Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דפוס יוסף שלזינגר’

בע"ה

משפחת רבי עקיבא איגר בהגדה של פסח

רשימה לשבת הגדול

"שלחן עורך". ציור בהגדת וינה תרפ"ח 1928

השבוע קבלנו שקית ובה הגדות של פסח, תרומה של משפחה ממושב שרשים בגליל התחתון.

אחת מהן היא הגדה מעוטרת בציורים נאים שנדפסה בוינה בשנת  תרפ"ח 1928 בבית הדפוס של יוסף שלזינגר.

הציורים הודפסו על דפים נפרדים וצורפו לספר.

הגדות עם איורים צבעוניים ויפים יש לרוב, ברוך השם.

המיוחד בהגדה זו היא הערה המופיעה בשולי העמוד שאחורי דף השער ובה פרטים על מהדורה זו, שהיא הדפסה שניה בתוספת ציורים, באותו בית דפוס. המהדורה הראשונה קדמה לה בשנה .

בהערה מצויין כי דמויות החכמים המצויירות בהגדה לקוחות מדיוקן פניהם של גדולי הרבנים של המאה התשע-עשרה: רבי עקיבא איגר, רבי משה סופר, בנו ר' אברהם שמואל בנימין סופר ונכדו רבי שמחה בונים סופר !

יש להעיר שרבי משה סופר, הידוע בכינויו החת"ם סופר, היה בזיווג שני חתנו של רבי עקיבא איגר. לפיכך יש לנו כאן ארבעה דורות במשפחה אחת.

אחר הפסקה בהגדה : מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית – מופיע הציור המקסים הבא על כפולת עמודים.

נשים לב לפרטים בתמונה. ברקע השמש עולה וזורחת (כי הגיע זמן קריאת שמע של שחרית), התמונות הן של נוף ארץ ישראל.

סביב השולחן יושבים חמשה חכמים (כמסופר בהגדה) אבל רק ארבע פניהם אלינו, ואלו החכמים שדמויותיהם היו מוכרות (משמאל לימין): ר' עקיבא איגר, ר' משה סופר החתם סופר, בנו ר' אברהם שמואל בנימין ה"כתב סופר" ונכדו  ר' שמחה בונים ה"שבט סופר" (נפטר תרס"ז 1907).

נביט על השולחן. השולחן אינו "שולחן הסדר", כמו התמונה בראש רשימה זו. אין עליו מצות, ארבע כוסות ושאר סימני הסדר. האם החכמים עוסקים כאן בלימוד תורה בליל הסדר?

שאלה זו נדונה בפרשני ההגדה, ראשונים ואחרונים. לשאלה זו יש לקשור דיון נוסף, עד מתי זמן סיפור יציאת מצרים (ואכילת האפיקומן – עד מתי סוף זמן אכילתו): עד חצות או כל הלילה?

למעשה זה יש מקבילה בתוספתא למסכת פסחים פרק עשירי, הביאו הגהות מיימוניות בהערותיו על סדר ההגדה לרמב"ם. וכך כתוב בתוספתא:

הלכה יא
אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזין תמרים וקליות חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו

הלכה יב
מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש.

 

שבת שלום

חג פסח כשר ושמח

אבישי


תוספת:

שלום אבישי
מעניין מאוד הציור הזה.
כשאני מחפש אני מוצא כמה דברים.
1. שתי נוסחאות לציורי החכמים.
מעניין שכאן עמ 145 פריט 238 הגדה שיצאה ב 1929 הציור הכמעט זהה (שים לב לשני התלמידים מימין) אבל הדמויות אחרות: רמב"ם, רי"ף, רש"י, בעל-הטורים ובית יוסף. ממש רואים שזו תמונה כמעט זהה – אבל יש הבדלים.
בעמוד 143פריט 236 יש את ההגדה שאתה מביא (שנת 1928) עם אותה תמונה ורישום האנשים. [אפשר לראות תיאור שתי ההגדות והציור זה ליד זה ראה כאן (עמ' 4)]. ואת תמונת הרבנים הראשונים ממהדורה 1929 (שלישית) באיכות טובה – כאן(לחץ על התמונה ודפדף – ל3)
 היו גם שני הנוסחים ב "מהדורה שלישית"  ראה כאן – הרבנים הם רבני הדור ולא רבנים ראשונים! (וכמו כן על השער ציון המהדורה הגם שהיא שלישית מופיע כיתוב קצת שונה)
כאן אפשר לראות שפעם הופיע הציור של רבנים ראשונים ופעם של רבני הדור – במהדורות תרגום שונות ב 1929-1930- צרפתית – רבנים ראשונים (כנ"ל בפולנית), והונגרית – רבני הדור.
2. מהדורה ראשונה.
אני רואה שבדף שהבאת ממנו את ההערה על ציור החכמים, כתוב למעלה שציור זה הוא תוספת – משמע לא היה בכלל ציור המסובים במהדורה ראשונה.
אגב – עכשיו למדתי שיש אוסף הגדות ברשת – ושם אפשר למצוא את המהדורה הראשונה מ 1927 (אבל אין את כל הדפים, כך שאי אפשר לדעת האם היה ציור או לא)
3. על המו"ל – ממשפחת איגר!
 שמחה-בונים (Simcha Bunim Ginz-Schlesinger (Ginz)) היה אח של רעק"א. ובנו של שמחה בונים היה המו"ל ר' יוסף גינס שלזינגר שהוציא את ההגדה. כאן כתוב שייסד את בית הדפוס בוינה ובודפשט. ז"א רעק"א היה דודו. כתוב שם גם כי בשנת תקצ"ד המליץ עליו החת"ס להיות רב באיזו קהילה. הם היו קרובי משפחה (ראה כאן – לאשתו של החת"ס בת הרעק"א, היתה בת שהתחתנה עם ר' יוסף המו"ל הנ"ל, שהיה בן דוד של אימה/אשת החת"ס – ז"א החת"ס הוא חותן-חורג של ר' יוסף) —
שליזנגר החל להוציא הגדות החל מ 1874 ואילך (ראה כאן)
4. על הצייר – ממשפחת איגר!
כתוב הרי על הכריכה שהציורים הם עיבוד של ציורי M. Kunstadt. הצייר מאיר קונדשטט היה נכדו של המו"ל (בן ביתו גיטל). — כולם שם בני משפחה אחת.
 קונדשטט החל לצייר עוד בשלהי המאה ה 19 וצייר דיוקנאות חכמים
 אגב – נראה שזה הציור המקורי שנמכר בלמעלה מ 4000$.
תודה ושבת שלום
חנוך

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

Read Full Post »

הגדת אלגיר1

מחקר ביבליוגרפי קצר על הגדה  אחת של פסח

כשחזרתי מחופשת חג הפסח לספריה צדה את עיני הגדה של פסח קטנה ודקה, בזכות צבע הכריכה  הסגול-וורוד המיוחד שלה. כשהתבוננתי בה מקרוב  ראיתי שיש כאן לספרן שכמוני  מקום לחקור.

א. 

הגדת אלגיר2א

מתוך עיון בדך השער  אני למד על ההגדה את הפרטים הבאים:

א. היא נדפסה בוינה , בדפוס של ר' יוסף שלעזינגער.

ב. היא כמנהג הספרדים, עם פתרון (תרגום) ערבי  (באותיות עבריות).

ג. היא מיועדת  ליהודים הגרים  בערי אלגיר ווהראן וקוסמטינא וכל ערי המערב.

ציורי ההגדה הינם אשכנזים, למרות שההגדה מיועדת לספרדים תושבי המגרב. הסיבה לכך היא הדפסת ההגדה  ע"י מדפיס אשכנזי בוינה .

ראו נא את התמונה בשער ההגדה, המכילה יהודים לובשי שטריימל  !!!

הגדת אלגיר2ב

ב.

על הכריכה מופיע איור של בית כנסת והכיתוב המעניין תחתיו: בית הכנסת החדשה בירושלים.

הגדת אלגיר1א

שני בתי כנסת גדולים נבנו בירושלים במחצת השניה של המאה ה-19 למניינם.

1. "החורבה", שנבנתה מחדש ונחנכה בתאריך כד אלול תרכ"ד (1864)

בית כנסת "החורבה"

בית כנסת "החורבה"

2.  "תפארת ישראל"  (('נישע'ס שול' על שם ניסן ב"ק) שנחנך בראש חודש אב תרל"ב (1872).

בית הכנסת "תפארת ישראל"

איזה בית כנסת מתואר בכריכה ?

ניתן לטעון שהתמונה פרי הדימיון.  כך נרשם במפעל הב"ב (על שני ספרים אחרים מהוצאת שלזינגר בוינה שנדפסו עם איור דומה על הכריכה. ראו כאן).

נטיית הלב שלי היא שישנו דמיון יותר למבנה "החורבה" מ"תפארת ישראל". החורבה הישנה היא "בית הכנסת החדשה בירושלים".

נציין כי דווקא בית כנסת תפארת ישראל נבנה מכספי חסידים באירופה ואליו קשורה האגדה על ביקור של פרנץ יוסף קיסר אוסטרו-הונגריה והשלמת כיפת בית הכנסת במימונו. משום כך מתאים יותר שהוא בית הכנסת החדשה בירושלים שהודפס על שערי הגדה דפוס וינה.

מעניין להיווכח, שההתרגשות סביב חנוכת שתי בתי כנסת ענקיים בירושלים הגיעה עד כריכה של הגדה פשוטה בוינה.

ג.

ההגדה חסרה תאריך הדפסה.

כיצד נוכל לתארך אותה ?

חיפשתי  ברשימות ביבליוגרפיות  של ההגדות ומצאתי רישומים שונים של אותה ההגדה  כדלקמן:

א.יערי.  ביבליוגרפיה של הגדות פסח. ירושלים תשכ"א. רשומה מס' 2556 כותב [לערך תר"ן-תר"ס]  (1890-1900)

נ. בן-מנחם. ביבליוגארפיה של הגדות פסח. בתוך "ארשת" כרך ד, ירושלים תשכ"ו . רשומה 146 כותב: חש"מ [=חסר שנת מדפיס].

י. יודלוב.   אוצר ההגדות. ירושלים תשנ"ז. רשומה מס' 1800  כותב [תר"ן, 1890, לערך]

העותק המצוי בספריית הרמב"ם נדפס בוודאות אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשולי עמוד השער נדפס Made in Austria. עד מלחמת העולם הראשונה היתה קיסרות אוסטרו-הונגרית גדולה ורחבת היקף. מדינת אוסטריה קיימת רק אחרי מפלת  הקיסרות  במלחמת העולם הראשונה.

לפנינו כנראה ד"ס של ההגדה הראשונה. [הערה דומה מופיעה במאגר מפעל הביבליוגרפיה  על ספר "בכורים" שנדפס בוינה בשנת תרמ"ט. ראה כאן].

סימן לדבר הוא  שבעותק זה  לא מסומנים   הדפים  של מגילת שיר השירים שנדפסה בסוף הספר, כפי שמופיעה בהגדה שרשומה אצל  יודלוב:  52 עמ', קעד-קעו, [1] ד'

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: