Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘בית הכנסת’

ב"ה, ערב חג פסח תש"פ

בית הכנסת הישן של חסידי קרלין בטבריה

אילו זכינו…

לימים כתיקונם, כותרות החדשות היו עוסקות במפלס ימת כנרת, שאו-טו-טו מתמלאת עד שפתה.

אילו זכינו…

חותמת נאה מעטרת את דף הסוגר של עותק הספריה בספר אסיפת זקנים – שיטה מקובצת – שאסף וקיבץ רבי בצלאל אשכנזי, דפוס ליוורנו תקל"ד 1774.

סביב החותמת כתוב:

שיך לבי"הכנס כולל וואלין בע"הק טבריא ת"ו

במרכז החותמת מצוייר בנין גדול עם כיפה מרשימה עליו ומוקף במים ומתחתיו רשום "ים כנרת".

למי שייך בית כנסת זה?

תולדות היישוב החסידי בטבריה התחילו עם עלייתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק בראש עליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז 1777.

בשנת תקמ"ו 1786 בנה ר' מנחם מנדל מבנה גדול על שפת הכנרת. הקומה ראשונה שימשה כבית דירה ומעליה שכן בית הכנסת. רעידת אדמה שפקדה את הגליל בשנת תקצ"ז 1837 החריבה את בית הכנסת.

חסידי קרלין גאלו את חורבות בית הכנסת והקימו אותו מחדש במצוות רבם, האדמו"ר השני לחסידות קרלין.

חסידי קרלין חנו תחת תמיכת כולל וואהלין ונהנו מכספים שנאספו בפולין. (להבדיל מעדת חסידי סלונים שנהנו מחסות כולל רייסין, תרומת כספים שנאספו ברוסיה ואוקראינה).

רעי היקר חנוך גוטליב מצא חותמת דומה באחד מגליונות "בית אהרן וישראל".  החותמת מצויה במכתב שנשלח מטעם גבאי בית הכנסת לפקוא"מ בשנת תר"ס 1900.

שימו לב לכיתוב שמלוה את החותמת:

 

קובץ "בית אהרן וישראל". שנה לא גליון ה (קפה) עמ' קפט

בתמונות המצויות כיום של מראה בית הכנסת חסר כיפה. מכיון שלא מצאתי תמונה אחרת סברתי שאולי הוסיפו לבית הכנסת כיפה לתפארת, כדרך בתי הכנסת הגדולים בירושלים.

מקור: ערכו בויקיפדיה

חומר רב לתולדות חסידות קרלין נדפס בחוברות "בית אהרן וישראל" היוצאים מידי חודשיים בקביעות על ידי החסידות ברצף של עשרות שנים.  בכל חוברת יוצאים לאור כתבי יד מאוצרות הרבי.

שמחתי לקרוא את המאמר שכתב אברהם אביש שור "לתולדות בית הכנסת העתיק "בית אהרן" לחסידי קארלין בעיה"ק טבריה ת"ו" (בית אהרן וישראל, שנה ב גליון ג (ט) עמ' צט-קיא. ראו נא כאן), שם  מצאתי את הערה כדלקמן, המלמדת כי היתה כיפה מקומרת לבניין בהבנותו.

תוספת:

בשיח שהיה בין פרופ' אלחנן ריינר מהספריה הלאומית וד"ר ראובן גפני חוקר בתי הכנסת על אודות החותמת, העלה ראובן השערה שהציור בתמונה הוא של האתר הקדוש הסמוך, קבר רבי מאיר בעל הנס, מבנה ועליו כיפה. לביסוס השערתו צירף תמונת חותמת אחרת של בית  הכנסת קרלין בטבריה ובו ציור קבר ר' מאיר בעל הנס.  אלחנן סובר שהתמונה היא של בית הכנסת היושב על הים, וראיה לכך מספר החלונות הרב של המבנה, המתאימים להלכות בית הכנסת: שנים עשר במספר.


לפני חג פורים פורסם בבתי הכנסת של חסידות קרלין מנשר המצורף כאן.

הוראות אלו היו אז סנונית ראשונה למצב הקשה שאנחנו כעת בעיצומו.

האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א היטיב לקרוא את העתיד לבוא ופעל גם בהמשך בעצימות גבוהה לקדם פני הסכנה.

המקור כאן.

שבת שלום

חג כשר ושמח

בשורות טובות

אבישי

 

Read Full Post »

 

"לקוח את ספר התורה הזה"

דברים פרק לא פסוק כו

רשימה לפרשת נצבים – וילך

כנוסע מתמיד ברכבת ישראל אני מזדמן תכופות לתחנת תל אביב מרכז – סבידור.  פספסתי רכבת ? אני מעדיף להמתין בבית הכנסת הקטן והנאה המצוי שם ולעיין באחד הספרים.

(תמונת לוח הזכרון המיוחד לבית הכנסת הזה, שהוא מעוצב בצורה של קרונות רכבת וקטרים ומכונה "מסילת החיים", מצורף בסוף הרשימה).

בבית הכנסת ספריה צנועה ובה מדף שלם המוקדש לסדרת הספרים החדשה של רבי יוסף חיים מבגדד.

השפעתו של רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ה-תרס"ט 1835-1909), ה"בן איש חי", על הקהילה היהודית בבגדד ועל כל קהילות המזרח היתה עצומה לשעתה ולדורות.

רבי יוסף חיים הרבה לכתוב, ספרים רבים בדרוש ובהלכה יצאו מתחת ידו ונדפסו בחייו ולאחר פטירתו. עד ימינו עוד מוציאים לאור ספרים חדשים, או מהדורות חדשות של ספריו הישנים בתוספת דפים חדשים, מכתבי יד שלא היו ידועים עד כה.

דוגמא אחת יוצאת דופן מצאתי בספריית בית הכנסת הנ"ל ומהרתי לרוכשה בחנות ספרים בבני ברק. יד ההשגחה זמנה אותי לשם בי"ג אלול, יום פטירתו של רבי יוסף חיים זצ"ל.

ספר "ברכת חיים" על ההפטרות יצא לאור לראשונה בשנת תשמ"ה (1985) מכתב יד שהביא עמו ר' דוד נכדו של ר' יוסף חיים. כעת  בשנת תשע"ו (2016) יצאה מהדורה חדשה עם הוספות מרובות.

מה מקור ההוספות?

מספר על כך  המהדיר במבוא לספר: "במרתף המודיעין של הצורר העיראקי סדאם חוסן [!]"

סיפור ההצלה של כתבי יד וספרים ממרתפי בניין המודיעין העיראקי על ידי הצבא האמריקאי,  והטיפול המושקע בהם, מסופר לפרטיו באתר מיוחד

Preserving the Iraqi Jewish Archive.

אמנם יש לציין כי בתוך כל אלפי הדפים  יש מיעוט דמיעוט של פריטים חשובים ומקוריים. הצביע עליהם ד"ר עזרא שבט, איש המכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית, ברשימה שפרסם ב"גילוי מילתא".

לרשימתו אפשר להוסיף גם את הדפים החדשים בספר "ברכת חיים" מכתב היד המקורי של המחבר. אלו לא זוהו עד כה כיון שקוטלגו תחילה בתוך מאגר ספרים שנכתבו בערבית. חוסר ההבחנה בין כתב ספרדי, המכונה חצי קולמוס, לכתב ערבי, הביא לטעות. באורח פלאי נמצאו הדפים ויצאו מאפילה לאורה.

כדאי להטעים אתכם ברעיון אחד ממקוריות חידושיו של רבי יוסף חיים.

אחת מהפטרות הנחמה, שאנו קוראים בשבע השבתות שאחרי תשעה אב, פותחת בפסוק:

" קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליו זרח" (ישעיהו פרק ס פסוק א).

המילה "אורך" – הרי"ש מנוקדת בצירה – במשמעות של אור. ר' יוסף חיים מציע לקרוא זאת גם במשמעות של קו אורך גיאוגרפי. "אורך" – הרי"ש מנוקדת בסגול – כמו "אורך היריעה האחת".

קוי אורך ורוחב אנחנו מכירים על גבי מפות וגלובוסים, ה"בן איש חי" מלמד כי גם ברוחניות יש קוי אורך ( מזרח- מערב !), וקוי רוחב (צפון – דרום !). אנחנו מתפללים ומייחלים ליום בו תתגלה הוראת האור הנמצא בקוי האורך של העולם.

לקריאת הדרשה במקורה, ראו נא כאן.

 

כתיבה וחתימה טובה לכל קוראי רשימותי.

שבת שלום

אבישי

 

 

נ.ב. תמונת לוח הזיכרון "מסילת החיים" בבית הכנסת של רכבת ישראל, תחנת תל אביב מרכז – סבידור.

מה עוד ניתן ללמוד ממסע הרכבת לחיים שלנו ?

ראו קישור לסרטון קצר בסדרת "עלי ספר"  של ספריית הרמב"ם בפרק "על מסילת הברזל".


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: