Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דפוס האנאווה’

בע"ה

 אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.

רשימה לפרשת בחוקותי

בספרות ההלכתית לדורותיה  ניתן למצוא שני סוגי חיבורים; כאלו המצמצמים וכאלו המרחיבים.

מחד יש צורך בהלכה חדה ופסוקה, למען ידעו את הדרך אשר ילכו בה, ומאידך יש צורך לבאר את מקור הפסיקה ההלכתית וטעמיה.

סדר הלימוד הקבוע ב"כוללי הלכה"  עובר דרך רשימת ספרים בסיסית, המביאים לידי ביטוי את אותה "מטוטלת": קצר וארוך, צר ורחב.

לדוגמא, כך יהיה הסדר הלומד בהלכות שבת (מפתח הסימנים: ק-קצר, א-ארוך):

מתחילים במשנה מסכת שבת (ק), היא קובץ מסודר של תמצית הלכות התורה לפי נושאים – ממשיכים בסוגיות התלמוד במסכת שבת (א), ובהם הרחבה במשא ומתן על בסיס המשנה –  מגיעים להלכה בספר ארבעה טורים לר' יעקב בן אשר (ק), אשר הוא זיקוק כל המו"מ התלמודי וסידורו לארבעה חלקים – מעיינים בבית יוסף לר' יוסף קארו (א), שבו הסברת השיטות השונות ומקורן – פותחים את שלחן ערוך לר' יוסף קארו ור' משה איסרליש במפתו (ק) לפסיקת הלכה בקצרה – מסביב לשלחן ערוך פרוסים נושאי הכלים (א) (מגן אברהם, טורי זהב ועוד) המפלפלים בדברי השלחן ערוך – ופוסקים את ההלכה למעשה בדברי המשנה ברורה לר' ישראל מראדין (ק).

כאמור, אחד החיבורים הייסודיים בכל שרשרת הפסיקה הוא ספר ארבעה טורים לרבי יעקב בן אשר.

בספר זה חולקו כל ההלכות לארבעה חלקים המכונים "טורים": אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.

מהדורה ראשונה מודפסת של הספר הופיעה בפייביא דישקו (צפון איטליה) בשנת רל"ה 1475.  מאז ועד היום נדפס הספר עשרות רבות של  פעמים.

לפני כשבועיים נקראתי לתחנת משטרת מחוז דן. נתבקשתי לזהות עותק של ספר ארבעה טורים ישן, שהיה שייך לספריית הרמב"ם.

כפי שנכתב בתחתית דף השער, שנת ההדפסה של מהדורה זו היא: "שנת לספר בציון", כלומר שנת ש"ע 1610.

מרגש לקבל בחזרה ספר עתיק יומין.  ספר זה נתפס על ידי המשטרה  ברשותו של שב"ח (=שוהה בלתי חוקי) !

שער ארבעה טורים. דפוס הנאו ש"ע 1610. עותק ספריית הרמב"ם

אם נביט בציורים המעטרים את דף השער נבחין בדמויות של משה ואהרון משני צדדיו, ב"עקידת יצחק" בראשו ובציורים של חיות בתחתית השער.

בהסתכלות ממוקדת על תמונת החיות נבחין בפירוט כדלקמן:

נשר במרכז, מתחתיו רובצים שני  צבאים, מצד ימין נצב נמר ומצד שמאל אריה.

בחירה זו אינה מקרית. נובעת היא מפתיחת ספר "ארבעה טורים".

המחבר, רבי יעקב בן אשר, בחר לפתוח את ספרו ההלכתי הגדול דווקא ברעיון מוסרי המובא במשנה:

יהודה בן תימא אומר:

הוי עז כנמר

וקל כנשר

ורץ כצבי

וגבור כארי

לעשות רצון אביך שבשמים.

(מסכת אבות, פרק חמישי משנה כ).

נוסיף ונציין כי בעותק שחזר אלינו ישנה הערה ארוכה בכתב יד בראש העמוד הראשון.  אף הערה זו מוקדשת לביאור דברי רבי יהודה בן תימא.

ארבעה טורים. דפוס הנאו ש"ע 1610. דף ראשון. עותק ספריית הרמב"ם

ר' יוסף קארו בחבורו "שלחן ערוך" הולך הוא בעקבות חיבור "ארבעה טורים". אף הוא בחר לפתוח את חבורו בהזכרת חיה אחת מתוך ארבעת החיות !

כך לשונו בחלק אורח חיים, סימן א, סעיף א. הלכות השכמת הבוקר :
"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר".

הרב אברהם יצחק קוק, בספרו "מצות ראיה" (ירושלים תשמ"ה 1985)  כותב כי עצם בחירת חיה אחת מארבע אינה מעוררת תמיהה, שכן "הנה דרכו של רבינו לקצר מתמצית דברי הטור".

השאלה היא מדוע לא בחר ר' יוסף קארו את החיה הראשונה בסדרה, ה"נמר", והעדיף במקומה את ה"אריה" ?

מתוך ספר "מצות ראיה" לרב קוק זצ"ל

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: