Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘גימטריה’

אשר לשלמה

רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי.

וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָֽה. (מלכים א פרק ז)

פסוק זה שהוא פתיח לחנוכת בית המקדש בימי שלמה המלך, פותח את הפטרת פרשת פקודי. אך השנה לא נקרא הפטרה זו עקב הפטרת "פרשת החודש".

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר" אשר לשלמה" נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס"ו (1906), וחזר ונדפס במהדורה מפוארת על ידי ר' יעקב תורג'מן בשנת תשע"ו (2015). המחבר של הספר, ר' שלמה אבן דנאן, שימש כראב"ד בעיר פאס במרוקו.

כתובת המחבר בעיר פאס כפי שמופיעה במהדורה ראשונה בסוף ההקדמה

כדרכם של מהדורות חדשות הוסיף המהדיר מבוא מקיף על המחבר ושיטתו וממנה גם פינה לחיי היהודים במרוקו.

אני מבקש להעיר בקצרה על השמטה אחת קטנה במהדורה החדשה.

בסוף סימן כג בספר "אשר לשלמה" מופיע תאריך כתיבת התשובה:

"דברי החו"פ (החונה פה) כיבראלטאר (גיברלטר)… דהאי שתא (בזאת השנה) תרנ"ז (1897) הישר בעיני ה' לפ"ק (לפרט קטן)".

מקובל בספרות הרבנית לרשום את השנה גם בגימטריה. "הישר בעיניעולה בחישוב ערכם המספרי של האותיות ל 657 = שנת תרנ"ז

האם זו דרך כבוד להשתמש בפסוק ובו שם ה' לצורך מידע כגון לציון השנה?

בשאלה זו דן ר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", ותשובתו היתה שבדיעבד זה כשר. התשובה נדפסה בשו"ת נודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קפא. רבו החולקים עליו ומתירים זאת לכתחילה. (על סוגיה זו כתב פרופסור יעקב שפיגל בספרו עמודים בתולדות הדפוס העברי: בשערי הדפוס. ראה נא כאן).

ר' חזקיה מדיני מחברון, בעל ספר "שדי חמד", כתב הסכמה שנדפסה בראש הספר. בסופה  מתייחס לחתימת סימן כ"ג בספר, ורואה בה פסק בשאלה הלכתית זו. הערה זו נשמטה במהדורה החדשה.

וכך כתב ר' חזקיה מדיני בסוף הסכמתו:

"בתכשיטין שבפנים ראתה עיני בסוס"י (בסוף סימן) כ"ג והוא פסק דינו של רב משרשיא רח"מ רחמתיים הרה"ג ן' נאים יחיה כימי השמים מטמין ברמ"ז פרט השנה הישר בעיני ה', חפץ חיים למען דעת טעמיה דרב אי משום דלא חייש מר לחומרת הגאון מוהרש"ל (מורנו הרב שמואל לנדא) שבנו"ב (שבנודע ביהודה) תניינא יו"ד סי' קפ"א כלל או משום דשניא דא (ששונה זו) דאין השם מן המניין ובדדמי לדמוהרש"ל חיישי לה רבנן (ובדומה לדברי מוהרש"ל חוששים לו חכמים)? ואני הדל כתבתי בספרי (העומד עתה במכבש הדפוס) במערכת ה' סוף אות ל"ה דמוכח מכמה ספרי דבי רב דרבנן קשישאי לא חיישי לה ומשתמשים בשמות הקדושים לרמז פרט השנה. ואולי גם כן דעת הרב הפוסק יפרח כמו ששונה לפ"ק. דברי פי חח"מ הי"ו".

נפלא לראות איך ר' חזקיה מדיני כ"מסכים" עבר על הספר ומצא לנכון להתייחס לחתימת אחת התשובות, ובה מצא מקום לשאלה שדן בה בספרו ההולך ונדפס "שדי חמד" בעת כתיבת הסכמתו בשנת תרס"א 1901.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת השבוע  "בהר"

כתובה1

וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ (פרק כה פסוק כז)

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ (שם, פסוק נ)

בפרשת השבוע, התורה מבקשת מאתנו לעשות חשבונות. כאשר טווח המכירה – או הפדיון – הוא נגזרת של שנת היובל צריך לחשב את התמורה ביחס למועד היובל, שמגיע אחת לחמישים שנה.

שלמי שמחה1

חישובי מספרים בשערי ספרי קודש

אחת התופעות המיוחדות לספר התורני, מאז תחילת הדפוס ועד ימינו, היא רישום שנת הדפסת הספר באמצעות גימטריה. עלינו לחשב את ערכי האותיות, שבסיכומם נקבל את התאריך המתאים. לספרנים המקטלגים זאת היא אחת העבודות הקשות במקדש, לבל יטעו ויחשבו נכונה את האותיות המצרפות.

תופעה זו היתה רווחת מאד בעבר בכל הספרים, ממזרח ומערב, ועדיין משתמשים בה גם כיום.

דוגמא עכשווית.  ספר "טעמא דקרא", נדפס בבני ברק בשנת תשע"ד (2014), שנת הדפסתו נקובה בשער: שנת "שערי צדק" לפ"ק.

כדי לחשב את השנה עלינו להמיר את אותיות "שערי צדק" לערכן המספרי ולחשב את השנה.

גימטריה5

 

ישנו כאן כר נרחב לכושר ההמצאה של  מדפיס הספר לצקת גימטריה שתתאים לספר ולשנה.

לפניכם  דוגמאות מיוחדות שבאו לפני במהלך עבודתי בספריה בשבוע האחרון.

א. שימוש מסחרי.

ספר כפות תמרים לר' משה אבן חביב זכה להדפסה חוזרת בעיר למברג בשנת תרכ"א (1861).

בשער הספר: בשנת "קנו (156) הספר (345) הנחמד (103) הזה (17)" /  (156+345+103+17=621)

 

לפרט2

כפות תמרים / ר' משה ן' חביב. למברג תרכ"א 1861.

 

ב. הזכרת שם המחבר.

ספר זרעא דיוסף לר' יוסף בורג'ל  נדפס בעיר ליוורנו בשנת תר"ט (1849).

בשער הספר: שנת רבי (112) יוסף (156) בורג'ל (241) (112+156+241=609)

גימטריה 10

זרעא דיוסף / ר' יוסף בורגיל. ליוורנו תר"ט (1849)

 

מורכבת ביותר היתה מלאכת הגימטריה בספר עץ הדעת טוב, שמחברו הוא ר' עוזיאל מיזלש, נדפס בלמברג בשנת תרמ"ו (1886).

שימו לב, לצורך השלמת הגימטריה השתמשו גם בשם שמים.

בשער הספר:

לפרט רבינו (268) עוזיאל (124) בן (50) צבי (102) עבד (76) י'ה'ו'ה (26) / (268+124+50+102+76+26=646)

עוזיאל

עץ הדעת טוב / ר' עוזיאל מיזלש. למברג תרמ"ו 1886

על שימושים בשמות הקדושים בתוך גימטריה, הרחיב פרופ' יעקב שפיגל הי"ו  בפרק השביעי של "עמודים בתולדות הספר העברי" חלק שלישי. המעוניינים ראו נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: