: ענין מס’ … צדה לדרך על התורה, מהגאון  בעל באר שבע ז"ל, בפ’ כי תשא.

 

והנה בתחתית העמוד השני (בצד ימין) כתובה הערה קצרה באותיות קטנות. בהגדלה מוצאים אנו את הנוסח הבא:

(האייבינדער יסיר את הדף הזה וידביקנו לסוף כרך שמות)

אייבינדער ביידיש הוא הכורך. בלשון של פעם: מי שמלאכתו מלאכת קישור ספרים.

שאלות ותשובות דברי יוסף, ר' יוסף שורץ. ירושלים תר"ג (1843)

כלומר, לפנינו הערה מודפסת [!] ובה תזכורת לכורך, שדף זה נדפס באיחור מקום, ויש להסירו משם ולהדביקו כאן.

ייתכן והכורך היה אמור לחתוך את שולי הדפים, כדרך הכורכים מאז עד ימינו, (הרבה אנחנו מצטערים על הערות בכתב יד בשולי הגיליון בספרים רבים, שאבדו בשל כך),  ואז ההערה אמורה  לא להופיע לעין הקורא.

הערה זו השאירה עקבות על הספר המודפס.

 


גבי חווה, נחל חווה, הר הנגב. (צילום עצמי)

סוגיה נוספת, הקשורה לכף הרגל, נדונה בפרשנות לפסוק נוסף בפרשת השבוע.

שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. 

(דברים פרק ח, פסוק ד)

פסוק זה מופיע בצורה דומה בהמשך החומש:

וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ.

(דברים פרק כט, פסוק ד)

פירוש רש"י בפרשתינו עורר תמיהה אצל פרשניו. רש"י באר:

"לא בצקה" – לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות (דברים פרק ח, פסוק ד, רש"י).

הקושי ברש"י הוא על רקע הפסוק השני, המציין שבני ישראל הלכו במדבר עם נעלים !

ואם כך הוא, מה שבח "ורגלך לא בצקה", כדרך הולכי יחף ?

העיר על כך הרא"ם (רבי אליהו מזרחי), הרחיב ובאר המהר"ל ב"גור אריה", ובא "שפתי חכמים" וחידש לחלק בין יוצאי מצרים בעלי הנעליים לילידי המדבר שהלכו יחפים.

 

מתוך פירוש המזרחי לר' אליהו מזרחי

 

תחילת פירושו של המהר"ל ב"גור אריה". להמשך ראו נא כאן.

 

חידושו של ה"שפתי חכמים"

ברשותכם, אשתמש בבמה זו לספר סיפור אישי, שיש בו לעניות דעתי גם רלוונטיות לפסוק הנ"ל.

בתחילת חודש ניסן האחרון יצאתי לטיול יומיים בנגב עם בני מאיר נר"ו. טיול רגלי שהתחיל במצפה רמון והמטרה היתה להגיע לנחל חווה, הצופן בחובו גבי מים מלאים משיטפונות החורף ומעיין נובע בלב המדבר. הלכנו יומיים רצופים, כשאנחנו נושאים עמנו את כל הציוד הנדרש לשהות בשטח. אני שלא רגיל במסעות הלכתי בערך כארבעים ק"מ במסע הארוך. לקראת סוף היום השני התנפחה שלפוחית בכף רגלי ולא יכולתי לדרוך עליה. (כן, גם עם נעליים יש בצקות…). עוד מעט חשיכה, לפנינו כברת דרך ללכת, ואנחנו תקועים בגלל כף הרגל שלי !

לעזרתנו הגיע בדואי מקומי, שלקח אותנו ברכב השטח שנהג בו עד לכביש הראשי. הוא לא הסכים לקבל תמורה חומרית על העזרה שהגיש. בקשתו היתה שנעשה גם אנחנו מצוה עם אנשים אחרים. "שכר מצוה – מצוה". 

מצורף בזה כרטיס הביקור,שנתן לנו אבו בלייה סאלם, אותו צדיק בדואי.

המעיין בנחל חווה. באמצע המדבר. מקור מים חיים.

שבת שלום

אבישי

______________

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

 

בע"ה

"בעניין ההרחקה מלימוד חכמת התכונה"

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. (דברים פרק ד פסוק ו):

"אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים – איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות" (מסכת שבת דף עה).

חכמינו החשיבו את לימוד האסטרונומיה וממנה חישוב לוח השנה העברי.

פרופ' אברהם פרנקל מנה במחברתו "המחקר המתימטי והאסטרונומי אצל היהודים" (תל אביב, תש"ז 1947) את חלקם  הגדול יחסית במדעים אלו בדורות האחרונים.

מנגד הביא הוא את דברי יש"ר מקנדיאה,שתלמידי החכמים בדורות האחרונים התרחקו מלימוד האסטרונומיה, בגלל הקשיים הנובעים  מההכנות האריתמטיות והגיאומטריות המתחייבות.

דוגמא קטנה לכך ראיתי בספר שאלות ותשובות חוות יאיר, לרבי חיים יאיר בכרך. מהדורה הראשונה של הספר נדפסה בפרנקפורט דמיין בשנת תנ"ט (1699).

תשובה רי"ט בספרו, היא תשובה ארוכה שכולה עוסקת בענייני אסטרונומיה.

החיד"א בספרו "שם הגדולים" מפליג בתיאור כשרונותיו של רבי חיים יאיר. בין השאר מציין הוא כי "ויהי תוכ"ן הרבה כמ"ש סימן רי"ט".

"תוכ"ן הרבה" כוונתו בקי בחכמת התוכנה ועוסק בה.

ציטוט מ"שם הגדולים" להחיד"א

ואמנם בתשובה רי"ט (219) בספר חוות יאיר ישנה תשובה ארוכה (8 עמודים בדפוס ירושלים, תשנ"ז 1997), שכולה עוסקת בדברי חכמינו בסוגיות האסטרונומיה.

לתשובה המלאה ראו נא כאן.

והנה הפלא ופלא, במפתחות לספר, מהמהדורה הראשונה ואילך, מפורש תוכנה של תשובה רי"ט:

איך ייתכן שכך היא תמצית התשובה?  זו תוכנה של התשובה?

נכון.  ישנם משפטים בסוף התשובה בו המחבר מבקש שלא להטרידו בשאלות נוספות, ומעיר לכותב שיעמול בתורה בלבד, אך אין די בכך להשיב על התמיהה.

משפטי הסיום תשובה רי"ט

 

ההצעה שלי, שלימוד זה של אסטרונומיה אינו עניין לרבים, לכן הצניעו במפתח את עניינה האמיתי של התשובה.

מצינו גם חכמי התורה בדורנו, שהצניעו את ידיעותיהם במדעים ובחכמת העמים. כנראה, שלא ילכו התלמידים לשתות ממימיהם.

נציין כדוגמא את הרב שלמה וולבה ואת הרב משה שפירא (ועוד חזון למועד להרחבה בכך).

 

עד כמה לימוד האסטרונומיה הוא קשה, תובעני ומסובך ניתן לראות בסיפור הבא על אחד מגדולי ישראל שטעה בחישוב הלוח.

הרב דוד קלינרמן משערשוב היה מרואי פניו של הגר"א. מחבר ספר "חומות ירושלים" על שלחן ערוך.

הסיפור שלפניכם לקוח מספר "הגאון" שכתב דב אליאך (ירושלים תשס"ב 2002), ומקורו בספר "עליות אליהו" (אות ל"ב) ששמע את הסיפור עדות מפי אחד הנוכחים.

בשולי הסיפור נציין שתי הוספות חשובות.

1.

הרב צדוק הכהן מלובלין ב"ספר הזכרונות" מתעמת עם קונטרס "מגילת טענות" של רבי דוד קלינרמן וחולק עליו.

קונטרס זה, כנראה, היה לפניו בכתב יד, כי איננו ידוע לנו.

רשומת מפעל הביביליוגרפיה

2.

אברהם אריה  עקביא, מראשי המדברים בימינו על הלוח העברי, סבור שטעות עלתה בידי שני החכמים.

המאמר פורסם בחוברת "סיני" כרך ס"א (תשכ"ז 1967). ראה על כך כאן .

[ותודה לרעי ר' יוסף לייכטר, מהספריה הלאומית על ההפניה למאמר]

 

שבת שלום

אבישי


 

נ. ב. נא עיינו בלשונית "תגובות" ותשכילו.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל"

דברים פרק א פסוק 1

עד לפני ימים מספר לא הכרתי ולא שמעתי את השם מאיר אגסי. הוא היה  סופר, צייר, מתרגם, עיתונאי ומבקר אמנות. בן קיבוץ רמת הכובש (דרום השרון). יליד שנת תש"ז (1947).

שער ספרו של מאיר אגסי. "הכד מטנסי". תל אביב, עם עובד, תשס"ח 2008. דיוקן עצמי

מעגלי החיים שבהם חי ויצר מאיר אגסי ז"ל נראים רחוקים כמטחווי קשת מעיסוק בתורה ולימודה.

למרבה הפליאה, השבוע קבלתי לספריה כרך ישן של התלמוד הבבלי, שהיה ברשותו ושהשקיע בו מאמץ לשיקומו.

 

 

כיצד הגיע ספר זה לידינו?

לפני ימים התקשר עמי ידידי אהוד בר-סיני והציע לתרום מקבץ של ספרים על אסטרונומיה יהודית, ספרים מספרייתו הפרטית שהגיעה שעתם להימסר לספריה ציבורית.

בנוסף שאל אותי אם אני מעוניין בכרך ישן ובודד של תלמוד בבלי שנדפס בשנת תקנ"ו (1796).

כשאהוד הביא אלי את הספרים, סחב עמו גם כרך גדול מאד ועב הכרס, שהכיל שלשה מסכתות מסוף סדרת התלמוד: בכורות, זבחים ומנחות.

מצב העותק גרוע. חורים של עש בשדרה המרכזית בכל דפי הספר.

בעמוד הפותח ישנו רישום בעלות של מאיר אגסי ורעייתו (הראשונה) רותי. בכתב ידו המיוחד כתב "מאיר ורותי" (ראה תמונה למעלה, מסומן בחץ). עליו נוספה החותמת: "רותי ומאיר אגסי"*.

כיצד הגיע ספר זה לידיו של מאיר אגסי?

על כך היה לאהוד בר-סיני  סיפור לספר.

 

שער מסכת "בכורות". שימו לב לנזקי העש בצד ימין של דף השער.

אהוד אף הוא קיבוצניק לשעבר, יליד קיבוץ בארי בנגב. בנערותו פגש את מאיר אגסי בפעילות בין-קיבוצית משותפת סביב נושאי אומנות, שעניינו את שניהם. כך  נוצרה חברות.

וכך כתב לי אהוד

"זכור לי שהלכנו ברחובות תל אביב, כשמאיר ראה את התלמוד בחנות לספרים יד שניה. הוא החליט לקנות אותו (25 לירות). הספר היה מפורק לגמרי. לכן הוא נתן אותו לאביו, שחיבר דף אחרי דף ממש בעבודת נמלים עד שהספר חזר לצורתו הראשונית, ובכך הציל אותו מגניזה ודאית…"

 

 

דף ממסכת מנחות (צח:-צט.) שימו לב לחורי העש ולסרט ההדבקה לכל אורכו של קו התפר בין שני העמודים.

לאורך כל דפי הספר – כשלוש מאות ועשרה דפים ! – ישנה הדבקה ידנית של סרט הדבקה שקוף בשדרה של הספר, מקום בו עשו תולעי העש שמות והותירו חללים בנייר.

לימים מסר מאיר אגסי את הספר לאהוד בר סיני.

מאיר עזב את הארץ ועבר לגור בבריסטול שבאנגליה. שם קיפד את חייו בתאונת דרכים בשנת 1998.

לזכרו הוקדש חדר – "מוזיאון מאיר אגסי" – במשכן לאומנות בעין חרוד.

 

רשימה זו, כותרתה היא הפסוק הפותח את "משנה תורה", חומש דברים, שנקרא בו השבת את "פרשת השבוע":

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל".

התורה שמוסר משה רבנו  שייכת לכל ישראל. לכל אחד מישראל יש אות בתורה !

שבת שלום

אבישי

 

הבהרה.

ברישום הבעלות בכרך התלמוד הנ"ל  כתוב גם "לה"ו בחזקת".

זהו מאפיין של רישום בעלות דתי.  לה"ו = ראשי תיבות של לה' הארץ ומלואה. הספר הוא רק בחזקתו של המשתמש אך הבעלות האמיתי אינה שלו, כי לה' הארץ ומלואה. לכן הוא ישאיל את הספר למי שמבקש וכד'.  תוספת זו אינה פרי עטו של מאיר אגסי אלא תוספת של אהוד בר-סיני, כשקיבל את הספר במתנה לחזקתו.

———————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: