Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘גרייבה’

בע"ה

רשימה לפרשת קדושים

 (נכתבה ב"יום הזכרון לשואה")

דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם

 

לעזריאל קרליבך ב"ספר החורבן" יש קטע מפעים על קדושת החיים היהודיים ובו ניתוח עומק של שנאת העמים לעם ישראל.

מסר דומה מצאתי השבוע כשעיינתי בכתבי האדמו"ר מקאליב,שנפטר לפני ימים אחדים.

האדמו"ר ר' מנחם מנדל טאוב מקאליב היה ניצול מחנה המוות אושוויץ. כל ימיו עסק בהנצחת הגבורה היהודית בשואה ובקירוב לבבות ישראל לאביהם שבשמים. ניכר היה בדמותו החיצונית, כי זקנו לא גדל בעקבות טיפולים כימיים שעבר במחנות.

על הפסוק הפותח את פרשת קדושים, דבר אל כל עדת ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, הקדיש האדמו"ר מקאליב עמודים רבים בספרו "קול מנחם" (ראשון לציון, תשל"ה 1975), ושם מצאתי את הפנינה הבאה:

מאז ומתמיד אומות העולם רודפים ושונאים את כלל ישראל, שהם לא מבינים למה כל העדה כולם קדושים, כולם רוצים ללמוד, כולם רצים לדבר מצוה, כולם גדורים בעריות, ואילו אצלם אין הדבר כן, אלא ישנו אחד שהוא כביכול נזיר ומובדל מעניני העוה"ז והוא מוציא את כל הציבור ידי חובתם. והם יכולים ללכת בשרירות לבם, כמו שרואים. 

———————————————–

ברשימתינו השבועית  נשתף אתכם במחקר קטן שבא לידינו ושהתגלגל לכיוון בלתי צפוי.

בעותק ספריית הרמב"ם בשער ספר נתיבות המשפט (דפוס קניגסברג תרי"ט 1859) מצאנו שתי חותמות בעלות.

חותמת אחת של הבעלים הראשונים, עליה כתוב:

יצחק במ"ו שמואל ספירשטיין

מורה הוראה דפה גראיווא

וחותמת שניה של הבעלים האחרונים. חותמת זו נחתמה גם פעמיים על גבי החותמת הראשונה.

אליהו אהרן מילייקאווסקי

חונה פה

גראייעווא

הרב אליהו אהרן מיליקובסקי, היה רב בעיירה גרייבה ועלה ארצה בשנת תרפ"ח. כיהן כחבר הרבנות בתל אביב וספרייתו הפרטית נתרמה לספריית הרמב"ם.

בעבר כשהוצאתי חוברת הספדים "דבר לדור" על הרב קוק זצ"ל, אחת התגליות היתה הספד שמצאתי בכתב ידו של הרב אליהו אהרן מיליקובסקי, שהיה אמור לשאת בבית כנסת בתל אביב אך מפאת מחלה ההספד נשאר בכתובים.

זכרתי שהרב קוק נולד בעיירה גרייבה והרי חתימות אלו גם הם של רבני גרייבה, ולכן החלטתי לחקור את החותמת הראשונה, זאת של הרב יצחק ספירשטיין, דמות שאינה מוכרת.

פניתי לרעי חנוך גוטליב. בדיקה ראשונה שלו העלתה שהיו שתי עיירות בשם זה. אחת בלטביה , בקרבת העיר דווינסק, בה נולד הרב קוק והשניה בפולין, בפלך לומז'ה ובאיזור העיר ביאליסטוק, שם כיהן ברבנות הרב מיליקובסקי ומורה ההוראה ר' יצחק ספירשטיין.

בהמשך חנוך שלח לי מה שמצא על משפחתו של ר' יצחק ספירשטיין ובעיקר על בנו יעקב.

תמונתו של יעקב ספירשטיין. המקור כאן.

יעקב ספירשטיין היגר לארה"ב בשנת 1905 ופתח בקליבלנד עסק  לממכר גלויות. תחילה מכר את הגלויות עם עגלה הרתומה לסוס, בהמשך הצטרפו אליו בניו והעסק התפתח. ובסוף ימיו (1980) החברה שהקים גלגלה מחזור של חצי מליארד דולאר בשנה!

בניו שינו את שם משפחתם מספירשטיין לסטון. קריית החינוך טלזסטון, היא מיזם שהוקם במימונם. המחשבה היתה להעלות לארץ ישראל את ישיבת טלז האמריקאית ששכנה בקליבלנד במימון משפחת סטון (מקליבלנד) ולכן צירוף השמות טלז/סטון.

בנו יצחק (ארוין), בספר יזכור של העיר ביאליסטוק (ראו נא כאן), מספר את קורות חייו של אביו. להלן שני קטעים של המקור האנגלי ולאחריו תרגום של רעי חנוך גוטליב. תודתי מסורה לו

  1. הפתיח. מספר את נסיבות בריחתו של אביו מגרייבה הפולנית.

My father, Jacob Sapirstein, was born in Bialystok and later lived in Grajewo, a nearby village. In 1905, the Cossacks came and burned it down. At that time the Russo-Japanese War was being fought, and my father decided to leave rather than go into the army, because he had seen his friends coming back as cripples. He watched despairingly as straw-filled wagons pulled up, disgorging maimed soldiers with no concern for their welfare. Families and friends had to take care of them as best they could. My father vowed to leave home to escape the Czarist oppression.

He went to Szczecin, then crossed the border into Germany. The Jewish community there put him in a hospital for six weeks to build him up because of malnutrition.

אבי, יעקב ספירשטיין, נולד בביאליסטוק ואח"כ חי בגרייבה, כפר קרוב. ב 1905, הקוזאקים הגיעו ושרפו את העיירה. בו בזמן היתה מלחמת רוסיה-יפן ואבי החליט לעזוב במקום להתגייס לצבא, כיון שראה את חבריו חוזרים נכים מן המלחמה. הוא התבונן בייאוש בעגלות מלאות קש, ובהן חיילים פגועים, ללא כל דאגה לרווחתם. חבריהם ומשפחותיהם היו צריכים לדאוג להם ככל שיכלו.אבי נשבע שיעזוב את הבית על מנת להמלט מהדיכוי הצארי.

הוא הלך לעיירה שצ'צין ומשם חצה את הגבול לגרמניה. הקהילה היהודית סייעה לו להתאשפז בבית חולים למשך 6 שבועות על מנת לחזק את עצמו בגלל שהיה בתת-תזונה

      2. הסיום. הנקודה היהודית בכל מהלך חייו.

Throughout his life, Jacob Sapirstein has observed the Sabbath and remained active in Jewish organizations. He was one of the founders of the Hebrew Academy of Cleveland, a day school with over 800 students. He purchased 400 dunams of land in Israel and helped establish Kiryat Telshe -Stone, a growing city.

כל חייו יעקב ספירשטיין שמר שבת ונשאר פעיל בארגונים יהודיים.הוא היה אחד ממיסדי ההיברו-אקדמי בקליבלנד – בית ספר עם מעל 800 תלמידים. הוא קנה 400 דונם בארץ ישראל ועזר להקמת קרית טלז-סטון.

 

בספר "גראיווע – יזכור בוך", ניו יורק 1950, מופיעה מודעת הנצחה למיודענו, בעל החותמת.

יצחק ספירשטיין החתום על המודעה הינו אחיו של יעקב, שנולד בשנת 1892, שהיא גם שנת פטירת אביו .

 

פרשת חייו של יעקב, מפליט נרדף לנדבן יהודי עשיר, מסמלת את תנודות חייו של היהודי בארצות גלות. פעם למטה ופעם למעלה.

שבת שלום

אבישי

——————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: