Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דן שלזינגר’

הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל

סדרת זוטות:8

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

יוסף משה קרומר היה  יהודי מוזר, שהסתובב בארץ ישראל, בגרמניה ובאנגליה במחצית הראשונה של המאה ועשרים. בין השנים תר"ע-תרצ"ד (1910-1934)  הוא כתב תזכירים לארמון הקיסר הגרמני  וילהלם השני, מכתבים למוסדות יהודיים כגון הנהלת הקהילה היהודית בברלין ומודעות למערכות העיתונים הגדולים בארץ ובחוץ לארץ. בכל אלו הוא התנבא על אסונות שיבואו  בעקבות חטאי האנושות. "נבואות" אלו הודפסו על ידו בחוברות "הצופה לבית ישראל" (ירושלים תרצ"ד 1934), שחולקו חינם לכל.

בעלעול בחוברות מצאתי שתי התייחסויות מעניינות הקשורות לרב אברהם יצחק קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל באותן ימים.

א. דעת הרב קוק על נסים ונפלאות.

כדרכן של  טיפוסים משונים, היוצאים ובאים בבתי רבנים, הגיע גם הוא לרב קוק והביע בפניו את  הגיגי לבו ומחשבתו. קראו נא מה השיב לו הרב קוק על הצעתו שיעשה נסים גלויים, כדי לזרז את הגאולה:

קרמר7א

"…שמוכן אני להראות נסים ונפלאות גלויים, בכדי שהיהדות הגרמנית תחזור למוטב ותבוא לידי הכרה כי ישנו רק אל אחד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.

אותו הדבר הצעתי גם כאן בארץ ישראל להמרא דאתרא, והוא ענה לי, שאם אפילו אעמיד את השמש בצהרים כיהושע בגבעון, אין ברצונו לראות את הדבר הזה".

("הצופה לבית ישראל" א עמ' פא, "ויצו יוסף" (חלק שלישי לספר "הצופה לבית ישראל") עמ' יז)

ב. הרב קוק ורצח ארלוזרוב.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק  זצ"ל היה ידוע בחיבתו לחלוצים בוני הארץ  ובקרבתו הרעיונית לפועלי ארץ ישראל .

פרשת "רצח ארלוזרוב", ממנהיגי היישוב, בשנת תרצ"ג (1933)  העיבה על  מערכת היחסים בין הרב קוק זצ"ל  לפועלי ארץ ישראל והעמידה חייץ גבוה ביניהם. ברציחתו של ארלוזרוב נחשד אברהם סטבסקי, איש התנועה הרביזיוניסטית. הרב קוק התנגד בכל לבו ובכל נפשו לחשדות כנגד אברהם סטבסקי ונלחם לזיכויו מגזר דין מוות שנגזר עליו.

קרמר3

דן שלזינגר, מבעלי הוצאת "סיני", הוציא לאור  (תל אביב תשס"ה 2005) חוברת מיוחדת  לסיקור עמדתו של הרב קוק בפרשה בשם: "לא לעולם מועקה…". שם החוברת לקוח מתוך  שיר שמצא דן שלזינגר בכתב יד קדשו של הרב קוק מאותם ימים סוערים. באמצעות השיר אנחנו נחשפים  לנעשה מאחרי הקלעים בחדריו הפנימיים של הרב קוק זצ"ל.

הרב קוק לא עשה שיקול אישי, ויצא למערכה, אף שברור היה לו שיפסיד הרבה מהפופלאריות שלו, כשיצא נגד הממסד בארץ, שנשלט אז על ידי תנועת העבודה. דוגמא לכך מצאתי בחוברת  "הצופה לבית ישראל" שפרסם יוסף משה קרומר.

כחלק מ"נביאותו" ניסה  יוסף  משה קרומר להפיץ את  החוברות  שלו בכל חוג אפשרי בארץ ובחו"ל.

כדרכם של חיבורים שונים פרסם הוא מכתבי תמיכה שנינתו לו בראש החוברת, וביניהם מכתב תמיכה אישי שהעניק לו הרב קוק. (אישי – לא הסכמה לספר !)

כך ארע לו כשהציע את החוברות לחברי ההסתדרות בפ"ת.

קרמר4א

"לבסוף עלי להעיר הערה קלה: בכ"ה אדר ש"ז בשעה 9 בערב הייתי בפתח תקוה אצל ההסתדרות, ושם הצעתי בחנם לפקידים את ספרי "הצופה לבית ישראל", אבל כשאחד מהם הציץ וראה בעמוד הראשון את השם "הרב קוק" נרתע וענה בקול ובחימה גדולה: "לא נקח את הספר הזה, כי רב העומד לימין רוצחים, לא נוכל לקחת ולקרוא ספר שבו הוא נזכר". (עמ' כא)

—————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: