Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ברכת המזון’

וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה.

דברים פרק כ, פסוק ז

רשימה לפרשת שופטים

המהלך הטבעי בו בני זוג קושרים את חייהם יחדיו הוא רב שלבי. לא ביום נוצר קשר  לבבי. תחילתו באופן רשמי רשמי בטקס אירוסין, למשמעויות השונות במשך הדורות, ורק לאחר זמן טקס החופה וקדימה לחיים…

בתקופת המעבר מקובלים חלופי מתנות בין החתן והכלה כדי לקרב את הלבבות. בלשון משנה נקראו מתנות אלו "סבלונות".

תקופת האירוסין יש לה יופי מיוחד, דווקא משום הצפיה לעתיד, ועל כן  הנביא הושע מתנבא שהקשר של עם ישראל לאלוקיו יהיה תמיד במעמד של אירוסין: "וארשתיך לי לעולם…" (הושע ב, כא).

הפריט הבא, פקסימיליה של מתנה ששלח חתן לכלתו, הגיע אלינו לספריה באקראי. עוזרי הנאמן נאור מצא אותו בבית הכנסת בעירו בתוך ערימת ספרים שהוצעו כמתנה לכל דורש.

כך נכתב בעמוד ממול לשער: 

מנחה … מה"ה החתן … הר"ר קאפיל בן … כהר"ר ירמי' ברודא להכלה … גיטל בת … כמהור' זאביל ליידרשדורף.  נעשה ונכתב ע"י הסופר משולם המכונה זימל פאלין שנת נפשי אל יי ק'ו'ת'ה' [תקי"א (1751)].

 

כתב היד מכיל סדר ברכת המזון, סדר מצות חנ"ה (חלה, נדה, הדלקת הנר)  וסדר ק"ש על המיטה.

כתב יד המקורי מצוי במוזיאון היהודי בבודפסט.

מהדורת הפקסימיליה יצאה לאור בשנת 1991 על ידי בית ההוצאה HELIKON בבודפסט, ונלווה אליה חוברת קטנה ובו תיאור כתב היד ע"י איריס פישוף.

הנה דף נוסף ממתנה יפה זו. בציור מופיע סיפור יהודית הקשור לחג החנוכה.

למתעניינים בהלכה, נא שימו לב להערה בעמוד השמאלי הכתובה באידיש.

הערה זו נוגעת למי ששכח לומר תפילת "על הניסים" במקומה באמצע ברכה שניה של ברכת המזון.

מבקש את עזרתכם בפענוח ההנחיות הכתובות שם.

  1. האם הם שונות מההלכה הנוהגת כיום ?

"כל שמונת ימי חנוכה אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים ואם לא אמר אין מחזירין אותו (וע"ל סימן רצ"ד סעיף ד' וה') ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם אפילו נזכר בין אתה להשם חוזר:

הגה: י"א כששכח על הניסים בברכות המזון כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו' (כל בו וכבר נתבאר סי' קפ"ז ס"ד)".

(שו"ע, או"ח, סימן תרפ"ב, סעיף א).

    2. מדוע מופיעה כוכבית * (הפניה להערה) לאחר התיבות "תמיד לעולם ועד" ?

 


בשבוע שעבר  מונה הרשימות האוטומטי של בלוג "עם הספר" עבר את רף מאתיים חמישים (250) הרשימות. אירוע משמח, מבחינתי, שהתמדתי מאתיים חמישים שבועות בכתיבה יצירתית, כל פעם מחדש .

פעמים רבות אני מקבל לתיבת הדואר תגובות על הרשימה, שמעשירות את הידע ומוסיפות עניין וצבע. על פי רוב אני מצרף זאת כתגובה לרשימה, ולכן אני ממליץ כשגולשים לבלוג לצפות פעם נוספת גם ברשימה של השבוע שעבר ובפרט בתגובות אליה.

בשבוע שעבר נושא רשימתי היה "ישיבת היישוב החדש". קבלתי תגובות רבות. הרי לפניכם אחת, שנתנה לי מבט חדש על הישיבה והעומד בראשה, ואף השאירה סימן שאלה בסופה. וזו לשון התגובה:

"…יש כמובן הרבה מאוד לספר, גם באישי וגם בציבורי, אבל בזה אני לא שונה מדורות של בוגרים, ותקצר היריעה.

למרות זאת, אנצל את ההזדמנות לסיפור קצר ושאלה בצידו.

כידוע, בישיבת היישוב החדש היו לימודים גם ביום העצמאות (לימודי קודש בלבד, סדר בוקר והשיעור), אך תלו על הישיבה את דגל ישראל, וכולם היו צריכים להופיע בחולצות לבנות. במקום זמירות של ימי חג שרו בחדר האוכל משירי ארץ ישראל (פזמונים ישראליים).

אני זוכר היטב דבר תורה שאמר לנו הרב קולודצקי (ר' יידל) באחד מאותם ימי עצמאות.

הוא שאל, איך חז"ל למדו מפרשת ואתחנן כמה וכמה הלכות הקשורות לעניין התפילה וכיצד ראוי להתפלל, הרי לכאורה התפילה הזו לא עלתה יפה ומשה רבינו לא נענה לתפילה זו.

והשיב: שמשה רבינו כן נענה בתפילה זו, כאשר אמר לו הקב"ה "עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' ". ההיענות למשה רבינו היתה בכוח הראיה שנתן הקב"ה למשה רבנו ובאותה עת העניק אותו לכל דורות ישראל שבגלות, אותו הכוח להסתכל על הארץ מבחוץ, גם אם מעולם לא היית בה, אבל להרגיש אותו געגוע כמי שנולד וחי בה.

את הדברים הנ"ל אמר ר' ייד'ל בשם הרב קוק, אך מעולם מאז לא שמעתי ממישהו שהכיר את הדברים בדברי הרב קוק או ידע לומר איפה/מתי אמר אותם".

בברכה

איצו ליפשיץ

 


שבת שלום

אבישי

 

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

המסע הארוך

(רשימה לפרשת שמות)

 

בפרשת השבוע משה רבינו מתחיל במסע הגדול של שיבת עם ישראל לארצו. תחילתו של המסע  בהוצאת בני ישראל ממצרים, אמצעיתו עובר דרך מתן תורה ובניית המשכן  ובסופו מגיע המסע לארץ ישראל. לא משימה קלה לקחת אנשים "קצרי רוח"  ולרומם אותם להיות בני עליה, ממלכת כהנים ועם קדוש.

הדגש הוא שמדובר כאן על תהליך. לא של יום אחד ולא של שנה. תהליך של דורות. שהרי יש לזכור  שיוצאי מצרים לא זכו להיכנס לארץ ישראל.

ישנו משל יפה לכך בספר מטה יהודה, לר' ליב אופנהיימר, שנדפס באופיבך בשנת תפ"א (1721).

חלק ניכר מהספר הוא נוסח מנוקד [!] של ברכת המזון מלווה בהערות דקדוקיות ופירוש קצר.

בשני צידי השער דמויות של משה רבינו ואהרן הכהן. בראשו גלגל המזלות המקיף את כדור הארץ וכוכביו. בציור הנ"ל יש רק 4 מעגלים מקיפים את הארץ בעוד שלפי מבנה העולם של אריסטו יש 7 מעגלים של כוכבי לכת והמעגל השמיני הוא של המזלות. על כן מדובר באלמנט קישוטי של בית הדפוס ולא ציור "מדעי" (תודה לידידי אהוד בר סיני על הערתו). צילום השער מעותק ספריית הרמב"ם

 

מחבר הספר, ר' לייב אופנהיימר,  שואל שאלה העולה מתוך השוני הלשוני בין הברכות השונות של ברכת המזון.

מקובל שברכת המזון מורכבת מארבע ברכות שונות:

  1. ברכת הזן, אותה תיקן משה רבינו במהלך מסע בני ישראל במדבר
  2.  ברכת הארץ, אותה תיקן יהושע בן נון עם הכניסה לארץ
  3.  ברכת ירושלים והמקדש אותה תקנו דוד ושלמה בירושלים
  4.  ברכת הטוב והמטיב שנתקנתה אחרי חורבן ביתר במרד בר כוכבא.

השאלה היא:  מדוע ברכה ראשונה ואחרונה הן בלשון נסתר ("כי הוא א-ל זן …") לעומת הברכות האמצעיות, שהן בלשון נוכח ("נודה לך…") ?

התשובה  לפניכם:

nyv hvusv d

מטה יהודה ב

ובעיבודו של הרב שמואל מונק בספרו "עולם התפילות":

"כדי להסביר שינוי זה רומז ר' יהודה לייב אופנהיים, בספרו מטה יהודה, על משל תלמודי  (יומא נד ע"א) בו נמשל יחסה של כנסת ישראל לה' ליחס של כלה כלפי בעלה.

כל זמן שהיא בבית אביה צנועה מבעלה, כיון שבאתה לבית חמיה אינה צנועה מבעלה, ואחרי שנתגרשה מבעלה שוב  צנועה ממנו, כי נתגרשה חזרה לחיבתה הראשונה.

כן מדברת הברכה הראשונה, שאותה תיקן משה רבינו בשעת מסעי ישראל במדבר בלשון הוא, כסימן הסתייגותה של כלה לגבי חתנה, שאינה מכירה אותו עדיין.

הברכה השנייה והשלישית שחוברו בארצנו הקדושה משתמשות לעומת זאת במלה אתה, כביטוי של אינטימיות וקירבה משפחתית.

ואילו בברכה האחרונה, שמוצאה מימי הגלות,חוזרת כנסת ישראל, אחרי חורבן הבית וביטול עצמאותה הלאומית, להסתייגות נעוריה הצנועה הקודמת, ומדברת לפני ה' שוב בלשון הוא מתוך צניעות יראת כבוד והכנעה".

תשובה נוספת לאותה שאלה, עונה האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא בספרו "מי השלוח" (חלק שני) בפרשת ואתחנן . ראו נא כאן.

לסיכום:

מהלך התקרבות של עם ישראל לקב"ה דומה להיכרות בין כלה לחתן.

הריחוק הראשוני הוא טבעי ורק לאחר היכרות ממושכת המרחק מתקצר.

 

שבת שלום

אבישי

 

————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: