Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘גניזת הכריכות’

בע"ה, פרשת ראה, תשפ"ב

 אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. 

בעת עבודתי בסידור מחדש של אוסף הספרים הנדירים בספריית הרמב"ם נחשפתי לפנינה נאה זו. על הכריכה הפנימית של של מקראות גדולות חלק ג: נביאים אחרונים, שנדפס בונציה בשנת שע"ז (1617) הודבק דף שיר מעוטר. דף זה מצוי פעמיים: הן על הכריכה הפנימית הקידמית והן על האחורית. שימוש משני בדפים לכריכה של ספר אחר מכונה "גניזת הכריכות".

דף זה נדיר הוא ונמכר באחת המכירות הראשונות בבית הוצאה "קדם". שם נמכרו 2 עותקים ממנו. לפי מצבם הפיזי נראה שגם הם הוצאו מתוך כריכת ספר.

מה הסיפור מאחורי דף זה?

שיר לכבוד הכנסת ספר תורה על ידי יעקב בכמ"ר ידידיה ליאון לבית כנסת של קק"י איטאליאני.

השיר מהלל את יעקב:

עוסק / בחשק רב/ בדברי כושר

עומד / וטוב לומד/ בתורתנו

שוקד/ יצור פוקד / בחצרותינו

עם גוף / וגם נפש / והון ועושר

כותב השיר החתום בסופו הוא דניאל נחמו. מחכמי קהילת יהודי אנקונה אשר באיטליה במאה השמונה עשרה. ידוע גם בזכות נכדו, שגדל על ברכיו, ר' דניאל טירני, מחבר הפירוש ההלכתי לשו"ע "עקרי הד"ט". 

אין לנו תאריך מדוייק להדפסת דף שיר זה.

עותק הספריה של מקראות גדולות כרוך בכריכת קלף, מה שלכאורה מעיד על עושרו של בעליו. מאידך גיסא חותמת הבעלים בתוך הספר היא של "תלמוד תורה יר"ה מעיר אנקונא יע"א". מתלמוד תורה נשמרו לנו תקנות משנת ת"ד (1644) והוא התקיים עוד בתחילת המאה העשרים למניינם. 

נחמו8

קהילת אנקונה היתה קהילה עשירה. העיר היא עיר נמל ומטבע הדברים אספה אליה אנשי עסקים. 

הקהילה סבלה קשות מגזירות נגדה במאה השש עשרה, שבשיאם נשרפו למוות 24 יהודים בככר העיר. בעקבותיה הטילו יהודי העולם חרם על הנמל הידוע כ"חרם אנקונה

‏‏נחמו 9א

המקור כאן

בית הכנסת האיטלקי של העיר, שהיה מהבניינים העתיקים בעיר, נחרב על ידי השלטונות בשנת 1932 ותכולתו הוצאה ממנו והועברה לבית הכנסת המזרחי (ליבאנטינה) . לפי עדות המבקרים שמורים שם ספרי תורה העתיקים של בית הכנסת האיטלקי עד היום. מי יודע אולי ביניהם גם ספר התורה זו שתרם יעקב בן ידידיה ליאון

שבת שלום

אבישי


צילומי שני העותקים של ספריית הרמב"ם:

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת קורח

"אם כמות כל האדם…" (במדבר, פרק טז פסוק כט)

הרשימה השבועית מוקדשת לידיד הספריה וידידי האישי,  הרב אברהם מרדכי אלברט זצ"ל מאשדוד,  שהסתלק מעמנו לפני כעשרה ימים.אלברט 1ת

אחד הנושאים המרתקים בעולם הספרנות והאספנות  הוא "גניזת הכריכות" או בשמו האחר "הגניזה הנודדת" . מדובר בדפים בודדים שהוכנסו בעבר לתוך כריכות ספרים  ישנים ועתיקים, וכעת מפרקים את הכריכות ומוציאים משם את אותם דפים שלמים או קרועים.

גם אני יגעתי וחפשתי  אחרי "מציאות" בכריכות ישנות. אז הזמנתי לספריה את עזרא גורודוצקי, מגדולי מפרקי הכריכות, שידגים איך מפרקים כריכה. ראו נא כאן.

תוצאות של עמלי אז הופיעו כמאמר  "כריכות 'בנות הים'" בתוך "אשה חכמת לב" (ירושלים, תשע"א 2011), ספר זיכרון לספרנית דגולה ד"ר שרה פרנקל.

תופעה זו של "גניזת הכריכות" מעמידה בעיה קשה למקטלגים. כאשר נמצא דפים בודדים מספר לא מזוהה עומד כאן קושי גדול  בזיהוי: איך ידע הספרן-המקטלג מהיכן נלקח הדף ולאיזה ספר שייך, הרי  כל פריטי הזיהוי האפשריים (שער הספר, מספר העמודים  וכד')  חסרים?

במקום כזה אנחנו פונים אל הבקיאים הגדולים.  אלו שלמדו את הספרים מכריכה לכריכה וזוכרים כל מה למדו וראו. הם יכולים לשער את מקור הדפים לפי סגנונם ועל פי הרעיונות הכתובים בהם.

בזה היה גדול כוחו של הרב אברהם מרדכי אלברט. נעזרתי בו רבות כאשר הגעתי ל'דרך ללא מוצא'.

דוגמא לכוחו הלמדני הגדול ולבקיאותו הרחבה, אני מבקש  להדגים בספר "שדה הרי"ם", שההדיר הרב אלברט במשך שנים והוציאו לאור לאחרונה  במהדורה פרטית. מחמת חסרון מזומנים לא זכה הספר  לפרסום כלל.

 

שדה הרים 1

מדובר בקבוצת דפים שנמצאה באחד ממחנות ההשמדה והתגלגלה לידיו בדרך עלומה.

הרב אברהם מרדכי אלברט זיהה את קבוצת הדפים כחידושיו של האדמו"ר הראשון לשושלת גור, רבי יצחק מאיר אלתר, בעל ספר "חידושי הרי"ם".

הלוא דבר הוא ! תגלית של ממש.

על מה התבסס הזיהוי?

ניתוח ההקדמה שכתב הרב אלברט מאפיין את דרך חשיבתו המקורית ובקיאותו. הוא זיהה סימנים המופיעים בתוך הספר, המיוחדים לסגנונו של בעל חדושי הרי"מ ומתאימים לתורתו.

א. הדמיון לחידושי נכדו ותלמידו האדמו"ר "שפת אמת".

ב. צורת כתיבתו המיוחדת כגון: סיום העמוד באמצע השורה, כתיבת רק שתי תיבות מפסוק ועוד.

ג. יש בו חדושי סוגיות שחסרונן ניכר בספריו הנדפסים עד כה.

ד. נמצאים בכתב היד לשונות הרגילים בחידושי הרי"ם  הנדפסים.

 

שדה הרים 2ב

שדה הרים 3ד

 

מיוחד היה האיש באהבתו את התורה, בשקידתו בה כל ימיו.

חבל על דאבדין.

שבת שלום

אבישי

—————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: