Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘גדי מקולס’

בע"ה

גדי מקולס

(שיירי חג הפסח)

הרב עזריאל הילדסהיימר היה ממנהיגי יהדות גרמניה ואיש רב פעלים. ספרייתו הפרטית הגדולה שולבה בספריית בית מדרש לרבנים בברלין, אותו ייסד בשנת תרל"ד (1873) וניהל אותו עד יום פטירתו בשנת תרנ"ט (1899) . חלק מספריית הסמינר הגיעה לספריית הרמב"ם באמצעות נכדו, שהיה הספרן האחרון של הסמינר, והצליח להבריח מתחת אפם של הנאצים ימ"ש חלקים נכבדים מהספריה ולהעלותם עמו ארצה.

עותק ספר "גדי מקולס" המצוי אצלנו הוא העותק הפרטי של הרב עזריאל הילדסהיימר. הספר נדפס באלטונא בשנת תק"ל (1770). מחבר הספר העניק אותו לרב עזריאל, כפי שמצויין בשער הספר: "ספר הלז שלח לי הרב המחבר מק"ק נארדין בשנת… הילדעסהיימער". לא הצלחתי לפענח את שנת קבלת הספר המופיעה בהמשך השורה, אך היות והרב עזריאל נולד רק בשנת תק"פ (1820) ובגיל 17 התחיל לימודיו באלטונא, מסתבר שזה אחד הספרים הראשונים באוספו.

תוכן הספר הדק [16 דף] הוא ניסיון לתת פרשנות לפיוט "חד גדיא" המופיע בסוף ההגדה. לפי מחבר הספר, חכמינו 'החביאו' שם את כל סיפור שעבוד עם ישראל בגלויות השונות תחת כל המלכויות ששלטו בעולם: מאשור ובבל, עובר לרומי ואדום, דרך מלכות הישמעאלים… ועד הגאולה השלימה.

בעותק הספריה הגהות ותיקונים בכתב יד. הם אינם בכתב ידו של ר' עזריאל הילדסהיימר, וייתכן וזה כתב ידו של המחבר ר' אברהם אברלי.

בדף הבא תראו שני תיקונים. מצד ימין בשוליים נרשם תיקון מילה בודדת. מצד שמאל למטה ישנו תיקון בחישוב הגימטריה של שם הספר. המחבר מציין ש"גדי מקולס" (253) עולה כמנין שמו "אברהם" (248). לצמצום ההפרש בין שני המנייינים יש לצרף את מניין התיבות [!], כך במקור. לפי התיקון יש לצרף את מניין האותיות של "אברהם" (5) ובכך יושוו המניינים והגימטריה תעלה יפה.

 

מעניינת מאד הערה נוספת הרשומה במקום בו יש דילוג שורות בספר. זה אמצעי ידוע שנקטו בו מדפיסים, באמצעות השארת חלל ריק רמזו כי יש כאן דילוג מחמת צנזורה נוצרית !

בנוסח הספר כתוב על רומא שהיא משולה בפיוט "חד גדיא" לנורא (אש בארמית). אחת הסיבות לכך כי היא שרפה את ספרינו. רומא מזוהה עם מלכות אדום -הוא עשו- כי  משלו בה צאצאיו של צפו בן אליפז בן עשו. כך מסתיימת הפסקה המודפסת:

"ובחורבן הרבה מהם הובאו בשבי לרומא ונוספו על האדומיי' הראשונים שהסיע עצמם משעיר לרומא מזמן צפו אלוף עשו עד חרבן הבית ושמה קבלו אמונתם וכו':"

על זה נוספה הערה הבאה בכתב יד :

"כאן השמיט המדפיס מרגלית טובה מפני  חמת המציק כי הבא[תי?]* ראי' מהתורה […] שלכן הנביא [ל?]קרותו ישו שתום העין"

[* אותיות אלו מחוקות. אם הפענוח נכון, הרי כאן ראיה שמדובר בכתב יד המחבר]

יהי רצון שחמת המציק לא תציק, ובא לציון גואל במהרה בימינו.

שבת שלום

אבישי

———

תגובות:

1.

אבישי,

אינני בטוח שהמחבר שלח את הספר לרב עזריאל הילדסהיימר.

תשווה את הכתב בין השם המצוין בשער למעלה "הק' עזריאל הילדעסהיימער" ל"ספר הלז…"

השנה אולי תקמ"ב, שנתיים אחרי ההוצאה.

תקמ"ב הם האותיות המצוינות בסימון עילי  "בשנת תהי' קיים לי בכ.. (פענוח לא ברור).

ואולי גם ההערות של אותו צד שלישי.

בשורות טובות.

אורי ב.


השיבותי לו:

תודה אורי על ההערות.

כפי שתראה רשום בסוף השורה "הספר הלז… הילדעסהיימער". לדעתי כתב דומה לנכתב בראש.

אולי – בדרך רחוקה –  קיבל אביו של הרב עזריאל ספר זה, ואז השנים מתאימות למה שכתבת.

בנוגע למי כתב את ההערות, גם ציינתי בסוגריים כי ייתכן ובהערה האחרונה כתוב "הבאתי" בגוף ראשון. עיי"ש.

קייץ בריא.
אבישי
——-
2.

בס"ד

תיקון לפיענוח הכת"י.

*כאן השמיט המדפיס מרגלית טובה מפני חמת המציק כי הבא[תי?] ראי' מהתורה […]
שמו של בן פנדירא [ל?]קרותו ישו שתום העין*"
כצ"ל לענ"ד.

בחז"ל (קה"ר י) מכונה ישו בן פנדירא, ע"ש הגוי שאמו זינתה עמו, ואולי התכוון
המחבר שר"ת ו'נאום ה'גבר ש'תום ה'עין – הוא בגימ' ישו.

בידידות ובברכה נאמנה
שלמה יוסף אוביץ
לשעבר חרמון 16 חיפה

————-

3

[כתב לי אברהם יעקב קצנלנבוגן]

נראה שאכן המחבר הוא שכתב את ההגהות, וכפי שראינו שהוא עשה זאת בטופס אחר (או שניים) של הספר.

כאן:
אני משער שזה המחבר:
ראה גם כאן פריט 39
ייתכן שזה אותו עותק שנסחר אח"כ בווינס.

עוד עולה בדעתי דבר כזה:

את הספר הוא ירש מאביו שרשם "הילדסהיימר" פעמיים
ר' עזריאל הוסיף את שמו "עזריאל" ולכן העיין נראית שונה.
שבת שלום
——————
השבתי לו:
נהדר !!!
אבישי
——————
4.

אבישי, שלום וברכה.

הכתבה מאד מענינת, ויש לי מספר הערות.

א.     הכיתוב על שער הספר אינו באותו כתב יד של חתימת רבי עזריאל שבראש העמוד, כך גם לפי פיענוח הכיתוב במילואו. כנראה נרשם ע"י בעלים קודמים.

ב.     פיענוח הרישום הוא: "ספר הלז שלח לי הרב המחבר  מק"ק נארזין בשנת ת'הי' ק'יים' לי ז'כרונו לשיבה ???"  הסימונים על גבי האותיות מראים על השנה תקמ"ז.

ג.      לפי סגנון ההערות אכן נראה כי מתחת יד המחבר יצאו.

ד.      סיומה של ההערה המענינת הוא כך: "הבאתי ראיה מהתורה שמו של בן פנדירא קרותו ישו שתום העין". כנראה שלפני המילה 'קרותו' (ואולי גם לפני 'שתום') היתה אות או מילה נוספת שנחתכה בעת הכריכה.

כל טוב

ח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: