Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דגלי המדפיסים’

"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם?"

רשימה לפרשת עקב

כיבוש הארץ היה במלחמה פלאית מול עמים רבים ועצומים. גם בני ענק.

עם ישראל פוחד. משה רבנו מחזק את רוחו ואמונתו. הנשק הסודי בארסנל היה הצרעה !

שלש פעמים בלבד מוזכרת הצרעה בתנ"ך. כולם באותו הקשר של כיבוש הארץ.

וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ.

פרשת עקב (דברים ז, כ.)

 וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ.

פרשת משפטים (שמות כג, כח.)

וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ.

(יהושע (כטד, יב)

בפרשני התורה מצאנו שתי הצעות  על מהות הצרעה:

  1. דרכו של רש"י והרמב"ן, שמדובר בצרעה הידוע לנו ממקורות חז"ל עד ימינו.

    פירוש הרמב"ן, שמות כד

    2. דרכו של ר' אברהם אבן עזרא, שמדובר במחלה נגיפית.

    פירוש הראב"ע, שמות כד

————————————————–

להבדיל בין הקודש לחול, בין ישראל לעמים, בין מלחמה למלחמה.

השבוע נתקלתי באיור מוזר בגב שער ספר ישן-נושן.

במבט ראשון נדמה לי כקשקוש.

הספר הוא "מסכת סופרים", שהיא אחת מ"המסכתות הקטנות" (חיבור מתקופת הגאונים). מסכת זו עוסקת בדיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות.

הספר נדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תצ"ב (1732) בדפוס המשובח של ישכר בער כ"ץ. ונלוו אליו פירושים "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" מאת ר' אריה ליב שפירא.

שער ספר מסכת סופרים. דפוס דיהרנ פורט, שנת תצ"ב 1732

שערתי שייתכן ולפני "דגל המדפיס". הלכתי אצל ספרו של אברהם מאיר הברמן ובו אוסף של דגלי המדפיסים העבריים.

שם מצאתי דגל מבית דפוס אחר שבדיהרנפורט. 

בדברי ההסבר לדגל כתב הברמן:

המדפיס יחיאל מיכל מייא, שהדפיס ספרים עבריים בדיהרנפורט משנת תקכ"ח (1768) קבע בשערי רוב הספרים שיצאו מבית-דפוסו את חותם העיר דיהרנפורט וזו צורתו: גיאורג הקדוש רוכב על סוס ומוחץ בחניתו את ראשו של הדרקון…

תורף הסיפור הוא על דרקון השוכן ליד מעיין ולא מאפשר גישה למים אלא אם יביאו קרבן אדם. בסופו של דבר האביר הורג את הדרקון וגואל את תושבי העיר ונסיכתם מצרה זו.

סיפור זה התגלגל מהמיתולוגיה המזרחית לאירופה הקלאסית ושם אומץ ע"י הנצרות.

למתעניינים בפרטים, ראו כאן בהרחבה (בפולנית), ובערכו בויקיפדיה (באנגלית) ראו כאן

אם נחזוור ונעיין בציור שלנו נראה את ראש דרקון ואת ראש האביר ודגלו בולטים מעל הכל. כנראה זו וריציה לאותו סיפור מיתולוגי של מלחמת האביר בדרקון בבית דפוס בעיר דיהרנפורט.

 

שבת שלום

אבישי

 


בהדרכתו של יובל מלחי, מטובי מגישי הפודקסטים בארץ, התחלתי לשדר פרקים מתוך הבלוג "עם הספר" בפודקאסט חדש.

אשמח אם תאזינו ותשלחו לי הצעות לפרקים נוספים.

גם ביקורת בונה תתקבל בברכה.

אז לחצו כאן ונסו…

מחכה לתגובותיכם במייל הרשום מטה.

————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

 

בע"ה

"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא"

אריות בשערי המדפיס ליב זוסמנש

(לפרשת בלק)

 הרשימה מוקדשת לעילוי נשמתו של מלאכי רוזנפלד שנרצח בידי בני עוולה בדרכו לביתו בכוכב השחר.
"דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל…" (במדבר כד, יז).

אחד השערים המקסימים בדפוס העברי מצוי בין ספריו של המדפיס האמשטרדמי ר' ליב זוסמנש, שהיה פעיל בהדפסת ספרים בין השנים תקי"ח-תקנ"ה (1758-1795).

השער מופיע בשני ספרים: זכרון משה לר' משה דעסוי (תקכ"ה 1765) ודרישת מרדכי לר' מרדכי  ב"ר יוסף יוזפא, מהנאו (תקכ"ו 1766).

דרך5

עותק ספריית הרמב"ם

בחלקו העליון של השער מצוייר אריה קורא בספר. דמות האריה מופיעה  בשערים רבים של המדפיס לייב  זוסמנש.  ההסבר לכך הוא שבשמות היהודיים לייב מצטרף לשם אריה (אריה לייב*) או לשם יהודה (יהודה לייב**). וסמלו של יהודה הוא האריה: "גור אריה יהודה".

בשתי הדוגמאות הבאות רקם המדפיס את שמו בתוך תבנית האריה:

דרך7

המחבר: שטאטהאגן, ר' יהודה. שנת הדפסה: תקכ"ג 1763. עותק ספריית הרמב"ם

 

 

דרך6

המחבר: אפשטיין, ר' משה. שנת הדפסה: תקי"ט (1759). עותק ספריית הרמב"ם

 

נחזור להתבונן בשער ספר "זכרון משה".

בבסיסו מופיע הציור  הבא:

דרך4א

מה פשר הציור ? מהו המעמד המתואר בו ?

יש לי השערה. הציור הוא של יוסף המספר לעשרת אחיו את החלום השני. החלום שבו השמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחוים ליוסף.

עדיין לא ברור לי הקשר בין חלום יוסף למדפיס.

מבקש לשמוע את דעתכם.

נא כתבו אלי לכתובת המצויינת בסוף הרשימה.

שבת שלום

אבישי

 

* ראה דוגמא דברי חיים לר' חיים מצאנז סי' קמב.

** ראה ים של שלמה על מסכת גיטין, פרק רביעי.

 

תגובות:

1.

Hi, Perhaps the etching depicts Moses speaking to a group of Israelites regarding the mitzvah of Kiddush Hachodesh, and that hints at the title of the Sefer, "Ohel Moshe".
Pinney Stieglitz
[תרגום: שלום, אפשר שהתחריט מתאר את משה מלמד קבוצה מבני ישראל את מצוות "קידוש החודש", וזה מתקשר לשם הספר "אהל (צ"ל זכרון)  משה". ]
2.
אכן כשמונים את הכוכבים נראה שיש י"א –

Inline image 1

חיפשתי על המדפיס ואולי איזה רמז – טרם מצאתי אבל סיכום מעניים על דגלי המדפיס בספרו של אברהם יערי – דגלי המדפיסים העבריים
ראה שם עמ 88 (80 במספור הספר) ועמ' 173 (166 במספור הספר) – וזה צילומם –
Inline image 1
Inline image 2
כפי שמביא יערי אכן בדיוק אותו ציור מופיע בספר דרישת מרדכי
חנוך גוטליב
 ————-
השבתי לידידי, לחנוך.
יישר כחך.
אכן ספרו של יערי עמד לפני כשחפשתי חומר על שער זה.
גם הוא לא מתייחס לציור הנוסף בתחתית השער.
לפעמים השער היה מותאם לספר מסויים ומשם הועתק הלאה. אולי זו גם הסיבה כאן, ועלינו לחפש איזה ספר ראשון אוייר בשער שכזה.
היה ברכה
אבישי

————————————————————-

חדש *** חדש *** חדש *** חדש *** חדש ***

במסגרת דילול  של  אוספי הספריה אנחנו מוציאים ספרים לחלוקה במתנה.

עגלה עם ספרים תעמוד באולם הקריאה שלנו  וכל הקודם זוכה.

 

———————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: